כל שנה עם התקרב חג השבועות צץ ומודפס הסיפור על מחבר האקדמות ונסיבות חיבורו. והצלת היהודים מהכומר המכשף הנורא ע"י זקן חיגר שהביאו מעבר לנהר סמבטיון והצליח לנצח את הכומר בכשפים והרגו ( השנה ראיתי את הסיפור בשבועון משפחה - במוסף קולמוס.)
עד היום לא קם הילד שיצעק "המלך הוא ערום".
יש, אתה צודק. אלא שטיעונו של רט הוא 1) העובדה שאנחנו לא יודעים משהו אינה מכריחה שהוא אינו נכון. 2) שמועות שלא ניתן לבדקן יכולות לגרום לנו להסתפק. 3) ע"פ רמת אמינות השמועות בעינינו תיקבע רמת הספק.
מלבד מה שהבאת, הייתה תוכנית, נדמה לי של אמנון לוי, ובה רואים את העיתונאי אצל האשה כשהיא משמיעה את קולות הדיבוק (ודלא כפי שטען בנו של הרב בצרי), והייתה גם כתבה בבחדרי ובה סופר על הודאתו של האיש מברזיל שהכל הצגה.
נשלח ב-20/1/2015 10:24
אריאל ומיימוני אם לא תשימו כאן הודעה שאני המכשף הגדול מכולם עד מחר בבוקר, אטיל עליכם כישוף שיטול את מאור עיניכם! עכשיו השאלה אם אתם חוששים שזה יקרה, והתשובה היא לא. הנקודה היא שמי שטוען לכישופים עליו חובת ההוכחה, ועל אף שהכול יכול להיות והרי אף אחד לא הוכיח שאינני מכשף דגול, לא מאמינים בלי הוכחה. הסיפור שעקביה הביא, ועוד רבים כמותו, אינם מוכיחים כמובן אי קיום של כשפים, אבל כן את העובדה שהם מופיעים משום מה רק בסיטואציות ספונטניות, ונכשלים פעם אחר פעם כשעושים עליהם ניסוי. נקודת הפתיחה שכולם הסכימו עליה (גם הספר שאריאל הביא יצא משם) היא שלא מאמינים לסיפורי הכשפים ללא הוכחה. הספר שאריאל הביא הוא הוכחה לכאו' לקיומם של דברים כאלה, אבל העובדה היא שהראיות הן תמיד לא מבוקרות. כאשר עניינים כאלה מגיעים לבדיקה של איזה רציונליסט הם נכשלים. כמובן שאפשר לטעון שכשפים מצליחים רק בדבר הסמוי מן העין, והרוצה לשקר ירחיק עדותו.
יהודית סיגאוקר, תושבת דימונה שהתפרסמה כאשר המקובל הרב בצרי ביצע בה טקס של גירוש שדים, הודתה כי הכל היה מבוים בתשלום למען ש"ס, אלא שש"ס לא שילמה
"כל זה היה הצגה אחת גדולה. הרבנים הוליכו אותי שולל והרסו לי את החיים. הם הביאו קולות על חשבוני בבחירות, עשו כסף וזרקו אותי לכלבים" אמרה יהודית סיגאוקר, שהתחזתה למוכת דיבוק לעיתון "הארץ".
כך הסתיימה בקול ענות חלושה אחת הפרשיות שהסעירו את העולם החרדי לפני כשמונה חודשים. כזכור טענו נציגי ש"ס כי בגופה של סיגאוקר נכנס "דיבוק" בצלמו של בעלה שנפטר, והלה מדבר מגרונה וממרר את חייה. סיגאוקר הובאה אחר כבוד למשכנו של המקובל הרב בצרי בירושלים, שם ביצע המקובל טקס "גירוש שדים" שצולם בווידאו והועבר בשידור חי לתחנות הרדיו החרדיות-פיראטיות.
היום מספרת סיגאוקר כי הטקס צולם על ידי עמותת "איחוד הלבבות" שאף הפיצה קלטות וידאו של הטקס שנמכרו בכ-30 ש"ח לקלטת. שלושה שבועות לאחר הטקס, חתמה סיגאוקר אצל עורכת-דין מדימונה על הסכם עם עמותת "איחוד הלבבות" לפיו היא נותנת לעמותה את הזכויות הבלעדיות על הקלטת. בתמורה קיבלה סיגאוקר מקדמה של 15 אלף ש"ח, והבטחה ל-10 אחוז מכלל הרווחים של הקלטת. עד כה נמכרה הקלטת במאות-אלפי עותקים, אולם סיגאוקר לא קיבלה את התמלוגים שהובטחו לה.
