"נוער השוליים" [עיתון שערים]
לעיונכם, כתבה על "נוער השוליים" שפורסמה בעיתון "שערים" לכבוד חג הפסח.
ואת עמלנו אלו הבנים
"כנגד ארבע בנים דברה תורה" אנו מזכירים לעצמנו סביב שלחן הסדר את המוטו של העוסקים בחינוך ובמיוחד אלה המנסים למצוא מסילות ללבם של אלה שהמסגרות הרגילות אינן מתאימות להם ולהיפך. הרב בצלאל כהן שוחח עם אבות ובנים ועם העוסקים, הרחק מן הזרקורים, במלאכת הקודש של השבת לב בנים אל אבותם ולב אבות אל בנים והוא משרטט תמונת מצב המחייבת פתרון מערכתי לבעיית הנשירה
אם בכל השנה כולה נתונה עיקר דאגתם של כל אב ואם בישראל על חינוך ילדיהם, כשתקוותם ותפילתם לראותם הולכים בדרכם בדרך התורה והמצוות, הרי שלחג הפסח בו נצטווינו במצוות "והגדת לבנך" ישנה משמעות ייחודית לחינוך הילדים והדרכתם בדרך המלך. לכן מצאנו לנכון למקד את מבטנו בעוסקים במלאכת החינוך דווקא במקומות היותר קשים בעבודת קודש זו, כשהם רחוקים מאור הזרקורים ומחיפוש אחר הכבוד והתהילה.
התפתחותו הנפלאה של עולם הישיבות לאחר חורבן אירופה, בזכות מסירות נפשם של שרידי חרב אשר גמרו אומר לשקם את הריסות העולם שחרב, נחשבת ללא ספק להצלחה כבירה ללא אח ורע. אולם בשולי אותם לגיונות של רבבות בני תורה נותרו לא אחת צעירים יקרים, אשר מסיבות שונות ומשונות לא צלחה דרכם בהיכל הישיבה ועתידם הרוחני עמד בסכנה גדולה. תופעה זו גדלה והלכה עם גידולו העצום של הציבור החרדי והדבר חייב מענה ייחודי עבור צעירים אלו, כשלמטרה זו נרתמו רבנים ואברכים אשר במסירות ואהבה רבה כוננו, יש מאין, מסגרות שונות על מנת להציל את אותם בני נוער מרדת שחת.
העוסקים בתחום רגיש ועדין זה אינם מעוניינים בחשיפה ולו הקטנה ביותר, אם מחמת צניעותם ואם מחמת הנחתם שהפרסום איננו עשוי לתרום לקידום המטרה. מטבעם של דברים ישנן גישות שונות זו מזו בדרך הראויה להשבתם של צעירים אלו לדרך המלך ולעיתים הגישה המתאימה לנער זה איננה מתאימה לבן גילו.
מלבד שיחותינו עם בעלי הניסיון הרב במציאת מסילות ללבם של בני נוער אלו, ראינו לנכון להאזין לדבריהם של הבחורים עצמם ושל הוריהם ובני משפחותיהם. הטינו אוזן לרחשי ליבם למצוקותיהם ולכאבם, על מנת ללמוד כיצד ניתן היה לדעתם למנוע או לצמצם את ממדי התופעה הכאובה הזו. נוכחנו לראות שמאחורי כל בחור מסתתר סיפור חיים ייחודי ושונה מסיפור חייהם של אחרים, תקוותינו שהעלאת הדברים תתרום את חלקה לפתרון הבעיה המעיקה על משפחות רבות.
