סתם אידיוט

מאז שעונשי המוות, העבדות, ההלקאה ועבודות הפרך, הוצאו אל מחוץ לחוק, לא נשארו הרבה דרכי ענישה.

הקנס הכספי, אף שהוא עדיין בתוקף, תלוי באפשרות הנקנס לשלמו.

נשאר עונש המאסר.

המאסר הינו העונש הנפוץ ביותר במסגרת החוק הפלילי האזרחי, ואינו מותנה בדבר, מלבד בנשמה שבאפו של הנאשם.

העקרון המנחה את עונש המאסר, אינו רגש נקמה, אלא הגנה על החברה, ודרך להרתעת העבריין ואחרים, מעשיית מעשי עבירה, ("למען ישמעו ייראו").


עונש המאסר אינו מתקן את העוולה, ובית הסוהר הוא מוסד השכלה גבוהה במקצועות פשיעה.

בתי הסוהר מלאים עד מחנק, ועורכי הדין עסוקים בהגנה על עבריינים.


האם זה אומר, שעונש מאסר אינו מרתיע מביצוע מעשי עבירה, מאחר ותנאי המאסר, "יותר מדי נוחים"?

יש להם בית כסא סמוך לשולחנם, שהופך אותם לעשירים, מבחינת ההלכה:


"איזה עשיר? ... רבי יוסי אומר: כל שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו", (שבת דף כה עמוד ב).


יהיו שיטענו:

ה"חברה" החילונית פשטה את הרגל מבחינה מוסרית.

ומה על העבריינים הדתיים?

מה הם הפשיטו?


גם יהיו שיטענו:

עונשי מאסר מעולם לא מנעו פשעים.

והראיה:

אין בתורה עונשי מאסר- כדרך ענישה, אם מאסרים היו מונעים פשעים, היינו מוצאים אותם בתורה.

ראיה?

בטח שלא!

גם עונשי המלקות והמוות הכתובים בתורה, לא עצרו את הרציחות ואת הניאוף:

"משרבו הרוצחנין בטלה עגלה ערופה ... משרבו המנאפים פסקו המים המרים", (משנה סוטה פרק ט משנה ט).

"ארבעים שנה קודם חורבן הבית גלתה סנהדרי וישבה לה בחנות... שלא דנו דיני נפשות". (סנהדרין דף מא עמוד א). וברש"י: "... וכיון דחזו דנפישי רוצחים ולא היו מספיקין לדון עמדו וגלו משם".


העונשים לא הפסיקו את הרציחות ואת הניאופים.


אם בתורה אין עונשי מאסר כדרך ענישה, הרי הם היו אח"כ,(ראו הרב שמחה אסף: העונשין אחרי חתימת התלמוד, ירושלים, תרפ"ב. מנחם אלון: "המאסר במשפט העברי", ספר היובל לפנחס רוזן, תשכב, עמ' 171).


גם מעצרים אלה לא עצרו את הסחף.


מה כן יעצור אותו?


בימים אלה פורסמה כתבה ב- new york post, http://nypost.com/news/regionalnews/43732.htm

שבה מסופר על בן 79, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בניו יורק, שהואשם והודה במעשי מרמה של עשרים מליון דולר.

מאה מחבריו ה"מנהיגים", של אותו המנהיג, פנו אל השופט, העומד להחליט בימים אלה על עונשו, שיקל בדינו.

הם ידעו לספר: שחייו היו חיי יושר וצדקה, וביתו היה פתוח לנזקקים, איך סייע בבניית בתי כנסת, ואיך שילם שכר לימודם של תלמידים נזקקים, ואיך היה גזבר ארגון בתי הכנסת של אמריקה.

ואיך,ואיך,ואיך.

הוא היה הכל. הוא גם היה נוכל לא קטן.

הוא לקח רק 20 מיליון דולר, מחברות הובלה כדי לארגן להם פוליסות ביטוח/

לקח כדי לארגן, אך לארגן הוא לא אירגן.

כאשר אחרים משלמים עבור הנדיבות, לא כ"כ קשה להיות נדיב.


