אמנה בין לאומית בדבר זכויות הילד!!!

אמנה בדבר זכויות הילד
האמנה נתקבלה על-ידי עצרת האומות המאוחדות ביום ‎20.11.1989
נכנסה לתוקף לגבי ‎20 המדינות החברות הראשונות ביום ‎2.9.1990
ישראל חתמה על האמנה ביום 3.7.1990 ואישררה אותה ביום 4.8.1991
האמנה נכנסה לתוקף לגבי ישראל ביום 2.11.1991

מבוא
המדינות החברות באמנה זו:
בסוברן כי, בהתאם לעקרונות המוצהרים במגילת האומות המאוחדות, הכרה בכבודם ובזכויותיהם השוות והבלתי-ניתנות-לערעור של כל בני-משפחת אנוש הינה היסוד לחופש, לצדק ולשלום בעולם,

בשימן אל לבן כי עמי האומות המאוחדות אישרו מחדש במגילת האומות המאוחדות את אמונתם בזכויות אנוש בסיסיות ובכבוד האדם וערכו, והחליטו לפעול למען קידמה סוציאלית ושיפור רמת החיים תוך חופש גדול יותר,

בהכירן כי האומות המאוחדות, בהצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם ובאמנות הבינלאומיות בדבר זכויות האדם, הצהירו והסכימו שכל אחד זכאי לכל הזכויות והחירויות הקבועות בהן, ללא הבדל מכל סוג שהוא, כגון: גזע, צבע, מין, שפה, דת, השקפה פוליטית או אחרת, מוצא לאומי או חברתי, רכוש, לידה או מעמד.

בהזכירן כי בהצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם הצהירו האומות המאוחדות כי ילדות זכאית לתשומת-לב ולסיוע מיוחדים,

בהיותן משוכנעות כי המשפחה, כקבוצת היסוד של החברה וכסביבה הטבעית להתפתחותם ורווחתם של כל חבריה, ובפרט של ילדים, מן ההכרח כי יובטחו לה הגנה וסיוע, ככל הנדרש, כך שתוכל לשאת במלוא אחריותה בתוך הקהילה,

בהכירן כי על הילד, לצורך התפתחות מלאה והרמונית של אישיותו, לגדול בסביבה משפחתית, באווירה של אושר, אהבה והבנה,

בסוברן כי על הילד לקבל הכנה מלאה לקראת חיים עצמאיים בחברה, ולקבל חינוך ברוח האידיאלים המובעים במגילת האומות המאוחדות, ובמיוחד ברוח השלום, הכבוד, הסובלנות, החופש, השוויון והסולידריות,

בהטעימן כי הצורך להעניק לילד תשומת לב מיוחדת הובע בהצהרה ג'נבה בדבר זכויות הילד משנת 1924, ובהצהרה בדבר זכויות הילד שאומצה על-ידי האומות המאוחדות בשנת1959, והוכר בהצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם, באמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות (במיוחד בסעיפים 23, 24), באמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (במיוחד בסעיף 10), וכן בחוקי יסוד של סוכנויות מיוחדות וארגונים בינלאומיים העוסקים ברווחת הילד, ובמסמכיהם הנוגעים בדבר,

בהזכירן כי "בשל אי-בגרותו הפיזית והנפשית, זקוק הילד לביטחונות והשגחה מיוחדים, לרבות הגנה משפטית נאותה בטרם לידה ולאחריה", כפי שצוין בהצהרה בדבר זכויות הילד,


בהזכירן את הוראות ההצהרה בדבר עקרונות חברתיים ומשפטיים בנוגע להגנה על ילדים ורווחתם, תוך התייחסות מיוחד לסידור באומנה ואימוץ במישור הלאומי והבינלאומי, כללי האו"ם הבסיסיים לניהול בתי משפט לנוער (כללי בייג'ינג), וההצהרה בדבר הגנה על נשים וילדים בשעת משבר ומאבק מזוין,

בהכירן כי בכל מדינות העולם ישנם ילדים החיים בתנאים קשים במיוחד, וכי ילדים כאלה זקוקים ליחס מיוחד,

בשימן אל לבן את חשיבות המסורות וערכי התרבות של כל עם באשר להגנת הילד והתפתחותו ההרמונית,

בהכירן את חשיבותו של שיתוף-פעולה בינלאומי לשיפור תנאי החיים של ילדים בכל ארץ, ובארצות מתפתחות בפרט,

הסכימו כלהלן:
חלק ראשון

סעיף ‎1

לצרכי אמנה זו, ילד פירושו כל יציר אנוש מתחת לגיל שמונה-עשרה שנה, בלתי אם נקבע גיל הבגרות קודם לכן על-פי הדין החל על הילד.

סעיף ‎2

1. המדינות החברות יכבדו ויבטיחו את הזכויות המפורטות באמנה זו לכל ילד שבתחום שיפוטן, ללא הפליה מכל סוג שהוא, ללא קשר עם גזע, צבע, מין, שפה, דת, השקפה פוליטית או אחרת, מוצא לאומי, אתני, או חברתי, רכוש, נכות, לידה או למעמד אחר, בין אם של הילד, ובין אם של הוריו או אפוטרופסו החוקי.
‎2. המדינות החברות ינקטו בכל האמצעים המתאימים להבטיח כי הילד מוגן מפני כל צורה של הפליה או ענישה על-יסוד מעמדם, פעילויותיהם, השקפותיהם, או אמונותיהם של הורי הילד, אפוטרופוסיו החוקיים, או בני משפחתו.

סעיף ‎3

1. בכל הפעולות הנוגעות לילדים, בין אם ננקטות על-ידי מוסדות רווחה סוציאלית ציבוריים או פרטיים ובין בידי בתי משפט, רשויות מינהל או גופים תחיקתיים, תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה.
‎2. המדינות החברות מקבלות על עצמן להבטיח לילד הגנה וטיפול ככל שיידרש לטובתו, תוך התייחסות לזכויות וחובות הוריו, אפוטרופוסים חוקיים או אנשים אחרים האחראים משפטית לו או לה, ולשם כך ינקטו בכל הצעדים המתאימים, תחיקתיים או מינהליים.
‎3. המדינות החברות יבטיחו כי מוסדות ושירותים האחראים לטיפול או הגנה על ילדים יעמדו בתקנים הנקבעים על-ידי הרשויות המוסמכות, בפרט בתחומי הבטיחות, הבריאות, מספר עובדיהם וכשירותם, והפיקוח הנאות.

סעיף ‎4
המדינות החברות ינקטו צעדים נאותים, תחיקתיים, מינהליים או אחרים, למימוש הזכויות המוכרות באמנה זו. באשר לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, ינקטו המדינות החברות אמצעים כאמור עד מירב המידה הניתנת על-פי המשאבים שברשותן, ומקום שדרוש, במסגרת שיתוף הפעולה הבינלאומי.



