| נשלח ב-22/5/2005 07:54 |
 |
| |
"בת מצוה" לבנות- למה לא?
שלום ,
אני חדשה כאן בפורום, ורציתי לשאול משהו שלי אישית מאד הציק וברמה מסויימת מציק עד היום.
באותו בוקר קמתי לא היה שום אווירה מיוחדת בבית ,אבא הלך לתפילה רגיל. כששב, חיכתה לו אמא עם כוס הקפה וארוחת הבוקר כמידי יום. הם לא אמרו מילה.
התביישתי לשאול. אמרתי בודאי הם יגידו מאוחר יותר משהו.
הלכתי לבית הספר . הודיעו לנו שיתקיים אירוע לכל הבנות כולן. לא אמתח אתכם יותר מידי. הסיפור הוא "בת מצוה". לבנים עושים חגיגה שלמה הכוללת עליה לתורה ומסיבה לחברי הכיתה וחגיגת "בר מצוה" לקהל הרחב. ואילו לנו הבנות כלום ,שום דבר. ואני שואלת למה? אנו לא מתחייבות במצוות? אוקיי אני מסוגלת להבין שלא תהיה עליה לתורה, אבל מה הבעיה באירוע שיציין את הכניסה לעול מצוות. זו אפליה שאין לי עליה הסבר אלא ביחס מזלזל אפילו למעט המצוות שהתירו לנו הבנות לקיים. ובעצם מכאן נגזרת שאלה נוספת אם אתם לא כל כך מעונינים בנו ומצותינו, למה שאנו נרצה?
נ.ב אני מודעת לכך שכנראה שסיפורי האישי נדיר. ואולי רוב ההורים לא מתעלמים לגמרי, אבל אירוע רובם לא עושים.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 13:07 |
|
| |
קיסוסית:
מצאתי קצת התיחסות במורשת,
אבל לא קיבלתי תשובה מדוע מברכים על בן ועל בת לא.
מצד האחריות- ומצד החיוב על האב...
היה ראוי לנהג כמו הבן.
*****
טוהר_האמת:
הברכה הזו תחביבית, מלשון תחביב. אצל הבן, אם כבר הוא נמצא בבית כנסת, כשעולה לתורה, יש טעם שהאב יאמר את האמירה המעניינת הזו. אך אין כאן חיוב או משהוא רציני, כדי שנאסוף ציבור לאמר זאת לבת. ובצורה אישית, אין שום בעיה לאמר זאת גם לבת בבית, אבל זה מצחיק. כי תקיפות האימרה של ברוך שפטרני, הוא רק חלק מטכס, ובמקומות המדוברים, הבת אינה מגיעה לקרוא בתורה - הטכס האמור.
*****
שחרית:
קיסוסית,
שאלתך ברורה, אבל קשה ממנה השאלה שעולה מדבריו של טוהר, מדוע אין "אוספים ציבור" כדבריו לציין את הגיעה של הבת למצוות. נראה שהדבר קשור להנחת היסוד באשכול שפתחה emmi וד"ל.
מדוע אין לבת מעמד ציבורי שבו היא מכריזה בדרך משה ויהודית על הפיכתה לבת מצווה עם כל הכרוך בכך.
העלמתה - האלמתה של הבת בהקשרים אורתודוכסים כואבת פי כמה מהעדרה של הברכה שממילא בעייתית היא.
*****
טוהר_האמת:
שחרית
אם כבר: למה הנשים אינם בכלל כל המצוות?
זו השאלה שבעקבותיה כל ההבדלים.
אם תפתחי אשכול אצטרף לדיון על כך, הראוי לתשומת לב.
*****
לינקזעצער:
למה אשה פטורה מחלק מהמצוות (טוהר_האמת)
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=618162
בברכה
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 13:05 |
|
| |
שחרית:
השאלה היא באמת האם ראוי לברך ברכה זו (שאינה בשם ובמלכות והיא מאוחרת יחסית) על בן.
בקהילות לא אורתודוכסיות נהוג לברך "שהחיינו" במקום "ברך שפטרני".
