מי מדבר מתוך גרונם?

לפני מספר שבועות ניגשה אלי אשה, ששערותיה היו מכוסות, ולבושה היה צנוע, ושאלה אותי: שמך ...? וכשעניתי לה: כן, זה שמי, היא שאלה אותי באם אוכל לתת לה מידע בנושא... כשעניתי לה על שאלתה, היא השיבה: "אבל אמרו לי...", אני שלא חשבתי "הרבה", אמרתי לה: הדברים שאמרו לך אינם נכונים.

לאחר שהלכה, חשבתי על תגובתה, ורק אז "נזכרתי" שתווי פניה לא היו "יהודיים".

באותו ערב כשנתקלתי בחבר, ושסיפרתי לו את מה שהיה, הוא גילה לי, שהיה זה הוא ששלח אותה אלי, וכי היא נוצריה בהליכי גיור כבר יותר משלוש שנים.

בשבת נתקלתי ב"דיין" בבית הדין המקומי, ושאלתי אותו: מהן הדרישות שאתם דורשים מגיורת, לפני שאתם מגיירים אותה?

התברר לי מדבריו, שאחת הדרישות היא, שנשים אלה אלה תלכנה בכיסוי ראש לאחר גיורן, וכששאלתי אותו: הרי לאחר גיורן הן תהפוכנה לאשכנזיות, ( ראו שו"ת יחווה דעת חלק ה סימן לג), הנוהגות לכסות את ראשן רק לאחר נישואיהן, הוא השיב: אנחנו מגיירים אותן רק כשאנו בטוחים שתלכנה בכיסוי ראש לכשתמצאנה בעל, ששאלתי אותו היכן הוא מצא שאסור לגייר אשה, שתלך ללא כיסוי ראש לאחר שתנשא? הוא השיב...פסק כך, וכששאלתי אותו: והרי ... אומר אחרת, הוא השיב: לא ידעתי מדבריו.

וחשבתי: האם רב פוסק חושב, שאלוקים מדבר מתוך גרונו?

אילו היו החלטותיהם משפיעות רק על חייהם, שיעשו מה שהם רוצים, אבל החלטותיהם הרי משפיעות על חיי אחרים.

תלמיד,

שני דברים שונים :

1. היה בזמנו רעש סביב הגיורים שערך הרב אביאור (בשיתוף הרב דרוקמן לפני שהיה אחראי על הגיורים). הפרשה ההיא נגעה בעיקר לגיורים בחו"ל בלי קשר לעליה ארצה.

2. אני אישית מכיר גרים לא מעטים, ויודע שחבריהם רבים, וכולם לא קשורים לעליה או לחיתון בישראל.



(מחקתי את החתימה...)

השכן

איני מכיר את פרשת הגיור של מאות גוים באירופה שרוצים להתגייר מהכרה בדרך היהדות.

אם יש כאלה - ודאי שיש לגיירם ואין חולק על כך.

תלמיד,

כתבת: "והסיבה הכמעט יחידה שגויים מבקשים להתגייר היא - חוק המדינה שאינו מאפשר לאנשים להנשא כרצונם"

נראה לי שהגזמת. מכיר את פרשת הגיור של הרב דרוקמן והרב אביאור? שם למשל דובר על גיור מאות (ויותר) גרים באירופה.

מהיכרות אישית עם כמה מהם - הם לא צריכים אישור מאף אחד להתחתן או לקבל זכויות של עולה חדש או משהו אחר - פשוט רוצים להיות יהודים.



(מחקתי את החתימה...)

נישטאיך

הדיון נסוב על שתי נקודות ונדמה לי שאין מחלוקת בינינו ולכן ברצוני לסכם את הנקודות שהועלו,ואם יש בינינו חילוקי דעות נוכל למקד אותם.

1. כל פסק הלכה - אינו מחייב אלא אם כן הוא מסתמך על ראיות מגמרא או ראשונים.
מה שבעיקר נחוץ הוא שהכותב יראה על מה הוא מסתמך - וכך תינתן האפשרות לבדוק את הפסק ואת ההוכחות - ואם ניתן לסתור אותם.

2. בנושא הגירות היו גישות שונות ותקופות שונות ביחס לגרים , גם כאשר בתי הדין הרשמיים לא רצו לגייר היו תמיד " מסתננים " שמסיבה זו או אחרת ( כנראה לא מהכרה במשה ותורתו ) - העדיפו להתגייר .