סעיף ‎5
המדינות החברות יכבדו את אחריותם, זכויותיהם וחובותיהם של הורים, או, מקום שניתן ליישום, של בני המשפחה המורחבת או הקהילה, כנהוג על-פי המסורת המקומית, של אפוטרופוסים חוקיים או אנשים אחרים האחראים משפטית לילד, על מנת לספק, באופן המתאים לצרכיו המתפתחים של הילד, הכוונה והדרכה מתאימות בהפעלה על-ידי הילד של הזכויות המוכרות באמנה זו.

סעיף ‎6
המדינות החברות מכירות בזכותו הטבעית של כל ילד לחיים.
המדינות החברות יבטיחו עד מירב המידה האפשרית את הישרדות הילד והתפתחותו.

סעיף ‎7

1. הילד יירשם מיד לאחר לידתו, ותהיה לו מלידתו הזכות להיקרא בשם, הזכות לקבל אזרחות, וככל האפשר הזכות להכיר את הוריו ולהיות מטופל על-ידם.
‎2. המדינות החברות יבטיחו את מימוש זכויות אלה, בהתאם לדין הלאומי שלהן והתחייבויותיהן על-פי המסמכים הבינלאומיים הנוגעים בדבר בתחום זה, ובמיוחד כאשר אם לא יעשו כן יהיה הילד חסר אזרחות.

סעיף ‎8

‎1. המדינות החברות מקבלות על עצמן לכבד את זכותו של הילד לשמור על זהותו, לרבות אזרחות, שם וקשרי משפחה כמוכר בחוק, ללא התערבות שלא כדין.
‎2. מקום שנשללו מילד שלא כדין כמה ממרכיבי זהותו או כולם, יספקו המדינות החברות סיוע והגנה נאותים, במטרה לכונן מחדש את זהותו בהקדם.

סעיף ‎9

1. המדינות החברות יבטיחו כי ילד לא יופרד מהוריו בניגוד לרצונם, אלא רק כאשר קובעות רשויות מוסמכות, הכפופות לביקורת משפטית, בהתאם לדינים ונהלים הנוגעים לעניין, כי הפרדה כאמור נדרשה למען טובת הילד. קביעה כאמור יכול שתידרש במקרה מסוים, כגון מקרה של התעללות או הזנחת הילד על-ידי הוריו, או כאשר חיים ההורים בנפרד ונדרשת החלטה באשר למקום מגורי הילד.
‎2. בהליכים שעל-פי סעיף קטן ‎1 לסעיף זה, תינתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשתתף בהליכים ולתת פומבי להשקפותיהם.
‎3. מדינות חברות יכבדו את זכות הילד המופרד מאחד מהוריו או משניהם לשמור על יחסים אישיים ומגע ישיר עם שני ההורים על בסיס סדיר, זולת אם מנוגד הדבר לטובת הילד.
‎4. מקום שהפרדה כאמור נובעת מפעולה יזומה על-ידי מדינה חברה, כגון מעצר, מאסר, הגליה, גירוש או מוות (לרבות מוות הנגרם מסיבה כלשהי בעוד מצוי האדם במשמורת המדינה) של אחד או שני הורי הילד, תספק מדינה חברה זו, על-פי בקשה, להורים, לילד, או, במקרה מתאים, לבן משפחה אחר, מידע חיוני על מקום המצאות בן(י) המשפחה הנעדר(ים), זולת אם עלול המידע להזיק לרווחת הילד. עוד יבטיחו המדינות החברות כי הגשת בקשה כאמור כשלעצמה לא תגרור השלכות שליליות לאדם או האנשים הנוגעים בדבר.

סעיף ‎10

בהתאם למחויבותן של מדינות חברות על-פי סעיף 9, סעיף קטן 1, יטופלו בקשותיהם של ילד או של הוריו להיכנס למדינה חברה או לצאת ממנה לשם איחוד משפחה בידי מדינות חברות בצורה חיובית, אנושית ומזורזת. נוסף על כך יבטיחו המדינות החברות כי הגשת בקשה כאמור לא תגרור השלכות שליליות לגבי המבקשים ובני משפחתם. 1.
ילד אשר הוריו מתגוררים במדינות שונות יהיה זכאי לקיים על בסיס סדיר, בלתי אם בנסיבות יוצאות מהכלל, קשרים אישיים ומגעים ישירים עם שני הוריו גם יחד. למטרה זו ובהתאם למחויבותן של המדינות החברות לפי סעיף 9, סעיף קטן 2, יכבדו המדינות החברות את זכותו של הילד ושל הוריו לצאת מכל ארץ שהיא, לרבות ארצם שלהם, ולהיכנס לארצם שלהם. הזכות לצאת מארץ כלשהי תהיה כפופה אך ורק למגבלות הקבועות בחוק והנחוצות לשמירה על ביטחון לאומי, סדר ציבורי (תקנת הציבור), בריאות הציבור או המוסר הציבורי, או זכויות וחירויות הזולת, והמתיישבות עם זכויות אחרות המוכרות באמנה זו. ‎2.

סעיף ‎11

המדינות החברות ינקטו אמצעים כנגד העברה ואי-החזרה בלתי-חוקיות של ילדים לחוץ לארץ. 1.
למטרה זו יקדמו המדינות החברות כריתת הסכמים דו-צדדיים או רב-צדדיים, או הצטרפות להסכמים קיימים. ‎2.
סעיף ‎12

מדינות חברות יבטיחו לילד המסוגל לחוות דעה משלו את הזכות להביע דעה כזו בחופשיות בכל עניין הנוגע לו, תוך מתן משקל ראוי לדעותיו, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו של הילד. 1.
למטרה זו תינתן לילד הזדמנות להישמע בכל הליך שיפוטי או מינהלי הנוגע לו במישרין או בעקיפין, באמצעות נציג או גוף מתאים, בצורה המתאימה לסדרי הדין שבדין הלאומי. ‎2.

סעיף ‎13

לילד תהא הזכות לחופש ביטוי; זכות זו תכלול את החופש לבקש, לקבל ולמסור מידע ורעיונות מכל סוג שהוא ללא התחשבות בגבולות, בעל-פה, בכתב או בדפוס, בצורת אמנות או בכל אמצעי אחר, לפי בחירת הילד. 1.
הפעלת זכות זו יכול שתהיה כפופה למגבלות מסוימות, ובלבד שהן יהיו כאלה הנקבעות בחוק, והדרושות:
כדי לשמור על זכויות של אחרים או על שמם הטוב; או
א.

כדי לשמור על בטחון לאומי, סדר ציבורי, בריאות הציבור או המוסד הציבורי.
ב.