הערך הריגושי השונה של הברכה מדבר בעד עצמו, גם אם מבחינה רפרנציאלית אין בהכרח הבדל. ואיך אומרים המחנכים? תמיד עדיף על דרך החיוב.
*****
מואדיב:
.
שחרית
על מנת להבהיר, ולמנוע ספק אפשרי, לא הושמעה שום ברכה במקום הברוך שפטרני.
*****
חבצל_ת:
רק להעמיד דברים על דיוקם, שחרית, לא בכל הקהילות הלא אורתדוכסיות זה הנוהג.
כל משמעותו של היום הזה הוא עמידתו של בר\בת המצוה בפני עצמם כאנשים שיש להם יכולת הכרעה מחד, ושעליהם לשאת באחריות מאידך, בקשר למעשיהם. לכן, בקהילות לא אורתודכסיות שאני מכירה ( ), עיקר הטקס הוא של בר\בת המצוה, האומרים תפילה מיוחדת לרגל האירוע בפני הקהילה, ובה הם פוזיטיבית נוטלים על עצמם עולן של מצוות.
הטקס כמובן זהה לבנים ולבנות, ובשני המקרים ההורים אינם מברכים כל ברכה מיוחדת.
*****
שחרית:
חבצלת, הלוא בדיוק משום כך נקטתי בזיהוי "קהילות לא אורתודוכסיות" ללא ה"א הידיעה. יש ויש. ככה זה בקהילות לא אורתודוכסיות...
ברור שעיקר היום הוא עמידת בר/בת המצווה מול הקהילה על כל המשתמע מכך, אבל לענ"ד חשוב גם המענה של הקהילה והמשפחה לעמידה הזו. זה מה שבא לידי ביטוי בברכה הנ"ל.
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 13:02 |
|
| |
מואדיב:
.
קיסוסית:
גם על בן, לא כולם מברכים כן.
*****
קיסוסית:
מואדיב
אולי תפרט - מי לא מברך.
וחוץ מזה
השאלה היא על אלו שכן מברכים על בן ולא על בת.
*****
מואדיב:
.
עלי, על אחי, על בני דודי, לא בירכו כן.
אי"ה כשיגיע לגיל, גם על בני לא אברך כן.
(אישית, יכול אני להעיד כי ה"עונשים" שהבאתי על אבי לאחר גיל 13 גדולים וסבוכים היו מאלו שהמטתי על ראשו לפניכן).
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 12:54 |
|
| |
כשבן מגיע למצוות האב מברך "ברוך שפטרני מענשו של זה"
השאלה היא
מדוע לבת אין ברכה דומה.
מה עם חטאיה עד ליום זה?
הרי גם היא מחויבת מרגע זה על חטאיה??
*****
ידענוביץ:
ב"ה
בשאלה זו מצינו שכבר דנו בה בגדולי האחרונים.
והראשון שמצאתי שמתייחס לכך, הוא בפרי מגדים סי' רכ"ה [אשל אברהם ס"ק ה] שכותב בתו"ד [הוספתי להלן בחצאי ריבוע מילים להבנת דבריו] "והנה למה לא יברך בנקיבה [בהגיעה לגיל] י"ב שנים.. לפירוש הלבוש דבנים קטנים נענשים בשביל אב, [ואם כן] לא שנא זכרים ונקיבות?! ולמאן דאמר חינוך [כלומר, שמראשוני האחרונים שפירשו, שכוונת הברכה היא: שמברך על שעד עתה היה חובה ומוטל על האב לחנכו במצוות ולגדלו בתורה- ונמצא כשמתרשל מכל זה שהוא נענש עליו - ועתה נפטר מעונש הלזה] יש לומר דאין מחויב לחנך בתו קטנה, עיין מגן אברהם סי'שמג ס"ק א'.. גם למאן דאמר מחויב אין בה כל כך [הרבה] מצוות שמחויב לחנכה בקטנותה..". עיין שם שהאריך עוד בזה.