בנו של המקובל בצרי, יצחק בצרי הכחיש את דבריה של סיגאוקר. "זה לא יכול להיות" אמר בצרי הבן "בחיים היא לא תוכל להוציא קול כזה בעצמה. הכל כתוב וחתום איתה והיא הסכימה לזה כי האמינה שזה יחזיר בתשובה הרבה אנשים".
מסיעת ש"ס טרם נתקבלה תגובה לפרשה.
____________________
"צא דיבוק, אנו גוזרים עליך צא" • וידאו, אודיו ותמונות
כמדומני שבירכת אותי בעבר, אבל אני שמח להתברך מפיך פעם נוספת.
תודה על הקישור.
מיימוני ואריאל
אני מסכים ש'להוכיח' במובן המתמטי של המילה אי אפשר מסיפור המכשף, אבל ללא ספק הוא מחליש במידה ניכרת את האמונה בכשפים, שכן מתוך שפע הפרשנויות שאפשר להציע לסיפור יש את זו המסתברת שלב בני אדם נוטה לה יותר, וכמדומני שהיא זו:
אין ממש בכשפים. המכשף אינו מתחזה אבל גם הוא יודע שאין בכישוף משהו אמיתי. כוחו בעיקר בהטלת אימה על הנידון, ולאימה זו יכולות להיות גם השפעות פיזיות חמורות על גוף האדם. במקרה הזה קיווה המכשף שהספקן ייכנע ויפרוש מהמירוץ מפחד שיאונה לו משהו רע, אך לרוע מזלו זה לא קרה. הוא ניסה את כל מה שיכול היה לעשות כדי להפחיד את הספקן אך ללא הועיל. כך נאלץ המכשף, לרוע מזלו, להשתתף בתחרות עד סופה ולהפסיד.
ושוב, אפשר גם להסביר את מה שקרה בדרכים אחרות, אך לענ"ד הכיוון שתיארתי סביר יותר.
אם ננסה לנתח את סיפור המכשף הטנטרי נראה שלמעשה אין הרבה מה להוכיח ממנו. עובדה: המכשף ביצע כישוף מוות. עובדה: האובייקט לא מת. מסקנות אפשריות: 1) אין כשפים. 2) אין כשפי מוות. 3) אין כשפים טנטריים. 4) אין כשפי מוות טנטריים. 5) המכשף היה מתחזה. 6) האתאיסט אכן סגד בסתר לאל נורא ומרושע שהציל אותו. 7) אויבו של המכשף (או של אלוהיו) הציל את האתאיסט כדי להחליש את המוניטין של המכשף או של הכישוף הטנטרי. 8) כשפים טנטריים לא עובדים מול מצלמות. וכך הלאה והלאה...
לעומת זאת, יתרון סיפור הרופא של רט הוא שהוא לא דורש ממך להאמין בתיאוריה מסויימת אלא בכך שהתיאוריה הנוכחית שלך אינה נכונה לחלוטין. לכן לא יועיל ניתוח כזה לסיפורו אלא אם כן יביא פרשנות הגיונית מספיק שתפרש את הסיפור ע"פ כללי המדע.
נשלח ב-19/1/2015 22:52
רבי מנשה בן ישראל מאמסטרדם הקדיש חלק נרחב מספרו 'נשמת חיים' (מאמר שלישי. את הספר אפשר למצוא כאן http://hebrewbooks.org/34200) לויכוח והוכחה נגד הרמב"ם המכחיש את הכשפים ושאר פעולות על טבעיות כיוצא בהם.
לשם כך הוא מביא, בין השאר, סיפורי כשפים רבים שקשה להכחיש.
האם הרמב"ם ישתכנע ע"י סיפורים אלה ויחזור בו מדבריו?
קשה להאמין. אני מתאר לעצמי שהרמב"ם, שחי במצרים, הכיר בעצמו סיפורים כאלה, ואלה לא שכנעו אותו במיוחד.
האדם, על שלל מרכיביו ותכונותיו, הוא יצור מדהים ויכולותיו מופלאות ממש. כך שגם אם ראיתי בעיני משהו שנראה ככישוף עדיין אין זו הוכחה שאכן כך הוא.
בזמנו ניסה הרב בצרי להוציא דיבוק מאשה שככל הנראה רוחו של בעלה, אדם בשם פנחס, נכנס בה נבעך. בהקלטה של אותו אירוע נשמע הדיבוק מדבר מתוך האשה בקול שהוא ללא ספק אינו קולה, ולכן אין ספק שהיה זה הדיבוק. אחר זמן הגיע אל האשה עיתונאי בשם יוסי בר-מוחא, האשה התוודתה לפניו שהכל היה הצגה ולבקשתו היא חיקתה את הקול שהיו בטוחים בו שהוא קולו של הדיבוק (הסרטה של כל זה ראיתי בעיני. אולי מישהו ישלח קישור?).