‎2.

סעיף ‎14

המדינות החברות יכבדו את זכות הילד לחופש מחשבה, מצפון ודת. 1.
המדינות החברות יכבדו את זכויות וחובות ההורים, וכן, במידה והן חלות, של האפוטרופוסים החוקיים, לספק לילד הכוונה במימוש זכויותיו באופן המתיישב עם יכולותיו המתפתחות. ‎2.
החופש לתת ביטוי לדת או לאמונה יכול שיהיה כפוף רק למגבלות הקבועות בחוק והדרושות לשמירה על בטיחות, סדר, בריאות הציבור או המוסר, או על זכויות היסוד והחירויות של הזולת. ‎3.

סעיף ‎15

המדינות החברות מכירות בזכויות הילד לחופש התאגדות ולחופש התקהלות שלווה. 1.
לא יוטלו הגבלות על מימוש זכויות אלו, זולת הגבלות המוטלות על פי חוק והנחוצות בחברה דמוקרטית למען בטחון לאומי או סדר ציבורי (תקנת הציבור), שמירה על בריאות הציבור או על המוסר, או שמירה על זכויות וחירויות הזולת. ‎2.

סעיף ‎16

ילד לא יהא נתון להתערבות שרירותית או בלתי חוקית בפרטיותו, משפחתו, ביתו או תכתובתו, ואף לא לפגיעות שלא כחוק בכבודו ובשמו הטוב. 1.
לילד זכות להגנת החוק כנגד התערבות או פגיעות כאמור. ‎2.

סעיף ‎17
המדינות החברות מכירות בחשיבות תפקידם של אמצעי התקשורת ההמוניים ויבטיחו כי לילד תהיה גישה למידע ולחומר ממגוון מקורות לאומיים ובינלאומיים, במיוחד אלה הנועדים לקידומו החברתי, הרוחני והמוסרי, ולבריאותו הגופנית והנפשית. לצורך זה, יהא על המדינות החברות:

לעודד את אמצעי התקשורת ההמוניים להפיץ מידע וחומר המועילים לילד מבחינה חברתית ותרבותית, בהתאם לרוח סעיף 29; א.
לעודד שיתוף פעולה בינלאומי בהפקת מידע וחומר כאמור, חילופו והפצתו, מתוך מגוון מקורות תרבותיים, לאומיים ובינלאומיים; ב.
לעודד הפקת ספרי ילדים והפצתם; ג.
לעודד את אמצעי התקשורת ההמוניים להקדיש תשומת-לב מיוחדת לצרכיו הלשוניים של ילד השייך לקבוצת מיעוט או שהוא מילידי המקום המקוריים; ד.
לעודד פיתוח קווי-הנחיה מתאימים להגנת הילד מפני מידע וחומר העלולים להזיק לו, בשים-לב להוראות סעיפים 13 ו-18. ה.

סעיף ‎18
המדינות החברות יעשו כמיטב מאמציהן להבטיח הכרה בעיקרון כי לשני ההורים אחריות משותפת לגידול הילד והתפתחותו. להורים, או, לפי העניין, לאפוטרופסים החוקיים, אחריות ראשונה במעלה לגידול הילד והתפתחותו. בראש מעייניהן תעמוד טובתו של הילד.
על-מנת להבטיח ולקדם את הזכויות המפורטות באמנה זאת, יתנו מדינות חברות סיוע נאות להורים ולאפוטרופסים חוקיים בביצוע מטלותיהם החינוכיות, ויבטיחו את פיתוחם של מוסדות, שירותים ומתקנים לטיפול בילד.
המדינות החברות ינקטו צעדים מתאימים להבטיח כי לילדי הורים עובדים תהא הזכות ליהנות משירותי טיפול בילד ומתקנים המגיעים להם.



סעיף ‎19
מדינות החברות ינקטו אמצעים תחיקתיים, מינהליים, חברתיים וחינוכיים מתאימים, על-מנת להגן על הילד מפני אלימות גופנית או נפשית לסוגיהן, חבלה או התעללות, הזנחה או טיפול הרשלני, ניצול או התעללות, לרבות התעללות מינית, שעה שהוא נתון בטיפול הורים, אפוטרופוסים חוקיים או אדם אחר המופקד על הטיפול בו.
1.

אמצעי הגנה כאמור ראוי כי יכללו, מקום שמתאים, נהלים יעילים ליצירת תוכניות חברתיות הנועדות לספק תמיכה הדרושה לילד ולמופקדים על הטיפול בו, וכן דרכים אחרות למניעה, זיהוי, דיווח, הפניה, חקירה, טיפול ומעקב של מקרי התעללות בילד כמתואר לעיל, ולפי העניין, למעורבות שיפוטית.
‎2.


סעיף ‎20
ילד אשר באורח זמני או קבוע נשללה ממנו סביבתו המשפחתית, או אשר טובתו מחייבת כי לא ישאר בסביבה זו, יהיה זכאי להגנה ולסיוע מיוחדים מצד המדינה.
‎1.

המדינות החברות יבטיחו, בהתאם לדיניהן הלאומיים, טיפול חלופי לילד כאמור.
‎2.

טיפול כאמור יכול לכלול, בין היתר, השמה באומנה, "קאפאלה" לפי דיני האיסלאם, אימוץ, או, לפי הצורך, השמה במוסדות מתאימים לטיפול בילדים. שעה שבוחנים פתרונות, יש להתחשב כראוי בכך שרצויה המשכיות בחינוכו של הילד, וכן ברקעו האתני, הדתי, התרבותי והלשוני.
‎3.


סעיף ‎21
מדינות חברות המכירות בשיטת האימוץ ו/או מתירות אותה יבטיחו כי טובת הילד תהיה השיקול המכריע, וכן:
יבטיחו כי אימוץ ילד מאושר אך ורק על-ידי רשויות מוסמכות הקובעות, בהתאם לחוק ולנהלים ישימים, ועל יסוד מידע השייך לעניין ושהינו אמין, כי ניתן לאשר את האימוץ בשים לב למעמד הילד כלפי הוריו, קרוביו ואפוטרופוסיו החוקיים, וכן, אם נדרש הדבר, כי האנשים הנוגעים בדבר נתנו הסכמתם לאימוץ, על יסוד התייעצות במידה שתידרש.
א.

יכירו בכך שאימוץ בין-מדינתי יכול להישקל כאמצעי חלופי לטיפול בילד, אם לא ניתן לשים את הילד במשפחה אומנת או מאמצת, או שלא ניתן לדאוג לו בשום דרך מתאימה, במדינת מוצאו.
ב.

יבטיחו כי בכל הקשור לאימוץ בין-מדינתי ייהנה הילד מביטחונות ותנאים ברמה זהה לאלה הקיימים באימוץ פנים-מדינתי.
ג.