מה שאני טוען הוא כי בימינו שהעולם פתוח והסיבה הכמעט יחידה שגויים מבקשים להתגייר היא - חוק המדינה שאינו מאפשר לאנשים להנשא כרצונם - אנו יוצרים את הבעיה ואח"כ מנסים להתמודד עם תוצאותיה - ודורשים ממתגיירים ללבוש כיסוי ראש ולקיים מצוות שרוב היהודים לא מקיימים.
האם לא יותר פשוט - לאפשר נישואין אזרחיים - ולהסיר את לחץ הגיורים הפיקטיביים ?

תלמיד.

<''יהא כלל זה נקוט בידך''>

כלל זה נקוט בידי זה זמן רב.

<"ולכן יכול הרב גדליה פלדער - או גדולים ממנו לטעון כי גופו של הגר משתנה פיזית או שלגוי יש פחות שיניים מליהודי - הכל אינו אלא דעתו האישית שאינה מחייבת איש אלא את עצמו">

אלא שבד"כ, אדם "נורמלי" אינו מעלה על הכתב, דברים שהוא חושב שהם דברי הבל, כתיבתם לדבים מוכיחה על הגיונו של האדם הכותב, וכאשר חיי אדם, גשמיים ורוחניים תלויים באדם שכזה, נראה לי שישנה בעיה.

<"ולכן גם דברי הרב עובדיה יוסף, כי גיורת שמוצאה בארצות המזרח מחוייבת לפוסקי המזרח, אינה אלא דעתו האישית ואינה מחייבת איש - עד שיוכיח דבריו מגמרות">


הדבר תלוי במחוייבות אנשים במקום פלוני וממקום פלוני, לנהוג כפוסק זה או אחר, מפני שלפני 500 שנה, קיבלו עליהם אנשי מקום פלוני את פסקי פלוני.

כחול]<"לגבי הגיור שלא על מנת לשמור תורה ומצוות - ראיתי את האשכול שהפנית אליו- אין שם הוכחה לכך שגיירו בקלות דעת ללא קבלת עול מצוות, מה עוד שהרמב"ם כותב>

מה כתב הרמב"ם?

"לפיכך לא קבלו בית דין גרים כל ימי דוד ושלמה, בימי דוד שמא מן הפחד חזרו, ובימי שלמה שמא בשביל המלכות והטובה והגדולה שהיו בה ישראל חזרו, שכל החוזר מן העכו"ם בשביל דבר מהבלי העולם אינו מגירי הצדק, ואעפ"כ היו גרים הרבה מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות, והיו ב"ד הגדול חוששין להם לא דוחין אותן אחר שטבלו מכ"מ ולא מקרבין אותן עד שתראה אחריתם".

לדברי הרמב"ם:

"לא קבלו בית דין גרים כל ימי דוד ושלמה, בימי דוד שמא מן הפחד חזרו, ובימי שלמה שמא בשביל המלכות והטובה והגדולה שהיו בה ישראל חזרו".

"ואעפ"כ היו גרים הרבה מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות".

"והיו ב"ד הגדול חוששין להם לא דוחין אותן, אחר שטבלו מכ"מ, ולא מקרבין אותן עד שתראה אחריתם".

ב"ד הגדול ישב וחיכה כדי לראות את אחריתם!

מתי היה זה אחריתם? רגע אחד לפני מיתתם?

וכשראו את אחריתם, וראו שהם עבדו עכו"ם שלהן ובנו להן במות, מה הם עשו להם?

האם דחו אותם?

מה פתאום?

התייחסו אליהם כאל יהודים כשרים, ולכן גם לא גירש שלמה את נשותיו, שעבדו על הדיינים בעיניים, ועבודה זרה לעיני שלמה וכל עם ישראל.

למה לא גירש אותן שלמה?

פשוט מאוד. כי ההדיוטות גיירו אותם!

שתי הערות לסיום:

א. לשם מה לחכות ולראות מה תהיה אחריתן, כאשר אחריתן לא תשנה דבר.

ב. תמיד חשבתי שיהודי שעובד עבודה זרה חייב מיתה, והנה אני קורא ברמב"ם, שמאחר ונשות שלמה, שעבדו עכו"ם ובנו להן במות, טבלו ונעשו כישראל, המשיך שלמה לחיות אתן.

את דברי הרמב"ם האלו, אני איני מבינם.

האם אתה מבינם?