וראיתי שבשו"ת קול מבשר [ח"ב סי' מ"ד] הוסיף על דברי הפמ"ג הללו, ש"כן מוכח מלשון המדרש רבה פ' תולדות בפסוק ויגדלו הנערים אמר ר"א צריך אדם להטפל בבנו עד י"ג שנה, מיכן ואילך צריך שיאמר ברוך שפטרני מעונשו של זה. וע"ז פירש רש"י שם צריך אדם ליטפל בבנו ללמדו תורה ומצוות, ובחדושי הרד"ל שם כתב - משמע דווקא בנו אבל בתו לא".
ועוד נמצא אריכות גדולה בשאלה זו, בשו"ת יביע אומר [חלק ו - או"ח סימן כט] – וכותרת השאלה שם היא: "נשאלתי אודות מה שנהגו מקרוב לערוך חגיגת בת - מצוה, כשהגיעה הבת לגיל י"ב שנה ויום אחד, אם יש לזה מקום בהלכה. ואם יש לברך ג"כ ברוך שפטרני מעונשה של זו, כשם שמברכים על הבן שהגיע לגיל בר מצוה ברוך שפטרני מעונשו של זה". עיין שם!
*****
ווטו1:
ידענוביץ,
ראה לינקו של semedia שמביא הכרעה דלא כפמ"ג
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 12:50 |
|
| |
:ymy33655
למה המקור של בר מצוה יותר קדוש?
מאיר
*****
קונילמל7:
הג"ר ראובן גראזאבסקי ז"ל בספר בעיות הזמן קובע שאין לומר הלל ביום "העצמאות" גם לו היה זה מנהג טוב מאחר ויסדוהו פורקי עול.
היה נראה מכך שהוא הדין בנוהג הבת-מצוה מאחר ויסדוהו המחדשים!
אבל זה שונה. כי אחר שעבר זמן רב ולא מייחסים עוד את המנהג ליוזם הראשון, אלא שנהיה מנהג רווח בעם, הסתלקה הבעיה.
בכל זאת זה לא דומה לבר מצוה, חגיגת בר-מצוה הוא מנהג שנוצר בקרב שומרי תומ"צ על דרך ישראל סבא משא"כ בת מצוה לפי מה שהבנתי נוצר ע"י פורק עול תומ"צ.
*****
אמשלום:
קונילמל,
ידוע לי ממקומות בהם בקושי יש ליהודים זיקה ליהדות, מהוה הבת מצוה זיקה בעלת עוצמה לבנות שעשו להן בת מצוה וגם להורים
וזו פריקת עול?
[לולא חששתי מעבירה על זכויות היוצרים, הייתי מסיימת שוב בחתימתו של נישטאיך...]
*****
ymy33655:
ומי יזם את התחדשות העברית?
לכן אפשר לקיים מסיבת בת מצוה אך על הנאומים להיות בשפת האידיש  (תו אחד מחתימת נישט מותר?)
מאיר
*****
קונילמל7:
אמשלום, פריקת עול תורה ומצוות אינה בהכרח פריקת עול היהדות מהבחינות האחרות שלה.
תוקן על ידי עצכח ב- 25/03/2007 12:58:00
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2005 08:06 |
|
| |
בורג
(איקון צוחק מהבדיחה ושולח הזמנה לאיקון של אמשלום לבוא להציץ).
ובעצם, האם אתה מתכוון ברצינות?
(איקון מפסיק לצחוק, מתחיל לחשוב. האם יש בדברים ממש? והאם יכול להיות בהם ממש, למשל בתור נושא לאשכול?)
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2005 02:20 |
|
| |
מיימוני,
הנחנחים נוהגים לעשות בת מצוה עם מוזיקה בימי הספירה.
יש לך הסבר לזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2005 23:41 |
|
| |
קיי
רעיון רע
תני לה להתבגר קדם
תני לה להתבגר רגשית גם.
וממש כך לפני החתונה שבי ולמדי אותה הלכות נידה
זה נורמלי!
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2005 14:29 |
|
| |
"שאשתו גם תיקח את בתו למקוה"
נקודה שולית, אבל רעיון מעולה
אם אני אלך למקוה, ואם יהיה לי בת, נדמה לי שאני אעשה כך
במיוחד בתקופת ההתבגרות\הבת מצוה, בסיכוי הקלוש שהיא מעונינת בזה בכלל
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2005 11:27 |
|
| |
מואדיב,
כבר נתתי כאן בעבר  לבתך (בעקבות תשובה שענתה לחבר למשחק), ועכשיו אני מוסיפה גם לאחותך הקטנה, ו לאביך ז"ל. שניהם ראויים לכך מאוד.
