| נשלח ב-19/5/2005 23:50 |
 |
| |
אני כל כך רוצה להיות ילד טוב
כן, לפעמים אני כל כך רוצה לזרוק את כל הכפירה הזאתי מאחוריי ולחזור בתשובה שלמה, להפסיק להטיל ספק במסורת המסורה לנו מאבותינו דור דור כפי שהורונו רבותינו ברוח קדשם וכפי שקיבלו הם מרבותיהם ורבותיהם מרבותיהם עד רבותינו הגר"ת והגר"ט זי"ע והם איש מפי איש עד יהושע בן נון,
אבל אז אני נזכר שאצל הרבותינו וכו' אף אחד לא מחכה לי עם תשובות. הייתי נקרא אחד המוצלחים שבמשגעי-השכל לר"מים ולגדולים ליגה ב' ומטה, אבל עובדה היא שזה פשוט לא הוכיח את עצמו.
לפעמים אני כל כך רוצה להאמין שכל אמרה חסידית היא האמת האבסולוטית, ורק מחפש קצת, טיפ-טיפה חיזוק לאמונה הזו -
אבל אני יודע שלא אוכל למצוא את החיזוק הזה, משום שבצד השני מחכה לי רק ציפייה לקבלה מוחלטת של אקסיומות.
לפעמים אני מת להגיד לעצמי: כל הסליפקינים האלה לא יודעים מהחיים שלהם. אם הם רק היו קצת באמת יושבים ולומדים ברצינות ומתוך עמל הם היו מגלים את התשובות לכל השאלות שלהם שבאות מן הסטרא אחרא. בהמשך לכך, אני מת לשבת בעצמי, בהכנעה ובראש מורכן, אצל אחד מאלה שהחרימו אותו, ולנסות בכנות ובתמימות להבין: אז למה, טאטע, למה אני לא מבין איך זה לא מסתדר?
אבל אני יודע שאף אחד לא יהיה שם כדי להסביר לי.
לפעמים אני משתוקק להשתכנע שדעת תורה יש רק אחת ושהיא רק אצלנו/אצלם/אצלם, העיקר שיהיה כבר משהו ברור -
אבל בכל מקום אני מתאכזב מחדש לגלות צרות-מוחין, קטנות, שלילת-האחר רק משום שהוא אחר וכיוצא בכך.
לפעמים אני כל כך מקנא באלה שהכל כל-כך ברור להם, אבל אז אני מגיע למסקנה שעדיף להישאר עם משהו לא ברור מאשר לחיות בביטחון שאין לו על מה להסתמך.
לפעמים, כשאני חש רגשי אשמה על כך שיש לי שאלות, רחמנא ליצלן, ועל כך שאני מעז להעלות אותן אל סף התודעה למרות שהן נשמעות ממש כמו דיבורים של רפורמים רח"ל, יש לי פתאום עוד שאלה: למה אין בכל המערכת שלנו מישהו מכל המרנן ורבנן והיוצאים בשצף קצף מישהו שגם עושה את כל הדברים האלה אבל גם אפשר לשבת איתו, אחד על אחד, להביא מכל מקום ולקבל תשובות כהוגן?
למה תמיד הברירה היא או אמונה תמימה וקצת נכפית - או ספקות מנקרים?
אמרו לי נא, אהוביי, האם עליי להתכחש לאמת כפי שאני מכיר אותה כדי להישאר יהודי נאמן 'לכתחילה'?
האם עלי לכפות את מחשבתי כדי להישאר בקונסנזוס?
ולמה, למען השם, מכל הגדולים בפארנעם שאני מכיר (מה לעשות, לא מוכן ללכת על פחות מזה), אין אף אחד שאפשר לבוא אליו עם שאלה חצופה מהפורום הזה?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2013 00:53 |
|
| |
אמת שאתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון .
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2013 20:33 |
|
| |
לדעתי אין דבר כזה אמת מוחלטת- כיון שזו אמת אינה יכולה להיות לא מוחלטת, טעות נפוצה אמת לאמיתה- האם יש אמת שהיא לא לאמיתה,
אין רבע אמת אין חצי אמת ואין כמעט אמת, כשאומרים וכותבים אמת זה מוחלט
כאסמכתא לשונית- אמת היא בתחילה אם האות הראשונה של הא"ב באמצע עם האות האמצעית ובסוף אם האות הסופית
האמת חייבת להיות מא- ועד תיו. אם האמת תחסר את הרישא נקבל מת
תחסר את הסיפא נקבל אם
ובלי האמצע נקבל את
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2013 10:37 |
|
| |
מכיון שקשה לנו להחליט מהי אמת מוחלטת .