**************

כמעט שכחתי,

כתבת:

"ולכן כל זמן שאין לנו מקור אחר בראשונים כיצד יש לנהוג -אין לנו אלא דברי הרמב"ם האלו".

למה רק אלו ולא אלו?

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יד

הלכה א
כיצד מקבלין גירי הצדק כשיבוא אחד להתגייר מן העכו"ם ויבדקו אחריו ולא ימצאו עילה, אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר, אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים ודחופים ומסוחפין ומטורפין ויסורין באין עליהן, אם אמר אני יודע ואיני כדאי מקבלין אותו מיד.

הלכה ב
ומודיעין אותו עיקרי הדת שהוא ייחוד השם ואיסור עכו"ם, ומאריכין בדבר הזה ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות ואין מאריכין בדבר זה, ומודיעין אותו עון לקט שכחה ופיאה ומעשר שני, ומודיעין אותו עונשן של מצות, כיצד אומרים לו הוי יודע שעד שלא באת לדת זו אם אכלת חלב אי אתה ענוש כרת, אם חללת שבת אי אתה ענוש סקילה, ועכשיו אחר שתתגייר אם אכלת חלב אתה ענוש כרת, אם חללת שבת אתה ענוש סקילה, ואין מרבין עליו, ואין מדקדקין עליו, שמא יגרום לטרדו ולהטותו מדרך טובה לדרך רעה שבתחלה אין מושכין את האדם אלא בדברי רצון ורכים וכן הוא אומר בחבלי אדם אמשכם ואח"כ בעבותות אהב".

מה מודיעין אותו?

מודיעין אותו:

עיקרי הדת שהוא ייחוד השם ואיסור עכו"ם, ומאריכין בדבר הזה.

מודיעין אותו:

מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות ואין מאריכין בדבר זה.

מודיעין אותו:

עון לקט שכחה ופיאה ומעשר שני.

מה לא עושים לו?

אין מרבין עליו, ואין מדקדקין עליו, שמא יגרום לטרדו ולהטותו מדרך טובה לדרך רעה.

מה רע בלהרחיק?

"ושלשה עומדין על גביו ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות פעם שנייה והוא עומד במים, ואם היתה אשה נשים מושיבות אותה במים עד צוארה והדיינין מבחוץ ומודיעין אותה מקצת מצות קלות וחמורות". (הלכה ו).

איך ניתן לדעת מהודעת מקצת מצות קלות וחמורות, אם הגרים יקיימו את כל המצוות שהם אינם יודעים עליהם?

אף שיש שהבינו ברמב"ם שקבלת מצוות אינה חלק ממעשה הגירות אלא המהות והתנאי המקדים לגירות.(הרב ז'ולטי, דיני קבלת גרים, קובץ תושבע"פ יג (תשל"א) עמ' לז. וראה גם פסקי דין רבניים ח"ו עמ' 193), ולמדו זאת מלשונו בתחילת פי"ג מהלכות איסורי ביאה: "וכן לדורות כשירצה אדם הגוי להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה - צריך מילה טבילה וקרבן". שקבלת עול תורה היא הבסיס, ואילו המילה טבילה וקרבן, הם מעשה הגירות.

אך לי נראה, שיש לנו היום הרבה יותר ממה שיש בדברי הרמב"ם האלו.






תוקן על ידי - נישטאיך - 28/06/2005 7:18:09

שי

תלוי איפה טבלו אות לגירות

בס"ד
גר שהתגייר כקטן דמי וממילא אין לו שום שייכות למוצא
ממנו בא ולכן לא בהכרח שאם בא ממוצא אשכנזי שיהפוך לאשכנזי.

וכתוספת לדברי תלמיד,
העובדה שבפרס המאה השלושה עשרה לפני הספירה נהגו לכסות ראשן, או שהרב עובדהי ממליץ לכסות ראש של תינוקות, אין בכך מאומה (ובפרט שיש הרבה המלצות, אבל אף אחד לא נוהג כך). כל דיין רשאי (ואף חייב. משא"כ 'דיין' כמובן) לעשות כהבנתו, ולא הבנתי מדוע מישהו מהם חייב לציית להוראותיהם של אלו שאתה חושב שמחליטים את ההלכה? האם אתה טוען שגיור בתנאי שיקיימו מצוות הוא המצאה ללא בסיס? לענ"ד הביקורת שלך חסרת כל בסיס.
העובדה שהיו אשר גיירו כאלו שלא רצו לקיים מצוות היא בלתי רלוונטית (וגם לא ראויה, ללא ספק). האם בגלל זה חייב דיין כלשהו לעשות גם כן כך? מה מחייב בתקדים המעוות הזה?
אתמהה!