ינקטו בכל האמצעים המתאימים כדי להבטיח כי השמת הילד באימוץ בין-מדינתי לא תביא לרווח כספי בלתי נאות עבור המעורבים בכך.
ד.

יקדמו, במקום שמתאים לעשות כן, את היעדים של סעיף זה על-ידי עריכת הסדרים או הסכמים דו-צדדיים או רב-צדדיים, וישתדלו במסגרת זו להבטיח כי השמת הילד בארץ אחרת תבוצע על-ידי רשויות או מוסדות מוסמכים.
ה.


סעיף ‎22
מדינות חברות ינקטו אמצעים מתאימים על-מנת להבטיח כי ילד, המבקש מעמד של פליט או הנחשב פליט בהתאם לחוקים ולנהלים בינלאומיים או מקומיים יוכל, בין אם הוא מלווה על-ידי הוריו או על-ידי כל אדם אחר ובין אם לאו, לקבל הגנה מתאימה וסיוע הומניטרי, תוך מימוש הזכויות הקבועות באמנה זו ובמסמכים בינלאומיים אחרים הנוגעים לזכויות האדם או במסמכים הומניטריים שהמדינות האמורות הן צד להם.
1.

למטרה זו יתרמו המדינות החברות את חלקן, כראוי בעיניהן, לכל מאמץ של האומות המאוחדות ושל ארגונים בין-ממשלתיים או לא ממשלתיים מוסמכים אחרים המשתפים פעולה עם האומות המאוחדות כדי להגן על ילד כאמור ולסייע לו, ולהתחקות אחר הוריו או בני משפחה אחרים של כל ילד פליט על-מנת להשיג מידע הדרוש לאיחודו מחדש עם משפחתו. במקרים בהם לא ניתן למצוא הורים או בני משפחה אחרים, תינתן לילד הגנה כלכל ילד אחר אשר סביבתו המשפחתית נשללה ממנו מכל סיבה שהיא, זמנית או לצמיתות כמפורט באמנה זו.
‎2.


סעיף ‎23
המדינות החברות מכירות בזכותו של ילד שכושרו הנפשי או הגופני לקוי ליהנות מחיים מלאים והוגנים בתנאים המבטיחים כבוד, מקדמים עצמאות ומקלים על השתתפותו הפעילה של הילד בחיי הקהילה.
‎1.

המדינות החברות מכירות בזכותו של הילד הלוקה בכושרו לטיפול מיוחד וידאגו, במסגרת המשאבים הזמינים, להעניק לילד ולאחראים לטיפול בו, את הסיוע המבוקש המתאים למצב הילד ולתנאי קיומם של ההורים או של אנשים אחרים המטפלים בילד.
‎2.

בהכירן בצרכים המיוחדים של ילד הלוקה בכושרו, יינתן הסיוע המוענק בהתאם לסעיף קטן 2 חינם כל אימת שאפשר, תוך התחשבות במשאביהם הכספיים של ההורים או של אחרים המטפלים בילד. סיוע כאמור יתוכנן באופן שיבטיח לילד הלוקה בכושרו קבלת חינוך, וגישה יעילה לשירותי בריאות, שירותי שיקום, הכשרה לתעסוקה והזדמנויות בילוי, באופן המוביל את הילד להשתלבות מלאה בחברה ולהתפתחות אישית מלאה, לרבות התפתחותו התרבותית והרוחנית, במידה המרבית האפשרית.
‎3.

המדינות החברות יקדמו, ברוח שיתוף פעולה הבינלאומי, החלפת מידע מתאים מתחום הרפואה המונעת והטיפול הרפואי, הפסיכולוגי והפונקציונלי בילדים הלוקים בכושרם, לרבות הפצת מידע ומתן גישה למידע בדבר שיטות שיקום, חינוך ושירותי הכשרה מקצועית, במטרה לאפשר למדינות חברות לשפר את יכולותיהן ומיומנויותיהן ולהרחיב את ניסיונן בתחומים אלה. תשומת-לב מיוחדת תינתן בהקשר זה לצורכיהן של ארצות מתפתחות.
‎4.


סעיף ‎24
המדינות החברות מכירות בזכותו של הילד להנאה מבריאות ברמה הגבוהה ביותר הניתנת להשגה ולאמצעים לטיפול במחלות ושיקום הבריאות. המדינות החברות ישתדלו להבטיח כי משום ילד לא תישלל הזכות לגישה לשירותי טיפול ובריאות.
1.

המדינות החברות יתאמצו להשיג מימוש מלא של זכות זו, ובמיוחד ינקטו אמצעים מתאימים על-מנת:
להקטין תמותת תינוקות וילדים;
א.

להבטיח אספקת סיוע רפואי חיוני וטיפול בריאותי לכל הילדים תוך דגש על פיתוח טיפול רפואי ראשוני;
ב.

להיאבק במחלות ובתת-תזונה, לרבות במסגרת טיפול רפואי ראשוני, בין היתר, באמצעות שימוש בטכנולוגיה קיימת והספקת מזון מזין מתאים ומי שתייה נקיים, תוך התחשבות בסכנות ובסיכונים של זיהום סביבתי;
ג.

להבטיח שירותי בריאות נאותים לאמהות לפני הלידה ואחריה;
ד.

להבטיח כי כל מגזרי החברה, ובמיוחד הורים וילדים, זוכים למידע, לחינוך ולסיוע ביישום מידע בסיסי על בריאות הילד והזנתו, היתרונות שבהנקה, בהיגיינה ותברואה סביבתית, ובמניעת תאונות;
ה.

לפתח שירותי רפואה מונעת, הדרכה להורים, וכן חינוך ושירותים לתכנון המשפחה.
ו.


‎2.

המדינות החברות ינקטו בכל האמצעים היעילים המתאימים על-מנת לבטל נוהגים מסורתיים הפוגעים בבריאותם של ילדים.
‎3.

המדינות החברות מתחייבות לקדם ולעודד שיתוף -פעולה בינלאומי במטרה להשיג בהדרגה מימוש מלא של הזכות המוכרת בסעיף זה. בהקשר זה תינתן תשומת-לב מיוחדת לצורכיהן של ארצות מתפתחות.
‎4.


סעיף ‎25
המדינות החברות מכירות בזכותו של ילד אשר הושם על-ידי הרשויות המוסמכות לצורך סיעוד או טיפול בבריאותו הגופנית או הנפשית, לביקורת תקופתית על הטיפול הניתן לילד ועל כל יתר הנסיבות הנוגעות להשמתו כאמור.


סעיף ‎26
המדינות החברות יכירו בזכותו של כל ילד ליהנות מביטחון סוציאלי, לרבות ביטוח סוציאלי, וינקטו באמצעים הדרושים על-מנת להשיג את מימושה המלא של זכות זו בהתאם לדין הלאומי שלהן.
1.

