| נשלח ב-27/6/2005 17:01 |
 |
| |
סיני או עוקר הרים ?
.
כידוע, השאלה כבר נשאלה. ידוע הסיפור אודות בחירתו של רבה למלוך, וכך היא הגרסה בסוף מסכת הוריות:
רב יוסף סיני רבה עוקר הרים שלחו לתמן איזה מהם קודם שלחו להו סיני עדיף דאמר מר הכל צריכין למרי חטיא ואפילו הכי לא קביל רב יוסף עליה מלך רבה עשרין ותרתי שנין והדר מלך רב יוסף וכל שני דמלך רבה רב יוסף אפילו אומנא לביתיה לא חליף
לסיפור גם גרסה עסיסית יותר, במסכת ברכות סד., אולם לעצם השאלה, אין בכך הבדל.
מדוע שואל אני את השאלה אם כבר נענתה והוכרעה בעבר? משום שהנושא אינו כה חד וברור, ואף במעשי קדמונינו ניתן להבין להכא ולהתם, ולא ברור אם התשובה שניתנה אז היתה לזמנה ולמקומה, או שמא כללית – והנה בסופו של דבר, רבה מלך פי עשר מאשר רב יוסף.
ולכך נחזור, מי עדיף טפי?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2018 06:46 |
|
| |
סיני לא די שהוא יודע לחפש צריך גם ... לדעת לקרא ולהבין כשהוא מביא ראיה אם זה עם קשר לעניין הנדון. סיני כזה הוא גם מעלה בדורינו, וייתכן שבדורינו יאמר שיש שפע חיפוש ומקורות שאין צריך את עוקר ההרים, שמעלתו היא הגעה לאמת דרך הבנה מקומית לעומקו של דבר אחד. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2017 12:32 |
|
| |
כתב הרב יעקב משה חרל"פ:
הנה ההבדל בין ב"ש לב"ה היה כך, ששיטת בית שמאי היתה לנטות ביותר בהכרעת ההלכה עפ"י שכל הבנתם דהוו מחדדי טפי, ושיטת בית הלל לנטות יותר אחרי הקבלה, ובכל זאת הקדימו דברי ב"ש לדבריהם כדי שיבחנו הכל גם מצד הסברא והחידוד, ולכן זכו שהלכה כמותם. - לשם זו אומר ר"ג "עשה לך רב" שיעשו את הקבלה לעיקר, ובזה "הסתלק מן הספק", בניגוד לסגנון החידוד שיש לו המשכה לאהבת ריבוי הספקות, שבזה מובלט החידוד ביותר, כי לא זוהי הדרך הישרה, אלא "עשה לך רב" לשמור על הקבלה, ובזה יתאמצו ביותר התלמידים להיות משמשים כל צרכן, ואף אם נדמה לפעמים שבכח החידוד מכוונים את הקבלה, אין לסמוך על זה בקביעות.
שונה חכמת הקודש של התורה משאר החכמות, שבשאר החכמות השכל הוא המביא לידי הידיעות המוסכמות והמוחלטות, אבל בתוה"ק הוא להיפך, הידיעות המוחלטות הן שמפתחות את השכל.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/7/2017 20:28 |
|
| |
"מרגלא תמיד בפומי הפסוק חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו. ואמרתי דקאי על מי שכותב תמיד דברי שכנגדו, ואינו יודע לבנות רק לסתור" (רבי מנשה מאילייא).
כנגד ארבע בנים דיברה תורה וכו'. הבן החכם חכם להיטיב, הבן הרשע חכם להרע. מאחר שהחכם להיטיב נקרא חכם, והחכם להרע נקרא רשע, משמע שחכמה סתם היא חכמה להיטיב, כלומר מהות החכמה להיטיב. לפיכך, כשאמר רבי יוחנן בן זכאי צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם, ראה את דברי רבי אלעזר בן ערך מדברי כל התלמידים, שרבי אלעזר בן ערך אומר: לב טוב, ולא בכדי היה החריף שבתלמידיו.
סיני או עוקר הרים מה עדיף? השאלה איננה בקיאות סתם או חריפות סתם , מה עדיף? אלא בקיאות כדי להיטיב (שמשה קיבל תורה מסיני ומשה נקרא טוב) או חריפות על מנת להיטיב, מה עדיף?
