| נשלח ב-13/5/2005 15:57 |
 |
| |
המערכת הכפולה
באשכול אחר כתבתי בין השאר:
----
הפשקוויליזציה הילדותית של הדיון הציבורי החרדי היא חילול השם האמיתי והעיקרי בימינו.
רבותי,
לציבור החרדי דרושה בדחיפות - התבגרות.
הפתרון לרוב הבעיות החינוכיות והחברתיות בציבור שלנו:
חיסול המערכות הכפולות (המערכת ה"רשמית", והמערכת ה"תכלסית" של 'מה קורה שם באמת') של דיבורים ומעשים.
ויש לפתוח על זה אשכול נפרד, אבל ממש נפרד, מן הדיונים האינסופיים כאן על "סימים" ו"האקרים".
----
ועל זה כתב שם *צולניק*:
---
עין_הקורא , פתחת לקוראים את העין/ העיניים !!!
טוב שלא קוראים לך ראש_הקורא...)
אנא באר יותר בנושא המערכות הכפולות....
---
החלטתי להיענות לקריאתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2005 11:43 |
|
| |
עין הקורא,
אני מודה לך מעומק לבי שהובלת אותנו אל הנקודה הנוכחית.
המלכות שלית לה מגרמיה כלום, היא בבסיס החיים של כל המחפשים. הנכונות לקבל והעמידה של הקשבה הם התשתית לחיים ערכיים ורוחניים.
אנא זמין למהוויה - משמעותו אני פתוח כלפי כל מה שרבש"ע משדר לי באמצעות האירועים והאנשים הסובבים אותי.
הקטע המצוטט בהודעתי הראשונה באשכול זה
http://masoret.hevre.co.il/hydepark/topicarc.asp?whichpage=1&topic_id=833744
מדבר אליי הרבה יותר מן התחושה שעליי לחפש כל הימים דמות בשר ודם לקבל ממנה אישורים או ייעוץ.
ניסיון החיים שלי מראה שככל שעשיתי יותר צעדים לבד, מתוך סיכון, מתוך אומץ ומתוך זרימה עם נשמתי - כך מצאתי את אושרי.
הדברים לא באו על חלל פנוי. קבלתי הכשרה, למדתי, הוסמכתי, אבל בשורה התחתונה אני פועם לפי המוקד המצוי בתוכי. אני מחליף חוויות, מוסיף דעת אבל בעיקר משתדל להקשיב בשקט לקול הפנימי.
ישנן תקופות בה מתעורר החשק לשוב להיפגש עם בעל ניסיון, מדריך חדש, או מחפש שמצא, והדברים מעשירים כמובן, לצערי טרם פגשתי בחיי צדיק מרשים ו"ממכר" כמו תיאוריו של רבי נתן.
בברסלב זה מכונה הקשבה זאת התבודדות, בעולם המודרני מדיטציה ובעולמות אחרים התכוונות, התבוננות, התרכזות וכד'. (בוודאי מוכרים לך ספריו של הרב אריה קפלן בנושא)
ההתנוססות של הצדיק (המאסטר) מעל הדברים אינה מהווה תכתיב אל מקור לאור עצמי וסביבה תומכת לפעילות לפי רוחו של כל אחד, היא מהווה נשימה עמוקה של ניחוח מפרה ומקסים של מי שנשמתו פרחה ומפיצה את ריחה לעולם - לכל מי שרוצה לספוג.
שוב, מניסיון אישי, אפשרי לגדל כך ילדים, שמקיימים מצוות, מאמינים ודבקים בה' ובתורתו (וגם בצדיק האמת) אבל בשום אופן אינם נזקקים לרב, למדריך ולאחיסמך על כל צעד ושעל. ההפך - מה פחות להיזדקק לשאלות- יותר טוב.
אגב, חינוך כזה לעצמאות מצוי גם בספרו של הרב מרדכי אליהו בעניין טהרת המשפחה. (לשאול כדי לדעת לפסוק לבד. וזוהי הדרכה לנשים!)
אין לי מספיק ניסיון כדי לומר מה קורה בדור השלישי בעז"ה ובלי"נ אדווח כשיהיו לי נתונים.
ניתן לומר שמה שאני רואה מניסיוני הוא מקרה לא מייצג, יש בכך משהו אבל, איני יכול שלא לומר שיש מקום לשינוי בכיוון זה גם בחינוך לרבים. בעיקר אצל מי שבעצמם עברו תהליכים של חיפוש, מציאה וחיפוש מחדש וכו'.
