בס"ד
רבינו משה בן מימון-מורה הנבוכים
תרגם לעברית,ביאר והכין -יוסף בכה"ר דוד קאפח
מהדורת אינטרנט מעוצבת בידי יהודה איזנברג
חלק שלישי -פרק [נ]
[סיפורי התורה]
גם כאן דברים שהם מסתרי תורה,שכבר נכשלו בהם רבים, וראוי לבארם.והם אותם הסיפורים המסופרים בתורה אשר חושבים שאין תועלת בהזכרתם,כגון תוארו הסתעפות העמים מנח,ושמותם ומקומותיהם 1,וכן בני שעיר החורי 2, ותיאור המלכים אשר מלכו בארץ אדום 3,וכיוצא באלה.
וכבר ידעת אמרם כי מנשה הרשע 4 היה מעסיק 5 את מושבו השפל בביקורת על המקומות הללו אמרו6 היה יושב ודורש בהגדות של דופי,היה אומר לא היה לו למשה לכתוב ואחות לוטן תמנע וגו' 7.ואני אמסור לך כלל,אחרי כן אשוב לפירוט,כדרך שעשיתי בטעמי המצוות.
דע שכל סיפור שתמצא מוזכר בתורה הוא לתועלת הכרחית בתורה,אם לאימות השקפה שהיא יסוד מיסודות התורה,או לתיקון מעשה מן המעשים כדי שלא יהא בין בני אדם עוול ורשע.
והנני מסדיר לך את הדברים כסדרן 8.כיון שהיה יסוד התורה שהעולם מחודש,ושהנברא תחילה איש אחד ממין האדם והוא אדם 9,ושהזמן שעבר מקדם מאדם למשה רבנו אלפים וחמש מאות שנה בקירוב, [ת] ואילו נאמרה להם ההודעה הזו בלבד, היה האדם אז ממהר להסתפק,במצאו את בני האדם נפוצים בקצווי התבל בכללותה,ועמים שונים 10,ולשונות שונות רחוקות זו מזו מאוד.
לפיכך סילק את הספק הזה ביחסו את כולם והסתעפותם והזכרת שמות אותם המפורסמים 11 פלוני בן פלוני,וימי חייהם, והודעת מקום מגוריהם,והסיבה שגרמה להפצתם בקצווי תבל, והסיבה שגרמה לשינויי לשונותיהם 12,ושהייתה ראשיתם במקום אחד,ושפה אחת לכולם,שכך צריך להיות כיון שכולם בני איש אחד.
וכן תיאר פרשת המבול 13 ופרשת סדום ועמורה 14 ללמד על ההשקפה הנכונה 15,והיא אך פרי לצדיק אך יש אלוהים שופטים בארץ 16.
וכן תיאר אותה מלחמת תשעת המלכים 17 כדי להודיע את הנס שהוא ניצחון אברהם במתי מעט ללא מלך עמהם, על ארבעה מלכים עצומים.
וכן הודיענו הגנתו על קרובו כיון שהיה בדעה שלו 18, ומסר עצמו לסכנת המלחמה עד שהצילו.
והודיענו גם העין טובה ונפש שבעה שבו,ושאינו מחשיב את הרכושנות,חדור 19 במעלות המידותיות,והוא אומרו: אם מחוט ועד שרוך נעל וגו' 20.
[תיאור שבטי בני שעיר וייחוסם]
אבל תיאור שבטי בני שעיר וייחוסם האישי 21, הוא בגלל מצווה אחת, והיא שהוא יתעלה ציווה להשמיד זרע עמלק בלבד22, ועמלק הוא בן אליפז מתמנע אחות לוטן, אבל יתר בני עשו לא ציווה להרגם. והרי עשו התחתן עם בני שעיר כפי שבאר הכתוב, והוליד מהם, ומלך עליהם, ונתערב זרעו בזרעם, ונעשת כל ארץ שעיר ואותם השבטים מתייחסים לשבט הכובש שהם בני עשו, ובפרט זרע עמלק, לפי שהוא היה המוצלח 23 שבהם. ואילו לא נתבארו הייחוסים הללו ופירוטיהן, היו כולם נהרגים בשגגה 24, לפיכך ביאר הכתוב שבטיהם ואמר כי אלה אשר אתם רואים אותם היום בשעיר ומלכות עמלק, אינם כולם בני עמלק, אלא הם בני פלוני ובני פלוני, אבל נתייחסו לעמלק מפני שאמו מהם 25.
