החלפת קבצים לא חוקית, אבל האם היא מוסרית

http://www.haaretz.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?contrassID=11&subContrassID=0&itemNo=582680


לא מדגדג את קצה המצפון

מאת דורעם גונט


לפלוש למחשב זר ולדלות ממנו מידע זו הרי הפרת זכויות קניין ויוצרים. אבל לגנוב תוכנות ומוסיקה לאור היום? זו אפילו חובה מוסרית

אדם נכנס לחנות, משוטט לו בנחת ומעמיס מכל טוב על העגלה. בדרכו החוצה הוא אפילו לא מעיף מבט לעבר הקופה, והאפשרות לשלם תמורת הסחורה שלקח כלל אינה עולה בדעתו. כאשר מתרחשת גניבה כזאת לאור היום, כל מי שנותר בו שמץ של חוש צדק מתקומם. אבל כשמדובר באינטרנט, זה סיפור אחר לגמרי. פתאום התחושות שלנו מאבדות כיוון ומתקשות להיאחז בכללים המקובלים של יושר שנלמדו אי שם בעולם האמיתי, הפרהיסטורי, שלפני עידן הכפר הגלובלי.

באין-ספור סקרים ומחקרים בנושא (למשל, אלה שעורך מכון המחקר Pew Internet & American Life Project) השיבו רוב הנשאלים, כמעט 80%, כי אינם חושבים שהם גונבים משהו כאשר הם מורידים ומחליפים ביניהם קבצים של מוסיקה. יותר מ-60% אדישים לחלוטין לשאלה אם הקבצים שהם מחליפים מוגנים בזכויות יוצרים.

למען ההגינות חובה להזכיר שהאנלוגיה בין גניבה בעולם האמיתי להפרות ההמוניות של זכויות יוצרים שמתבצעות בחסות הרשת אינה שלמה וממצה. שורה ארוכה של הבדלים מייצרים טשטוש ואי בהירות, שלתוכה גולשים בנחת מחפשי ההצדקות, ההנחות העצמיות, האנרכיסטים הנלחמים בתאגידים ובגלובליזציה וגם הקמצנים סתם.



פרסומת


במקום מרכזי ברשימת ההבדלים נמצאת העובדה שבאינטרנט מדובר על קניין רוחני, בעוד שהמפלחים מחנויות שולחים את ידם בסחורה גשמית לגמרי. כשמעתיקים קובץ, הרי נשאר בידי בעליו העותק המקורי. איש לא מרגיש, אף אחד לא נפגע. לא ככה?

ס', איש תקשורת תל­אביבי חובב גאדג'טס, מוריד מוסיקה, משחקים ותוכנות כאילו אין מחר, וזה לא מדגדג לו את קצה המצפון. "אלה עבירות ללא קורבן", הוא מסביר. "אם לא היה אפשר להוריד חינם, לא הייתי שומע את כל המוסיקה הזאת, ואת המשחקים והתוכנות הייתי מוריד בגרסת דמו, או מוותר בכלל. אז מה הבעיה כאן?"

"גישת ההאקרים ניצחה ונעשתה רווחת בקרב הציבור הרחב", אומרת הד"ר אורלי תורג'מן מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שעוסקת בחקר התרבות הדיגיטלית ועבודת הדוקטורט שלה עסקה בהבניית המציאות של האקרים ישראלים. "יותר ויותר אנשים רגילים, שהם בדרך כלל הגונים ושומרי חוק, מאמצים את תפישות העולם האידיאולוגיות של ההאקרים. בעיקרה של הגישה עומדת התפישה שתוכנות ומוסיקה מתומחרות בצורה לא הגונה, ושצודק וישר להילחם בתאגידים המפיצים משום שמדובר בקניין תרבותי ששייך לאנושות כולה".

מאפיין נוסף שמייחד את הפרת הזכויות באינטרנט הוא הסיכויים הקלושים (ולמעשה לא קיימים) להיתפס. סיטואציה עבריינית בטוחה כל כך כמעט אינה קיימת מחוץ לרשת. הד"ר תורג'מן מסבירה, שהסיכוי הנמוך להיתפס, בצירוף העובדה שאפילו מי שייתפס לא ייענש בחומרה, גורמת לציבור להקל ראש בחומרת המעשה.

ואכן, למרות מאמצים גדולים שנעשו בשנים האחרונות מתקשה ארגון ה-BSA, הנלחם בתוכנות הפיראטיות, למגר את התופעה. לפי תוצאות מחקר שפורסם בשבוע שעבר, 33% מהתוכנות בישראל אינן מורשות (למעשה, סביר שאם היו ממפים את שוק המשתמשים הביתיים היו מגלים שהמצב גרוע בהרבה). המצב בישראל כנראה חמור מהמקובל במערב, והד"ר תורג'מן אינה מתקשה לספק הסבר לדבר: "הישראליות מקדשת את הקומבינה, ואחד החוקים הלא­כתובים הבולטים כאן הוא שאסור לצאת פראייר. התחום של הורדת מוסיקה והעתקת תוכנה נעשה נפוץ כל כך, שהנורמה היא לקחת חינם, ומי שקונה הוא החריג, המשונה, הפראייר".