נדמה לי שלאחר תקופה ארוכה של ניסיון (כ-25 שנה) עם ילדי המחפשים שמצאו, מתברר שטעות היא לחשוב שניתן להתבסס בקונצנזוס החרדי ולשכוח מחוויות החיפוש והמציאה.
פתאום, אחרי שנים, מתגלה שעניין זה של חיפוש עצמאי הוא מהותי, חזק, והוא מאושיות עבודת ה' התמה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2005 09:48 |
|
| |
ועוד הערה ל Baachi
אני מודה לך ולכל הכותבים כאן שטורחים להזכיר לי ולאחרים את היותנו 'בעלי תשובה', מי באהבה והדרכה רחימאית ואבהית, כמוך - ואחרים בחירופים וגידופים נוסח מחאת אנשי סדום כלפי לוט.
אבל שים לב להודעה שלך מהעמוד הקודם:
בחלק הראשון אתה מדבר ממערכת "ההסברה",
ובחלק השני (עם הציטוטים) אתה מדבר מאמת התורה.
ושני החלקים כלל אינם דומים זה לזה.
כלומר, בחלק הראשון אתה טוען שמה שכתבתי זה בגלל מה שהבאתי מ"המקום" שבאתי. אבל בחלק השני אתה מביא אסמכתא ברורה מן הגמרא ומן ה"דברי חיים" כדברי ממש.
מערכת כפולה?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2005 09:33 |
|
| |
*מרכא* ידידי היקר,
הגרעין החשוב והאמיתי שבדבריך, והמנוסח להפליא, גורם לי שלא לרצות לחלוק על אותו חלק שלדעתי אתה טועה בו.
אכן, ממו"ר רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל קיבלנו שמטרת בריאת האדם היא כוח הבחירה שניתן בו. ולכן, כל צורת הדרכה או הוראה שנוטלת ממנו את הבחירה היא שלילית. עד כדי כך, שאפילו אם אנחנו יודעים מה הדרך הנכונה שהשני צריך ללכת בה, עלינו להשאיר זאת להחלטתו ולבחירתו ולא להפעיל אותו באופן "רובוטי".
מצד שני, וזה מה שחסר בהסתכלות שלך על הסוגיה, האדם צריך מורה, משפיע ומייעץ. כי אם אין לאדם את התנועה הנפשית של המתייעץ, של התלמיד, של המושפע, הוא מאבד חלק חשוב ועיקרי בעבודת השם.
בכל התפתחות יצירתית מוצלחת באמנות, בחכמה, במדע - ולא כל שכן בתוה"ק, להבדיל - יש שטח שבדרך כלל מזניחים אותו ולא שמים לב לחשיבותו: להיות תלמיד. לדעת לשאול את השאלה, ולדעת לעמוד באזניים כרויות ולשמוע את התשובה ממי שחכם ממך, ואז לעבוד בעצמך על קיום העצות שקיבלת.
וכמו שכתב הרמח"ל במסילת ישרים בפרק על "גן המבוכה".
והפתגם אומר: "המורה פותח דלת, שהתלמיד צריך להיכנס בה בכוחות עצמו".
את כל הסוגיה העמוקה הזו, שהיא מיסודי היהדות מימות משה ויהושע ועד היום, אתה מכנה "פוליסת ביטוח"?! לוקח יסוד עיקרי בהווית האדם ומנתח אותו בפסיכולוגיזם בגרוש?
בחן שנית את הענין.
וחשוב לומר שכל זה בחיי האדם היחיד.
בהנהגת הציבור, צריך להזהר מאד מן הכיוון שאתה מצייר. כי הוא קרוב להיות מה שאמר רבי שמעון: "נתת תורת כל אחד ואחד בידו" (משנה שביעית פ"ב).
הפרטיזנים שיצאו מן היערות, היו צריכים מישהו שיקים להם מדינה וסדר חברתי. מן ההתבוננות בלב הדברים, יש להגיע אל ההבנה שחייב להיבנות כאן שדה צופים (במדבר כ"ג ועיי"ש ברש"י), וד"ל.
------
ל*באצ'י*,
תודה על הציטוט מה"דברי חיים"!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2005 08:24 |
|
| |
עין הקורא,
ההיצמדות לגדולי ישראל היא אכן הכרחית אבל היא למעשה כסות עיניים.
באותה מידה ניתן לקרוא למה שתארת, נטילת אחריות והליכה לפי הדרך האישת תוך חיפוש אסמכתאות אצל גדולי ישראל.
מי שזקוק לכך - זקוק לכך.
