| נשלח ב-2/6/2005 18:33 |
 |
| |
למה
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2005 19:20 |
|
| |
הכוונה היתה בכלל ל'שיר' , למה למה מה .. של הזמר החסידי , אלא שפותח האשכול קיצר בלשונו .
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2005 22:19 |
|
| |
דבר אחד ברור, אם על שאלה כזו קצרה, נפתח אשכול כזה ענק, יש עתיד לפורום, ולא נס ליחו.
לדעתי כוונת השואל, ורמז לזה האייקון הקורץ, היתה מדוע אין כאן אשכול של בדיחות כנהוג בכל פורום המחשיב את עצמו. ואמנם האשכול הזה ענה במידת מה על ציפיות השואל.
ואם אכן, יורשה לפתוח כאן אשכול הומור, להלן הבדיחה הראשונה:
עצכח פגש חח, שאל עצכח את חח, "האם לדעתו ניטשה צדק בויכוח עם קאנט".
שואל חח את עצכח: "איטשה מביתר או מברכפלד?"
(התגובה הצפויה של החבורה כאן "ניטשה בחיים לא נפגש עם קאנט)
פורום קהילת הציבור החרדי -כל מה שיש לך לומר ואין לך איפהhttp://www.hydepark.co.il/hydepark/forum.asp?forum_id=12810
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2005 21:57 |
|
| |
איש אחד בא אל הרבי שלו ואמר לו: "רבי, רבי", אז הוא ירה בו.
ויש גורסין:
אישה אחת באה אל הרבה שלה ואמרה לה: "רבה, רבה" אז היא ירתה בה.
ויש גורסות:
איש אחד בא אל הרבין שלו ואמר לו: "רבין רבין" אז הוא ירה בו.
ועוד ניתן להמשיך ולדרוש כהנה וכהנה, ותאמינו לי שאני יודע על מה אני מדבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2005 10:23 |
|
| |
אולי תפסיקו לדבר בקודים?
מיכי,
באר דבריך לגבי מדביק פת בתנור.
בורג,
באר את רשימת המושגים שכתבת.
ורב צעיר,
הבנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2005 06:36 |
|
| |
שובקש,
הדיון על תצורת "רב" בלשון נקבה, הוא פמיניסטי כשלעצמו:
א. בלי להרחיב יותר מדי, אפנה אותך לאשכול "שלוש קריאות פמיניסטיות" שמתאר בסכמטיות את השתלשלות התיאוריה הפמיניסטית, שם תראה כי גם עמדתך שלך (כפי שהובעה כאן) היא עמדה המתאימה לחלק מסוים מן העולם המחשבתי הפמיניסטי - http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1094947 .
ב. אשרי שזכיתי לראות בפורום הזה, דיון על התצורה הלשונית הראויה לכנות בה אשה, שהוסמכה לכהן ברבנות.
ריב - 
הצלחת להצחיק אותי (אם כי, אני לא בטוחה למה...).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2005 00:01 |
|
| |
"...והייתם כאלוהים" (בראשית ג/ה) תרגום אונקלוס 'ותהון כרברביא'
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2005 23:29 |
|
| |
רב, הבא מן הארמית, אינו מורה אלא אדון, ובעברית- ריבון.
[וכך גם בערבית, רב בבית דגושה]
הקשר למורה הוא מפני שהמלמד אומנות נהג ביחסים של פטרנליזם מוחלט עם שוליותיו, השווה: "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו".
לפיכך, צורת הנקיבה של המילה, כשהיא עוברת לעברית, היא "גבירה" [כעיני עבדים וכו'].
כל הויכוח על צורת רב בנקיבה אינו עושה טוב למטרה הפמיניסטית, של בידול זהות עצמאית ושוו"ע לנשים.
אין הן צריכות להעתיק צורות זכריות ולשחק בהן, מגיעה להן הגדרה עצמית..
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2005 17:05 |
|
| |
השכן,
הדוגמאות שהבאת לענין הבי"ת הרפויה אינן קולעות למטרה. אין משקלו של "רב" כמשקל "סב", "עב" וכו', והראיה - שאלה מנוקדים בקמץ וזה בפתח. אם תשוה אותו, נניח, ל-"קל", הרי צורת הנקבה היא "קלה" בלמ"ד דגושה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2005 05:03 |
|
| |
ולי, חרסום, מלון, חרבונה מלך קברון, אמר ויהי, ערב, בוקר.
(ע"כ בסוד ה'למה')
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2005 01:48 |
|
| |
ככה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2005 00:36 |
|
| |
נזכרתי בעוד משהו, שי לצ'אוט.
דבריך ויחסם לפתיח של קלף, הזכירו לי את המדביק פת בתנור, ואכ"מ.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2005 18:41 |
|
| |
שאנטי,
לא.
הוא אבי בנה. ודו"ק.
וד"ל ואכמ"ל.
תוקן על ידי - אמשלום - 06/06/2005 18:49:30
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2005 18:34 |
|
| |
גם וגם וכולם
אכן שגגה יצאה מתוך מקלדתי. התכוונתי מן הסתם למה שהתכוון השכן. אנו משתמשים במילה "רב" באופן אינטואיטיבי לא רק בהקשרים הלכתיים. זו מילה נרדפת, בנסיבות מסויימות, למי שממלא את התפקיד המקביל בדתות אחרות.
וגם בגמרא אמרו "רבו" על מורו למקצוע כגון נגרות.
(לגבי השימוש במילה טעונה זו לגבי מי שמשוייך לקבוצה הרפורמית - אני מקווה שלא ניקלע מחדש לדיון הזה. כבר הודיתי כי אני, בעניותי, מלא מידות רעות או לפחות בלתי פוליטיקלי קורקטיות, וביניהן מסירות שלפעמים היא בלתי רציונלית לקבוצה האורתודוכסית, וזה משפיע בין השאר על המילון שבו אני משתמש).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2005 18:08 |
|
| |
ככה
|
|
|
|
|
).
