בשקט בשקט התאספה קבוצת נשים ממרכז הארץ - חילוניות ודתיות - לסדר פסח אלטרנטיבי על טהרת הנשים בלבד. הן כתבו הגדה משלהן, הרימו כוסית לכבוד ארבע נשים, ובסוף אפילו רקדו. "הנשים עסוקות תמיד בנקיונות, בבישולים ובהגשה בסדר, הגיע הזמן שיהיה להן גם מקום רוחני", הן מסבירות
מירי חסון
שינו את הסדר: קבוצת נשים חילוניות ודתיות התכנסו לסדר פסח אלטרנטיבי על טהרת הנשים בלבד. "הגיע הזמן שלא נשתתף רק בנקיונות ובבישולים לחג", הן מסבירות.
בסדר, תוצאה של שיתוף פעולה בין ארגון "צו פיוס" והמדרשה באורנים, שנערך בשבוע שעבר, בירכו על המצות, הביצה, והמרור כ-130 מורות - דתיות וחילוניות ממרכז הארץ. הן יצרו גרסה ייחודית להגדה. במקום הפרק "ארבעה בנים", למשל, הופיעו "חכמה, תמה, רשעית וזו שאינה יודעת לשאול".
חלק חשוב מבחינתן היה לכלות את זעמן בשורת משפטים "איומים" ביהדות המכוונים נגד נשים, המקבילים לעשר המכות לטעמן. משפטים כמו "ברוך שלא עשני אשה", "כל מלמד בתו תורה כאילו למדה תפלות", "אשה פסולה לעדות", "אין אשה מתקנאת אלא בירך חברתה", "קול באשה ערווה" ועוד.
לדברי ראש פרויקט "ניגון נשים" במדרשת אורנים, תללית שביט, במשך שנים נשים רבות מרגישות חוסר שייכות בסדר. "הנשים מאוד פעילות בניקיונות שלפני, בבישולים, בהגשה והפינוי ואף עושות נטילת ידיים לגברים. אולם בכל החלק עצמו של הסדר הן עומדות ברקע. היום נשים רוצות לקחת חלק אקטיבי בעולם הרוחני, התרבותי והדתי".
היא הוסיפה כי "לרוב הנשים לא קוראות, קערת הפסח לא מונחת בקרבתן, ויש כאלו שאסור להן לשיר כי 'קול באשה ערווה'. הסיבה לכך היא נורמות פסולות שהשתרשו וגם ההגדה עצמה. נשים לא מוזכרות בהגדה למרות שיש את יוכבד, מרים, המיילדות ובת פרעה. הנשים שהיוו מחצית מעם ישראל שיצא ממצריים ממודרות מההגדה".
מתברר כי הסדר האלטרנטיבי נערך כבר זו השנה השישית, והפעם הוא ארך שלוש שעות. אפשר היה למצוא שם הרמת ארבע כוסות לכבוד ארבע נשים. "כוס ראשונה לכבוד הנשים שעשו שינוי כמו בת פרעה. כוס שנייה לכבוד נשים שמורדות בצו, כמו המיילדות, שבניגוד למה שציוו עליהן הן החיו את הנולדים. הכוס השלישית היא לכבודן של נשים מנהיגות שהמודל הוא מרים שהנהיגה ביחד עם משה את כל העם, למרות שכל הזמן היא נמצאת ברקע. הכוס הרביעית היא לכבוד נשים יוצרות, כדוגמת מרים ששוררה", אומרת שביט.
גם סיומו של הסדר היה יוצא דופן: אחרי שאכלו את המטעמים שהכינו בעצמן, הן רקדו לצלילי שירים, ביניהם "יציאת מצרים" של אתי אנקרי.
מנכ"ל צו פיוס, אלירז נר גאון, שהשתתפה בסדר, אמרה כי "במיוחד בימים מתוחים אלה בחברה הישראלית שולחן ערב החג של פסח הנחגג על ידי נשים בלבד, יכול להוות גשר אמיתי להידברות בין חילוניות ממרכז הארץ לדתיות מההתנחלויות. שמחת החג, האוכל, היין והרגישות הנשית יכולים לקרב לבבות רחוקים ולהפוך את הנושאים הבוערים בחברה הישראלית להרבה פחות טעונים".
(19.04.05, 00:04)
נשלח ב-28/4/2005 11:47
אני מציע:
השיח נקי-הראש בבאנג.
נשלח ב-28/4/2005 11:43
שי,
לאיזה ארגון אתה מתכוון?
אם ל"ניגון נשים", שארגנו את הארוע הנזכר בכתבה, הרי שהוא בית מדרש לנשים, במסגרת בתי המדרש "ניגון" בהם לומדים/ות ומלמדים/ות בשותפות אנשים ונשים מן המדרשה ב"אורנים" וממעלה גלבוע.