אם הסכמת אתי לגבי היושרה והעצמיות אני סבור שתסכים אתי,או כבר עתה, או בעתיד, שבעצם, החינוך היהודי הוא חינוך לעצמאות. (זוכר הפרק על פרטיזנים אצל הרב משה ארז דורון?) הגישה החרדית של שהייה קבועה תחת פוליסת ביטוח של העדר ואישורו - אינה רצינית.
יש להיגמל, לדעתי, מן הדעה שכל ימינו אנו בגדר תלמידים החותרים להגיע לידיעות שתבטחנה אותנו סופית מפני הכישלונות.
למיטב הבנתי היהודי נועד לחיות חיי יצירה ובכך למממש את היסוד הגבוה ביותר שניטע בנו ע"י השי"ת, היסוד היצירתי.
מעטים הם האנשים שיצירתם קשורה באנשים אחרים לקרבם לדרך האמת, כמוך(ואולי דרך זאת מחייבת באמת הרבה יותר התייעצות וקבלת הוראות). רוב רובו של עם ישראל נועד לחיות חיים של עבודת ה' וקרבת ה' כל אחד לפי שורש נשמתו וכישוריו וזאת על יסוד החינוך והכלים שקבל ורכש בשנות ההכשרה.
שנים אלה אמורות להסתיים בבר מצווה ונמשכות היום עד סביבות גיל 20.
בחינוך מתאים וללא עודף "חומרות", בכל התחומים, בחור ובחורה מוכנים וכשירים להינשא כבר בגיל 16-18. לאחר הנישואים הם אינם אמורים להיות תחת כנפי ההורים אלא בנושאים מסויימים כל אחד לפי צרכיו.
אחד מסממני המערכת הלא תקינה, לדעתי, הם חוסר הגדרה של מטרת החיים כפי שכתבתי לעיל.
כמה מבין עם ישראל חייהם היצירתיים והמלאים אמורים להיות בלימוד כל היום? לאחר שתסיר 50% נשים, יוותרו לך בקושי 10% שמרגישים בכך חיים של יצירה. הרוב נמצאים ונשארים בכולל וכד' כמין פוליסה המבטיחה המשך הליכה במיין סטרים. אבל יש רבים מאוד במהלך מרכזי זה שאינם שמחים והם נעדרי מודעות לחיים של יצירה ופריחה, והם מסתובבים בתחושת החמצה שאינם יודעים להגדירה.
בשלב המעבר, בו החינוך אינו מזכיר את חיי היצירה כמטרה עליונה (וכפי שכתוב בספרים שכל מטרת המצוות היא להרבות אמונה ודבקות ולא ההפך!) מי שטעם מן היין ההונגרי אינו יכול ללכת לפי דרך כלשהי. ההתייעצות, היא חיפוש הפוליסה. באמת, בחיים האישיים נוהגים לפי תחושת הלב ובדרך של תעייה ותיקון. (אם לרמוז לתחילת דבריך מן הקינות יבוא התיקון)
לדעתי, מיעוט דמיעוט המדריכים בעלי תשובה אכן נוהגים כראוי בציון המטרה של החיים, רובם נסחפים להלבישם מלבושים, בגשמיות וברוחניות כדי שמה יותר מהר יגיעו אל המיין סטרים. לדעתי זה שגוי.
הקושי הנעוץ בחיים בחברה חרדית, בחינוך הילדים ובנושא השידוכים גורם להחנקת הרגש והכמיהה לחיים יחודיים שתיארתי.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2005 07:52 |
|
| |
עין הקורא היקר
אני עוקב אחרי האשכול הזה מעבר לים, וסוף כל סוף אני מבין ללבך מה מעיק עליך.
אני חושב כמו כמה מגיבים אחרים שהמנטליות של "בעל תשובה" עם הציפיות שמישהו עורר בך, היא בעוכרך
אתה מדבר מ"מערכת כפולה"...
מאיזה "מערכת" אתה מדבר?
האם יש לנו איזה מערכת שמדרבנת מלמעלה את כל מיני התופעות שאתה מצביע עליהם.
אדרבה היא הנותנת, בשביל שהחברה החרדית שלנו אינה כפופה לשום מערכת, השקרים והזיופים והפרות הקדושות בדרך כלל מתגלים במוקדם או במאוחר.
מה חשבת שאנו בימות המשיח?
אתה מתלונן שמוליכים שולל את הרבנים ו"הגדוילים"
גילית את אמריקה?