הרי ישנם דברים שאצל חלק מהאנשים זוהי אמת מוחלטת
ואצל אחרים זהו שקר מוחלט
אבל התורה היא בוודאי אמת - תורת אמת נתן לנו ועל כן עלינו להתנהג כפי מה שכתוב בה .
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2013 17:04 |
|
| |
עודד, מה זה "אמת מוחלטת" בעברית שלך?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2013 16:43 |
|
| |
אני מתנצל על שדברי מופיעים בצורה משובשת ובלתי קריאה ברובם.
התבהרות, אני מניח בהחלט שאת כותבת ושואלת בכנות. השאלה שלך היא אחת החשובות ביותר.
אנשים שואפים אל המוחלט ואל הטוטאלי. זו תכונה מהותית של האדם, שני הדברים האלה אינם אפשריים כלל לאדם כיוון שהוא יצור מוגבל. את רואה כאן את המתח הפנימי המובנה בהכרה ובשאיפה האנושית.
כל אלו המציגים איזו עמדה וקובעים שהיא אמת מוחלטת, חובה להטיל ספק חריף בשכלם וביושרם ולהזהר מהם מאד מאד. הרבה פעמים אנשים כאלה, שהם גם בעלי כריזמה, סוחפים אחריהם המון, וזה, מרוב אמונה יוקדת והתלהבות, משמיד את העומדים בדרכם, לבסוף הוא משמיד את עצמו. באופן מעשי מתברר כי השאיפה הקיצונית הזו אל המוחלט והטוטאלי היא מן השטן.
ואיך חיים השפויים? כולנו חיים בעולם של אפור, בהיר יותר או פחות. לבן טהור אינו בנמצא. שחור הוא המוות, באמצע, מצויים החיים על הארץ.
תמיד יוצאים מתוך הרגלים, מוסכמות, מנהגים,. בדרך משוחחים, מעלים רעיונות, מתנסים, מתלבטים, מבהירים, רבים ומתקוטטים. אם אפשר מתפשרים, משנים, מתגמשים, מאלתרים. חוץ מזה, רוב הבריות הן סתגלניות מאד. מקבלות הנחות ונתונים וחיות אתם מתוך הרגל מקובל וזהו.
עודד
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2013 16:30 |
|
| |
מי אמר שיש רק אמת אחת, מוחלטת, דעה אחת נכונה לגמרי וכל היתר שגויות? הרי זו שטות גמורה
זו אמת מוחלטת?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2013 14:52 |
|
| |
עודד,יש כמה "אמתים,"אמוניים? בחיים בכלל בהוויה האנושית אנחנו מתנהלים על פי כמה אמיתות,?! אני באמת שואלת. האם טוב לאחר לםגישה,ואולי זה גרוע,ואולי האחור הוא חלק מפגישה?! איך באמת קובעים כללי חיים אם יש כמה אמיתויות נכונות . בזוגיות,בחינוך ילדים,בפרטיות הגמורה? אפשר להתנהל עם כמה אמיתויות? נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2013 14:35 |
|
| |
כלומר, לדעתך, רק תינוק חסר שכל הוא ילד טוב? רוצה להיות פינוקיו, אותה בובת עץ שהתקין סבא ג'פטו? זו משאת נפשך?