משרד המשפטים האמריקאי התובע עונש מאסר של שלושים חדשים, הוא הוכחה לשחיתות במערכת המשפט הישראלי.

בארה"ב, כאשר מנהיג יהודי דתי גונב 20 מיליון דולר, עונשו 30 חודשי מאסר.

ואילו בישראל, גנבים דתיים נשפטים לזמן ארוך יותר, עבור גניבה של פחות.

בישראל, דופקים את הגנבים הדתיים, ודופקים את הגנבים ה"שחורים",

ודופקים ברבוע, גנבים דתיים "שחורים".

אריה דרעי יוכיח.

גנב פחות וישב יותר.


סתם אידיוט. אם היתה לו טיפת שכל, היה נוסע לאמריקה וגונב שם, ולא בארץ ישראל אוכלת שחוריה.






תוקן על ידי - נישטאיך - 10/05/2005 11:41:25

סתם תשובה להלבן.


קבלה בידי:

לא רק שמותר שלא לשלם את מלוא המס הנדרש לפי החוק, אלא אף אסור לשלמו.

הממשלה מגזימה בסכומי המס שאותם היא דורשת, מפני שהיא יודעת שאיש לא ישלם כל מס שהוא, שנדרש לפי החוק, ולכן היא דורשת מס גבוה, כדי שישאר לה הסכום "האמיתי", לאחר כל ה"הנחות".

לדבריו, אדם המשלם את מלוא המס הנדרש, עובר על לפני עיוור, כי הוא גורם לממשלה שתגזול ממנו כספים שלא שייכים לה.

מיימוני

<"הרעיון של מכירה לעבד עברי, לפי פרשנות חז"ל, הוא להעניק לפושע הזדמנות להתחנך בבית של אדם שראוי ללמוד ממנו">

תיאוריית מכירת הגנב לעבדות כדי לחנכו, ולא רק כדי לשלם את מה שגנב, הוא "הסבר יפה", אך במכירות הבאות, ההסבר הוא פשוט:

עבדות להכנסה כספית או כדי לשלם חוב.

"וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים". (שמות פרק כא פסוק ז).

"וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל אֱלִישָׁע לֵאמֹר עַבְדְּךָ אִישִׁי מֵת וְאַתָּה יָדַעְתָּ כִּי עַבְדְּךָ הָיָה יָרֵא אֶת יְקֹוָק וְהַנֹּשֶׁה בָּא לָקַחַת אֶת שְׁנֵי יְלָדַי לוֹ לַעֲבָדִים". (מלכים ב פרק ד פסוק א).

"וְעַתָּה כִּבְשַׂר אַחֵינוּ בְּשָׂרֵנוּ כִּבְנֵיהֶם בָּנֵינוּ וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ כֹבְשִׁים אֶת בָּנֵינוּ וְאֶת בְּנֹתֵינוּ לַעֲבָדִים וְיֵשׁ מִבְּנֹתֵינוּ נִכְבָּשׁוֹת וְאֵין לְאֵל יָדֵנוּ וּשְׂדֹתֵינוּ וּכְרָמֵינוּ לַאֲחֵרִים". (נחמיה פרק ה פסוק ה).

ראה אלון מנחם, "חירות הפרט בדרכי גביית חוב במשפט העברי", הוצאת מאגנס, תשכ"ד-1964.




תוקן על ידי - נישטאיך - 15/05/2005 6:17:01

סתם שאלה לנישט ולרבקה
אתם נזהרים לשלם מס הכנסה עד הפרוטה האחרונה?

...ואע"פ שאינן עבירות הרי זה חילל את השם..

מסקנה - סתם אידיוט מחלל את שם השם בין אם הוא גנב 20 מליון לכיסו, או בין אם הוא גונב כמנהל מוסד תורני עבור המוסד אותו הוא מנהל.


אידיוט מדופלם הוא מי שחושב שבדבריו של הרמב"ם ימצא לגיטימציה לחשוב שמנהל שמקבל תקציבים בלתי חוקיים אינו גנב, כי כולם עושים את זה, וכי הוא בס"ה מנהל ביש מזל, שמזלו או טפשותו גרמו לו להתפס.