תוקן על ידי מם80 ב- 26/07/2017 21:04:44
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2013 20:56 |
|
| |
לדעתי, כל הנושא של 'מי עדיף' הוא ברמות הגבוהות של האמוראים,
הלא הנידון בגמרא אינו כיצד לנהוג למעשה,
אלא מי עדיף לראשות הישיבה.
מסתמא היום יש לחלק את היום לסיני ועוקר הרים (חלוקה צודקת, לא כמקובל בישיבות).
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2013 20:19 |
|
| |
בניה, הערה מצוינת. השאלה אינה מהו 'סיני' ומהו 'עוקר הרים', אלא מהו 'עדיף' (עדיף מבחינת מה?). לכל תפקיד ופונקציה יש דרישות משלו, ולכן לםפעמים זה עדיף ולפעמים זה עדיף.
זה כמו לשאול מה עדיף, לאכול שוקולד או לא לאכול שוקולד? מבחינת הבריאות עדיף לא, מבחינת הטעם עדיף כן. מה עדיף פיסיקאי או היסטוריון? תלוי למה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2013 15:56 |
|
| |
זו שאלה מורכבת, ראשית צריך להבין מה המשמעות של סיני ועוקר הרים, הרי שם בהוריות דובר גם על חריף ומקשה ומתון ומסיק, שנית- מהו עניין ״עדיף״? הרי כאן מדברים על ראש ישיבה ולכן אולי בקיאות עדיפה, אך האם כך נאמר בייחס להלכה? הרב שלוש כתב בשו״ת שלא, ויש לו הוכחות לכך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2013 10:29 |
|
| |
מתי כבר תגמל מהמוצץ
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2013 17:51 |
|
| |
סיני הוא אשר נקרא בעל החיטים שהכל צריכים לדעת הלכה !
טוב לדעת הר סיני נתן ה' את הלכות התורה ומשה מסר ליהשוע 4 הלכות ולכן נקרא סיני על שם נס ה'
שהאש של התורה לא שרפה את הצמח
הבקאי בהלכות ובעל ידע בכל הפוסקים שיודע לפסוק לנכון נקרא בעל חיטים שהכל צריכים לחם
וזהו לחם כי היום נצרך היהודי לדעת כיצד לעשות כהלכה ולכן נצרך לסיני הלכה למשה מסיני !
אבל בעל הסוד שאוחז בנשמה של התורה ויודע שורש כל פעול הוא איש פלא יודע סוד ובקאי בסוד חריף שדורש כרשב'י
נקרא עוקר הרים שהרים אלו האבות והגבעות אלו אמאות אשא עיני אל ההרים אל האבות ומי הוא זה שמצליח לעקור את האבות ממקום למקום חופר תחת מעשי האבות ויודע עמקות המעשה אלו בעלי העומק חפרנים בלשון הרחוב אלו נשמות הסוד המשתייכות לרשב'י וכיום אלו עוסקים בתיקון הנשמה כי הם יודעים את הסיבה לגלות והסיבה לפגם רבו מעשיהם ומאוד עמקו מחשבתם ולכן עוקרים הרים והם נצרכים לתיקון הנפש כי אלו בעלי חשבון נפש גדול ומקיימי התורה
אז המבחן קשה מי הנצרך
זה נותן לנו ידע הילכתי וזה נותן לנו את התיקון הנצחי שלנו זה בעל ידע נרחב באיסור והיתר וזה בעל חריפות עד כדאי שיכול לטהר את השרץ!!!!
אז את מי צריך ?
טוב בעל ההלכה הוא בעל החיטה וכולם רעבים !!
לא כולם מבקשים טהרה !!!!!!! את התורה לומדים בטוהרה ולכן נשמות הסוד מתחברות עם האור שעוקר אותם בגלגולי הנשמה ומכניס אותם לגלגול זה בסוד עיבור הנשמות ולכן נקראו עמודי ארץ שהם עוקרים ואין נעקרים אך את בעל החיטה יש שעוקרים ומעבירים למקום שבו יש רעבים ומי הרעבים? אלו שעשו עצמם עניים ואוכלים חרובים אז יש קושיה וכי לחם הוא מזונם הרי חיים על חרובים ואלו אנשי המשיח אנשי דוד המלך שעשה עצמו עני בתפילה כאחד שאין לו אלא רק את ה' נצרך לשתות את דמעותיו אך איך יאכל לחם על זה נאמר הטריפני לחם = חוקי !! לא כל לחם יאכל דוד לחם חוקי הוא לחם שלא מביא לעצלות לא כל תורה אוכלים עוקרי הרים אלא רק תורה שנותת להם כוח להמשיך במלאכתם כידוע לידעי חן לחם עצלות לא תאכל כאשר האכילה כהלכה אך בתאווה אז גם איש החיטה לא יעזור לטהר הנפש אז אולי הארכתי כמו בתפילה שלי אבל מקווה שאנשים ירדו לעמקות ויבינו את המישור שבו דברתי !