כל זה צדק מלפני ה' כדי שלא יהרג שבט בכלל שבט אחר, כי הגזרה לא הייתה אלא על זרע עמלק בלבד, והנה ביארנו אופן החכמה שבכך.
[המלכים אשר מלכו בארץ אדום]
אבל טעם תארו את המלכים אשר מלכו בארץ אדום 26, כי מכלל המצוות לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא 27, ואלה המלכים אשר הזכיר אין אף אחד מהם מאדום, הנך רואה שהוא מייחסם ומייחס ארצם פלוני ממקום פלוני, ופלוני ממקום פלוני.
והקרוב לדעתי שהיו מנהגיהם 28 וקורותיהם ידועים, כלומר: מנהגי 28 אותם מלכי אדום, ושהם נתגרו בבני עשו והכניעום, ולכן הזכיר אותם להם 29, כאילו יאמר למדו ממה שאירע באחיכם בני עשו שהיו מלכיהם פלוני ופלוני. ומעשה אלה היו מפורסמים, לפי שכל ששלט [תא] באומה אדם שאינו מייחוסה, הרי הוא פוגע בה איזו פגיעה, אם גדולה או קטנה.
כללו של דבר, כמו שהזכרתי לך מריחוק שיטות ה"צאבה" ממנו היום, כך דברי ימי אותם הימים נעלמים ממנו היום, ואילו ידענום וידענו אותם המאורעות אשר אירעו באותם הימים, היו מתבארים לנו בפרטות טעמי הרבה ממה שנזכר בתורה.
וממה שראוי שתדעהו, שאין בחינת הסיפורים הכתובים כבחינת המאורעות הנראים 30, כי במאורעות הנראים 30 יש פרטים שצרכים 31 גדולים גורמים אותם, שאי אפשר להזכירם או להאריך בהם. וכאשר מתבוננים באותם העניינים, יחשוב המתבונן כי הסיפור הזה יש בו אריכות או כפילות, ואילו היה רואה את מה שסופר, היה יודע הכרח מה שנאמר.
ולפיכך כאשר תראה סיפורים בתורה שלא במצוות, תחשוב שאין הכרח לתאר אותו הסיפור, או שיש בו אריכות או כפילות 32, וסיבת הדבר מפני שאתה לא ראית את הפרטים שגרמו להזכרת מה שנזכר כפי שנזכר.
[מדוע הוזכרו המסעות בתורה?]
מזה הזכרת המסעות. פשט הדבר, שהוא הזכרת מה שאין בו תועלת כלל. ומחמת חשש זה שאפשר שיעלה על הלב, אמר ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' 33.
ונקודת הצורך לכך גדולה מאוד, והוא, שכל הניסים אין אמתתם ברורה אלא אצל מי שראה אותם, אבל לעתיד יהיה זיכרונם סיפור, ואפשר יהיה להכחישם אצל השומע. וידוע שלא יתכן ולא יצטייר שיהא הפלא קיים ועומד למשך הדורות לכל בני אדם.
ומן הפלאים שבתורה, ואף מן הגדולים שבהם, שהיית ישראל במדבר ארבעים שנה, ומציאות המן שם בכל יום 34, ואותו המדבר הוא כמו שאמר הכתוב:
'נחש ושרף ועקרב וצימאון אשר אין מים' 35,
והם מקומות רחוקים מאוד מן הישוב בלתי טבעיים לאדם:
לא מקום זרע ותאנה וגפן ורימון וגו' 36,
ונאמר בהם עוד 'ארץ לא עבר בה איש' וגו' 37,
ולשון התורה: לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם וגו' 38,
ואלה כולם מופתים ברורים וגלויים.