זעקת ההורים
"קשה תרבות רעה בביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג" קביעה חד משמעית זו של חז"ל מטיבה לבטא את הסבל הרב הטורד את מנוחתם של הורים אשר רואים מול עיניהם את בנם מתדרדר ברמתו הדתית והמוסרית, כשדיבוריהם ותחנוניהם נופלים על אוזניים ערלות. במצבים אלו מתגבר הניכור ונוצר קצר בתקשורת בין הדורות שלא לדבר על התסכול והמרירות ב"שני הצדדים". תקשורת לקויה זו מקורה במקרים רבים במערכת יחסים רעועה של שנים, המגיעה לשיאה בשלבי היציאה מהמסגרת הישיבתית. בהעדר מסגרת, עלולה שהותו של בחור להביא השפעה שלילית על כל בני הבית. חריגותו הבולטת בין שאר הילדים עלולה לגרור להחמרת התסכול והמרירות של הצעיר ולחוסר יכולת של ההורים לכלכל את צעדיהם בתבונה. במקרים אלו הכרחית התערבותו של גורם חיצוני כמתווך בין הצדדים, על מנת ליצור ערוץ הידברות. הגורם המתווך חייב, בראש ובראשונה, לרכוש את אמונם המלא של שני הצדדים באמצעות הזדהותו עם מצוקתם של ההורים ובנם במידה שווה ובהימנעות מוחלטת ממציאת אשמים והטחת האשמות בנוגע לגורמים שהביאו למצב הקיים.
תסכול ומרירות
בלבו של כל נער המשתייך לקבוצה המדוברת מצבור גדול מאוד של רגשות וזיכרונות, המורכב מהיחס לו זכה במשך שנים רבות ממשפחתו הקרובה, ממוריו ורבותיו, מחבריו הקרובים ומהחברה כולה. לא אחת צפים ועולים זיכרונות של אירועים פעוטים לכאורה ופליטות פה שנאמרו בלא משים וחרטו צלקת עמוקה בלבו. המרירות והתסכול מחוסר ההבנה וההכרה בקשייו השונים הן בלימודים ואת בהתנהגות, כשבמקרים רבים מדובר בתכונות אופי מולדות, או העלבון והפגיעה מהיחס השלילי של החברה בגלל מוצאו החברתי או העדתי וכדומה, עלולים לגרום להתדרדרות חמורה מבחינה רגשית ולצורך בתמיכה נפשית מקצועית. מצב זה גורם בדרך כלל לפגיעה בדימוי העצמי של הבחור, כשהדבר גורר אחריו אובדן האמון ביכולותיו האישיות וקנאה עזה בעולם שמסביבו.
זוהי למעשה הסיבה העיקרית לכוח המשיכה של צעירים מחונכים וטובים שלא מצאו את מקומם בישיבות, לקבוצות מגובשות של בני נוער פוחזים המבלים את יומם בשוטטות ובהתדרדרות לפשע. בקבוצה זו הם מוצאים את מקומם כרצויים ואהובים, הדבר התורם להעלאת דימוים העצמי ואמונם ביכולותיהם. הגיבוש החברתי מחמיר בדרך כלל את מצבם הרוחני והמוסרי ומחזק את עמידתם מול ניסיונות ההורים להשפיע על דרכם, כשבד בבד גובר אצלם הכעס כלפי החברה כולה על היחס הזר והמנוכר לו הם זוכים בדרך כלל.
על מנת להצליח לחדור ללבם של בני נוער אלו, חובה על העוסקים במלאכת קודש זו להתאזר באהבה רבה, אורך רוח וסבלנות תוך מוכנות לסבול ולקבל כל תגובה או אמירה קשה ולהימנע ככל האפשר מהשמעת בקורת או כעס על התנהגות כזו או אחרת. עצת חז"ל לשימוש ב"שמאל דוחה וימין מקרבת" מקבלת כאן משנה תוקף, בהתחשב בעובדה שהללו אינם כשירים כמעט כלל לקבל תוכחה על מעשיהם.