נשלח ב-28/4/2005 11:10
בס"ד
האם הארגון הזה הוא פמינסטי?לפי הסגנון כך זה נשמע.
נשלח ב-22/4/2005 17:22
אמשלום המופלאה בנשים, את עלית על כולנה !! (על כל ארבע הבנות)
התגובה שלך אופיינית משו לדיון מסוגו של האשכול הזה, שהוא בעיקר 'סמול טוק גברי על נשים-דת ומה שבינהם (וביניהן)', ואת בתגובה שלך הבאת את הקול הנשי הצח והקולע.
ואם אני נדרש להסביר את עצמי הרי שתגובות מסוגם של מפיסו וי"י הנם תגובות של אנשים שאולי אינם גמדים וטרוטי עינים גופנית, אבל הם בהחלט גמדים אינטואיטיבית וטרוטים רגשית לפחות בכל הנוגע ליחס לזולת הנשי, לא יותר.
וכאמור
חג כשר שמיייח לגמדים לגוליברים, לטרוטים ולחדי העין.
(שהרי אמר הכתוב 'ושחטו אותו *כל* קהל עדת ישראל').
על לא דבר. מחמם את לבי לדעת שגם גמד (רוחני, רוחני) פוזל וטרוט-עיניים שכמותי יכול להיות נאור ונדיב.
נשלח ב-21/4/2005 22:26
גו"ג
תודה מקרב לב על חופש הביטוי שהואלת להעניק לנו בנדיבותך כי רבה. מי יתן ונזכה תמיד לצנזורים נאורים ונדיבים כמוך, בימיכם ובימינו תוושע יהודה וישראל ישכון לבטח כיה"ר ונאמר אמן.
נשלח ב-21/4/2005 21:50
יצחק יונתן,
אין ספק שצדיק אתה, שהרי מלאכתך נעשתה ע"י אחרים, שהרי רואים אנו כמה גדולים דברי מואדיב בראשית האשכול:
כמחווה ליצחק יונתן (י"י שוב הביתה ! ) , אני מבקש מכל אחד לדמיין את התגובה, את התגובות הנעלבות מהתגובה, את המאבק על הצנזור, ולקנח בציטוט האלמותי: השיח נקי, הראש באדמה.
יכולת לחסוך לכולנו את הריטואל (כפי שתארתי אותו אף אני הקטן - מכאן ראיה שאכן ניתנה נבואה גם לשוטים)). בחרת שלא לעשות כן. מדוע?
אם נתבונן בפתיחתו של הויכוח, הרי הופיע מפיסטו, ומעבר לקביעה כי הנשים המתוארות (שאף אחת מהן לא רואיינה בכתבה, רק המארגנות) עושות זאת משיקולים שאין להם דבר וחצי דבר עם יראת ה', הוסיף וקבע כי כל מי שיעז לחלוק על דעתו זו, הריהו גמד פוזל וטרוט עיניים. זהו אותו חופש דיבור [קרי: חופש העלבה] שעליו אתה מעונין להגן, ואגב - ניתן במלואו, שום דבר לא אבד, לא נמחק.
למרות התאור המעניין והמחמיא שהואיל מפיסטו להעניק ליריביו, נמשך הדיון בשאלת האותנטיות הדתית הפוטנציאלית של הארוע. קעלעמר העיד כי הוא מכיר את אחת המשתתפות, ויודע כי היא עשתה זאת מתוך תחושה דתית. ממללא העלה טיעון חדש: קודם שיוכיחו מחויבות דתית עמוקה בהקפדה על תרי"ג כמו הגברים (כולל מה שאינן מחויבות), אחר כך נדבר (באותה הזדמנות, גם הניח שאין הן עושות כן). אני טענתי כי אין לשלול אפריורית את היות הטקס בעל משמעות דתית בעיני חלק, לפחות, מהמשתתפות (לצורך הענין: משמעות דתית==אותנטיות==אהבת ה' ויראתו). בנקודה זו נכנסת אתה. מה היה לך לתרום לדיון? בסה"כ, חזרה על דברי מפיסטו, יחד עם תהיה למה להניח שיש לטקס משמעות דתית. כזכור לי, הגדרת פעם דת כמערכת שמסדירה את היחסים בין האדם לבין האל. האם, לדעתך, 130 נשים קיימו את הארוע - ואף אחת מהן לא העלתה בדעתה לרגע את האל? אני יודע שמבחינתך זו דת אחרת מדתך שלך, אבל לא זה היה נושא הדיון. בקיצור: הצטרפת למפיסטו, ולא הוספת על דבריו. אולי אתה סבור שכששני בני אדם צועקים עלבונות הם יותר משכנעים, שהרי זה מה שעשית מאז ועד עתה: השחזת את לשונך, ויצאת לזרוק מרה בליברלים טרוטי העיניים - אף זה מבלי להוסיף דבר לדיון המקורי. בקיצור, מה רצית? לשכנע אותי בכשל שבטיעון המקוה הרותח? לא טרחת להצביע על שום כשל, רק לקבוע שכל בר דעת (המסתכל ואומר מה שהוא רואה) יסיק אותה מסקנה שלך. למה? ככה.