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קא/ב
ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב ויאמר אליהם רב לכם מעלות ירושלים הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן מאי ויועץ אמר רבי יהודה שהושיב רשע אצל צדיק אמר להו חתמיתו על כל דעבידנא אמרו ליה הין אמר להו מלכא בעינא למיהוי אמרו ליה הין כל דאמינא לכו עבידתו אמרו ליה הין אפילו למפלח לעבודת כוכבים אמר ליה צדיק חס וחלילה אמר ליה רשע לצדיק סלקא דעתך דגברא כירבעם פלח לעבודת כוכבים אלא למינסינהו הוא דקא בעי אי דקבלינהו למימריה
ואף אחיה השילוני טעה וחתם
דהא יהוא צדיקא רבה הוה שנאמר ויאמר ה' אל יהוא יען אשר הטיבות לעשות הישר בעיני ככל אשר בלבבי עשית לבית אחאב בני רביעים ישבו לך על כסא ישראל וכתיב ויהוא לא שמר ללכת בתורת ה' אלהי ישראל בכל לבבו לא סר מעל חטאת ירבעם אשר החטיא את ישראל מאי גרמא ליה אמר אביי ברית כרותה לשפתים שנאמר אחאב עבד הבעל מעט יהוא יעבדנו הרבה רבא אמר חותמו של אחיה השילוני ראה וטעה דכתיב ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכולם .
אקיצער, ז'וליקעס הוציאו במרמה חתימתו של אחיה השילוני הנביא. על קול קורא לעבוד עבודה זרה!
האם זה היה סוף אחיה השילוני?
את דוד המלך לא רימו? - ציבא ועוד
לא אמרו לך שציבור זה צ'דיקים ב'ינונים ר'שעים?
מן הסתם לא הראו לך את הקטע הבא:
"כי ישראל בעצמם קדושים, אך הערב רב כל חסדים דעבדי לגרמייהו עבדי, (תיקו"ז) כנראה בעליל שהרבנים והבעלי בתים והחסידים שבדור המה בעוונותינו הרבים רובם מערב רב ורוצים לשרור על הציבור, וכל מעשיהם רק לגרמייהו לקבל כבוד וממון ולכן אין להתחבר רק עם עובדים באמת, שמוסרים נפשם לה', לא לקבל שום תועלת בעצמם".
הדברים נכתבו לפני בערך מאה וחמישים שנה
(דברי חיים - צאנז על התורה פרשת ויקהל ח"א עמוד קכ"ג בנדמ"ח)
מה אתה מחדש?
זה עבודת היהודי בעולם הזה. לברר הבר מהתבן.
מישהו סיפר לך שזה קל?
אך בזאת אתה יכול להתנחם באמת.
אם בחברה שלנו, עם כל התורה והעבודה והגמילות חסדים, ישנם תופעות כאלו, על אחת כמה וכמה לאין ערוך הכפלות בחברה שבאת משם. וכמה אנו צריכים לשמוח שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם.
תוקן על ידי - baachi - 16/05/2005 8:01:07
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2005 06:27 |
|
| |
עין הקורא
חשבתי שאולי אפשר לפרש את המערכת הכפולה באופן שונה משלך
והיא שלא נומר שהמערכות הן חיצוניות ומקרין עלינו וצרכים
אנו להיזהר לא להיתפס למערכת השלילית ולשמור להימשך
אחרי המערכת החיובית.
אלא הפוך היא הנכון שבעצם המערכת הכפולה נמצאת בתוכינו
אצל כל אחד ואחד בתוך ליבו פנימה ומקרינה החוצה וכשמביטים ע"ז בבחוץ זה נדמה כשתי מערכות נפרדות שחלק מהציבור משתיך לצד אחד וחלק השני לצד השני,
אבל האמת היא שלא כך הם פני הדברים אלא בתוך כל יחיד ויחיד נמצאים שתי המערכות ובשמם העתיק הם נקראים בשם "יצר הטוב" המערכת החיובית, "ויצר הרע" המערכת השלילית,
וכדוגמא הביא את הסיפור הבא,
אברך שמע דרשת חיזוק מפי אחד מהרבנים על גודל הסכונות
הטמונות במכשירי הסוללרי, והחיוב לעבור להשתמש במכשירים
מאושרים שהסכנות הטמונות בו הם הרבה פחות מאלו הרגלים,
התעורר אותו אברך במחשבה של קדושה וגמר בלבו לעבור להשתמש במכשיר המאושר על אף הקושי שבזה,
למחרת אנו מוצאים "אותו" אברך מרכל במקווה על כל מיני פוליטיקא שעומדים תחת ההחלטת הרבנים לעבור להשתמש במכשיר הכשר.