ממדי התופעה
השגת נתונים על מספר בני הנוער שנפלטו מהמסגרת הישיבתית איננה פשוטה. במקרים רבים הבחורים עדיין רשומים ומדווחים כתלמידי ישיבה למרות שבפועל כמעט אינם מופיעים בה. גם ההגדרה של "נוער שוליים" אינה ברורה, שכן היא עשויה לכלול כמה וכמה קבוצות נפרדות. הקבוצה הנמצאת במצב החמור ביותר זכתה לכינוי "שבאב", כשחבריה אינם שייכים לשום מסגרת לימודית או למקום עבודה מסודר והם מבלים את זמנם כיושבי קרנות, כשהתדרדרותם לפשע היא לעיתים בלתי נמנעת. מלבדם ישנם עוד רבים אחרים, אשר למרות יציאתם מהמסגרות הישיבתיות הרגילות מצאו לעצמם מסגרת חלופית כלשהי באמצעות לימוד עבודה או הכשרה מקצועית. הערכות של אנשי מקצוע מדברות על אלפי בני נוער מכל רחבי הארץ, דבר המחייב ללא ספק פעילות רחבה ומסודרת.
שכיחותה של התופעה רחבה יותר בקרב קבוצות מסויימות. לעובדה זו ישנם מספר הסברים, יש התולים זאת בקושי של רבים מהם להסתגל לאורח החיים של החברה החרדית הוותיקה ולהשתלב בתוכה ויש התולים זאת בעובדה שבקבוצות אלו הפעילו ההורים, במקרים רבים, לחץ גדול יותר על ילדיהם לחינוכם בדרך התורה והמצוות. יהיה ההסבר אשר יהא, על החברה החרדית מוטלת החובה לעשות מאמצים גדולים לסייע לאותן קבוצות אשר הינן חלק בלתי נפרד ממנה במסגרת הערבות ההדדית.
מלבד הנושרים בפועל ממסגרות הלימוד, מדברים העוסקים בתחום על אחרים, שמספרם לא קטן, המצליחים בקושי רב לשרוד במסגרות הרגילות למרות חוסר העניין שלהם בלימוד, כשהם מחפשים במה למלא את יומם. מובן מאליו שמדובר בעיקר בתחושות שממדי התופעה גדלים והולכים, בעיקר בעקבות החשיפה הגוברת לפיתויי המחשב והטלפונים הסלולריים.
פריצת הדרך
בעבר הלא רחוק הודחקה תופעת "נוער השוליים" בציבור החרדי מסדר היום הציבורי, תוך ניסיון לפתור את הבעיה בסתר ובאופן פרטני. הדחקה זו נעשתה מתוך ראיית הדבר ככישלון אישי של ההורים, כשהדבר יוצר לא אחת סטיגמה שלילית על המשפחה כולה מחמת כישלונו של אחד הילדים במסגרת המקובלת. את פריצת הדרך לטיפול בנושא ניתן לייחס לרב יחיאל יעקובסון מזכרון יעקב, אשר לפני כחמש עשרה שנה העלה את הנושא בקונטרסים "אל תחטאו בילד", שכללו הדרכה מפורטת כיצד ניתן למנוע את התדרדרות הנוער אל הרחוב והשפעותיו השליליות.
באותן שנים התחילו להיפתח גם מסגרות ייחודיות ששמו להן כמטרה לטפח דווקא נוער זה, כשהראשונה שבהם היא ישיבת "שערי יושר" הירושלמית, בראשות הרה"ג משה גולדשטיין, נכתבו ספרים וקונטרסים שיועדו במישרין אל הבחורים, ההורים והמחנכים ונעשו ניסיונות לקדם יוזמות ורעיונות נוספים שמטרתן להתמודד עם הבעיה.
