אהבת תורה נטולת אהבת דעת

מסדרונות אוניברסיטת תל-אביב ריקים מסטודנטים בוגרי ישיבות.

אפילו קמפוס בר-אילן ריק מיוצאי ישיבות. לא מדעי הטבע, ודאי לא מדעי הרוח, רק כמה אקצנטרים בפקולטה למשפטים.

תאמרו: ממיתים עצמם באהלה של תורה?

ובכל זאת: מתוך אותם אלפים שפרשו לחיי מעשה, ומסחר, ועתונאות, וחשבונאות, ומלמדי-דרדקי, וסוכני ביטוח, ויח"צנים, ופוליטיקאים, ושאר ירקות - כמעט איש אינו פונה לאפיקי דעת ומחקר. איש!

מדעית, הרי זו תופעה פלאית. קיבוץ אנושי שלם הקריב עצמו בשנותיו היפות ביותר, בהן עוצבה נפשו ודעתו ונטיותיו, על מזבח הדעת. שורת הדין הייתה שלכל הפחות מחצית ממנו ירגיש צורך עז להמשיך לקנות חכמה וליצור חכמה.

אך לא.

טענה זו לא תדחה בקש של טענות בנוסח: יש רתיעה מהשכלה, מאוניברסיטאות, מחברה זרה, וכו'. שכן צורכיה של נפש בן הישיבה, היו אמורות להתעלות על כל אלו, אילו אכן בישיבות אכן מקנים היו אהבת דעת.

ואם אהבת דעת אין כאן, מה כאן? האם יש אהבת תורה נטולת אהבת דעת? האם נוסחה כזו אפשרית בכלל?

לפום,
במשים או שלא במשים חקרת בדיוק את החקירה שכ"כ מרגיזה אותך.

רע מאד, מכיון שההגיון הוא שצריך שיהיה סדר בעולם, ולכן אדם צריך להיות אחראי על ממונו שלא יזיק ולשאת בתוצאות, בלי שום קשר ל"לומדעס", זוהי תפיסה אחרת לחלוטין.
אתה יכול לדון אם קיימת אחריות פלילית על מי שלא שומר, או שזו רק חובה אזרחית המחייבת בפיצוי, אבל חיוב התשלומים הוא חובה אזרחית, הנובעת מסדרי עולם כדנתבאר.

בכל מקרה חודשיים של דיונים זה ודאי לא מצדיק, מכאן נובעת תסמונת ה"ראש הקטן" החרדי, שבכל שטות מתעסקים חדשים.

פורום קהילת הציבור החרדי -כל מה שיש לך לומר ואין לך איפהhttp://www.hydepark.co.il/hydepark/forum.asp?forum_id=12810

לפום:
<כאשר יושבים להם אברכים בני שלושים, ומתמקחים להם במרץ אם חיוב של שור המזיק זה מדין ממונו המזיק, או משום שהוא לא שמר>
מה רע בחקירה הזו?

אני מודע לכך שישנם כאלו שלא מכירים את הטעם הזה אלא מפי השמועה. דברי נסובו כהסבר לאלו שזכו להכירו באופן בלתי אמצעי, מפני זכות מיוחדת שעמדה או לא עמדה להם.

מכאן גם התנצלות חוזרת, והפעם מתוך הכנעה, לכל אלו שנפגעו מדברי (אשתי ). רבים בהם עסקו בתורה שנים רבות מתוך מסירות. אבל אולי לא בדרך בה אני אישית לומד, ומוצא בה טעם רב. לכן, טעיתי כשנתי להבין מדברי, שאלו שלא סוברים כמותי לומדים פחות טוב; הם פשוט לומדים בצורה אחרת, אולי גם יותר לגיטימית.

תוקן על ידי - בןאישאחד - 20/05/2005 11:04:28

כאחד שבילה את מיטב שנותיו בלימוד העיון הישיבתי, ולמד מהצד כמות גדולה של מדע. דבריו של בן איש אחד קוממו אותי מאד.

הוא נתפס כאן לאותה שטיפת מח שעובר כל צורב מגיל אפס, על גדולת התורה, ועל הגישמעק העצום שיש בלימוד, ועל ההארה המדהימה.

אין שום קשר בין השטיפת מח לבין המציאות, לימוד תורה בעיון הוא התעסקות עם כל מיני הגדרות מעורפלות, תירוצים דחוקים שאין שום דרך לבחון אותם אובייקטיבית, הגדרות שאינם מוגדרות, ושפע של בלבולי מח שלך תוכיח אם הם לענין. לעומת המדעים המדויקים, ששם רק ההגיון החד כתער יכול לנצח, ורק הלוגיקה המדוייקת היא זו שעובדת, כמו גם ההארה שאתה חש כאשר אתה מבין כיצד פועלים הדברים.

כאשר יושבים להם אברכים בני שלושים, ומתמקחים להם במרץ אם חיוב של שור המזיק זה מדין ממונו המזיק, או משום שהוא לא שמר, ויושבים על המדוכה חדשיים, בא לי, תסלחו לי, להקיא. או כאשר דנים אם מיגו זה כח טענה או נאמנות, ובגלל כל מיני חוסר התאמות בין תוספותים בונים על זה תילי תילים של חוסר הגיון, על חוסר ההגיון הבסיסי, לזה מדע נקרא?
וע"ז נאמר, חכמה בגויים תאמין, תורה בגויים אל תאמין, ואפשר להליץ, תורה ביהודים תאמין, חכמה ביהודים אל תאמין...