מיכי

נישטאיך

יהא כלל זה נקוט בידך.

כל דעה,פסק הלכה, סברא , ואפילו ע"י פוסקי הדורות וגדולי הרבנים - אינם אלא סברת עצמם - כל זמן שלא הוכיחו דבריהם מגמרות או ראשונים.

ולכן יכול הרב גדליה פלדער - או גדולים ממנו לטעון כי גופו של הגר משתנה פיזית או שלגוי יש פחות שיניים מליהודי - הכל אינו אלא דעתו האישית שאינה מחייבת איש אלא את עצמו.

ואפילו יוכיח מגמרות מפורשות - דברים שהבדיקה מראה כי אינם כך - הרי אין לנו אלא מה שעינינו רואות !!!.

ולכן גם דברי הרב עובדיה יוסף כי גיורת שמוצאה בארצות המזרח מחוייבת לפוסקי המזרח אינה אלא דעתו האישית ואינה מחייבת איש - עד שיוכיח דבריו מגמרות .

לגבי הגיור שלא על מנת לשמור תורה ומצוות - ראיתי את האשכול שהפנית אליו- אין שם הוכחה לכך שגיירו בקלות דעת ללא קבלת עול מצוות , מה עוד שהרמב"ם כותב :

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יג

הלכה יד
אל יעלה על דעתך ששמשון המושיע את ישראל או שלמה מלך ישראל שנקרא ידיד יי' נשאו נשים נכריות בגיותן, אלא סוד הדבר כך הוא, שהמצוה הנכונה כשיבא הגר או הגיורת להתגייר בודקין אחריו שמא בגלל ממון שיטול או בשביל שררה שיזכה לה או מפני הפחד בא להכנס לדת, ואם איש הוא בודקין אחריו שמא עיניו נתן באשה יהודית, ואם אשה היא בודקין שמא עיניה נתנה בבחור מבחורי ישראל, אם לא נמצא להם עילה מודיעין אותן כובד עול התורה וטורח שיש בעשייתה על עמי הארצות כדי שיפרושו, אם קבלו ולא פירשו וראו אותן שחזרו מאהבה מקבלים אותן שנאמר ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה.

הלכה טו
לפיכך לא קבלו בית דין גרים כל ימי דוד ושלמה, בימי דוד שמא מן הפחד חזרו, ובימי שלמה שמא בשביל המלכות והטובה והגדולה שהיו בה ישראל חזרו, שכל החוזר מן העכו"ם בשביל דבר מהבלי העולם אינו מגירי הצדק, ואעפ"כ היו גרים הרבה מתגיירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות, והיו ב"ד הגדול חוששין להם לא דוחין אותן אחר שטבלו מכ"מ ולא מקרבין אותן עד שתראה אחריתם.

הלכה טז
ולפי שגייר שלמה נשים ונשאן, וכן שמשון גייר ונשא, והדבר ידוע שלא חזרו אלו אלא בשביל דבר, ולא על פי ב"ד גיירום חשבן הכתוב כאילו הן עכו"ם ובאיסורן עומדין, ועוד שהוכיח סופן על תחלתן שהן עובדות כו"ם שלהן ובנו להן במות והעלה עליו הכתוב כאילו הוא בנאן שנאמר אז יבנה שלמה במה.

הלכה יז
גר שלא בדקו אחריו או שלא הודיעוהו המצות ועונשן ומל וטבל בפני ג' הדיוטות ה"ז גר, אפילו נודע שבשביל דבר הוא מתגייר הואיל ומל וטבל יצא מכלל העכו"ם וחוששין לו עד שיתבאר צדקותו, ואפילו חזר ועבד כו"ם הרי הוא כישראל מומר שקידושיו קידושין, ומצוה להחזיר אבידתו מאחר שטבל נעשה כישראל, ולפיכך קיימו שמשון ושלמה נשותיהן ואע"פ שנגלה סודן.

הלכה יח
ומפני זה אמרו חכמים קשים להם גרים לישראל כנגע צרעת שרובן חוזרין בשביל דבר ומטעין את ישראל, וקשה הדבר לפרוש מהם אחר שנתגיירו, צא ולמד מה אירע במדבר במעשה העגל ובקברות התאוה וכן רוב הנסיונות האספסוף היו בהן תחלה.