יש להעניק הטבות כאמור, מקום שראוי, תוך התחשבות במשאבי הילד, במצבו ובמצב האנשים האחראיים למחייתו וכן בשיקולים אחרים הנוגעים לבקשת הטבות המוגשת על-ידי הילד או מטעמו.
‎2.


סעיף ‎27
המדינות החברות מכירות בזכותו של כל ילד לרמת חיים ההולמת את התפתחותו הגופנית, הנפשית, הרוחנית, המוסרית והחברתית.
1.

להורי הילד או לאחרים האחראים לו האחריות הראשונית להבטיח, במסגרת יכולותיהם ואמצעיהם הכספיים, את תנאי המחיה הנדרשים להתפתחות הילד.
‎2.

המדינות החברות, בהתאם לתנאיהן הלאומיים ובמסגרת אמצעיהן, ינקטו צעדים נאותים לסייע להורים ולאחרים האחראים לילד לממש זכות זו, ויספקו במקרה הצורך עזרה חומרית ותוכניות סיוע, במיוחד באשר לתזונה, ביגוד ודיור.
‎3.

המדינות החברות ינקטו צעדים נאותים להבטיח גביית מזונות עבור הילד מאת הוריו או מאת אנשים אחרים הנושאים באחריות כספית לגביו, הן בתחום המדינה החברה והן מחוצה לה. מקום שאדם הנושא באחריות כספית לילד מתגורר במדינה אחרת מזו של הילד, יקדמו המדינות החברות הצטרפות להסכמים בינלאומיים או עריכת הסכמים כאלה, וכן יצירת הסדרים מתאימים אחרים.
‎4.


סעיף ‎28
המדינות החברות מכירות בזכותו של הילד לחינוך, ובמטרה להשיג זכות זו בהדרגה, ועל בסיס הזדמנות שווה:
ידאגו כי חינוך יסודי יהיה חובה וחינם לכל;
א.

יעודדו את פיתוחן של צורות שונות של חינוך תיכון, לרבות חינוך כללי ומקצועי, יעשו אותן זמינות ונגישות עבור כל ילד, וינקטו צעדים מתאימים כגון הנהגת חינוך חינם והגשת סיוע כספי במקרה הצורך;
ב.

ידאגו בכל האמצעים המתאימים כי השכלה גבוהה תהיה נגישה לכל על בסיס יכולת;
ג.

ידאגו לכך כי מידע והדרכה חינוכיים ומקצועיים יהיו זמינים ונגישים לכל ילד;
ד.

ינקטו אמצעים לעידוד ביקור סדיר בבתי ספר ולהקטנה שיעור הנשירה;
ה.


‎1.

המדינות החברות ינקטו אמצעים נאותים על-מנת להבטיח כי המשמעת בבתי הספר תונהג באופן ההולם את כבוד הילד, ובהתאם לאמנה זו.
‎2.

המדינות החברות יקדמו ויעודדו שיתוף-פעולה בינלאומי בעניינים הנוגעים לחינוך, במיוחד במטרה לתרום לביעור הבערות והאנאלפביתיות בעולם כולו, ולהקל על הגישה לידע טכני ולשיטות הוראה חדישות. בהקשר זה תינתן תשומת-לב מיוחדת לצורכיהן של ארצות מתפתחות.
‎3.


סעיף ‎29
המדינות החברות מסכימות כי חינוך הילד יכוון:
לפיתוח אישיות הילד, כשרונותיו ויכולתו השכליים והגופניים עד למיצויים המלא;
א.

לפיתוח יחס כבוד לזכויות האדם ולחירויות היסוד, ולעקרונות הגלומים במגילת האומות המאוחדות;
ב.

לפיתוח יחס כבוד להורי הילד, לזהותו התרבותית, ללשונו ולערכיו, וכן לערכיה הלאומיים של הארץ בה מתגורר הילד, לארץ מוצאו, ולתרבויות שונות מתרבותו שלו;
ג.

להכנת הילד לחיי אחריות בחברה חופשית ברוח הבנה, שלום, סובלנות, שוויון המינים וידידות בין כל העמים, קבוצות אתניות, לאומיות ודתיות, ואנשים שהם מילידי המקום המקוריים;
ד.

לפיתוח יחס כבוד לסביבה הטבעית;
ה.


1.

שום חלק מסעיף זה או מסעיף 28 לא יפורש כעילה לפגוע בחרותם של יחידים וגופים להקים ולהנחות מוסדות חינוכיים, בכפוף לעקרונות המפורטים בסעיף קטן 1 ‎לסעיף זה ולדרישות כי החינוך הניתן במוסדות אלה יעמוד באמות מידה מינימליות כפי שתיקבענה על-ידי המדינה.
‎2.



סעיף ‎30
במדינות שבהן קיימים מיעוטים אתניים, דתיים, או לשוניים או אנשים שהם מילידי המקום המקוריים, אין לשלול מילד השייך למיעוט כאמור או שהוא מילידי המקום את הזכות ליהנות מתרבותו, להצהיר על דתו ולקיים את מצוותיה, או להשתמש בשפתו הוא.

סעיף ‎31
המדינות החברות מכירות בזכותו של הילד למנוחה ופנאי, לעסוק במשחק ובפעילויות מבדרות המתאימות לגילו, ולהשתתף בחופשיות בחיי תרבות ובאומנויות.
1.

מדינות חברות יכבדו ויקדמו את זכותו של הילד להשתתף באופן מלא בחיי תרבות ואמנות ויעודדו יצירת הזדמנויות מתאימות ושוות לפעילות תרבותית ואומנותית, ולפעילות בידור ופנאי.
‎2.


סעיף ‎32
המדינות החברות מכירות בזכותו של הילד להיות מוגן מפני ניצול כלכלי ומפני ביצוע כל עבודה העלולה להיות מסוכנת או לפגוע בחינוך הילד, או להיות מזיקה לבריאותו או להתפתחותו הגופנית, הנפשית, הרוחנית, המוסרית או החברתית.
1.

המדינות החברות ינקטו אמצעים חקיקתיים, מנהליים, חברתיים וחינוכיים על-מנת להבטיח את הגשמת סעיף זה. למטרה זו, ותוך התייחסות להוראות הנוגעות לעניין במסמכים בינלאומיים אחרים, ידאגו המדינות החברות במיוחד:
לקבוע גיל מינימלי או גילים מינימליים להעסקה בעבודה.
א.

לקבוע תקנות מתאימות בעניין שעות ותנאי עבודה.
ב.

לקבוע עונשים מתאימים או סנקציות אחרות כדי להבטיח אכיפה יעילה של סעיף זה.
ג.





‎2.