בפשיטות צריך להיצמד לאיש הלכה ובנוסף עשה לך צדיק שאותו תשמש ! והוא היה לך לעוקר הרים !
את הצדיק תדע ליראה ממנו ואת איש ההלכה תהיה אוהב שמלמד אותך איך לעשות ואת הצדיק תזכור כי הוא מתלבש בעשיה שלך ומכוחו אתה עושה !!!
אז טוב להיות מקורב לצדיק ולקבל הלכה ממנו אך לא תמיד תזכה לדבר כזה אז טוב שתבחר
איש חיטה איש הפוסקים ידע הילכתי נרחב או איש סוד בעל ידע ופלפול חריף שנותן טעם חם לכל דבר ולומד מכל דבר דבר נוסף
בזמן הזה צריך ידע הילכתי ורבנו מברסלב אמר יום שעבר בלא לימוד שולחן ערוך ליום זה אין תיקון !!
אז לא לזלזל ולרוץ למי שמחלק את החיטים וללמוד הלכות עד שנספיק לעבור על כל 4 חלקי שולחן ערוך ועוד שנדע את כל המפרשים ועוד נדע את הטעמים ונעמיק בסוד ונדע חז'ל ונכוון לאמת ולהלכה ונזכה להוציא הלכה ישרה מכל לימוד ולימוד שעל ידי זה נעשה השלום !!!
עוד זה מביא לחיי עולם הבא בשם אליהו הנביא שהבטיח כל הלומד שתי הלכות מובטח לו שהוא בן עולם הבא !!
ומה עם זה מלמד את אותם הלכות הוא כבר חיי עולם הבא בעולם הזה ועוד מה אם הוא מלמד יותר משתי הלכות אז הוא בכלל זוכה לגדולה ולכהונה אז טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף !!
אנשי סוד הם נסתרים מעיני בשר ולכן מבשרי אחזה לשון חזיון וזהו רשב'י שאמר תחזה ! יש תשמע יש תחזה ויש דע
תשמע = מים = פשט=אוזנים = מלאכים גמרא = גבריאל מיכאל אוריאל רפאל
תחזה = יין =סוד= עינים = נשמות ישראל = 70= משה
דע= שמן = הסוד של הסוד = גולגות = השכל =הנשמה הכללית= משה= השם
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2005 17:15 |
|
| |
mdabraham
כתבת:
<יש המאשימים את הגר"ע יוסף בכך שהוא סיני ולא עוקר הרים. ואנוכי הקטן חושב שבקיאותו העצומה מורה על יכולת ניתוח ושכל ישר. מי ששומע את שיעוריו המסודרים להפליא, לא יכול שלא להתרשם מיכולת הסידור והבנת החומר, שמורה בעליל על יכולת ניתוח (אמנם לא מן הסוג הליטאי, אלא משהו יותר 'בעלביתי', שלצערי קולע פעמים הרבה לאמת יותר מאשר החריפות הישיבתית).
אינני מנסה לערער על עצם החלוקה בין סיני לעוקר הרים, שכן היא בודאי קיימת. אולם אלו שני קטבים שכל אחד מאיתנו מצוי ביניהם, וההבדל הוא המינון, וגם האופי של החריפות ושל הבקיאות.>
יש לציין שהשאלה שנדונה בגמרא נגעה למגמה שהיתה נהוגה אז דהיינו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא וכל סברא וראיה שצוטט שינה ההלכה לכאן ולשם למעשה.
ולכן מה שציינת להגר"ע יוסף כסיני הוא במקום, אבל הקוטב השני אינו דרך הלימוד החריפות הישיבתית הליטאי כי אם דרך לימודם של גאונים דוגמת הגרש"ז והגרמ"פ (גם בדברות שלו) ורב"צ אבא שאול.
תוקן על ידי - בדק_הבית - 28/06/2005 17:17:20
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2005 16:09 |
|
| |
מקום למחשבה..
סיני זה לא רק לרוחב אלא גם לעומק.