היוצא בדברי היא שאין כזה דבר מערכת רישמית ומערכת תכלסית, הכל זה דבר אחד מלחמת יצר שכל אחד מנסה להתמודד איתו יום יום. יש אחד שיצרו התגבר עליו והוא נמצא בצד השלילית ויש אחר שהוא התגבר על יצרו והוא נמצא בצד החיובית.
כל זה אינו שולל את הנוקודה שיש לדון בה האם צורת החינוך
וההוראה בצורת הגזמות או בצורה של לא לספר את הכול, מועילה או מזיקה בפרט בדור הזה שכולם יודעים מיד על הכול וזה גורם למצבים מאוד מביכים.
בתקוה להבנה.
תוקן על ידי - הטוב_וה - 16/05/2005 6:32:40
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2005 04:22 |
|
| |
לא רציתי להגיב לדברי ידידי *מרכא_כפולה*,כדי לא להקפיץ את האשכול הזה, שמדרך הטבע מעורר מדנים ודרכי ביטוי לא רצויות.
אבל מכיון ש*אלישיר* עשה זאת, אכתוב את תגובתי.
ה"חיבוק" שנתן לי *מרכא* חמים ונעים, אבל אינו אמת גמורה. אני משתדל ללכת בדרכי על פי מה שלמדתי מרבותי, ומתיעץ בכל עניני חיי עם גדולי ישראל.
לשמחתי הגדולה, זכיתי לשמוע הדרכה ממורים ומדריכים כאלה, אשר מדגישים את היסוד של הכרת עצמך וגיבוש דרכך האישית כחלק בלתי נפרד של מסגרת היהדות, ולא כפריצת המסגרת הזו.
בכל השיטות בעבודת השם מודגש היסוד הזה. גם בחסידות,וגם בדרך המוסר. (נזכיר כאן גם את הרב וולבא זצ"ל, אשר יסוד זה היה מעיקרי משנתו החינוכית). זוהי ההדרכה שיזכה לה באופן אישי כל מי שיתיעץ עם כל אחד מגדולי וצדיקי ישראל.
ובכל זאת, קשה להנחיל אותה לרבים. החברה, כמימסד, רואה אותה כסכנה. וכאשר הצעירים מגלים בעצמם את העצמאות האישית ואת הרצון "להגדיר" את עצמם, זה נתפס אצלם כמרד.
וממילא, ההגדרה העצמית שלהם בד"כ נמשכת אל המקומות הנמוכים, במקום שיבינו שזהו תהליך טבעי של אדם ויהודי, וישתמשו בו לרומם את עצמם ואת סביבתם.
שני היסודות האלה שעליהם דיבר *מרכא*: העצמיות, והיושרה, הם באמת שני הענינים שבהם תהיה תרופה לדור מבולבל כזה.
החוסר במחנכים שינחילו אותם לשכבות רחבות של הציבור מעיק מאד.
החוסר בגיבוש הדרכה ברורה כיצד מחנכים לזה בתוך הבית, או בישיבה, אל מול החברה שאינה כזאת, גורם הרבה כאב לב ותיסכול למרגישים בחוסר הזה.
נשאר רק לכל אחד לנסות לדאוג לעצמו במסגרת התורה ואמונת חכמים, לעשות ככל יכולתו למצוא חברים לדרך כדי לגבש פתרונות יותר רחבים - ו"לתת" לקב"ה לנהל את העולם...
*אלישיר* (שעם חלק מדבריו אינני מסכים, ואכמ"ל) שאל מהי לדעתי הדרך לגיבוש חרדיות יותר בריאה.
מעבר לענינים האישיים הנ"ל, יש "רצפט" אחד, שאותו יש לפרסם ולהדגיש:
להתדבק בחכמי ישראל וללכת בעצתם, אבל "מעל לראשם" של העסקנים, המסבירנים, ואנשי המימסד.
מי שאיננו חושב בעצמו, אין לו שאלות.
למי שאין שאלות, גם לא יקבל תשובות.
מי שאיננו מקבל תשובות, הולך בשרירות ליבו.
והמבין יבין.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2005 03:34 |
|
| |
בעזהי"ת
עין הקורא:
אולי היה חשש לכך, אלמלי דבריו הנפלאים של רבי נחמן מברסלב להאמין בכל הצדיקים:
" מי שיודע בעצמו שפגם בטיפי מוחו, צריך לחוס על עצמו שלא יכנוס בלבו כלל המחלוקות והמריבה שבין הצדיקים רק יאמין בכולם. כי כל הקושיות והעקמימיות שנופלים בדעתו על הצדיקים –מחמת המחלוקות שבניהם, הוא הכל מחמת שפגם בטיפי מוחו. כי אם לא היה נפגם מוחו, לא היה קשה לו עליהם כלל".