לב שומע
מתוך הבנה שנשירתם של בחורים רבים מהמסגרת בה למדו הייתה יכולה להימנע, אילו מצאו הבחורים בשהותם בישיבה אוזן קשבת ולב מבין למצוקותיהם וללבטיהם, נפתח לפני כעשור "קו חם" ראשון מסוגו למטרה זו. בכך ניתן מענה טלפוני מקצועי באופן דיסקרטי וחשאי, ללא צורך בהזדהות. השרות ניתן על ידי ארגון "לב לאחים" ומדי חודש מתקבלים בו מאות פניות. הייעוץ ניתן על ידי בעלי ניסיון ואנשי מקצוע המתמחים בהבנת הלבטים והמצוקות של הפונים ומשתדלים כמיטב יכולתם להעניק את העצות המתאימות לפונה במצבו הספציפי. היכולת לפנות בחשאיות מקלה מאד החוששים לגלות את צפונות ליבם לפני אנשי הצוות בישיבה, או לפני כל אדם אחר ממכריהם.
המענה של "לב שומע" איננו מיועד רק לאלה העלולים להתדרדר מהמסגרת הישיבתית, אלא לכל הנמצא בלבטים ובקשיים ומעוניין בייעוץ והכוונה. בדרך זו נחשפים אנשי הארגון למצוקות שונות הרווחות בקרב בחורי הישיבות והם מדווחים על כך בכינוסי המשגיחים והר"מים הנערכים על ידם מפעם לפעם, כשידע זה מסייע רבות לקבלת החלטות מעשיות לטיפול באותן תופעות.
אברכים חונכים
מספר הבחורים בישיבות הגדולות נמצא כבר שנים רבות במגמת עליה. מספר אנשי הצוות בישיבות אלו, מאידך, נותר בדרך כלל על כנו. במצב זה מתקשים הר"מים והמשגיחים להעניק יחס אישי לכל תלמיד, כך מוצאים את עצמם הבחורים הפחות בולטים מתמודדים בכוחות עצמם עם הקשיים המלווים את בן התורה בסולם עלייתו הרוחנית. בהעדר יד חונכת ומלווה עלולים אותם בחורים למצוא את עצמם במצוקה העשויה לדרדרם לבטלה ולשעמום, כשהדרך משם להתדרדרות רוחנית וחבירה לחברה רעה עלולה להיות קצרה מאוד.
במספר ישיבות הוכנסו לפעולה אברכים, שתפקידם ליצור קשר אישי עם אלו הזקוקים לליווי ותמיכה. כשהאברכים משמשים עבורם כחברים מבוגרים שאינם שייכים ל"ממסד הישיבתי". אחד הארגונים הפעילים בתחום זה הוא "חיים של תורה", המקיים הכשרה מיוחדת לאברכים העוסקים בנושא ו"משדך" בינם לבין בחורים הזקוקים לעזרה מבחינה לימודית או חברתית.
ספרים והדרכה
עם העלאת הנושא למודעות הציבורית יצאו במהלך השנים ספרי הדרכה רבים. חלקם מיועד לבחורים עצמם ומדריכים כיצד ראוי להתמודד עם הקשיים. אחד הספרים הייחודיים בתחום זה הוא "נפש הישיבה" של הסופר הרב יעקב ב. פרידמן, הפורש את מסלול העליות והמורדות המצויות בחייו של בן תורה, תוך גילוי הבנה למצוקותיו והקניית הבנה טובה יותר על הדרכים להפוך את הקשיים הללו למסלול עליה. ספר נוסף העוסק בנושא הוא "גם אתה יכול" מפרי עטו של הרב אהרן פרידמן ובו מעניק המחבר לקורא כלים לשיפור הדימוי העצמי ולמציאת הדרך להפיק את המרב מהכלים בהם חנן אותו הבורא. ספרים אלו ואחרים זכו לשבחים מפי העוסקים בתחום, אשר לפי עדותם הועילו לבחורים רבים להתגבר על הקשיים.