יש כאלה שאינם יודעים לרכב על חמוריהם.
חמורים שאין להם מזל.

<"מגוחכת קשירת דבריו של הרמב"ם בהלכות יסודי התורה - כאילו יש בדבריו רמז (קו"ח?)להבדל בדרגות חילול השם">

"יש דברים אחרים שהן בכלל חילול השם, והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם, ואע"פ שאינן עבירות הרי זה חילל את השם כגון שלקח ואינו נותן דמי המקח לאלתר, והוא שיש לו ונמצאו המוכרים תובעין והוא מקיפן, או שירבה בשחוק או באכילה ושתיה אצל עמי הארץ וביניהן, או שדבורו עם הבריות אינו בנחת ואינו מקבלן בסבר פנים יפות אלא בעל קטטה וכעס, וכיוצא בדברים האלו הכל לפי גדלו של חכם צריך שידקדק על עצמו ויעשה לפנים משורת הדין".

מגוחח?

מגוחח!

אידיוט הוא מי שחושב שצרת רבים היא חצי נחמה..רק חסר שיקום מי מבעלי האינטרסים מחזיקי השררה ויפסוק שמשרבו הגנבים...ייבטלו דיני גנבה..


מגוחכת קשירת דבריו של הרמב"ם בהלכות יסודי התורה - כאילו יש בדבריו רמז (קו"ח?)להבדל בדרגות חילול השם.

אין 'הנחה' בחילול השם בעצם העובדה שהתופעה קיימת, ושאדם באשר הוא אדם מגלה נטייה וחולשה אליהם, גם אם הוא חכם גדול – על כך הרמב"ם בא להתריע בדברים. ודבריו שראוי שאדם ידקדק עם עצמו, איננה בבחינת המלצה בלבד. אדרבא, בדברים שהובאו למעלה משמו מובן שהוא רואה חילול השם אפילו בהתנהגות שאין בה כביכול עברה.

לפי הרמב"ם מגמת העונש היא הרתעה, ולא לצורך נקמה. על פי ההלכה ב"נזיקין", 'הלכות גנבה' ו'הלכות גזלה' - זוכה הגזלן ליתר סלחנות, יחסית לגנב הנענש חמור יותר, והרמב"ם מנמק זאת המפורש במו"נ חלק ג פמ"א : "שהעונש על עבירה היותר מצויה ושכיחה, חמור יותר, משום ש ה'חטא יותר נמצא ויותר קרוב להיעשות…וכדי שימנעו ממנו"

– אם בבסיס כוונת הענישה היתה עומדת תיאוריית הנקמה, הרי עונשו של הגזלן צריך היה להיות היותר חמור, משום שפשעו יותר חמור.

http://taupress.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_3_41.htm

"את הגזלן15 אין מחייבים היטל נוסף בבחינת קנס - שהרי החֹמֶש הוא רק כפרה על שבועת שקר16 - בגלל מיעוט מקרי גזילה. נזק הגניבה מצוי יותר מהגזל כי הגניבה אפשרית בכל מקום ואילו הגזל אפשרי בתוך הערים רק בקושי. ועוד שהגניבה אפשרית במה שגלוי ובמה שנזהרו להסתיר ולשמור, ואילו הגזל מתאפשר רק במה שגלוי וחשׂוף. האדם יכול להישמר מפני הגזלן, להיזהר ולהתכונן לו. דבר זה אינו אפשרי ביחס לגנב. כמו כן הגזלן ידוע. ניתן לחפשׂ אותו ולצפות להשבת מה שלקח. ואילו הגנב אינו ידוע. מכול הסיבות האלה הטילו קנס על הגנב, ולא על הגזלן17.