אין לדון כלל בביקורת אישית על גדולי ישראל, ולא לזאת הכוונה חלילה.
ובכל זאת:
רואים במציאות מהמורות על גבי מהמורות, ואכן הכשלון יתום, אבל אם יקום מישהו לנוכח יתמותם של הכשלונות וימצא דרך להצליח, אין עוד מי שיכול לעצור בעדו.
בעת שהייתה סנהדרין, העסק היה שונה כי אז הייתה הכרעה הלכתית, ואי אפשר לומר שאין נגעים במצב חוסר ההכרעה.
פרי_הדר.
כך בדיוק אני אוהב אותך, לא מנסה להסתתר מאחורי תגובות מלומדות אלא פונה ישירות לחרפות וגידופים.
לומדמכלאדם.
הבה ניצור ניתוח וחלוקה, ונגדיר ארבע רמות של סחר בקנבואידים.
קופסאות גפרורים –גרמים ספורים, שקיות קטנות –עשרות גרמים, חבילות –חצי קילוגרם ויותר, שקים –עשרות קילו ויותר. (ובחשיש –אצבע מקבילה לרמת שקיות קטנות, וכו')
סיטונאי סמים, הוא האחרון, כמובן.
למעשה, אפילו קופסאות גפרורים יכולים להיות בסחר נרחב, כמו האלמנה לבנה שמופצת הרבה בקרב האמריקאים בירושלים –שמחירה מפולפל ביותר, אבל כרגיל ברמה הנמוכה מדובר באמת על כמות שולית.
אלא מאי, שלא טענתי כלל, וצריך דמיון רציני כדי להסיק כך מדברי, שבמא"ש נמצא סיטונאי סמים שכל מרכולתו היא למא"ש פנימה.
הסברתי שיש אספקת סמים אל איזור מא"ש, הסברתי שלא מדובר על כמויות שטחיות, ומכאן ועד לאשר הסקת זה אתה בלבד.
שוליים בלבד, גם אני מסכים, אבל לא שוליים דשוליים.
דוגמת הסנדלר אינה נכונה בשלמות, כי רק מי שמסתכל לכיוון הנעליים יודע את התחלואים שנמצאים שם, ומי שכל זאת זר לו, יכול להיות מופתע מידי פעם.
ואדרבא, לתקן. את הסיבה שאני יכול לתת למה לא לעשן, לא רבים יוכלו לתת, לא רבים יוכלו להציע אלטרנטיבה, לא רבים יוכלו להסביר בגובה העיניים את התהליך של הקנבואידים וכו'. אלא מאי, היות שכל אשר יש לי להציע הוא בקדושה, אין ביכולתי ללכת להכריח אנשים לגלות את הקומה הרוחנית שלהם שלא על ידי תרופות – תרופות שגובות מחיר מאוד מופקע ביחס לשירות שנותנות.
מרכא כפולה:
לאפסות דעתי נגעת כאן בנקודה האמיתית של הדברים, והיא התמורה ההכרחית שצריכה להיות ביהודים משהגיעו לארץ ישראל, אי היכולת שלהם להתמודד עוד עם תורת בבל, ובמיוחד לנוכח חוסר מסורת של תורת ארץ ישראל.
לאפסות דעתי, הרבה מהשינויים הטובים והלא טובים שמתרחשים בקרב החרדים לדבר ה' (כולל החרדלים), נובעים מהקונפליקט זה.
נגעת כאן לא רק במחלה, אלא כבר בהצעות הפתרון.
כתבתי על זאת משהו לא מזמן, על "מהי שחיתות ואני חרדי" ( http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1372883 ), שבאמת ההולך יחידי להר הא-לקים היא הדמות של היהודי בארץ הקודש.
כפי שכתבת שעובדי ה' הפשוטים דהיום אינם הולכים למעשה בדרכו של איש, אלא בדרך של עצמם.
עין_הקורא... האם יש גם לך הצעה לצורת חרדיות בריאה יותר?
יברכך ה' וישמרך.
יאר ה' פניו אליך ויחנך.
ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום.
תוקן על ידי - 000_אלישיר - 16/05/2005 3:39:48
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2005 23:18 |
|
| |
הגדרת הבעיה של עין הקורא היא נכונה אולם אינה שלמה כל עוד הוא נמנע מלהעמיד במרכז הבעיה את האדם החרדי. ומעמדו בעיני עצמו.