במקרה אחר של גירוש דיבוק ע"י הרב בצרי, היה זה יהודי מברזיל, שבין שאר הצרות הוא גם דיבר שפה שאינו מכיר כלל, כמדומני גרמנית. גם כאן היה ברור לכן שמדובר בדיבוק אמיתי. הרב בצרי הזיע קשות ללא הצלחה. וגם כאן, אחר זמן התוודה אותו יהודי שהכל היה הצגה ושהוא מכיר ויודע גרמנית. (קראתי בבחדרי בזמנו. אולי מישהו ישלח קישור?)
אחרי כל אלה למי אפשר להאמין ולהשתכנע?
אני מצרף קישור לסיפור על אדם שהיה חי באנגליה. הכל היו בטוחים שיש לו את הכח לתקשר עם המתים, וגם חוקרים שבאו לבדוק אותו לא גילו שום סירכא, עד שאותו אחד עשה טעות אחת, הוא הסתכסך עם העוזר שלו...
חשוב לי להבהיר שיש לי אינטרנט עם חסימה. יתכן שללא חסימה אפשר להיחשף בקישורים שצירפתי לתכנים בלתי צנועים.
נשלח ב-19/1/2015 21:56
אריאל קבל בתגובה את זה:
לקוח מכאן http://www.nrg.co.il/online/15/ART1/713/537.html
מוות בשידור חי
עשרות מיליוני הודים צפו במכשף טנטרי מנסה במשך שעות לחסל ספקן באמצעות מנטרות, לחשים ובצק מקולל. לספקן שלום
דפדף בניו אייג'
ענבל בהונקר 24/3/2008 13:05
ענבל בהונקר 24/3/2008 13:05
סערה על-טבעית בטלוויזיה ההודית: סאנאל אדאמארוקו, נשיא "אגודת הרציונליסטים הבינלאומית" ההודית, הציב לפני כשבועיים אתגר בפני מכשף טנטרי נודע בהודו, ושאל האם יוכל לפגוע בו בשידור חי. אחרי שביצע טקסים וליחש לחשים אך אדאמארוקו נשאר שלם ובריא, הודיע המכשף שהוא יוכל להרוג את סאנאל אדאמרוקו אבל רק בחצות הלילה. אדאמארוקו הסכים ועוד באותו הלילה, בשידור חי, התיישב סאנאל על המזבח השחור של המכשף בעוד תחנת India TV מגיעה לרייטינג שיא של עשרות מיליוני צופים.
הכל התחיל כשהפוליטיקאית אומה בהרהאטי, מהמפלגה הלאומנית "הינדווטה" האשימה את יריביה בפומבי שהם מנסים להזיק לה באמצעות כישוף טנטרי, לאחר שבמהלך מספר ימים שכלה את דודה האהוב, נחבלה בראשה מדלת המכונית וגילתה שרגליה התכסו ביבלות ופצעים. תחנת India TV, המשדרת בכל רחבי הודו, הזמינה את סאנאל אדאמארוקו כדי לייצג את הצד הספקני בדיון
בנושא "כוח טנטרי נגד המדע". פנדיט סורינדר שארמה, שטוען שהוא מכשף טנטרי העובד בשירות פוליטיקאי צמרת, ייצג את הצד השני.
במהלך הדיון שלף שארמה דמות אדם העשויה מבצק, קשר חוט סביב צווארו וטען שהוא מסוגל להרוג כל אדם תוך שלוש דקות באמצעות מאגיה שחורה. סאנאל אתגר אותו וביקש ממנו לנסות להרגו.
המכשף ניסה והחל ללחוש: "אום לינגה-לינגה-לינגה-לינגה, קיליקילי..." אבל מאמציו לא נשאו פרי גם לאחר דקות ארוכות. הוא קיבל עוד ועוד זמן, והתכנית התארכה גם על חשבון לוח השידורים הרגיל.
המכשף שינה טקטיקה והחל לזרות מים על סאנאל ולנופף מולו בסכין. אחר כך הוא החל לנגוע בראשו של סאנאל ולשפשף את ראשו וללחוץ על רקותיו. הספקן הזכיר לו שהוא אמור לנסות להרוג אותו באמצעות מאגיה ולא בכוח פיזי. המכשף המשיך לפזר מים, לנופף בסכין וללחוש מנטרות, אך סאנאל נותר בריא ומשועשע.