סעיף ‎33
מדינות חברות ינקטו צעדים מתאימים, לרבות אמצעים חקיקתיים, מנהליים, חברתיים וחינוכיים, כדי להגן על ילדים מפני שימוש בלתי חוקי בסמים נרקוטיים וחומרים פסיכוטרופיים כמפורט באמנות הבינלאומיות הנוגעות לעניין, וכדי למנוע ניצול ילדים בייצור ובסחר בלתי חוקי של חומרים כאמור.

סעיף ‎34
המדינות החברות מקבלות על עצמן להגן על הילד מפני כל סוגי הניצול המיני והתעללות מינית. לצורך זה ינקטו המדינות החברות במיוחד אמצעים מתאימים במישור הלאומי, הדו-צדדי והרב-צדדי על-מנת למנוע:
הדחת הילד או כפייתו לעסוק בפעילות מינית בלתי-חוקית כלשה;
א.

שימוש בילדים לשם ניצול בזנות או בעיסוק מיני בלתי-חוקי אחר;
ב.

שימוש בילדים לשם ניצול בהופעות פורנוגרפיות או בחומר פורנוגרפי.
ג.


סעיף ‎35
המדינות החברות ינקטו אמצעים מתאימים במישור הלאומי, הדו-צדדי והרב-צדדי, על-מנת למנוע חטיפה, מכירה או סחר בילדים לכל מטרה או בכל צורה שהיא.

סעיף ‎36
המדינות החברות יגנו על הילד מפני כל צורה אחרת של ניצול המהווה פגיעה בהיבט כלשהו של רווחת הילד.

סעיף ‎37
המדינות החברות יבטיחו כי:
שום ילד לא יהיה נתון לעינויים או לטיפול או עונש אכזריים, בלתי-אנושיים או משפילים אחרים. הן עונש מוות והן מאסר עולם בלא אפשרות שחרור לא יוטלו בגין עבירות שנעברו על-ידי אנשים שגילם פחות משמונה-עשרה שנה;
א.

לא יישלל החופש מילד שלא כדין או באופן שרירותי. מעצרו, כליאתו או מאסרו של ילד יהיו בהתאם לחוק וישמשו אך ורק כאמצעי אחרון ולפרק הזמן המתאים הקצר ביותר;
ב.

ילד שהחופש נשלל ממנו ינהגו בו באנושיות ותוך שמירה על כבודו כאדם ובאופן המתחשב בצורכיהם של בני גילו. במיוחד, ילד שהחופש נשלל ממנו יופרד ממבוגרים, אלא אם כן מצריכה טובת הילד שלא לעשות כן, ותהיה לו הזכות לשמור על קשר עם משפחתו על-ידי התכתבות וביקורים, למעט בנסיבות חריגות.
ג.

לילד שהחופש נשלל ממנו תהיה הזכות לגישה מהירה לסיוע משפטי או לעזרה מתאימה אחרת, וכן הזכות לערער על חוקיות שלילת חירותו בפני בית משפט או רשות מוסמכת אחרת, עצמאית וחסרת משוא-פנים, ולקבלת החלטה מהירה בהליך כאמור.
ד.


סעיף ‎38
המדינות החברות מקבלות על עצמן לכבד ולהבטיח כי יכובדו כללים של חוק הומניטרי בינלאומי החלים עליהן במצבים של מאבק מזוין והנוגעים לילד.
1.

המדינות החברות ינקטו בכל האמצעים האפשריים כדי להבטיח כי אנשים שטרם מלאו להם חמש-עשרה שנה לא ייטלו חלק ישיר בפעולות האיבה.
‎2.

מדינות חברות יימנעו מלגייס אדם שטרם מלאו לו חמש-עשרה שנה לכוחותיהן המזוינים. בבואן לגייס אנשים שמלאו להם חמש-עשרה שנים אך טרם מלאו להם שמונה-עשרה שנים, ישתדלו המדינות החברות לתת קדימות למבוגרים יותר.
‎3.

בהתאם למחויבויותיהן על-פי החוק ההומניטרי הבינלאומי להגן על האוכלוסייה האזרחית במהלך מאבקים מזוינים, ינקטו המדינות החברות כל אמצעי אפשרי כדי להבטיח הגנה לילדים הנפגעים על-ידי מאבק מזוין.
‎4.




סעיף ‎39
מדינות חברות ינקטו בכל האמצעים המתאימים כדי להבטיח שיקום גופני ופסיכולוגי ושילוב מחדש בחברה לילד שהינו קורבן של כל צורה של הזנחה, ניצול, או התעללות, עינויים או כל צורה אחרת של יחס או ענישה אכזריים, בלתי-אנושיים או משפילים, או מאבקים מזוינים. שיקום ושילוב מחדש כאמור ייעשו בסביבה המטפחת את בריאות הילד וכבודו העצמי.


סעיף ‎40
המדינות החברות מכירות בזכותו של כל ילד אשר נטען כי הפר את דיני העונשין, או הואשם בהפרתם או נקבע כי הפר אותם, להיות מטופל באופן המתיישב עם תחושת כבודו של הילד וערכו העצמי, המחזק את הכבוד שהוא רוכש לזכויות האדם ולחירויות היסוד של אחרים, תוך התחשבות בגיל הילד ובחיוניות שילובו בחברה ומילוי תפקיד יצירתי בה.
1.

למטרה זו, ותוך התחשבות בהוראות הנוגעות לעניין במסמכים בינלאומיים, יבטיחו המדינות החברות במיוחד כי:
לא תועלה טענה או אשמה כנגד ילד, או קביעה כי הפר את דיני העונשין בשל מעשה או מחדל שלא היו אסורים על-פי חוק לאומי או בינלאומי בעת עשייתם.
א.

ילד אשר נטען כי הפר את דיני העונשין או הואשם בהפרתם, יהיו לו לפחות הערבויות הבאות:
להיות בחזקת חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו על-פי דין;
(1)

לקבל ללא דיחוי ובמישרין מידע על ההאשמות נגדו, ומקום שמתאים, באמצעות הוריו או אפוטרופוסיו החוקיים, ולקבל סיוע משפטי או אחר, לפי הצורך, בהכנת הגנתו והצגתה;
(2)

כי העניין יוכרע ללא דיחוי על-ידי רשות או גוף שיפוטי מוסמכים, בלתי-תלויים וחסרי משוא פנים, בשימוע הוגן על-פי דין, בסיוע מתאים, משפטי או אחר, ובמיוחד, תוך התחשבות בגילו ובמצבו, בנוכחות הוריו או אפוטרופוסיו החוקיים, אלא אם כן ייחשב הדבר שלא לטובתו של הילד;
(3)

שלא להיאלץ לתת עדות או להודות באשמה; לחקור, או לדרוש כי ייחקרו, עדים עוינים, ולהשיג את השתתפותם וחקירתם של עדים מטעמו בתנאי שוויון;
(4)

הסתבר כי הפר את דיני העונשין, להביא לעיון מחדש בהחלטה זו ובאמצעים שננקטו בעקבותיה על-ידי רשות מוסמכת או גוף שיפוטי בלתי תלויים וחסרי משוא-פנים גבוהים יותר, על-פי דין;
(5)

מקום שאין ביכולתו של הילד להבין או לדבר בשפה בה משתמשים, להסתייע במתורגמן חינם אין כסף;
(6)

פרטיות הילד תכובד במלואה בכל שלבי ההליכים.
(7)


ב.


