חיים גראדה ב"יתד נאמן"

השבוע בחר ר' נתן זאב גרוסמן בטורו השבועי לצטט מהספר הנפלא "ישיבות ליטא", הוא מצטט את דבריו של הירש רסינאי כפי שהם מופיעים בתיאורו של חיים גראדה. חבל שהוא איננו מזכיר במפורש את המקור של הציטוט ולקיים בכך "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם".

אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.

ראיינתי היום את הרב ישראל דוד נויוונר (יליד 1930) תלמידו הנאמן של ר' גרשון ליבמן, עוד ממחנה העקורים צלסהיים ואחר כך כמה שנים בישיבתו בבאיי בצרפת. בראשית שנות השישים אף שימש כ'משגיח' בישיבתו בפובליין.

הוא סיפר שר' גרשון סיפר למקורביו לא פעם על המפגש הזה שהיה לו עם חיים גראדה, והגרסה תואמת לגמרי לזו של 'מיין קריג מיט הערש ראסיינער'.

המפגש אכן התקיים בפריז על יד ה'הוטל-דה-וויל'. לדבריו המפגש היה מרגש לשניהם, הם התנשקו ושוחחו בידידות, ואף התווכחו בידידות. בכלל נהג ר' גרשון לדבר עם תלמידיו הקרובים על חיים גראדה ועל נסיונותיו להחזירו בתשובה לאחר השואה. הוא גם הכיר את הפואמה הזו וצחק מזה שחיים גראדה העניק לו את השם 'הירש ראסיינר'. לדבריו חיים גראדה היה בביאליסטוק בחור מצויין, אלא שהיה רודף נשים (עפ"ל הק'), ולכן ירד מדרך המוסר ומן הדת.

_________________

שלומיילע,
הערתך על מידת הופעת התיאור של לומז'ה אצל גראדה, מתמיהה קצת, אלא אם כן חשבת שהכוונה לישיבת לומז'ה דווקא, ולא הוא. המדובר היה בתיאור הכללי על העיר לומז'ה ויהודיה, בספר צמח אטלס, שהלא צמח היה חתן אצל בעל חנות גדולה בלומז'ה, ויש שם תיאורים רבים על חייו שם, וזו אחת התהפוכות בחייו של צמח, חיי בעל הבית יצרי ונהנתן, וכן שאר הדמויות שם ועל העיר ויושביה.

שלוימלע,

מגראדה עצמו שמעתי שצמח אטלס מורכב מכמה דמויות.

בקשר לזהותו של ר' הירש,פשוט בעיני שהצדק עמך.

[וגם באחרון בודאי נוספו גוונים וכדרכה של סיפרות]

אכן, את הסבא מנובהרדוק לא הכיר אישית. אבל היה גם היה חניך ישיבות נובהרדוק, בבילסק, בוולקניק ובביאליסטוק. זה מספיק.

את כל שאר הדמויות הכיר גם הכיר. צמח אטלס מבוסס על דמות אמיתית, כמו ש'מחזה אברהם' הוא דמות אמיתית...

עם כל התפעלותו של פרופ' אברמסון, את לומזא תיאר גראדה בקוים קצרים למדי, בין שאר הישיבות (בפתיחת 'מלחמת היצר'). אין זה דומה כלל לתאורו את נובהרדוק, שהיא עיקר עסוקו מריש ועד כלה, מכריכה לכריכה, לפני ולפנים, לאורך ולרוחב, כמו שרק מישהו 'מבפנים' יודע לעשות.

שלומיילע,
האם את הסבא מנובהרדוק הכיר גראדה? האם למד בישיבות נובהרדוק, על אף פתיחת הספר צמח אטלס? האם הכיר גראדה את צמח אטלס, או את ר' אברהם יפה'ן? האם הכיר גראדה אישית את ר' גרשון ל', והאם אכן נפגש עמו בפאריס?

פרופ' ש' אברמסון ז"ל, היה ידיד קרוב לגראדה והתרועעו הרבה. הפרופ' היה תלמיד הישיבה בלומז'ה (היה גם ידיד נפש עם הגר"א פיונטק ז"ל), ואמר: מנין ידע גראדה לתאר כל כך את לומז'ה, לפרטים ולפרטי פרטים? והלא לא היה מימיו בלומז'ה? אלא שאת כל זה שמע ממנו, מן הפרופ'!

אגב, סיפור קטן. באחד הימים, בימי אלול, התארח ח' גראדה בביתו של הפרופ' אברמסון. לפני שהעיר השחר נצרך גראדה לרדת לענייניו, בדרכו ראה קו אור מתחת לדלת חדר, שהיתה פתוחה קמעה, הציץ לשם וראה את הפרופ' יושב ולומד בספר מוסר בקול ובהתלהבות, כנהוג אצל בעלי המוסר ב'שפתים דולקות'! כך סיפר גראדה למאיר חובב.

דגים,

קראת את הסיפור? הרי הוא מכיל עשרות פרטים ביוגרפים של הירש, שאינם מותירים ספק. ברור שהבחירה בשם 'הירש' היא אקראית, וכל דמיון לסבא מסלבודקה מקרי לחלוטין. לא היתה לגראדה שום כוונה להתעסק כאן עם הסבא מסלבודקה, על אחריותי. זה לא לענין, זה לא הנושא, גראדה לא הכיר את הסבא ולא ראה אותו מימיו.

הפתגם אומר (וסליחה על ההשוואה): מי שקורא כמו תרנגול, ונראה כמו תרנגול ואוכל כמו תרנגול, הוא תרנגול. גם אם קוראים לו יענקל.

לפי הבנת עורך יתד נאמן, השיח לקוח מתוך דיווח עיתונאי, ועל כן הוא חולק שבח לחיים גראדה, שמסר את דברי שכנגדו בעל המוסר באמת, וכנראה שנשאר בו היסוד הנובהרדוקאי של בקשת האמת. דומני שזו יצירה ספרותית שכל כולה היא משל עטו של חיים גראדה, שהיה מגדולי הסופרים היהודיים בדור האחרון ומהמעמיקים שבהם, שתהה ועסק הרבה ביסודות המוסר וההגות, ובמיוחד בישיבות ליטא. אם כן גם את טיעוני בעל המוסר הגה חיים גראדה בעצמו, וכמובן על פי ידיעותיו, כשם שבספריו הוא מתאר את שיטת נובהרדוק ואת דעות החזו"א באופן נהדר.

חיים גראדה הוא ה'עד נאמן' שדברים משמו מופיעים בספר פאר הדור.

אל חיים גראדה כתב החזו"א מכתב לאחר תום מלחה"ע השניה, והוא נדפס בקובץ איגרות, ובו הוא דורש בשלומו ומציין את שמחתו כשנודע לו שניצל מהתופת, ורצונו לדעת מהנעשה עמו (לפי השמועה המכתב לא הגיע לתעודתו והוחזר לשולח, וכששאלו את החזו"א מדוע לא שלחו שוב, השיב שאם יצא כך, אין צורך להתאמץ, וספק אם נכונה השמועה).

אי אפשר שלא לחשוב על כך ש'הירש ראסיינער' רומז בפירוש לסבא מסלובודקה, הגרנ"צ פינקל זצ"ל, שהיה מכונה ר' הירש, ומוצאו מראסיין. מבחינה ספרותית, האומרת לעסוק במייצגות, ציין בשם היצירה את הסמל הבולט של תנועת המוסר, ומאחר שאין זו ביוגרפיה ולא אוטוביוגרפיה, אין טעם לחטט בסימנים.