ולפי שידוע לפני ה' יתעלה, שאפשר שיפקפקו במופתים האלה בעתיד כדרך שמפקפקים בכל הסיפורים, ויחשבו כי שהייתם הייתה במדבר קרוב לישוב שאפשר לאדם להיות בו, כמו המדברות הללו שהערבים שוכנים בהם היום,
או שהם מקומות אשר החריש והקציר אפשרי בהם,
או ליזון באחד הצמחים שהיו שם,
או שהמן טבעו לרדת באותן המקומות תמיד39,
או שיש באותן המקומות בארות מים -
לפיכך סולקו כל הפקפוקים הללו, והודגש סיפור כל הפלאים הללו על ידי ביאור אותם המסעות, כדי שיראום הבאים וידעו את גודל הפלא שיש בישיבת מין האדם באותם המקומות ארבעים שנה.
ומן הסיבה הזו עצמה החרים יהושע מי שיבנה את יריחו לעולם 40, כדי שיהא אותו הפלא קיים ועומד, שכל מי שיראה אותה החומה שקועה באדמהפ יתברר לו שאין זו צורת בנין שנהרספ אלא שקע בדרך פלא.
וכך גם אמרו 'על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו' 41, היה זה מספיק בתיאור, ונראה במחשבה ראשונה שכל מה שנאמר אחר כך בעניין זה אריכות שאין בה צורך, כלומר: אמרו ובהאריך הענן וגו' ויש אשר יהיה הענן וגו' או יומיים וגו'42.
והנני מודיעך טעם כל הפירוט הזה. וטעמו של דבר, כדי לחזק את העניין, לסלק מה שהיו האומות מדמים אז ומה שהם מדמים עד היום, שישראל תעו בדרך ולא ידעו היכן ללכת, כאומרו נבוכים הם בארץ 43, וכך קוראים אותו הערבים היום, כלומר: המדבר, קוראים אותו "אלתיה" 44, ומדמים כי ישראל [תב] תעו ונעלמה מהם הדרך.
לפיכך בא הכתוב לבאר ולהדגיש שאותן המסעות הבלתי סדירים, ומה שאירע מן החזרה במקצתם, ושינויי זמן ישיבתם בכל תחנה, עד שהייתה ישיבתם בתחנה אחת שמונה עשרה שנה 45, ובתחנה יום אחד, ובאחרת לילה אחד, כל זה בניהול אלוהי, ואין זו תעייה בדרך, אלא כפי העלות עמוד הענן, ולפיכך פירט כל אותו הפירוט.
וכבר ביאר בתורה שאותו המרחק קרוב וידוע וסלול, בלתי נעלם 46, כלומר: המרחק אשר בין חורב אשר באו אליו בכוונה, 47 כמו שציווה יתעלה תעבדון את האלוהים על ההר הזה 48, ובין קדש ברנע שהוא התחלת הישוב, כמו שנאמר בכתוב והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך 49, ואותו המרחק מהלך אחד עשר יום. כמו שאמר אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע 50, ואין בזה כדי לתעות בו ארבעים שנה! אלא טעם הדבר הסיבות האמורות בתורה 51.
וכך כל פרשה שנעלם ממך טעם הזכרתה יש לה סיבה חשובה, ונהג בכל העניין כפי היסוד אשר העירונו ז"ל עליו, כי לא דבר רק הוא מכם 52, ואם רק הוא מכם הוא 53.
הערות:
1. בראשית י.
2. שם לו כ.
3. שם לו לא.
4.ראה סנהדרין ק"ב ב' שמנשה הקפיד מאוד על כבודו,ורבנו לא חש לקראו רשע,כי כך דרכם של אותם רשעים ארורים,לגמרי לא אכפת להם להיות רשעים ואף להקרא כך ובתנאי שלא יפגעו בכבודם.