‎2.

המדינות החברות ישאפו לקדם קביעת חוקים, נהלים, רשויות ומוסדות מיוחדים לילדים אשר נטען כי הפרו את דיני העונשין, או הואשמו בהפרתם, או נקבע כי הפרו אותם, ובפרט:
קביעת גיל מינימום שמתחתיו יוחזקו ילדים כחסרי יכולת להפר את דיני העונשין;
א.

במקום שהדבר רצוי ומתאים, אמצעים לטיפול בילדים כאמור מבלי להיזקק להליכים משפטיים, ובלבד שזכויות האדם והגנות משפטיות יכובדו במלואן.
ב.


‎3.

מגוון הסדרים, כגון טיפול, צווי הכוונה והשגחה, יעוץ, מבחן, טיפול באומנה, חינוך ותוכניות הכשרה מקצועיות וכן חלופות אחרות לטיפול מוסדי יהיו זמינים על-מנת להבטיח כי ינהגו בילדים באופן העולה בקנה אחד עם רווחתם ושהוא יחסי הן למצבם והן לעבירה שנעברה.
‎4.


סעיף ‎41
אין באמנה זו כדי לפגוע בהוראות העשויות להיות יעילות יותר למימוש זכויות הילד, ואשר יכולות להיכלל:
בחוק מחוקי מדינה חברה; או
א.

במשפט הבינלאומי כפי שהינו בתוקף לגבי אותה מדינה.
ב.


חלק שני
סעיף ‎42
המדינות החברות מקבלות על עצמן להביא את עקרונות אמנה זו והוראותיה לידיעת הציבור הרחב, באמצעים מתאימים ויעילים, למבוגרים ולילדים כאחד.


סעיף ‎43

על-מנת לבחון את התקדמות המדינות החברות במילוי ההתחייבויות המפורטות האמנה זו תוקם ועדה לזכויות הילד, אשר תמלא את תפקידים המפורטים להלן. 1.
הוועדה תורכב מעשרה מומחים בעלי מעמד מוסרי גבוה ומיומנות מוכרת בתחום המכוסה על-ידי אמנה זו. חברי הועדה ייבחרו על-ידי המדינות החברות מקרב אזרחיהן וישמשו בתפקידם על בסיס כישוריהם האישיים, תוך התחשבות בהתפלגות גיאוגרפית הוגנת, ובשיטות המשפטיות העיקריות. ‎2.
חברי הועדה ייבחרו בהצבעה חשאית, מתוך רשימת מועמדים מוצעים על-ידי המדינות החברות. כל מדינה חברה תוכל להציע מועמד אחד מקרב אזרחיה. ‎3.
הבחירות הראשונות לוועדה יתקיימו לא יאוחר מששה חודשים אחרי כניסת אמנה זו לתוקף ולאחר מכן אחת לשנתיים. לפחות ארבעה חודשים לפני מועד הבחירות, ישלח המזכיר הכללי של האו"ם למדינות החברות מכתב המזמין אותן להגיש את מועמדיהן בתוך חודשיים. לאחר מכן יערוך המזכיר הכללי רשימה בסדר אלפביתי של המועמדים, תוך ציון המדינות המציעות אותם, ויגיש אותה למדינות שהן חברות באמנה זו. ‎4.
הבחירות יתקיימו בישיבות של המדינות החברות אשר יכונסו על-ידי המזכיר הכללי של האומות המאוחדות. בישיבות אלו, בהן שני שלישים מהמדינות החברות יהוו מנין חוקי, האנשים שייבחרו לוועדה יהיו אלה שיקבלו את מספר הקולות הגדול ביותר ורוב מוחלט של קולות נציגי המדינות החברות הנוכחים והמצביעים. ‎5.
חברי הוועדה ייבחרו לתקופה של ארבע שנים. הם יוכלו לשוב ולהיבחר אם תוגש מועמדותם שנית. כהונת חמישה מבין חברי הוועדה שנבחרו בבחירות הראשונות תסתיים בתוך שנתיים. שמותיהם של חמישה חברים אלה ייבחרו על-פי גורל מיד לאחר הבחירות הראשונות על-ידי יושב ראש הישיבה. ‎6.
נפטר חבר הוועדה או התפטר, או הצהיר כי מסיבה אחרת כלשהי אין הוא יכול להמשיך למלא תפקידי הועדה, תמנה המדינה החברה שהציעה אותו מומחה אחר מבין אזרחיה לשמש במשך יתרת תקופת הכהונה, בכפוף לאישור הועדה. ‎7.
הועדה תקבע לעצמה כללי נוהל. ‎8.
הועדה תבחר את נושאי המשרות שבה לתקופה של שנתיים. ‎9.
ישיבות הוועדה יתקיימו בדרך כלל במרכז האומות המאוחדות או במקום מתאים אחר כפי שתקבע הועדה. הועדה תתכנס כרגיל אחת לשנה. משך ישיבות הועדה ייקבע, וייבחן מחדש, אם יהיה בכך צורך, בישיבה של המדינות החברות באמנה זו, בכפוף לאישור העצרת הכללית. ‎10.
המזכיר הכללי של האומות המאוחדות יספק את סגל העובדים ואת המיתקנים הדרושים לביצוע היעיל של תפקידי הועדה על-פי אמנה זו. ‎11.
באישור העצרת הכללית יקבלו חברי הועדה המוקמת, על-פי אמנה זו, שכר ממקורות האומות המאוחדות, לפי תנאים שתקבע העצרת הכללית. ‎12.

סעיף ‎44

המדינות החברות מקבלות על עצמן להגיש לוועדה, באמצעות המזכיר הכללי של האומות המאוחדות, דו"חות על האמצעים שנקטו כדי לתת תוקף לזכויות המוכרות בזה ועל ההתקדמות שהושגה במימוש זכויות אלה:
בתוך שנתיים ממועד כניסת האמנה לתוקף עבור המדינה החברה הנוגעת לעניין;
א.

לאחר מכן אחת לחמש שנים.
ב.