עבורך, אני מצטערת, אינו מספק. ראוי להוסיף לו מילות תודה וברכה, שאין לי זמן כרגע לכתוב.
[אייקון של אמשלום מנסה לשבור שיא פורומי בנתינת צל"שים על רגישות, קשב ופמיניזם של אמת]
שחרית,
ברוכה השבה.
חסרת לי.
מיימוני,
אני יודעת מה זה בורסלינו.
[אייקון שלי בודקת בציציותי לוודא שאני אכן שוחה בזרם המתאים, ומגלה שיש לי ציציות, אז כנראה שכן]
--------------------
הערה כללית [לכולם ובעיקר למיימוני, דיבשה (באשכול אחר) וסמדיה (באשכול אחר עוד יותר)]:
אני מבינה, שהפכתי לנציגת ה"אחר" באשר הוא, בפורומנו המכובד והנאור. אכן, עמלתי קשות להגיע לרגע הזה (ותודה להורי שהביאוני עד הלום), ואני מודה לכם על הכבוד.
ובכ"ז - אם תצליחו מעתה, להשתמש ברגישותכם אלי ובעירנותכם לבוֹרות האפשריים, שסימנתי (ואמשיך לסמן, ברשותכם), גם באופן כללי יותר, רק אז אבוא על שכרי.
[או בקיצור: צאו לי מהוריד  ]
תוקן על ידי - אמשלום - 23/05/2005 11:31:58
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2005 11:00 |
|
| |
קראתי בעיון את האשכול המעניין הזה ומפאת קוצר היריעה (הערוגה?), אני מבקשת להגיב בקצרה לעניין אחד.
אמשלום, איני מבינה מדוע את "קופצת" כשמזכירים את מילת ה R. אמנם הרב קליין שאותו ציטט קעלעמר לא ממש דייק, מפני שאירוע בת המצווה הראשון נעשה כנראה על ידי בתו של מרדכי קפלן, אבי התנועה הריקונסטרקציוניסטית ביהדות, ואילו הרפורמים רק החרו החזיקו אחריו, אבל ברור שהדרישה להכיר באופן טקסי וציבורי בהתבגרות הבת הוא דבר שנכנס ליהדות האורתודוכסית דרך היהדות הליברלית.
לא אחזור על הדימוי שמואדיב לא אוהב... אבל אומר שגם בעניין הזה הכשירו היהודים הליברלים את הקרקע לאורתודוכסיה המודרנית, וזו בתורה מכשירה את הקרקע בפני היהדות החרדית. אני כותבת באופן פשטני משהו וברור שהתהליכים הם יותר מורכבים, אבל דומני שאפשר לשרטט קו התפתחות כזה.
על כך, אמשלום, אנחנו צריכות להיות דווקא די גאות. לא?
היהדות הרפורמית ובעקבותיה הקונסרבטיבית (וימינה מכך) מבקשות לתת פתחון פה לאישה ולהכיר בין היתר בטקסי מעגל החיים הקשורים בה. עד לפני זמן לא רב, לבת ולאישה לא היה חלק בטקסי מעגל החיים (אלא אם כן נחשיב עליה לתורה עם הולדת בת וכו' כטקס כזה).
אם בנות ניצבות שתוקות בפני המסורת, לא נערך טקס מקביל לברית מילה, לבת מצווה ואפילו ביום נישואיהן, הן ניצבות בחופה ללא תפקיד אקטיבי וללא שקולן ישמע, הרי שאחד התפקידים החשובים של היהדות הלא אורתודוכסית היה לתת קול וביטוי לבנות ולנשים. היהדות הלא אורתודוכסית אינה עומדת בעניין זה לבדה כיום, כידוע, הרבנים של צוהר ודומיהם מושפעים (ביודעין ושלא ביודעין) מכך ונותנים ביטוי לצורך בהתייחסות לבת ולאישה כאל סוביקט העומד בפני עצמו.
|
|
|
|
|
|
