| נשלח ב-1/7/2002 11:58 |
 |
| |
מאמרי חז"ל תיאורטיים
באשכול שפתחתי מזמן על דרשות חז"ל הביא וטו מאמר מד"ר גיל נתיב. שם העיר שמחתימת התלמוד איבדה היהדות את הדינאמיות להתאים את התורה לתרבות המתקדמת.
שמעתי כבר הרבה פעמים תיאורים ספקולטיביים איך היו נראים מאמרי חז"ל לו כתיבתם הייתה נמשכת עד היום.
לדוגמא, בנושא המזוזה שאישכל מיימוני זה עתה. ניתן היה לקרוא בדבריהם:
ממשמע שנאמר 'וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך' שיכתוב את הדברים על המזוזה עצמה, ת"ל 'וכתבתם' כתיבה תמה ואין כתיבה תמה אלא על הספר. והא איצטריך לכתיבת כל הפרשה, אלא גזירה שווה דריש נאמר להלן 'וכתב לה ספר כריתות' ונאמר כאן 'וכתבתם' מה להלן בספר אף כאן בספר. יכול יניח את הקלף על המזוזה ולא יגלגלנו? ת"ל 'וכתבתם' בכתיבה המתקיימת אישתעי קרא. והאידנא דמתקיימת ללא גלגול שפיר למיעבד הכי. א"ר מיימוני כד הוינא בבויבריק אורי לן חתנא דרבנותא ראשותא דהלכה היא אך אין מורין כן מפחד בריוני קנאי דבשביבותא.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2014 10:25 |
|
| |
מפרשת השבוע
שָֽׂדְךָ לא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹֽר׃ אֵת סְפִיחַ קְצִֽירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת־עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר
את הספיח ששמרת לא תקצור ואת ענבי נזירך המשומרות לא תזמור, אבל בוצר אתה מן ההפקר ומשל אוצר בית דין, כמו כן את שדך שלא הפקרתו אי אתה זורעו, אבל אם הפקרתו, מותר לזורעו ע"י שלוחי בית דין.
תוקן על ידי צעג ב- 09/05/2014 10:27:30
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2012 08:45 |
|
| |
הרב מיימוני תודה מקרב לב,
max
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2012 00:06 |
|
| |
מקסמן כתב
תנו רבנן : הרג בכבישים באה לעולם על חוסר זהירות של בני אנוש,
רבי טכנאי אומר: על חוסר מקצועיות בבנית מכוניות וכבישים,
תא שמע: כשנכנסו רבותינו לכרם דעצכ"ח נשאלה שאלה זו בפיהם, מפני מה ההרג היומי של 3500 הרוגים אנשים נשים וטף ?!
נענה מקסמן ואמר: בעוון ביטול לימוד מוסר ותבונה,
אומרו לו: הצדיקים יוכיחו שלומדים מוסר ותבונה ובכל זאת נהרגים רח"ל
ענה מקסמן ואמר: כי הם לא מלמדים (ולא מוכיחים) את בני דורם תבונה ומוסר,
אומרו לו: תינוקות יוכיחו שאין להם דעת ללמוד מוסר ותבונה ובכל זאת נהרגים רח"ל,
התם כדרבי גוריון דאמר רבי גוריון שאין צדיקים (שמוכיחים ומלמדים מוסר ותבונה לבני דורם) אז התינוקות נתפסים על עוון הדור,
ומהי עוון הדור ? אי לימוד מוסר ותבונה !!!
עכשיו:
ברור שהשואלים לא הבינו כלל את מקסמן, הם חשבו שמקסמן טוען עובדתית שמי שלא לומד מוסר ותבונה נהרג ומי שלומד מוסר ותבונה ניצל,
וכאן לפי הבנתם מקסמן כשל להוכיח זאת, הנה עובדה שהתינוקות לא יכולים עוד ללמוד מוסר ותבונה ובכל זאת נהרגים רח"ל,
דווקא העורך הבין את מקסמן, הוא הבין שמקסמן מתכוון לומר שאילו למדו מוסר ותבונה לא היו מיצריים בכלל מכוניות וכל אחד היה מבין שהוא רוצח קרוב למזיד ברגע שהוא מתניעה את המכונית, יותר מיזה הוא רוצח את עצמו ואת אשתו ובנותיו ובניו, לא רק את זולתו,
ולכן אין מנוס שהתינוקות נתפסים כי ההורים מכניסים אותם למכונית בלי שתהיה להם בחירה ודעת להבין שהם הולכים למות ח"ו
ולכן העורך צודק שענה במקום מקסמן,
מקסמן האשים את הגדולים הבעלי יכולת ללמוד מוסר ותבונה, הוא לא האשים את התינוקות שאין להם את היכולת ללמוד מוסר ותבונה, על כן המציאות היא שהתינוקות נתפסים על עוון הוריהם,
ולכן מסקנת הגמ' כאן היא שבאמת בעוון אי לימוד מוסר ותבונה נהרגים בכבישים, והתינוקות נתפסים על עוון הדור,
אותו דבר התינוקות של המבול פשוט נתפסים על עוון הדור, זה המציאות,
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2011 18:39 |
|
| |
לעיל כתבתי
ואשה, אשר ישכב איש אתה שכבת-זרע--ורחצו במים, וטמאו עד-הערב.
יכול באשתו הכתוב מדבר, וכי סלקא אדעתין שמצווה רבה כפריה ורביה ומצווה רבה כמצוות עונה יסאבון? תלמוד לומר איש ולא אישה (במפיק ה"א) ...
אין הכתוב מדבר אלא באשה שאינה אשתו.