א"א לדבר על בעיות אלה בלי לדבר על החינוך ועל המחנכים ועל הרבנים ועל האדמורי"ם.
א"א להתחמק מן העובדה הפשוטה שעובדי ה' הפשוטים דהיום אינם הולכים למעשה בדרכו של איש, אלא בדרך של עצמם.
כל מי שמנסה ללכת לחלוטין לפי דרכו של מאן דהוא מוצא את עצמו בדרך ללא מוצא.
גם עין הקורא וגם אני הולכים בדרכו של רבי נחמן מברסלב כפי שאנחנו מבינים אותה.
אנו מתפללים ומקווים שדרכנו נכונה, ממלאת את ייעודנו והיא לרצון לפניו ב"ה, אך לא ניתן בשום אופן להצביע על רב או דמות בכירה כלשהי שדרכה כדרכנו. ושימו לב דרכי ודרכו של עין הקורא אינן דומות.
כך גם בעולם החסידי ובעולם הליטאי: אין דרך אחת שההולך בה יכול ללכת אתה עד הסוף וללא שום הסתייגות. כך אם הולכים בדרכו של הרב אלישיב, בדרכו של גריינמן, בדרכו של החזון האיש וכך בכל החסידויות.
הרב וולבה, והרב קמיל, הרב דסלר, וגדולי עולם אחרים המציאו דרך חדשה עם שהלכו בדרך רבותיהם. המצב הנוכחי הוא שכל יהודי כשר בורר לעצמו דרך הנראית לו לפי שקלול של הלכה, מחשבה, מוסר, חינוך וכו' ובונה לעצמו דרך משלו. המוצלחים ביותר בקרב תלמידי הישיבות והכוללים הם תלמידים ואנשים שלא באים מן המסלול הרגיל אלא מפלסים את דרכם לפי ראות עיני לבם.
ה"מערכת הכפולה" עליה מדבר עין הקורא היא סמפטום לבעיה החריפה יותר של זהות שאולה, זהות של חקיינות ולא של פנימיות.
במצב זה של חקיינות אין פלא שרבים מוצאים עצמם מזדהים יותר עם חקיינות משדות התקשורת הזמר והספורט. זה יותר נוצץ, זה עם הרבה יותר אדרנלין(למעט אלימות ומין) וזה קל להשתייך.
יתכן שהגרעין המרכזי מבחינה מספרית עדין כלו בתוך עולם החקיינות אבל השוליים מעידים על התרופפות בכלל.
על החינוך לעבור טלטלה עזה. מחינוך למוחצנות והשגיות שנמדדת בידי אחרים, לחינוך לכנות ופנימיות שהמודד העיקרי שלהם הוא האדם עצמו בעמידתו מול עצמו ומול אלוקיו.
לא קל לומר אולם האינטרסנטיות, הכיבודים, והשחיתות מוצאים קרקע פורייה אצל מי שאין להם יושרה (אינטגריטי).
מבחינה זאת יש הרבה מהללמוד מציבורים אחרים שהיושרה בהם שהיושרה יותר מצוייה בהם עם שיש להם הרבה מה ללמוד מן הציבור החרדי בדברים אחרים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2005 16:01 |
|
| |
פרי_הדר,
שמתי לב שאתה מתקשה לעקוב אחרי. דבריך מדברים בעד עצמם.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2005 15:50 |
|
| |
פריהדר, למרות שעין הקורא לא זקוק לעדות אופי שלי אבל אכתוב בשביל שתירגע טיפה.
עין הקורא, זה אדם מספיק מכובד, וחשוב, ועסוק מאוד בהרבה מאוד דברים, מכדי לעסוק בניגוח הצבור החרדי, והראיה הגדולה לכך היא שהוא לא בחר כותרת צהובה שיכלה להכניס הרבה יותר תגובות וצפיות.
כמו כן, אני מכיר חלק מפעלו האישי, ככה שהוא האחרון שאפשר לכתוב עליו כאלה דברים, וכ"ש להתיחס אליו בצורה מזלזלת ופגיעה בכבודו.
ב"ה, זה נראה שרוב משתתפי האשכול הבינו את הרעיון על מה הוא בא לדון, אבל משום מה אתה מנסה להכניס פרשנויות נוספות.
הדיון הוא, כפי שכולם הבינו, זה הבעיה בדיוק כפי שעין הקורא הגדיר אותה שיש מערכת כפולה.
