בס"ד
נשאלת השאלה מדוע חטא שאול המלך ע"ה בעניין הריגת נב עיר הכהנים כמ"ש שרוח רעה עוותו בגלל שהרגיש שמאבד את מלכותו ע"י דוד המלך ורדף שאול את דוד ובנב נתנו הכהנים
לדוד המלך לאכול מלחם התרומה ודואג האדומי הלשין לשאול על זה שדוד אכל מלחם התרומה.
ומדוע ההשגחה לא התערבה בעניין זה? הרי המדרש אומר כי הקב"ה הראה למשה דור דור וחכמיו דור דור ושופטיו וכו'
ואת שאול נהרג בחרב שאל משה מדוע המלך הראשון נהרג בחרב בגלל עניין הריגת הכהנים בנב.
והרי יכל להזהיר על כך בתורה?ולהוסיף שיקום מלך ויהרוג את הכהנים בנב?אלא כפי ששמעתי מר' צורי ג'רבי שליט"א העניין הוא שההשגחה לא מתערבת במעשי האדם אע"פ שהיא יודעת שיחטא וכאן עלינו להבין את עניין העבודה מלמעלה למטה.כמ"ש 'השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם'.
לכן הגיע שאול המלך להרוג את הכהנים שהם היכל ה' ולשאול באוב שזה מראה על קיצוניות שהרי הוא שאול המלך הרג את בעלי האוב.וכאן עלינו לשאול שאלה שאם כך יוצא שחטא שאול גרם להקמת מלכות דוד ?הוא בסוד שבירת הכלים ז' מלכין קדמאין בסוד "ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלוך מלך לבני ישראל" המבואר באדרא רבה בזהר הק פרשת נשא
ובסולם שם ובס' עץ חיים לרבנו האר"י זלה"ה.
נשלח ב-10/6/2005 07:41
בס"ד
שאול היה מושאל המלכות ולא היה מזרע מלוכה לכן איבד
בחטא אחד איבד את מלכותו ואילו דוד המלך היה משורש המלכות לכן גם אחרי שלקח את בת שבע לאשה לא איבד את מלכותו.ולא היה דוד ראוי לאותו מעשה אלא להראות דרך לתשובה ולכן לא איבד את המלכות.
נשלח ב-20/5/2005 15:54
בס"ד
בנוסף לאמור לעיל הרי ידוע עוד ששאול המלך היה בחיר ה'
כבן שנה למלכו ולא חטא מימיו ומדוע נפל אותו צדיק בחטא אגג העמלקי עד להריגת נב עיר הכהנים?
כאן נראה לענ"ד שהיתה השגחה מאת ה' כדי להקים את מלכות דוד כי שאול היה ממדת היסוד והמלכות שלו היתה מושאלת
ואילו דוד היה ממדת המלכות ולכן רצתה ההשגחה העליונה שתקום מלכות בן דוד ולכן התסובב הדבר מאת עילת העילות.
אבל כאן נשאלת שאלה יותר קשה הרי הקב"ה אינו רוצה שאדם יפול בחטא ויש לומר כי חטא שאול המלך היה בכך שלא שמע לקול ה' אשר ציוה להכרית את זרעו של עמלק ומכיון שעירב את עניין הרחמים במקום שהיה צריך להפעיל את האכזריות כנגד אויב ה' "ויחמול שאול על אגג העמלקי והצאן" כאן גרם להפעיל את מדת הדין בכך שאיבד למעשה את המלוכה כי לא קיים את ציווי ה' במילואו וכפי שאמר לו נביא ה' שמואל הנביא שהיה שקול כמשה ואהרן.כמ"ש "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו".