נשים ומים אחרונים

מיכי

אם יבואו לפניך אשכנזי וספרדי כאחד בשאלה באיזו הברה להתפלל מה תענה ?
וכן בעוד הרבה חילוקי מנהגים בין חוגים ועדות שאין כל טעם למה זה ינהג כך וחבירו אחרת, אף על פי כן נעמיד כל אחד במנהגיו כל עוד שאין הם סותרים את ההלכה או שהם חסרי טעם בעליל.(וגם אז ...)
וכן במנהג שיש בו טעם מסוים אך אינו מחייב או שהטעם עבר מן העולם והמנהג נשאר[קטניות בפסח] קהילה שקיבלה תנהג וזו שלא קיבלה לא נחדש לה אף שאין כל חילוק ביניהם.

ומה בין קהילת אשכנז מול קהילת מרוקו לבין קהילת הגברים מול קהילת הנשים?
מים אחרונים היו חובה ויתכן שאז גם נשים נטלו, לאחר מכן הטעם הפשוט בטל וכנראה זלזלו בזה אלא שהרבה אנשים המשיכו להקפיד מטעם זה או אחר, לעומת נשים שלא הקפידו מכל הטעמים שנאמרו או אחרים,
למה לחדש להם מנהג שאינו מחויב, ומאידך למה לבטל לגברים מנהג שיש בו טעם.

הוא הדין בהסיבה בליל פסח, בזמן הגמרא היה זה חיוב על כל הגברים ולא על הנשים משום שלא היה דרכם להסב,
לאחר זמן בטל החילוק במדינות אשכנז כנראה מחמת התחזקות מעמד הנשים, אלא שבאותה תקופה כבר לא היה כל כך טעם בעצם ההסיבה שכבר לא נהגו בה (במשך השנה) אף הגברים, ואכן הראבי"ה פטר .
כעת למה לחייב נשים בדבר שאינו מחויב, ומאידך למה לפטור אנשים כל עוד שלא כולם מודים שיש לבטל.

וכן בנרות חנוכה על זה הדרך , היות שאין זה חיוב שכן אפשר לצאת בשל ראש הבית, ומאידך יש הידור, נהגו לפי הענין ואין צורך לחדש לא לכאן ולא לכאן.
וכן בחבישת כיפה שלא נהגו בזה נשים פנויות אף שאין טעם לחלק בינן לגברים, ועוד. 

מאיר

מיכי

לא ברור לי ענין מסויים בגישתך העקרונית.
אתה מפריד כי אתה חושש לשיטה מסויימת שאינך שיטתך, או שזו שיטתך?
או שזו דרך להצדיק את המפרידים כי מן הסתם הם גורסים כגר"א?
או שזו שיטה עקרונית להצדיק מנהגים  - כלומר, אם יש מישהו שהטעים את המנהג באופן סביר גם אם אני חושב  אחרת, הדבר מספיק לי.

"לא נכון, שכן להפריד בין דגים לבשר יש את אותם טעמים של סכנה, לפי הגר"א ודעימיה. זה קיים גם היום, ורק לכן יש טעם להחמיר בזה".

כמו כן שאלה כללית:
 
למה נטפלתם לנשים, מה דינם של ילדים פחות מגיל חינוך לעניין מלח סדומית, ואלו מעל גיל חינוך האם זה רק מדין חינוך, ומה יהיה הדין אם מתארח אצליך ילד של השכן, או שמא חמירא סכנתא מאיסורא?

הערה:
מופיע אצלי ציון לדברי ר' אברהם בן הרמב"ם בספר המספיק, מהד' דנה, בר אילן, עמ' 222 לדבריו הייחודיים על מים אחרונים, ומי שיש תחת ידו את הספר, מוזמן להוסיף את הציטוט המדוייק, לרווחת המתדיינים.

מסתבר שהמנהג שנשים אינן נוטלות ידים למים אחרונים אינו חדש כל כך.

היעב"ץ בסידורו, מסביר שנשים נהגו לא ליטול מים אחרונים כיון שכיום הן אוכלות במזלג, והמלח לא נוגע בידים.

לא חקרתי סויגה זו לעומקה אבל נראה שהדבר כבר קדום יותר.

ניתן להעלות כמה השערות מזיות שונות.
1. נטילת מים אחרונים הפכה להיות טקס דתי, הנובע בעיקר מהתקדשתם והייתם קדושים וכמו חלק גדול מן הטקסים הדתיים נשים לא נוהגות.
2. בשלב הזה של האוכר הנשים כבר היו במטבח לדואג לכלים ולשאריות המזון ולכן לא נטלו ידים.

דוגמא לבר מעין זה הוא מנהגה של סבתי עליה השלום. היא נהגה לקום בבוקר להתפלל ולארח התיפלה ליטול ידים המוציא ולאכול, ובערב לאחר ארוחת ערב היייתה מברכת ברכת המזון אורמת קריאת שמע על המיטה הולכת לישון. וניסיתי לשנכע אותה לברך אחרי כל אכילה. היא הייתה מסתכלת עלי במבט מלא חיבה, ואחר כל טענותי, מסתפקת במשפט, אני בת של רב, כך אימי עשתה וכך גם אני עושה... 
ההסבר שלי לתופעה הוא שאימה הייתה כל היום במטחב עם הילדים והבישוליםף ולכן באמת לא הייתה צריכה לברך אלא בערב. 
בכל מקרה אני נתקל כאן בפרט מתופעה רחבה הרבה יותר של מיעוט נשים בטקסים דתים. וכמו בתפילת שחרית שהמג"א מיישב המנהג. 