אשר לחופש הביטוי, אל דאגה. אעמוד בתוקף על משמר חופש הביטוי שלך ושל מפיסטו באשכול זה (עד כמה שיש לי אפשרות להבטיח זאת). יראה הציבור וישפוט את איכות הטיעונים.
נשלח ב-21/4/2005 19:41
הערה עצובה:
כ"כ עצוב לראות אדם, שאינו חסר כישורי לשון, נרעש ונרגש מבלי יכולת להסביר ולהבהיר על מה ולמה.
הרי מה אמר יצחק יונתן בהודעתו הראשונה? משהו שקשור לדיון? משהו עקרוני והגיוני ובעל שיקול דעת, כנגד עמדות ודעות מסויימות? ממש לא - רק עלבונות ועקיצות על אלה שתומכים בעמדות שהוא מתעב. ולמה הוא מתעב את אותן עמדות? איני יודעת כי הוא לא הסביר.
אני מתחילה להבין משהו לגבי האידיאולוגיה של הרציונליזציה, הכה אהובה בפורום הזה - היא מוגבלת ומגבילה.
אנשים מסוגלים לנתח בפרוטרוט חוקים פיזיקליים ולוגיקות פילוסופיות, אבל אינם מסוגלים להתמודד עם רגשות: שיגידו - 'אני שונא את הנשים האלה, הן מעצבנות אותי!' אני מוכנה להגיב על זה בכבוד הראוי.
אבל משום מה הם אינם בוחרים בדרך הזו. למה? כי ביטוי של רגש הוא דבר נחות ולא מתוחכם, אז צריך לנסות ולעגן אותו בחוקיות מתמטית. ואז, הררי הלוגיקה הכבדים חוסמים את פתח האיוורור של הנשמה והלב, וגורמים לפיצוץ אדיר.
כך קרה באשכול על ברכות השחר וכך קורה גם כאן.
יש דברים שהתשובה וההסבר להם היא לא בראש, אלא בלב. לדעתי, פספוס של זה, עלול לגרום לסוג מסוים של אלימות.
תוקן על ידי - אמשלום - 21/04/2005 19:42:52
נשלח ב-21/4/2005 18:02
QED
(פה צריך רק להעתיק האחד תגובת חברו, אבל נא לא לשכוח מי התחיל)
השיח בוער, הראש באמבטיה
נשלח ב-21/4/2005 17:58
QED
השיח נקי, הראש באדמה
נשלח ב-21/4/2005 17:56
אז מי מיתמם עכשיו?
נשלח ב-21/4/2005 17:48
אפשר אולי לשפוט את תהליך השיפוט של אחרים, אם מכירים אותם ויודעים במי ומה מדובר ומוכנים לשקול את העניין במתינות. מכיוון שאינך מכיר את בכותבים כאן, ואף אינך יודע כמה זמן ומתינות הוקדשו לתהליך השיפוט שתוצאותיו הוצגו ע"ג הפורום, אפילו שנאה חרשת-אלמת וקטועת אצבעות אינה יכולה להסביר את הסקת המסקנות האוטומטית שבדבריך.
השיח נקי, הראש באדמה
נשלח ב-21/4/2005 17:43
מי שחוקר חקירה כזאת אינו בהכרח מתיימר לבטא דרישת ה' טהורה בכל מעשיו וגם אינו מבקר אחרים אם הוא חושב שמה שהם עושים אינו ביטוי לדרישת ה' טהורה, אבל מי שכן עושה כן, עליו אמר הכתוב , טול קורה מבין עיניך.
אפשר אולי לשפוט על כוונותיהם (ועל זה דובר, לא על מעשיהם) של אחרים , אם מכירים אותם ויודעים במי ומה מדובר ומוכנים לשקול את העניין במתינות . כאן ראינו תגובה אוטומטית שאינה מותירה מקום אפילו לשקול זאת, יחד עם קביעה שאין צריך כאן אפילו בדל של הוכחה. הדבר היחיד שיכול להסביר זאת היא שנאה עיוורת .
)