עוקר הרים יוכל לחפור רק במקום בו נמצא, ואין לו מספיק כלים כמו ספרים או מאגרים יקנו לו נגישות לעוד ידע ולא יותר.
מסקנותיו של הסינאי מכיוון מחשבה שנבנתה מקשת רחבה יותר של ידיעות, וזה יתרונו.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2005 16:01 |
|
| |
מישהוא מוכן להסביר לי את החילוק שכיום יש פחות חשיבות לבקיאות ?
לא ברורה לי הטענה שכיום עם מאגרי המידע האלקטרונים פחתה החשיבות לבקיאות, הרי במידה מסוימת אפשר לומר זאת גם מאז ימי המצאת הדפוס !
הרי כדי להקשות ממקום מסויים על מקום מסוים או כדי להביא ראיה צריך לדעת ולהכיר את המקור, ומה זה עוזר לי שהמחשב יודע ?!
תוקן על ידי - הבאבא_תור - 28/06/2005 16:04:15
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2005 10:42 |
|
| |
השאלה שהביא מואדיב נשאלה בהוריות י"ד. ונפשט שסיני עדיף ש"הכל צריכים למרי חיטיא". ושמעתי בשם הסטייפלר את מה שאמרו כאן שכיום שיש זמינות שאני.
אך יתר על כל זה בגמ' שם ממש בסוף המסכת יש שאלה דומה. "חריף ומקשה" "מתון ומסיק" הי מינייהו עדיף, תיקו.
בפשטות היינו שאלה בצורת ה"עוקר הרים" אם על ידי חריפות והקשאה או על ידי העמקה ושיקול. גם על זה ניתן לומר שהיום זה נפשט כצד השני.
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1434858&whichpage=2
בהודעתי שם מלפני כעשר דקות הבאתי מדברי רל"מ המסביר שהיום המקור הוא השכל הישר. לפי דבריו נמצא שפחת הצורך בסיני וגם בעוקר הרים של "חריף ומקשה" אלא הנדרש הוא "מתון ומסיק".
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2005 09:17 |
|
| |
כידוע, כבר כתב הגר"ח מוולוז'ין (כמדומני בסוף ספרו נפה"ח) שכיום עדיף עוקר הרים, וגם אין את האיסור לשכוח דבר ממשנתו.
אולם לענ"ד נראה שיש להגדיר את המושגים שבהם מדובר. מה היה הרוגצ'ובר בשפה הזו? הרי כפי שהגדיר אותו הרב זוין (ב'אישים ושיטות') הבקיאות שלו היתה עיונית. זה ברור לכל מי שמכיר את כתביו.
יש המאשימים את הגר"ע יוסף בכך שהוא סיני ולא עוקר הרים. ואנוכי הקטן חושב שבקיאותו העצומה מורה על יכולת ניתוח ושכל ישר. מי ששומע את שיעוריו המסודרים להפליא, לא יכול שלא להתרשם מיכולת הסידור והבנת החומר, שמורה בעליל על יכולת ניתוח (אמנם לא מן הסוג הליטאי, אלא משהו יותר 'בעלביתי', שלצערי קולע פעמים הרבה לאמת יותר מאשר החריפות הישיבתית).
ובקצרה, הגבול בין בקיאות לעיון, או חריפות ובקיאות הוא לא חד. יש בקיאות שהיא דיקלום על פה של החומר הנלמד גרידא. זהו מקרה קל, אבל דומה כי הוא כמעט אינו קיים. בד"כ בקיאות מגיעה עם יכולת עיונית כלשהי.
אינני מנסה לערער על עצם החלוקה בין סיני לעוקר הרים, שכן היא בודאי קיימת. אולם אלו שני קטבים שכל אחד מאיתנו מצוי ביניהם, וההבדל הוא המינון, וגם האופי של החריפות ושל הבקיאות.
מעבר לכך, ברור שבדורנו משקל החשיבות שיש לבקיאות ירד מאד (אמנם בהחלט לא בטל, כפי שיכול כל אחד לראות כשהוא מדבר עם אדם שמחזיק הרבה חומר. יש בו איכות שאין בכל החריפים).
מיכי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2005 08:57 |
|
| |
מציץ,
כששומעים שיעור אפשר להבחין האם הידע של מגיד השיעור נובע מהיקף ידיעותיו או מהיקף הידיעות של המחשב שלו.
בישיבות היום הגיעו לקיצוניות מוחלטת בהעדפת העוקר הרים.
|
|
|
|
|