כמו כן פורסמו ספרי הדרכה מעולים להורים ולמחנכים, בהם מפורטות הצעות וגישות חינוכיות שהוכיחו את עצמן בטיפול בבני נוער רבים כשהכותבים מתבססים גם על דברי חז"ל במקומות שונים. בין הספרים תופס מקום של כבוד ספרו של זקן המשגיחים הגר"ש וולבה "זריעה ובניין בחינוך", אשר נכתב על סמך ניסיונו רב השנים. לפני כשנה הוציא גם הרב אורי זוהר ספר קטן הכמות ורב האיכות בשם "אבות על בנים", בו הוא מציג את דרכו הייחודית בגישה הראויה לבני נוער המתקשים לצעוד בדרך התורה והמצוות.
גם כינוסי הדרכה להורים ומחנכים, בהם נמסרו הרצאות בענייניי חינוך על ידי בעלי ידע וניסיון, הגדילו באופן משמעותי את המודעות לכך שחינוך הילדים איננו דבר הבא מאליו וכי הוא דורש לימוד ועיון כמו כל סוגיא מסוגיות הש"ס.
מסגרות ישיבתיות
בעקבות ישיבת "שערי יושר" אותה כבר הזכרנו ואשר הוציאה מקרבה מאות תלמידים אשר חבים לה את חייהם הרוחניים והגשמיים, הוקמו מסגרות נוספות עבור בחורים שלא מצאו את מקומם בישיבות ה"רגילות" כדוגמת "דרך ה'" בראשות הרה"ג צבי גרינבוים ו"רש"י" בראשות הרה"ג חייקל מילצקי. ישיבות אלו אינן עשויות מקשה אחת וניתן למצוא הבדלים רבים ביניהן על פי דרכו הייחודית של כל ראש ישיבה, אולם ניתן למצוא קוים מקבילים רבים ביניהם. מספר הבחורים בישיבות אלו איננו גדול ובכולן דמותו של ראש הישיבה המאגדת סביבה את הנערים החפצים בקרבתו דומיננטית ביותר, הוא מהווה עבורם כתובת לכל בעיה ומשמש להם כאב, אם וכרב. הגיבוש החברתי בישיבות אלו הוא גבוה ומיוחס לתחושה של שותפות גורל. סדרי הלימוד המחייבים אינם ארוכים והבחורים מתוגמלים על השקעתם בלימוד ובתפילה באמצעות פרסים שונים כטיולים ומסיבות.
למרות הצלחתן של ישיבות אלו להציל ולשקם בחורים רבים ככל האפשר, הן עדיין רחוקות מנתינת מענה לבעיה בכללותה. הן בגלל שעלות החזקתה של ישיבה כזו הוא גבוה בהרבה מזו של מסגרת "רגילה" והן בגלל העובדה שקבלת מספר גדול של בחורים תחטיא את המטרה כולה. העובדה שמנגד להצלחתן להציל רבים וטובים אשר כבר התדרדרו לרחוב הקלוקל, הרי שסכנתן מרובה לאלו שאינם משתלבים בישיבות הקדושות אולם עדיין לא נחשפו לפיתויי הרחוב ולמתירנות השוררת בו והכנסתם למסגרות אלו עלולה לגרום את ההפך. מבחינה זו דומות ישיבות אלו לפרה אדומה אשר הייתה "מטהרת טמאים ומטמאת טהורים" ונדרשת ערנות רבה למנוע תופעות אלו.
פתרונות נוספים
עבור צעירים שהתקשו למצוא את עצמם באוהלה של תורה במשך שנים רבות וחיפשו דרך לפרנס את עצמם ואת משפחתם בכבוד, היוו המסגרות להכשרה מקצועית עבור הציבור החרדי שהוקמו בשנים האחרונות פתרון יצירתי. עד הקמתן ניצבו צעירים אלו בפני בעיה גדולה, שכן בלימוד מקצוע במקום חילוני ישנן סכנות רוחניות גדולות. יחד עם זאת מספר הפונים למסגרות אלו עדיין איננו גדול כל כך ורבים מנסים להשתלב בעבודה ובמסחר ללא הכשרה מתאימה, בעבודות פשוטות כשליחויות, זבנות הסעות וכדומה. בעלי עסקים חרדיים רואים חשיבות בהעסקתם של נערים אלו ובדאגה לשומרם בסביבה מוגנת באופן יחסי ממפגעי הרחוב החילוני.