מבעד לים הקבצים המחליפים ידיים בלא תמורה אפשר להבחין, בקושי מסוים, בקומץ של צדיקים גמורים. ק', מעצב גרפי עצמאי מגבעתיים, השתמש זמן מה בגרסה לא ממש חוקית של תוכנת אופיס, שקיבל עם מחשב משומש שקנה. כשמיקרוסופט הציעה אותה תוכנה בהנחה לסטודנטים, הוא רכש מהדורה זהה לגמרי, אבל חוקית. למותר לציין שק' אינו מוריד מוסיקה מהרשת וגם לא צורב דיסקים, בעיקרון.

כשק' מנסה להבין את אלה שאינם נוהגים כמוהו הוא מציין בצער את מחירן הגבוה מדי, לטעמו, של התוכנות. "אבל", הוא ממהר להוסיף אפשרות של ביצה ותרנגולת, "אולי התוכנות יקרות כי כל כך הרבה אנשים גונבים אותן".

היבט נוסף של התופעה הוא שהטכנולוגיה יצרה מצב חדש, שהמשפט המסורתי מתקשה להסדיר. וכשהעקרונות המשפטיים אינם ברורים, בני אדם מנסים ליצור לעצמם מערכת של כללים אלטרנטיוויים. הנה, לדוגמה, תמצית מערכת החוקים הפרטית של הגולש ליICור מפורום "קפטן אינטרנט": "1. לא מוריד, לא מעלה, לא נוגע בדברים ישראליים (לא יפה); 2. מה שאני יכול לרכוש בחנות ב-50 שקל ומטה אני קונה ולא מוריד. נראה לי מחיר הוגן לחלוטין לדיסק; 3. הורדתי? אהבתי? אני גם קונה (כלומר, אם זה 70-60 שקלים. אם עולה יותר - שיקפצו)".

אבהו,
אתה בוודאי יודע שהדרך היא של כולם ולשודד אין שום זכות עליה, ואילו המוצר של בעל המונופול הוא שלו בלבד.  אל תגיד לי שלא שמת לב להבדל הקטן הזה.

1. עומד שודד דרכים ורובה בידו. הוא גובה תשלום גבוה מכל מי שרוצה להמשיך בדרכו.
2. עומד בעל המונופול וגובה מחיר גבוה מכל צרכן שרוצה לרכוש את המוצר (נניח חבילת תוכנה).

בשני המקרים המחיר גבוה מאד (נניח יחסית לעלות) ולצרכן אין ברירה אלא לשלם. לעניין זה לא משנה כיצד נוצר המונופול כמו שלא משנה כיצד נוצר המצב שבו שודד הדרכים חופשי לעמוד בצד הדרך ולעשוק את העוברים ושבים.

מואדיב,

אני לא יודע אם זה גזל על פי ההלכה - זו שאלתי.

מואדיב

זו שאלה תיאורתית לשיטת אבהו שמונופול הוא שוד וחמס.
הסקתי ששוד וחמס אין כאן  והנחתי שאם יש איסור כל שהוא אבהו מתכוון להונאה, כמו מכירה ברווח של מעל שתות (גם מר רמז לעניין במשל חנות הדגים).

מתגובתך לסאניטש אני מבין שאתה אוחז שתוכנה של מייקרוסופט היא מוצר ייחודי.
מה מגדיר את המוצר לייחודי?
הרי יש תוכנות של חברות אחרות שנותנות את אותן תכונות.
הבעיה היא שמסמכים של אקסל לא נפתחים בתוכנות אלו. והמונופול הוא תוצאה של גלגל מסויים ולא בעצם ייצור התוכנה.
לאחר שמייקרוסופט ייצרו תוכנה שאין עליה מונופול ורוב הציבור רכש את התוכנה הזו ומייצר מסמכים שרק התוכנה הזו תומכת בהם נוצר מונופול.
האם מייקרוסופט יצרו את המונופול או אנחנו?

_________________

.

סאניטש:


אם אני מייצר מוצר יחודי, והיחיד המוכר אותו הוא אני - לא יכולה להיות הפקעת שערים!


כפי שהסברתי למעלה, כדי להפקיע שער, צריך להיות שער. הואיל ואין "מחיר שוק" למוצר פרט למחיר בו אני מוכר, לא ניתן לקבוע מהו המחיר, ולפיכך לא ניתן להגדיר לא "שתות למקח" ולא הפקעת שערים.



מזוהר:

מדוע שבמונופול יהיה איסור הונאה? וכי איזו הונאה יש בכך שמישהו מוכר ביוקר תוך ניצול ציני ומקיאווליסטי של יכולתו לעשות כך?

נניח שמונופול הוא איסור הונאה.

האם עקב כך מותר לגזול את מי שעושה מונופול?

האם יש הונאה בקניין רוחני/קניין וירטואלי?

אולי יש דמיון להפקעת שערים

_________________

.


אבהו:

האם אתה טוען כי מבחינה הלכתית, מונופול הוא דבר פסול?


על סמך מה?