1.
דו"חות המוגשים על-פי סעיף זה יציינו, מקום שיש, גורמים וקשיים המשפיעים על מידת יישום ההתחייבויות על-פי אמנה זו. כמו-כן יכילו הדו"חות מידע מספיק כדי לאפשר לוועדה הבנה מקיפה בדבר יישום האמנה בארץ הנוגעת לעניין. ‎2.
מדינה חברה שהגישה דו"ח ראשוני מקיף לוועדה אינה מחויבת לחזור על מידע בסיסי שכבר סופק בדו"חותיה הבאים, המוגשים בהתאם לסעיף קטן 1(ב). ‎3.
הועדה רשאית לבקש ממדינות חברות מידע נוסף בנוגע ליישום האמנה. ‎4.
הועדה תגיש, כל שנתיים, לעצרת הכללית, באמצעות המועצה לעניינים כלכליים וחברתיים, דו"חות על פעולותיה. ‎5.
המדינות החברות יעמידו את דו"חותיהן לעיון הציבור הרחב בארצותיהן. ‎6.

סעיף ‎45
על-מנת לקדם את יישומה היעיל של האמנה ולעודד שיתוף-פעולה בינלאומי בתחומים המכוסים על-ידה:

הסוכנויות המיוחדות, ‎יוניצ"ף, וגופים אחרים של האומות המאוחדות, יהיו זכאים להיות מיוצגים בדיונים על ביצוע אותן הוראות של אמנה זו הנוגעות לתחומים שעליהם הם מופקדים. הוועדה רשאית להזמין את הסוכנויות המיוחדות, את ‎יוניצ"ף
וגופים מוסמכים אחרים כראות עיניה על-מנת לספק חוות-דעת מקצועית בדבר יישום האמנה בתחומים שבטיפולם הספציפי. הועדה רשאית להזמין את הסוכנויות המיוחדות, את ‎יוניצ"ף
וגופים אחרים של האומות המאוחדות להגיש דו"חות על יישומה של האמנה בתחומים המצויים בתחום פעילותם. א.
הועדה תעביר, באם תחליט כי נכון לעשות זאת, לסוכנויות המיוחדות, ליוניצ"ף, ולגופים מוסמכים אחרים, כל דו"ח ממדינה חברה המכיל בקשה או המצביע על צורך בייעוץ או סיוע טכני, בצירוף הערות והצעות הועדה, במידה וקיימות, לגבי הבקשה או הצורך האמורים; ב.
הוועדה רשאית להמליץ בפני העצרת הכללית לבקש מהמזכיר הכללי לערוך מטעמה מחקרים בנושאים ספציפיים הנוגעים לזכויות הילד. ג.
הוועדה רשאית להציע הצעות והמלצות כלליות המבוססות על מידע שנתקבל מכוח סעיפים 44 ו-45 לאמנה זו. הצעות והמלצות כלליות כאמור יועברו לכל מדינה חברה שיש לה נגיעה לעניין, וידווח עליהן לעצרת הכללית, בצירוף הערות, אם ישנן כאלה, ממדינות חברות. ד.
חלק שלישי

סעיף ‎46
אמנה זו פתוחה לחתימה בפני כל המדינות

סעיף ‎47
אמנה זו כפופה לאשרור. מסמכי האשרור יופקדו בידי המזכיר הכללי של האומות המאוחדות.

סעיף ‎48
אמנה זו תישאר פתוחה להצטרפות של כל מדינה. מסמכי ההצטרפות יופקדו בידי המזכיר הכללי
של האומות המאוחדות.


סעיף ‎49

אמנה זו תיכנס לתוקף ביום השלושים לאחר תאריך הפקדתו של מסמך האשרור בידי המזכיר הכללי של האומות המאוחדות או ההצטרפות העשרים. 1.
לגבי כל מדינה המאשררת את האמנה או את ההצטרפות אליה לאחר הפקדת מסמך האשרור או ההצטרפות העשרים במספר, תיכנס האמנה לתוקף ביום השלושים לאחר הפקדת מסמך האשרור או ההצטרפות על-ידי אותה מדינה. ‎2.

סעיף ‎50

כל מדינה רשאית להציע תיקון ולהגישו למזכיר הכללי של האומות המאוחדות. המזכיר הכללי יעביר את התיקון המוצע למדינות החברות, בצירוף בקשה כי יציינו אם הן בעד כינוס של המדינות החברות לשם דיון בהצעה והצבעה לגביה. במקרה שבתוך ארבעה חודשים ממועד ההעברה האמורה יתמכו שליש מן המדינות החברות בוועידה כאמור, יזמן המזכיר הכללי את הוועידה בחסות האומות המאוחדות. כל תיקון שאומץ על-ידי רוב של המדינות החברות הנוכחות והמצביעות בכינוס יוגש לאישור העצרת הכללית. 1.
תיקון שאומץ בהתאם לסעיף קטן ‎1 בסעיף זה יכנס לתוקף עם אישורו על-ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות וקבלתו על-ידי רוב של שני שלישים מן המדינות החברות. ‎2.
תיקון שנכנס לתוקף יחייב את אותן המדינות החברות שקיבלו אותו, כשמדינות חברות אחרות יישארו מחויבות למלא אחרי הוראות אמנה זו וכן כל תיקון אחר שקיבלו בעבר. ‎3..

סעיף ‎51

המזכיר הכללי של האומות המאוחדות יקבל ויפיץ בכל המדינות את נוסח ההסתייגויות שנעשו על-ידי מדינות בעת האישרור או ההצטרפות. 1.
לא תותר הסתייגות הנוגדת את יעדה ומטרתה של אמנה זו. ‎‎2.
ניתן לבטל הסתייגויות בכל עת על-ידי הועדה על כך למזכיר הכללי של האומות המאוחדות אשר יודיע על כך לכל המדינות. הודעה כאמור תיכנס לתוקף בתאריך קבלתה על-ידי המזכיר הכללי. ‎3.

סעיף ‎52
מדינה חברה רשאית לפרוש מאמנה זו על-ידי הודעה למזכיר הכללי של האומות המאוחדות. פרישה תיכנס לתוקף שנה אחת לאחר תאריך קבלת ההודעה על-ידי המזכיר הכללי של האומות המאוחדות.

סעיף ‎53
המזכיר הכללי של האומות המאוחדות נבחר להיות מקבל ההפקדה של אמנה זו.


סעיף ‎54
המקור של אמנה זו, אשר נוסחיה בערבית, בסינית, באנגלית, בצרפתית, ברוסית ובספרדית מהימנים במידה שווה, יופקד בידי המזכיר הכללי של האומות המאוחדות.

ולראיה חתמו החתומים מטה, שהוסמכו כדין על ידי ממשלותיהם, על אמנה זו.

בס"ד
מדינת ישראל מפירה זכויות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו
והפרת אמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהם לזכויות הילד וביניהם אמנת האג.