עבור צעירים אחרים משמשים ארגוני החסד מסגרת תומכת ואלטרנטיבית. ההתנדבות לחלוקת מצרכי מזון לנזקקים, מתן עזרה ראשונה לחולים או סיוע למשפחות תורמת לפעילים תחושת שייכות וסיפוק רב והיא משמשת גם כן כהכנה לחיי המעשה, ביצירת קשר עם אנשים שונים ובעמידה בלוח זמנים ובמטלות. יחד עם זאת חשוב לארגן לבחורים אלו מסגרת לקביעת עיתים לתורה וללימוד ושינון הלכות מעשיות.
טיפול מונע
בשנים האחרונות ניתן להבחין בפעילות שמטרתה למנוע מראש את התפתחותם של הגורמים לנשירה, כדוגמת פעולות לאבחון וקידום לקויי למידה חיזוק הקשר של ילדים והוריהם והקמת ישיבות קטנות ייחודיות. מחשבה זו עמדה גם בבסיס הקמתו של הארגון העולמי "אבות ובנים" שמטרתו להבטיח לכל הפחות לימוד משותף של שעה בשבוע של האב עם ילדיו, כשהדבר מפתח ומחזק מאוד את הקשר הרגשי בין הדורות. ארגון זה זכה להצלחה חסרת תקדים בכל רחבי העולם היהודי. בנוגע לאבחון מקצועי של לקויי למידה ישנה גם כן התקדמות גדולה, לא מעט בזכות התרבות בעלי המקצוע מקרב הקהילה והגברת המודעות בתחום זה.
כמו כן הוקמו ישיבות קטנות בעלות גישה ייחודית לבחורים שאינם מתאימים מסיבות שונות למסגרות הרגילות, כדוגמת ישיבת "דרכי שלום" בגבעת יערים וישיבות נוספות. הבעיה העיקרית בישיבות אלו היא בהעדר מסגרות המשך לאחר סיום הלימודים בהם. הניסיון לשלב את הבוגרים בישיבות רגילות איננו עולה תמיד יפה.
הקומץ והארי
למרות הפעילות המגוונת במציאת פתרונות, ממדיה של בעיית התלמידים שהישיבה אינה מתאימה להם או שהם אינם מתאימים לה אינם פוחתים ועדיין נדרשת מחשבה רבה לגיבוש פתרון לאלפי בני נוער אשר עתידם הרוחני נתון בסכנה גדולה. לשם כך אין די בפתרונות נקודתיים וישנו צורך בחשיבה מערכתית ובשיתוף פעולה של כל הגורמים בחברה החרדית ומחוצה לה כמשרד החינוך ולשכות הרווחה המטפלות בנוער בסיכון.
חלק מן העוסקים בתחום עימם שוחחנו העלו את הטענה שאחוז ניכר מנוער זה סובל מלקות למידה כזו או אחרת אשר לא אובחנה מעולם והיא העומדת מאחורי כל הקשיים ומאחרי ההתדרדרות עד ליציאה מחוץ למסגרות המקובלות. לדבריהם, ללא אבחון מקצועי ומציאת דרכים להתמודדות עם לקות זו אין בכל הפעילות הרבה פתרון אמיתי לשורש הבעיה. אחרים הצביעו על הצורך בשילוב הכשרה מקצועית איכותית עבור התלמידים במסגרות הישיבתיות הייחודיות, שכן בדרך כלל בחורים אלו אינם רואים את עצמם בעתיד כאברכים שתורתם אומנותם ועליהם לראות באופן ברור את עתידם מבחינה כלכלית.
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
 |
|
|
