נשבר החליל

היהדות מושפעת תדיר על ידי גורמים חיצוניים. ישנן מצוות בתורה שביסודן מנע להשפעה חיצונית-תקופתית. ההשפעה פושה בכל מכמני התורה וגדוליה.

באמרי "השפעה", אין כוונתי להשפעה שלילית דיקא, אלא גם להשפעה תגובתית. אך יש לזכור: כשזורקים בוץ, מתלכלכים. ולכן, גם שהתגובה להשפעה היא תוקפנות נגדית, הרי שאפקטים מסויימים של ההשפעה יחלחלו, כמים שחקו אבנים.

ישנם השפעות החודרות לאחר שנים של מלחמה בהם, הן מופיעות בלבוש אורטודוכסי. העתונות כמשל. יש לדון בזאת, האם זאת טקטיקה מכוונת ומתודית, להלחם בחדשות עד שתבוררנה ותנופנה. אולי זו אטימת אוזנים והתעלמות, עד שמגיעים מים עד נפש. יש חסרונות לכאן ולכאן, וישנן מעלות לב' המהלכים. אולי אפתח אשכול נפרד בנושא.

לענ"ד, ההשפעה ההרסנית ביותר שחוותה הדת, מאז שנות ה-80, היא המסחור והיחצ"נות של ה' ותורתו.

אכן כל דור צריך תקשור ממנהיגיו על פי רמתו. אך כשמשתמשים במדיה שמקורה נוגד את מהותה הרוחנית של היהדות, ומפשיטים את רוחניות העיקרים על ידי שימוש בהגשמה טוטאלית, הרי שזהו הרס מוחלט.


וכך יצרה לעצמה היהדות האורטודוקסית, סולם ערכים הבנוי על פופולאריות, שטחי מדיה, רייטינג ושאר חלאים רעים.

לכאורה הרעיון פשוט. רוב העם איננו מבחין בין טמא לטהור, הנה מצאנו דרך להשפיע עליהם בשפת העם, שפת התקשורת.

מה שנכתב בעתון הוא פופולארי ותפיס, אבל איננו מהימן (גם לא אצל המון העם).

גם אם ילך העדר אחרי מנהיגם, החליל כבר מזייף.

אכן ה"גדוילים" פופולארים, וועדות למיניהן מיוצגות בחתימותיהן על פארקי מים.

הלכתם על פופולאריות, אבדתם מהימנות.