הקדמה :

דע שגודל העונש וחומרת הכאבתו או קטנותו והקלוּת לשׂאת אותו הם בהתחשב בארבעה דברים. הראשון חומרת הפשע. כי המעשׂים שנוצר מהם קלקול גדול עונשם חמוּר, והמעשׂים שנוצר מהם קלקול פעוט ומועט עונשם קל. השני תדירות האירוע. כי יש למנוע בעונש חמוּר דבר הקורה לעתים תדירות יותר. ואילו עונש קל יספיק כדי למנוע דבר הקורה לעתים רחוקות מכיוון שהוא קורה לעתים רחוקות. השלישי הוא חומרת ההתפתות לדבר. כי מדבר שהאדם מתפתה לעשׂותו - או מפני שהתאווה מגרה אותו מאוד לעשׂותו, או מפני שהוא רגיל מאוד לעשׂותו, או מפני שקשה מאוד לא לעשׂותו - הוא לא יימנע אלא אם כן צפוי לו דבר חמור. הרביעי הוא הקלות לבצע את המעשׂה הזה בהיחבא ובסתר, באופן שאחרים לא ירגישו בו. להרתיע מזה ניתן רק בעונש כבד וחמור."




תוקן על ידי - riv - 12/05/2005 14:36:33

להלבן

<"האם יש הפרש בין מי שגונב 20 מיליון לכיסו, לבין מי שמנהל מוסד תורני, ומקבל תקציבים בלתי חוקיים?">

אלי מבחינת איסור הגניבה, אין כל הבדל, אך ישנו הבדל בעבירה הנוספת של חילול השם, שפעמים הוא תוספת מרובה על העיקר.

הרמב"ם כתב בהלכות יסודי התורה פרק ה הלכה יא:

"יש דברים אחרים שהן בכלל חילול השם, והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם, ואע"פ שאינן עבירות הרי זה חילל את השם כגון שלקח ואינו נותן דמי המקח לאלתר, והוא שיש לו ונמצאו המוכרים תובעין והוא מקיפן, או שירבה בשחוק או באכילה ושתיה אצל עמי הארץ וביניהן, או שדבורו עם הבריות אינו בנחת ואינו מקבלן בסבר פנים יפות אלא בעל קטטה וכעס, וכיוצא בדברים האלו הכל לפי גדלו של חכם צריך שידקדק על עצמו ויעשה לפנים משורת הדין".

אינו דומה חילול השם, הנגרם מגניבת 20 מליון דולר מאנשים פרטיים, ע"י אדם חרדי עבור עצמו, כחילול השם הנגרם ע"י מנהל מוסד תורני, שנתפס בקבלת תקציבים בלתי חוקיים, עבור המוסד אותו הוא מנהל.

נכון, "כולם עושים את זה", אינו הופך את מעשה אסור למותר, אך הוא מפחית מעוצמת חילול השם.

אך יהיו שיאמרו, שמנהל מקבל תקציבים בלתי חוקיים אינו גנב, כי כולם עושים את זה, וכי הוא בס"ה מנהל ביש מזל, שמזלו או טפשותו גרמו לו להתפס.

נישטאיך, הזכרת לי את הסיפור על הבחור מפולניה שהתארס ולא יכול היה להתאפק ונפגש עם ארוסתו לפני החופה. דא עקא, שתפסו אותו, ומרוב הבושה הוא נאלץ לברוח לארץ גזרה - לגרמניה. אלא ששם לא היו לו מקורות פרנסה, ואפילו לא ישיבה ראויה לשמה שילמד בה ויתפרנס ממנה. על כן הלך יום אחד לאחר ערבית אל קופת הצדקה של בית הכנסת, ורוקן את תוכנה אל כיסו. דא עקא, שגם הפעם תפסו אותו, והביאוהו לפני הרב המקומי. בצר לו,סיפר לרב את כל סיפורו. הרב הבין ללבו, ופטר אותו בלא כלום. אח"כ אמר לרבנית: "סתם אידיוט [בייקית זה נשמע מעודן יותר], עשה הכל הפוך: להיפגש עם ארוסתו - הוא היה צריך בגרמניה, ולגנוב - הוא היה צריך בפולניה".

אידך גיסא

תוקן על ידי - אידך_גיסא - 11/05/2005 23:22:22

לגופו של דבר.
האם לדעתך יש הפרש בין מי שגונב 20 מיליון לכיסו, לבין מי שמנהל מוסד תורני, ומקבל תקציבים בלתי חוקיים?