היכן הוא הכותל המערבי שלא חרב מעולם?

היכן הוא הכותל המערבי שלא חרב מעולם?

במדרש שה"ש רבה עה"פ הנה הוא עומד אחר כתלנו וגו' נאמר זהו כותל מערבי של בהמ"ק שנשבע לו הקב"ה שלא יחרב לעולם. (ציטוט מהזיכרון)

האתר הידוע כיום כ"הכותל המערבי" בודאי אינו כותל המערבי של בית המקדש אל קיר תמך מערבי שמחזיק את רחבת הר הבית מלמטה, מה גם שכקיר תמך הוא לא הקיר היחיד ששרד שהרי שרדו גם הקירות הדרומי והמזרחי וכנראה גם הצפוני שמחזיקות את ההר למרות שעל פני הקרקע לא שרדו שום מבנים או קירות מתקופת בית המקדש.

לאחרונה עלה במוחי רעיון להסביר את הבעיה.

ישנו מדרש נדמה לי איכה רבתי, שמספר על כך שכשטיטוס החריב את ירושלים הוא חילק אותה לארבעה שרים וציוה על כל אחד להחריב חלק אחד של העיר, את הצד המערבי הוא מסר לידי שר הערבים שנצטוה להחריבו, אך הוא לא מילא אחר הפקודה, וכשנשאל ע"י טיטוס מדוע לא החריב אותה אמר "רציתי שכל העולם ידע איזו עיר חזקה כבשת"

בתיאור של יוספוס פלוויוס (שוב אני מצטט מהזיכרון) "את החומה המערבית ושלושת המגדלים השאיר כדי לשים שם את הלגיון העשירי"

כיום עדיין עומד אחד המגדלים (כנראה מגדל פצאל) על תילו, בתוך מתחם "המצודה" ליד "שער יפו", והוא מכונה "מגדל דוד".

עכשיו נראה לי שעל פי דברי פלוויוס היה ידוע שהחומה המערבית שרדה, משם התפתחה האגדה על השר שלא החריבה כדי להראות שעיר היתה חזקה ומבוצרת מאד וכו'", מישהו כנראה קישר את האימרה "שכינה במערב" (שזה בעצם אומר שבביהמ"ק היו פונים בתפילה לכיוון מערב מכיון שקודש הקדשים היה במערב המקדש) לסיפור של חומת העיר המערבית, ויצר את הסיפור על הכותל המערבי של ביהמ"ק שלא יחרב לעולם.

יש לציין שבזמן כתיבת המדרשים. (היינו בתקופה הרומית-ביזאנטית) היתה אסורה הכניסה לירושלים ליהודים, ובחלק מהתקופה היה אסור להם אפילו להתקרב למרחק כמה מיל מהעיר, כך שבעלי המדרש לא ראו במו עיניהם את המקום והם כנראה אפילו לא שמעו תיאורים ברורים על איך שהעיר נראית, ובנו את התיאוריה על סמך שמועות וקטעי שמועות ומאמרים לא מובנים מתוך ספרי היסטוריה שהיו בימיהם.

לסיכום:
רחבת הכותל של ימינו הינו אכן המקום המסודר הכי קרוב למקום המקדש שאנחנו יכולים להתפלל בו.
אך אין כל קשר בין קיר זה לבין כל אותם מאמרים שמדברים על כביכול "כותל מערבי" ששרד מבית המקדש.

החלק העתיק הוא די גבוה.

חוצמזה יתכן שבזמן שהמדרש נכתב או אולי בזמן שפלאוויוס מספר עליו הוא היה יותר גבוה.

האם התוספת נבנתה לאחר שהמקורי נחרב חלקית?
או שהמקורי היה נמוך כפי שרואים בתמונה?
ואם כן האם לזה יקרא מגדל?

מצורף קובץ

ושוב לנושא הראשון,

אחד משלושה מגדלים שבנה המלך הורדוס באזור, שנקראו על שמותיהם של אשתו מרים, של חברו הטוב היפיקוס ושל אחיו פצאל. המגדלים נבנו לצורכי הגנה על ירושלים כולה ועל ארמונו של הורדוס ששכן בקרבת מקום.
חלקו העליון של המגדל, הניכר באבניו הקטנות, הוא תוספת מאוחרת מהתקופה הממלוכית.