ר'מיכי

פירושך בדברי הרמ"א בענין הסיבה לוקה בחסר, שאם כן למה אשה, אף שאר בני הבית כן? מאיר

mdabraham


<לא מצאתי בדברים חשד כשהאישה יוצאת יחד עם בעלה החוצה.>

"אז לא נמצא שום אשה שתהיה מן המהדרים כי אין כבודה לצאת בחוץ בר"ה לעתותי ערב ולהדליק בין האנשים , נהי אם אין האיש בביתה ועליה מוטל מצות ההדלקה על כרחה תצא לחוץ להדליק מ"מ אם יש כאן זכר המדליק אין מן החסידות שתחמיר על עצמה בזה ותביא עצמה לידי חשדא".

<וכל ההבלים מהסוג הזה, כמו אלו שמצדדים להדליק נרות חנוכה בימינו בתוך הבית מפני הסכנה (שהיתה במקומות מסויימים באירופה), אינם אלא דברי הבל>

שעת הסכנה מהי?
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topicarc.asp?topic_id=1204905





תוקן על ידי - נישטאיך - 30/05/2005 13:16:01

נישטאיך,
כלומר, מצוות נר חנוכה דוחה חשד, הידור בנר חנוכה אינו דוחה צניעות.

מיכי -

[אייקון של אמשלום מנופפת בסקוצ'ים מלאי סבון, להראותך שהרגע טמנה את ידה בצלחת והניחה אותה לייבוש]

נישט,
לא מצאתי בדברים חשד כשהאישה יוצאת יחד עם בעלה החוצה. שם מדובר על צניעות ולא על חשד. החשד הוא כשהיא לבדה. וכיום כשהדבר אינו נראה רלוונטי (בודאי ברוב המקומות), אכן ההלכה הזו אינה רלוונטית.
וכל ההבלים מהסוג הזה, כמו אלו שמצדדים להדליק נרות חנוכה בימינו בתוך הבית מפני הסכנה (שהיתה במקומות מסויימים באירופה), אינם אלא דברי הבל, ואין מביאין ראיה מן השוטים (שיטלו קודם מים אחרונים).

אמשלום, אני מתנצל שאינני יכול להגיב, שכן ידיי רטובות.


מיכי

למה שאשה שגרה לבדה לא תדליק כלל נר חנוכה?

"אין האיש בביתה ועליה מוטל מצות ההדלקה על כרחה תצא לחוץ להדליק".

האם לפי הרב שטרנבוך נאמר שאשה שגרה לבדה לא תדליק כלל נר חנוכה?

נישט,

תמיד אפשר לומר שהן החמירו על עצמן....

על התקבלות מנהגן של נשים שלא לקיים מצוות שנצטוו בהן, ו"המצאת" טעמים הלכתיים לכך, מצאתי גם בהדלקת נרות חנוכה.

הרב משה שטרנבוך, (מועדים וזמנים ח"ב סימן קלג) כותב:

"הטעם שלא נהגו (הנשים) להדליק (נר חנוכה, כיום), שכך קבלנו מרבותינו, שגם שהדליקו בחוץ לא הדליקו בעצמן להידור, דהוה פריצות להיות יחד עם האנשים בפתח הבית לרשות הרבים ולהדליק, וע"כ עמדו מרחוק לשמוע הברכות אבל לא קירבו עצמן להאנשים להדליק ממש בפתח הבית לרשות הרבים, וכעין זה כבר פירש בחתם סופר...", שכתב בחידושיו לשבת כ"א עמוד ב, בד"ה והמהדרין: "ונלפע"ד כשתקנו נר איש וביתו על פתח ביתו מבחוץ ונמצאו בישראל מהדרין שיצאו לחוץ והדליקו בעצמם נוסף על ההדלקה של בעל הבית אז לא נמצא שום אשה שתהיה מן המהדרים כי אין כבודה לצאת בחוץ בר"ה לעתותי ערב ולהדליק בין האנשים, נהי אם אין האיש בביתה ועליה מוטל מצות ההדלקה על כרחה תצא לחוץ להדליק מ"מ אם יש כאן זכר המדליק אין מן החסידות שתחמיר על עצמה בזה ותביא עצמה לידי חשדא, והשתא אע"ג שכולם מדליקים בפנים מ"מ מנהג הראשון לא זז ממקומו כנ"ל נכון בעזה"י".

מסקנה:

כאשר האשה יוצאת עם משפחתה לרחוב לקראת ערב, להדליק נרות חנוכה, ישנו חשד. (חשד מה?).

כאשר היא יוצאת לבדה לרחוב להדליק נרות חנוכה, אין חשד. (כי כולם יודעים?).



תוקן על ידי - נישטאיך - 30/05/2005 7:40:52