5."יעמר" ובר"ש "לא היה מרבה מושבותיו" ואינו נכון.
6.סנהדרין צט ב בשינוים.
7.בראשית לו כב.
8.בר"ש "ואני אסיר לך הספק" [ת] ואין זה במקור.
9.אדם הראשון.
10.בצבעם במראם ובמבנה גופם.
11.אם בשל עריכות ימיהם הנדירים כאותם עשרה דורות שמאודם ועד נח,ואף מנח עד אברהם כמעט. וכדלעיל ח"ב פרק מז.או בשל מעשיהם ופעולותיהם כאחרונים מאברהם ועד משה.
12.ראה לעיל ח"ב סוף פרק ל והעי 99.
13.בראשית ז-ח.
14.שם יח-יט.
15.וכדלעיל בחלק זה פרק יז ד"ה וההשקפה החמישית והלאה. וכן פרק כה.
16.תהלים נח ב.
17.בראשית יד.
18.שזוהי הקירבה האמתית.אבל קירבת שאר ללא קירבת דעה בעניינים שהיו המטרה במציאות האדם בעיני אברהם אבינו, וכל שכן אם קיים נגוד לדעות שירשנו מאברהם, אותה קירבה מזיקה יותר משהיא מועילה.וכל מה שהיא מתטשטשת ומשתכחת טוב הוא לה.
19.אפשר גם:שקוד.ובר"ש "מתפאר" ואינו אמת.
20.בראשית יד כג.וראה אבות פ"ה מי"ז ופירוש רבנו שם מהדורתי.
21.בראשית לו א-ל.
22.שמות יז יד-טז. דברים כה יז-יט.
23."אנג'דהם" תרגמתי "מוצלח" כדי לכלול כל הוראות מילה זו.ואפשר לתרגם האמיץ,או העיזוז.ובר"ש "הגיבור".
24."גפלא" בר"ש "בפשיעה" ואינו נכון.וראה פירוש רבנו לשבת פ"יט מהדורתי הערה 2.
25.כלומר:תמנע אחות לוטן.ובר"ש "להיות אמם מעמלק" ושיבוש הוא.וטעם מצוות מחיית זרע עמלק ראה לעיל פרק מא.
26.בראשית לו לא-לט.
27.דברים יז טו.
28.אפשר "אורחותיהם" "אורחות". שהזכיר לישראל אותם המלכים כעין הדגמה לישראל שלא יכשלו כמותם. והשווה גם רס"ג בספרו האמונות ודעות מאמר ג פ"ו. וראה [תא] ספרא ריש פרשת אחרי מות.
30.כלומר:שאדם נמצא ונוכח בזמן ובמקום התהוותם ואירועם.
31.אפשר:אשר לחצים,או:דחקים.
32.ר"ש השמיט "או כפילות".
33.במדבר לג ב.
34.ראה גם רס"ג בהקדמתו לספרו האמונות והדעות פ"ו מהדורתי עמ' כו.
35.דברים ה טו.
36.במדבר כ, ה.
31.ירמיה ב ו.
38.דברים כט ה.
39.כפי שטען חוי הבלבי,ראה פירוש הראב"ע לשמות טז יג.
40.ראה יהושע ו כו.
41.במדבר ט כ.
42.שם ט יט-כב,
43.שמות יד ג.
44."בר אלתיה" תרגומו מדבר התעייה.
45.דברים א מו וראה פרש"י שם.[תב)
46.ר"ש השמיט "בלתי נעלם" כמנהגו להשמיט כל הנראה לו כפל מיותר.
47.כלומר:שהוא היה מטרה ראשונית.
48.שמות ג' י"ב.
49.במדבר כ' ט"ז.
50.דברים א' ב'.
51.במדבר י"ג-י"ד.
52.דברים ל"ב מ"ז.
53.ראה ירושלמי שבת פ"א הל' ד.כתובות סוף פ"ח, בראשית רבה פרשה כ"ב ד'.וראה לעיל בחלק זה פרק כ"ו.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=830729
 |
|
|