יש לך ראש, ובראש יש לך שכל, וכשמפעילים את השכל הזה נוצרת מחשבה, והמחשבה שואלת שאלות, מבררת דברים, מטילה ספק. בשביל להגיד אמן אחר כל אחד אחר מספיק תוכי. ואם המורים שלך לא ידעו לענות כראוי, ונטרו לך על שאלותיך, ולא היו כנים לומר שגם להם אין תשובות, אז אלו מורים פגומים. חפש מורים טובים, הם מעטים אבל תמצא. הם יעריכו אותך על הקושיות שלך [אם הן רציניות]. זה בדיוק מה שנדרש מכל תלמיד. הם יעודדו אותך ללמוד ולקרא לחשוב ביחד, ולגלות יחד שתמיד, אבל תמיד, נשארים עם שאלות וספקות. אל תבקש את האמת המוחלטת, אין כזו. אל תבקש שהכל יהיה ברור, זה בלתי אפשרי. תשתדל להיות ישר ולהכיר במציאות האנושית הזו. מי אמר שיש רק אמת אחת, מוחלטת, דעה אחת נכונה לגמרי וכל היתר שגויות? הרי זו שטות גמורה. החושב כך הוא טיפש, המלמד כך הוא נוכל [וכמו שהעיר בצדק מדאברהם, יתכן שאותו נוכל הוא גם טיפש בעצמו]. מאין אותו רעיון הבל שיש מי המבין הכל. מדוע תחשוב שהשאלות מעידות על ליקוי הבנה שלך? אולי דוקא ההפך? שאלות אינן חטא, הן מעידות על בגרות. מוטב שאלות נוקבות מחיים של שקר פנימי הנראים, כלפי חוץ, עדות מדומה לאמונה שלמה ותמימה. עודד
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2013 13:10 |
|
| |
הפולמוס בנושא אמונתו של הרמב''ם בתחית המתים גרם לרמב''ם עצמו לכתוב את איגרת תחיית המתים בה הוא מצהיר כי הוא מאמין בתחה''מ והסיבה שלא האריך לגביה בספריו היא מכיון שתחה''מ היא מופת מחוץ לסדרי הטבע - בשונה מהישארות הנפש, למשל.
בענין דעתו של הרמב''ם, אני אישית מאמין לרמב''ם.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2013 09:55 |
|
| |
בגמרא בסנהדרין פרק חלק יש י''ח לימודים לתחיית המתים מן התורה .
ויש כאלו שלא יקומו .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2005 09:51 |
|
| |
לב אהרון,
הבטחון המופרז שלו, שהביאו לקבוע נחרצות כי הרמב"ם במשנה תורה כביכול "לא הזכיר תחיית המתים", היא מפני שלא הזכיר בכל 'המשנה תורה' את "תחיית המתים" אלא רק את הכופרים בה. ב'הלכות תשובה' הרמב"ם כותב על גורל האדם ועל תכלית האדם ועל העולם הבא, מבלי להזכיר כלל את עניין תחיית המתים. (שוב, לזאת התכוון רי"ל, ראה בספרו: 'תורת הנבואה' ע' 222-230, כלומר, שהכוונה שהרמב"ם אינו כותב עליה במובן הפופולרי אליו אתה מתכוון. ושם גם מוכח שרי"ל מודע לדברי הרמב"ם בהלכות תשובה פ"ג הלכה ו)
אינני תמימה כדי להאמין, שכאשר הרמב"ם מציין לגנאי את "הכופרים בתחיים המתים", הוא מתכוון בס"ה לאלו שכופרים ברעיון ש'הצדיקים במותם הם חיים, והרשעים בחייהם הם מתים'. מפני שההיסטוריה הוכיחה שחכמים האשימו אותו בכפירה בתחיית המתים, והגדיל הראב"ד בדברי הביקורת עליו במחלוקת שהיתה ביניהם עוד בחייו כשכתב במפורש: 'דומה שהרמב"ם איננו מאמין בתחיית המתים', מיותר לציין שהרמב"ם הוחרם, וספריו נשרפו בשל אי קבלתו את המושג הפופולרי של תחיית המתים.
תוקן על ידי - riv - 24/05/2005 10:18:30
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2005 07:34 |
|
| |
לב_אהרון
התורה אכן מלאה מילים של שבת. אני מניח שגם התורה בצורת התבטאותה , לא היתה מתקבלת בהבנה ב-"עצור כאן חושבים"
לגבי ההפניה למורה נבוכים, אין זה מקובל כאן לזרוק מקורות ללא ציטוט מדוייק. (מה גם שאינך יודע עד כמה אני מכיר את המורה נבוכים ) אנא צטט , יש לך באינטרנט את המורה בכמה תרגומים.
לגבי השו"ע רל"א , עברתי עליו פעמיים ולא מצאתי בו , לא את המילה "נעלים" ולא "קדושים" ואף לא כיצד נהנים מזיו שכינתו.- ואפילו לא את הקביעה כי זוהי נשמתה של היהדות.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2005 03:21 |
|
| |
לב אהרן, ראיתי שכתבת שהמטרה שלנו, לתקן עולם במלכותו, מה אתה מתכוון? אתה יכול להסביר במילים פשוטות?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2005 03:16 |
|
| |
קלעמר,
סיים באורות, או דומיא דאורות.
לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2005 03:14 |
|
| |
אשכול אני רוצה להיות ילד טוב סיים בליבוביץ....
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
|