ואכן, בספר דברים, הטומאה היחידה המוזכרת היא טומאת מקרה לילה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2009 00:06 |
|
| |
איתמר האומר תניא נמי הכי, ר' סדרנא אמר תניא דמסייע הוא והוי מרגיז לר' יוחנן, ר' פלפלנא אמר לאידכור ולחדודי אתי ושפיר הוי. ואנא לא סדרנאה ידענא ולא פלפלנאה ידענא, אלא מתניתא ידענא דתניא נמי הכי, ותו לא איכפת לי, ומאן דלא הימין לי ידע דתנא מסייע לי, ומאן דחפץ למילף יפלפל, ואנא מתניתא שמענא ותו לא איכפת לי. (והמשכיל יבין, דכיוון דידענא דשפיר קאמינא, מתניתא נמי איני זקוק לה.)
תוקן על ידי מיכההמרשתי ב- 12/05/2009 0:10:56
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2009 23:24 |
|
| |
"תניא דמסייע: 'מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני'"
בבא מציעא פד ע"א:
כל מילתא דאמר ר' יוחנן אמר ליה תניא דמסייעא לך. אמר ת כבר לקישא בר לקישא כי הוה אמינא מילתא - הוה מקשי לי עשרין וארבע קושייתא ומפריקנא ליה עשרין וארבעה פירוקי וממילא רווחא שמעתתא. ואת אמרת לי "תניא דמסייעא לך"? אטו לא ידענא דשפיר קאמינא הוה אזיל וקרע מאניה וקא בכי היכא את בר לקישא היכא את בר לקישא
(אגב, כשפתחתי את הגמרא להעתיק את המילים, שמתי לב שרש"י כותב בד"ה מצטער "שלא היה מוצא תלמיד ותיק כמותו". משמע שרש"י פירש את המילה ותיק כעניין שכלי טהור, ולא כתיאור קורות החיים, שהרי ריש לקיש היה ראש הליסטים)
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2009 07:54 |
|
| |
זכינו למקור לדברי הרמב"ם שבדברי סופרים יש לא תסור.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2009 06:03 |
|
| |
וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר
וכי מה ענין שמיטה אצל הר סיני? אלא ללמדך שגם כל שאין ענינו אצל הר סיני יהיה בעינך בכלל דיבור ה' אל משה בהר סיני. תניא דמסייע: 'מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני', מקשו לה והתניא (מדר"ר כי תשא) 'ארוכה מארץ מידה... אלא כללים נאמרו לו למשה מסיני'? לא קשיא הא (הכללים) נאמרו לו בפירוש והא (הפרטים) יהיו בעיניך בכללם של הכללים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2009 16:56 |
|
| |
הוו להו הני חרדיבנאה דהוו מצערי ליה לבוגאה דמפרש מילי דאורייתא דלא כקדמאה ואמרי ליה: 'נקיטינן, אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם ואם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים'. פירש להו בוגאה: 'אם ראשונים כמלאכים' אם אנו מכירים שכשם שהמלאכים הם ביטוי למופשטות ללא כוח דיבור, כך הראשונים ביטאו מופשטות ללא דיבור מבהיר ומדייק, 'אנו כבני אדם' יכולים אנו כבני אדם שיש להם את כוח הדיבור לבטא את רעיונותיהם באופן מבהיר ומדייק, אבל אם 'ראשונים כבני אדם' שאנו חושבים שכל הביטויים של הראשונים הם מובהרים ומדוייקים כיכולת הדיבור של בני אדם, "אנו כחמורים" ולא נתקדם בהבנת התוכן שבדבריהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2008 21:00 |
|
| |
ולכן ניתנה תשובתו בצידו.
מסיני ולא משמים כדי שלא תדרוש סיני בתורה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2008 12:09 |
|
| |
תנן משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וכו' מאי שנא דמיהושע והלאה תנן 'ומסרה' ובמשה תנן 'קיבל'? 'הקב"ה מסרה למשה' הוה ליה למתני! אלא מכאן עיקר הדבר דמשה קיבל תורה שהיא 'תורה מסיני' ולא דייקינן במסירה 'מן השמים' היינו הא דאמרי עצכחאי 'משה קיבל שמים בתורה'.
כאשר הראה הקב"ה למשה דור דור ודורשיו ראה משה עצכח וחלשה דעתו כאשר ראה שכל הדברים 'הלכה למשה מסיני' נתיישבה דעתו ואמר לו הקב"ה 'בני אל תתירא מאנוסי התבונה ולא מאנוסי אי התבונה שכולם מקדשים התורה מסיני אלא מאנוסי אי הרצון לתבונה המחללים תורה מסיני.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2008 09:49 |
|
| |
קבלתי באישי
בהשראת
ואשה, אשר ישכב איש אתה שכבת-זרע--ורחצו במים, וטמאו עד-הערב.
יכול באשתו הכתוב מדבר, וכי סלקא אדעתין שמצווה רבה כפריה ורביה ומצווה רבה כמצוות עונה יסאבון? תלמוד לומר איש ולא אישה (במפיק ה"א) ...
אין הכתוב מדבר אלא באשה שאינה אשתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2008 18:00 |
|
| |
ת"ר ממשמע שנאמר: וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ, שומע אני בין אם הבעל הוא בעלן של האחיות ובין אם שותפות הן עמו אלא שחלק שותפותו הוא שהוא המפרה אותן כפר בין הפרות או שמא
רק בבעל שאינו שותף הקפידה תורה אבל בקומונה לא הקפידה, ת"ל 'לא תיקח' בקיחת הבעל הקפידה תורה ולא בשותפות.
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2397121&whichpage=#R_10
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2008 17:01 |
|
| |
וא"ד דאידחו לשביעי של חג הואיל והוא מאותו חג.
|
|
|
|
|