זה מצב שגובל בהרבה מאוד נקודות, וכמה שינסו לחפות עליהם, זה קיים!, וזו המציאות, פסיק סוף פסוק.
והוא לא בא לכבס את זה בחוץ, אלא הוא כואב את זה, ולחשוב למה זה קיים, ולהכניס מעט אופטימיות על אפשרות לגבי העתיד, וכלום לא מעבר.
נוסף על זאת, כל מי שמכירו אישית, יודע עליו איך שעזב פרויקטים רציניים, שיכל לגרוף מהם הרבה מאוד כסף רק בגלל שהוא ניגש ושאל פעם את הרב אלישיב, ופעמים אחרות אדמו"ר אחר.
ככה, שזה ממש זועק עד השמים, הדרך והצורה בה אתה הופך דיון רציני שאדם העלה מתוך כאב לדיון התנגחות, ושפיכת דמו.
תחשוב שמח יהיה שמח!!!!!!!!!!!
תחשוב טוב יהיה טוב!!!!!!!!!!!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2005 15:32 |
|
| |
הצרה היא שנציג האו"ם היה אכן נציג האו"ם, וכנראה היה אובייקטיבי, או לפחות ניסה. אך....
סנדלר רואה רק נעליים קרועות, והוא מאמין שלכולם יש רק נעליים כאלו.
סנדלר לפחות מתקן.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2005 15:26 |
|
| |
אלישיר
הנה ציטוט מדוייק, בשיטת העתק הדבק, רק ההדגשות שלי.
שוליים?
קשה לי להעריך נתונים על כמויות הסמים שמגיעות למא"ש, אבל אני זוכר ת'צמי יושב אצל סוחר סמים ברהט, לפני כמה וכמה שנים, ובין שיחה על הא ודא, פלט הדילר שלו משהו על שאחד מהשווקים החשובים של הנ"ל הוא במא"ש.
וכשאומר זאת מישהו שקרוב להיות סיטונאי סמים, אז לא מדובר בחלוקת קופסאות גפרורים בכיכר ציון. כמובן שלא הייתי כותב רק זאת, לולא היכרות בזמנים אחרים עם אפס קצה של השכבה הירושלמית הנודעת לשמצה מאשכולות מסיבות הזימה.
אם ההתפרקויות הללו היו שולים דשולים, הצדק היה איתך.
הצרה היא כמו בדיחה ישנה מימי נאצר:
התגאה נאצר בפני נציג האו"ם שבבחירות האחרונות הוא קיבל 98% ממספר המצביעים.
התפלא נציג האו"ם: אז למה רואים בכל מקום רק את ה-2% הנותרים?
מדובר במיעוט, אבל יותר גדול מאשר שתוכל לדחוק אותו לשוליים, וכשזה מצטרף לפרשיות הפיאות והמירס שהכו הרבה מאלה שכלל לא היו בשולים, אתה מפחד מהבאות.
לא כתבת בשום מקום שיש הרבה סמים במא"ש, בשום מקום. חכם גדול
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2005 14:19 |
|
| |
עין הקורא קשה לי לעקוב אחרי הדברים שלך, אתה כותב משהו ומיד לאחר מכן מיניה וביה חוזר בך, תחליט אם אתה עומד מאחורי הדברים בהם פתחת אשכול ניגוח ציבור החרדי, או שפתאום אתה מתחרט,
ואתה אלישיר, אתה כותב שכמה שנים אתה לא בעניין באשר לסמים בנגב ובמאה שערים, האמת שאתה לא צריך לציין את זה, תאמין לי שרואים את זה בכל התגובות שלך ברחבי הפארק, מרוב שנות התנזרות המוח שלך יבש, מדבר, שמעל לעצתי וקח איזה תחליף שלא יתייבש לגמרי חלילה, הרי אנו צריכים אותך כאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2005 13:54 |
|
| |
לדעתי אין להכנס כלל לנושא המחלוקות בין גדולי ישראל.
כבר למדנו מגדולי הצדיקים שמי שמכניס את ראשו במחלוקות כאלה עושה את טעות חייו, ולא יינקה.
גם באופן פרקטי נוכחתי לדעת שכל דיון כזה, גם אם הוא נובע מכאב אמיתי על המחלוקות בין גדולי ישראל, מסתיים במחלוקת אחת גדולה - על כל גדולי ישראל...
והסיבה לזה היא שכדי לדון בנושא צריך להיות בדרגה גבוהה מאד. עדיף שנכיר את מקומנו ולא ניכנס לזה כלל.
|
|
|
|
|