"האמונה התפלה ספגה מכה אנושה"
כעבוד שעתיים המנחה הודיע שהמכשף נכשל. שארמה סירב להודות בכשלונו וטען כי אל רב עוצמה שסאנאל סוגד לו בוודאי פרס עליו את חסותו, אך סאנאל הכחיש וטען שהוא אתאיסט. לבסוף המכשף אמר שיש בידיו לחש-מוות אולטימטיבי, אך ניתן להפעילו רק בלילה. אולם הוא לא הצליח להתחמק, והתבקש להוכיח את טענתו עוד באותו הלילה במהדורה מיוחדת. במשך שלוש שעות ערוץ הטלוויזיה פרסם את "אתגר הטנטרה הגדול" והצמיד למקלטי הטלוויזיה עשרות מיליוני צופים הודים.
המפגש נערך תחת שמי הליל. המכשף ושני עוזריו הדליקו מדורה והזהירו את סאנאל שמרגע שהטקס יתחיל - אין דרך חזרה: תוך שתי דקות הוא עתיד להשתגע וכעבור דקה נוספת הוא יצרח וימות. סאנאל צחק והטקס התחיל. המכשפים החלו ללחוש שוב "אום לינגה-לינגה-לינגה קיליקיליקילי..." והשליכו לאש מיני חומרים. בניגוד למוסכם, שארמה ניגש שוב ושוב אל סאנאל ונגע בפניו. לבסוף לקח פיסת נייר, רשם עליה את שמו, קרע אותה לחתיכות, טבל אותן בשמן והשליך לאש. הוא נופף בנוצות טווס, השליך גרגרי חרדל לאש אבל כלום לא קרה. לבסוף שלף את הנשק האולטימטיבי – חתיכת הבצק. הוא לש אותה, הוסיף לה מרכיבים, וביקש מסאנאל לגעת בה. לאחר שזה עשה כן לקח המכשף מסמרים ונעץ אותם בבצק, חתך אותו בסכין והשליך לאש. סאנאל היה אמור למות באותו רגע, אבל במקום זאת הוא צחק. הטקס נגמר בכשלונו המהדהד של המכשף הטנטרי.
"המכשפים הטנטרים יוצרים אווירה כה מפחידה שגם אנשים שאינם מאמינים במאגיה שחורה עלולים להתפרק רק מהפחד", העיר מדען אחד במהלך התכנית, "צריך אומץ גדול וביטחון כדי לאתגר אותם. סאנאל שבר את הקסם שלהם והפיג את החששות של כל מי שצפה בנצחונו".
"בלילה זה", נכתב באתר של אדאמרוקו, "אחת האמונות התפלות המסוכנות והנפוצות ביותר בהודו ספגה מכה אנושה".
נשלח ב-19/1/2015 20:50
בדיוק עכשיו קראתי את המאמר הזה של משה רט קישור מה אתם אומרים?
נשלח ב-19/1/2015 20:26
ראיתי תכנית שלמה שהראתה רוחות רפאים, שדים ובני ים. לא השתכנעתי בכלל. (אם כי רעד לי הלב)
נשלח ב-18/1/2015 23:49
תכלע'ס, מה נהיה עם מכופף הכפיות, יתכן, האם שמניך טובים העביר לך את השם באישי, האם פנית אליו ?
נשלח ב-8/6/2014 23:43
אלה הנקראים בשם יהודים היושבים בעיר חזקה ובצורה מכל הערים, אשר קראו לה בני המקום בשם ירושלים רגילים לנוח ביום השביעי ואינם חוגרים חרב ביום הזה ואינם עובדים את אדמתם ואינם עושים בו כל מלאכה, רק פורשים את ידיהם בבתי מקדשיהם ומתפללים (כל היום) עד בוא הערב. וכאשר בא בשערי העיר הזאת תלמי בן לגוס עם חילו, ויושביה שמרו את חוקי ההבל אשר להם תחת לשמור על עירם נפלה נחלת אבותיהם בידי אדון קשה, וככה נגלתה ערות חוקיהם, כי נמצא בהם מנהג רע. והנה המעשה הזה למד את הכל מלבד אותם עצמם לעזוב דברי חלומות כאלה, ואת אמונת ההבל בחוקי מורשה, לעת אשר ישפט שכל האדם כי אין בהם כדי להחזיק מעמד בשעת פרענות(אגאתרכידס, סופר הלניסטי בן המאה השניה לפנה"ס), והנה הדבר הזה היה בעיני אגתרכידס לצחוק, אולם האנשים אשר יבחנו אותו בלא מחשבה רעה יגלו כי טוב ומהולל מאד הוא מעשה בני האדם, אשר יקרים בעיניהם תמיד חוקיהם ויראת אלוהיהם גם מפדות נפשם ומחרות ארצם (יוספוס, נגד אפיון , א, כב)