התמונה והכיתוב מאתר www.towerofdavid.org.il



תוקן על ידי - asher177 - 13/05/2005 13:26:24

מצורף קובץ

הנה תמונה מפורטת של כל האיזור

לא להוכחה נזדקק ר"ע, אלא לתקוה שאכן עומדים הימים האלו בפתח.

למה העם נהגו?

כי הם לא יודעים!

רובם בכלל לא חושבים שהכותל הוא בס"ה קיר תמך חיצוני, ושמאחוריו נמצא המקום הקדוש היחיד, המקום אשר בו בחר ה' לשכן שמו שם.

רוב האנשים מייחסים לצערינו קדושה לכותל עצמו.

"הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה"

האם, ח"ו, מקטני אמנה היה רבי עקיבא,
שהיה צריך ל"הוכחה"
על צדקותו של זכריה ועל אמיתות דבריו?

אשר,

קודם כל, תודה על שהחכמתני.

על כל פנים, לעת עתה עדיין קשה למה נהגו העם שלא לנטות ימינה, אלא ישר.

אולם, להלכה, ראה משנ"ב סי' צ"ד ס"ק י':
"... בה"כ שהעמידו בו את ארון הקודש לצד דרום העולם וכולם מתפללים נגד ארון הקודש שהוא לצד דרום אף שהוא שלא כהוגן ... מ"מ הבא להתפלל שם יתפלל לצד שהצבור מתפללין אך יצדד פניו למזרח."

ונראה ש-"אל תפרוש מן", גובר על "יכוין פניו כנגד".

ובכל זאת, אם כדבריך, קשה למה העם נהגו, לכאורה, "שלא כהוגן"

נבואותיו של זכריה הם הרבה יותר טובות מהמצב שהיה לפני חורבן בית שני.

ור"ע הבין שכדי שיתקימו נבואותיו של זכריה צריכים קודם להתבצע נבואותיו של אוריה, ולכן כאשר הם התקיימו הבין שהנבואות הטובות בדרך...

אמשלום וכמ"ד,

"עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה,
הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה,
עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה,
בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת"

לא הבנתי מה היה חסר לו לרבי עקיבא
לראות את נבואתו של אוריה מתקיימת.
האם המצב שהיה טרם התקיימות נבואתו של אוריה
היה כל כך רע,
עד שהיה צריך לעבור את קיום נבואתו של אוריה,
בכדי להגיע לקיום נבואתו של זכריה ?

שיקצה

מסגד אל אקצה נמצא מדרום להר הבית, בשטח שלפי דעות רבות אינו נחשב כלל כהר הבית מבחינה הלכתית, והוא בעל כיפה שחורה אפורה.

כיפת הסלע הינה מבנה העומד במרכז הר הבית על הרמה המוגבהת והיא בעלת כיפה בצבע זהב, היא עומדת על מקום קודש הקדשים,

בית המקדש עמד בשטח שמכיפת הסלע ומזרחה, לכיון הר הזיתים, ובשטח שבין כיפת הסלע לאל אקצא לא היהשום מבנה בעל חשיבות בזמן בית המקדש, זהו הכיוון אליו מתפללים ברחבת הכותל.

אשר,
מסגד אל-אקצה, עד כמה שידוע לי, עומד על אבן-השתיה ומכונה כיפת-הסלע, שזהו מקום קודש-הקדשים; ומקום בית-המקדש נמשך משם גם לדרומה של הר-הבית, ולכן מי שעומד לפני הכותל-המערבי ומכוין את פניו ישר לכותל, הריהו מכוין לכנגד בית-המקדש.
כל זה, כמובן, עד היכן שידיעותי מגיעות, ואולי אני טועה.

ואני שמח שיהודים אינם מתהלכים שם ומחללים שם שמים בשחיטת קורבנות, ובקיום טקסים פאגאניים.