נושא נוסף הינו נושא ההתמחות הצרה, למול רחבות אופקים. בעיה זו קיימת הן במדעים, והן בתורה. כבר אמר החכם: "רופא כללי זה רופא שיודע שום דבר על הכל, ורופא מתמחה זה רופא שיודע הכל על שום דבר"...

בגלל הגידול העצום שחל הן במדע, והן בתורה. ישנם היום מומחים ל"וירוס ebv" ומעבר לזה לא יודעים כלום. או מומחים ל "דיני אמירת יקום פורקן ביום הכיפורים שחל בשבת", ומעבר לזה הם עמרצים גמורים.

לדעתי, בעקבות ריבוי המידע, האינטלגנט האמיתי, או החכם הכולל, זה אותו אחד שיודע את עיקרי הדברים בהכל, וגם מכיר תחומים נרחבים בעומק מתקבל על הדעת. המומחה, גדול ככל שיהיה, אינו יכול בשום אופן לענות להגדרה "אינטלגנט".

זה נכון גם בתורה, וגם בשאר המדעים. יש לשאוף להכיר הכל בעומק מתקבל על הדעת, רק כך אפשר להגיע להבנה מעמיקה של העולם, ולחידושים מרחיקי לכת. זה לא מקרה שאיינשטיין היה פילוסוף וגם נגן בכינור. וכך כל גדולי עולם.


פורום קהילת הציבור החרדי -כל מה שיש לך לומר ואין לך איפהhttp://www.hydepark.co.il/hydepark/forum.asp?forum_id=12810

עד שלא ראיתי את ידידי החילוני, אקדמאי קר-רוח שאינו חשוד על רגשנות, מתייפח כתינוק נוכח 'דערהער' חדש באיזה תחום סוציולוגי שהוא עוסק בו, לא האמנתי אף אני שישנה שמחה כזו בהבנת-דבר מחוץ לעולמה של תורה.

אבל היא ישנה. כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים נאמר בה, כי היא שמחתכם ואין בלתה לא נאמר.

פרנסתי היא לשמוע דברי חכמה,ולא לנטוש גם אם לפעמים מתערבים בהם דברי....

הנני להתנצל לפני כל מי שנפגע. לא אני כתבתי את ההודעה, אלא אשתי. זה מה שיצא לה מניתוח פסיכולוגי של בעלה. היא ניסתה לשנות את הניק ולא הצליחה. ניק כדוגמת "בת אשה אחת" לא מצא חן בעיניה כנראה, שלא לדבר על "בןאישאחדית".

אני, גם עם היותי מסכים לדברים, לא הייתי כותב אותם כך. מלבד זאת מוזר בעיני להציע הסבר שמיישב רק את מה שבעלה אינו לומד באוניברסיטה, ולא מסביר למה מייציץ לא לומד שם.

גם סוג של פרנסה. העיקר שלא תיזקק לבריות.
את זה לומדים בישיבה או באונברסיטה??
מה שכן אתה מודה שאינך קשור לאשכול זה הדן באהבת החכמה אם פרנסתך היא מהתעסקות בהבלים.

ודאי משלמים לי .אם לא, נראה לך שהייתי טורח לשמוע את הבליך?

תוקן על ידי - נאךאמלנישט - 20/05/2005 1:54:56

בן איש אחד...
כולנו בני איש אחד אנחנו אין לי אלא לבוא אחריך ולמלא את דבריך..
הן בהתנצלות מראש
הן בקבלת הלגיטימיות של הלימודים האקדמאיים
והן בהסכמה להערותיו של מציץ
ואפילו בצורת ההתמקדות בנושא הנדון.

גם אני מצטרף להנ"ל..

מראש כוונתי היתה למצוא את ההסבר הפסיכולוגי העונה לשאלה ולזה בלבד.

מציץ.
אם תשים לב בכוונה לא הכנסתי את הישיבישרייד להסברים לעיל. כנראה שגם אתה נוכחת שזו רק כניסה בתור שער ללמדנות.
אני התכוונתי לאור הבוקע מתוך עצמה של סוגיה לתירוצים שלאחר שנאמרים הם מוכרחים.
לתירוצים שאחר שנאמרו הם פשוטים...
שלאחר שתסבירם לאחר לא יהיה מובן לא במה התקשית..
ורק אתה שכל כך התקשית לא תהיה מסוגל להסביר לו מה קרה מה הבנת עכשיו שלא היה מובן קודם...שתנסה לחשוב למה קודם לא הבנתי כך..

אכן יש עולם שלם מחוץ לעולמה של תורה עולם שלם של ידע, של דרך ארץ הן, בעבודה והן בגמ"ח. (הכוונה גם לעבודה ממש).
אבל מקום שבן מישהו שמח ומאושר שהבין משהו כמו בעולמה של תורה קשה למצוא .


נאך.
אתה בודק שאף אחד לא מרמה?
משלמים לך על זה?

אם כך דברי מכוונים למופול

למה לא להנות את שאר משתתפי הפורום? לא כדאי שיחשדו בך גם שאתה מתחמק.
עד שאתה כולל אותי במקום מסוים בדוק היטב היכן אתה עומד.