ולכן כל זמן שאין לנו מקור אחר בראשונים כיצד יש לנהוג - אין לנו אלא דברי הרמב"ם האלו.

צולניק


<כמדומה שגם בעולה צריכה כיסוי ראש">

הדעות חלוקות אם הבעולה חייבת בכיסוי ראש.

ראה שולחן ערוך אבן העזר סימן כא סעיף ב :

"לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק, אחת פנויה ואחת אשת איש".

ובבית שמואל שם אות ה:

"היינו אלמנה או גרושה אבל בתולה מותר", מבלי שהזכיר בעולה, וכך דעת הפרישה אות ג, המפורשת גם בשו"ת פנים מאירות, חלק א סימן לה, שבעולה אינה חייבת בכיסוי ראש.

אך לדעת החלקת מחוקק שם אות ב, וכך מפורש גם בשו"ת שבות יעקב חלק א סימן קג, שהבעולות חייבות בכיסוי ראש:

"דהא להדיא אתא בילקוט פ' נשא דף ר"ז ריש ע"ב בשם ספרי וז"ל דבר אחר לימד על בנות ישראל שיהיו מכסות ראשן ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ותקח תמר אפר על ראשה וכתונת פסי' אשר עליה קרעה ע"כ והתם אנוסה הוי הרי להדיא דאפי' אנוסה יש לכסות ראשה".

וכבר נהגו הפנויות שנבעלו, שלא לכסות ראשן.

אילו היו חייבות, היה מחסור בכיסויי ראש לנשואות.

וראה את הדעות השונות בתשובות שהובאו באוצר הפוסקים, אבן העזר, סימן כב סעיף ב, אות ב.


<"כנראה , שכמו שלא מגיירים אף אחד שלא תקיים מצוות לאחר גיוריה, כ"ש שלא יגיירו אחת שיש חשש שאת המצווה הזאת לא תקיים">

חלום חלמת ואיני יודע מהו.

ממתי לא מגיירים אף אחד שלא יקיים מצוות לאחר גיוריו?

ממתי לא יגיירו אחת שיש חשש שאת המצווה הזאת לא תקיים?


<"כי בד"כ הציבור מיד מתחיל לשאול שאלות, כשרואה אישה בגיל 28 בלי כיסוי ראש">

האם יהודיות מלידה שהן עדיין רווקות בגיל 28, מכסות את ראשן, כדי שלא יתחילו לשאול שאלות?

___________

אמשלום.

<"מדוע הן יהפכו בהכרח לאשכנזיות לאחר הגיור?">סכחול]

לא כל גיורת הופכת בהכרח לאשכנזית, גיורות בארצות "מזרחיות" (אם ישנן כאלו) הופכות לספרדיות, נראה לי שלא עיינת בדברי הרב יוסף בשו"ת יחווה דעת חלק ה סימן לג, שאליהם ציינתי.

שאלתו שם היא:

"גר צדק שנתגייר בארץ ישראל כדת, ומוצאו מארצות אשכנז, האם יוכל להתנהג בהלכות פסח וביתר ההלכות כמנהג הספרדים ועדות המזרח שקבלו עליהם הוראות מרן השלחן ערוך, או עליו לנהוג כמנהג יוצאי אשכנז שיוצאים ביד רמ"א?".

סוף תשובתו:

"בסיכום: גר צדק שנתגייר בארץ ישראל, עליו להתנהג כהוראות מרן השלחן ערוך בין להקל בין להחמיר. ואפילו אם היו אבותיו ממדינות אשכנז, ואפילו אם היה אביו יהודי מארצות אשכנז, ואמו נכריה, כיון שאין לו כל יחס לאביו, ולכן הוצרך להתגייר, עליו לנהוג כמנהג המקום שנתגייר, וכדעת המרא דאתרא, הוא מרן שקבלנו הוראותיו. וכן עליו להתפלל בנוסח התפלה של הספרדים ועדות המזרח, שהוא הנוסח המדוייק על פי קבלת האר"י זצ"ל. (וכמו שנתבאר בשו"ת יביע אומר חלק ו' סימן י'). ואין הבדל בזה בין גר לגיורת".

______________

mdabraham

[כחול]<"ראשית, מה ההבדל בין אשכנזיות לספרדיות לעניין כיסוי ראש? האם ספרדיות מכסות את ראשן מילדות?">

גילוי או כיסוי הראש הנערות תלוי במנהג המקום, דרך הנערות האשכנזיות היה לגלות שער ראשן, אך היו במקומות "ספרדיים", שגם הנערות כיסו ראשן, יעקב ספיר בספר מסעותיו "אבן ספיר (חדרי תימן, סי' כז, ד"ס סע"א), מספר שמנהג תימן שגם הבתולות מכסות ראשן, ונשאל שם על מנהגינו, וענה שהבתולות הולכות בגילוי הראש, ותמהו עליו: הלא שער באשה ערוה גם לבתולות?!

השדי חמד, (אסיפת דינים מערכת דל"ת בראש אות א, כתב, שמנהג ערי פרס היה, שהבתולות היו מכסות ראשן בצאתן למבוי ולשוק.

הבדל אחר הוא בשעת תפילה וברכות.

ראה שו"ת יחווה דעת חלק ה סימן ו, (ושו"ת יביע אומר חלק ו - או"ח סימן ט:

"שאלה: האם מותר לנערות רווקות, שרגילות ללכת תמיד בגילוי הראש, להתפלל ולברך ברכות ללא כיסוי ראש?"

ובסוף התשובה כתב:

"חובה קדושה על ראשי ומנהלי בתי הספר בית יעקב, לעמוד על המשמר, ולהורות לתלמידות בית הספר לכסות ראשן בעת שמתפללות ומברכות וקוראות בתנ"ך, ולכל הפחות בשעה שמתפללות".


<"שנית, הרי כיסוי ראש הוא הלכה מקובלת בישראל (על אף המקור העמום משהו שלה), והשאלה האם קבלת מצוות היא תנאי בגיור לא הומצאה כעת, ובפשטות אין סיבה שלא לדרוש זאת בבי"ד רבני">

מהו פירושו של "לדרוש"? האם הדיינים יבטלו גיורה של אשה, שהבטיחה לכסות את ראשה לכשתתחתן, ולא קיימה את הבטחתה?

אם היא אחת כזאת מטומטמת שהיא אינה מבינה שצריך לעבוד על הדיינים בעיניים, יותר טוב שלא תתגייר.

יש לנו מספיק יהודיות מטומטמות מבטן ומלידה, ולא צריך תוצרת חוץ.


<"ועוד לא הבנתי מדוע המרכאות סביב 'דיין'?">


היית מבין אם היית מכיר אותו.

___________

תלמיד

<" מהיכן יודעים הדיינים שהיא בעולה">

הם בדקו את תעודת הלידה שלה וגילו שהיא מעל גיל 3 שנים.

הרב גדליה פעלדער, דן בשני עמודים (קיד-קטו) בספרו (נחלת צבי חלק א), אם גר שנתגייר ככקטן שנולד דמי, מתייחס גם לגופו, ואף מביא דעה שגופו של הגר משתנה עם גיורו.

תחילה חשבתי, מדוע לא עלה בדעתו לבדוק את גופה של גיורת בעולה, לפני ואחרי הגיור, כדי לראות אם גופה השתנה.

אח"כ עניתי לעצמי: טבע היין השתנה, ושוב אין לו רגישות לבתולים, ועכשיו הבדיקה צריכה להעשות ע"י אשה, לא ניתן לסמוך על עדותה.


<"וממתי הבעולה צריכה כיסוי ראש ?">

ממתי שבעלו אותה!


<"עד שאתה שואל האם אל' מדבר מתוך גרונם , תשאל בכלל למה מגיירים גויים שאין מטרתם לשמור תורה ומצוות ? למה בכלל מכניסים את עצמם לשאלות אלו">

אם תעיין בקישור דלעיל תראה, שתמיד היו מגיירים גויים שאין מטרתם לשמור תורה ומצוות.






תוקן על ידי - נישטאיך - 27/06/2005 3:31:22

נדמה שהדיון התמקד בדוגמא הספציפית והזניח את השאלה המהותית כל כך: סמכותם של הרבנים 'לפסוק', לא רק במובן של הענקת אינפורמציה הלכתית למבקשים, אלא גם במובן של שמירה על האינטרסים של אלוקים.

קשה שלא להודות שהתקדים היהודי, החל מחז"ל, נטה בבירור לטובת הגישה השניה.

עם זאת, אפשר וראוי לנהוג כך רק במקרה של הכרעה ציבורית. בהכרעה פרטנית כעין זו שהובאה לעיל - אינני יודע.