| נשלח ב-28/6/2005 02:01 |
 |
| |
סיני או עוקר הרים בזמננו מה הדין ?
בס"ד:
כידוע,השאלה כבר נשאלה.ידוע הסיפור אודות בחירתו של רבה למלוך,וכך היא הגרסה בסוף מסכת הוריות:
רב יוסף סיני רבה עוקר הרים שלחו לתמן איזה מהם קודם שלחו להו סיני עדיף דאמר מר הכל צריכין למרי חטיא ואפילו הכי לא קביל רב יוסף עליה מלך רבה עשרין ותרתי שנין והדר מלך רב יוסף וכל שני דמלך רבה רב יוסף אפילו אומנא לביתיה לא חליף
לסיפור גם גרסה עסיסית יותר,במסכת ברכות ס"ד.אולם לעצם השאלה,אין בכך הבדל.
מדוע שואל אני את השאלה אם כבר נענתה והוכרעה בעבר? משום שהנושא אינו כה חד וברור, ואף במעשי קדמונינו ניתן להבין להכא ולהתם,ולא ברור אם התשובה שניתנה אז היתה לזמנה ולמקומה,או שמא כללית–והנה בסופו של דבר,רבה מלך פי עשר מאשר רב יוסף.
ולכך נחזור,מי עדיף טפי?
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1440890
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2005 12:34 |
|
| |
בס"ד:
תגובת ווטו:
"הנה האלוקים אינה לידי קונטרס "כאבה של ירושלים" שהוציאו בזמנו "כנעים" נגד ר' לייבל מינצברג שליט"א בו ציטטו מקלטת שלו מספר 263 מטבת תשמ"ט. שם הוא טוען שבעבר כאשר נשאלה שאלה, פסקו לפי מקורות דומים לשאלה שנשאלה ללא דיוק יתר בסברא השכלית, והיה צריך להיות בקי ביותר לדמות לאיזה מקור נידח וחריף שתנצנץ איזו הברקה סברתית. לעומת זאת, בדורינו חושבים דבר ראשון מהי הסברא השכלית והראיות אך כתוספת. הסיבה לכך מפני שאנו נמצאים כבר בתקופת אורו של משיח. עכת"ד. זה אכן מתאים לשאמרו ז"ל "אלפיים תוהו ובוהו, אלפיים תורה ואלפיים ימות המשיח". זה מזכיר גם את ריבנו העתיק על חטא הציטוט, אך בכל זאת דומני שאיננו כה רחוקים כנראה חיצונית. בכל אופן אם ברצונך או ברצון קורא אחר לדון בדברים אלה [שלולא מסתברא אתה שדרכו לאנסני לכתוב מעבר לחפצי המקורי, לא הייתי מביאם], נא להעתיקם לאשכול על ה"מתמידים"* ולדון עליהם שם או באחד האשכולות על היחס בין שכל לתורה כמו זה המככב מהאזיני_ארץ** ולא כאן שהנושא הוא ה"דיוק המדעי" ולא זה הכללי של סברא מול מקורות." עכ"ד הנצרך לענייננו.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1434858&whichpage=2
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2005 12:28 |
|
| |
בס"ד:
השאלה שהביא מואדיב נשאלה בהוריות י"ד.ונפשט שסיני עדיף ש"הכל צריכים למרי חיטיא". ושמעתי בשם הסטייפלר את מה שאמרו כאן שכיום שיש זמינות שאני.
אך יתר על כל זה בגמ' שם ממש בסוף המסכת יש שאלה דומה. "חריף ומקשה" "מתון ומסיק" הי מינייהו עדיף, תיקו.
בפשטות היינו שאלה בצורת ה"עוקר הרים" אם על ידי חריפות והקשאה או על ידי העמקה ושיקול.גם על זה ניתן לומר שהיום זה נפשט כצד השני.
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1434858&whichpage=2
בהודעתי שם מלפני כעשר דקות הבאתי מדברי רל"מ המסביר שהיום המקור הוא השכל הישר.לפי דבריו נמצא שפחת הצורך בסיני וגם בעוקר הרים של "חריף ומקשה" אלא הנדרש הוא "מתון ומסיק".
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1440890
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2005 12:26 |
|
| |
בס"ד:
כידוע,כבר כתב הגר"ח מוולוז'ין (כמדומני בסוף ספרו נפה"ח) שכיום עדיף עוקר הרים, וגם אין את האיסור לשכוח דבר ממשנתו.
אולם לענ"ד נראה שיש להגדיר את המושגים שבהם מדובר. מה היה הרוגצ'ובר בשפה הזו? הרי כפי שהגדיר אותו הרב זוין (ב'אישים ושיטות') הבקיאות שלו היתה עיונית. זה ברור לכל מי שמכיר את כתביו.
יש המאשימים את הגר"ע יוסף בכך שהוא סיני ולא עוקר הרים. ואנוכי הקטן חושב שבקיאותו העצומה מורה על יכולת ניתוח ושכל ישר. מי ששומע את שיעוריו המסודרים להפליא, לא יכול שלא להתרשם מיכולת הסידור והבנת החומר, שמורה בעליל על יכולת ניתוח (אמנם לא מן הסוג הליטאי,אלא משהו יותר 'בעלביתי',שלצערי קולע פעמים הרבה לאמת יותר מאשר החריפות הישיבתית).
ובקצרה,הגבול בין בקיאות לעיון,או חריפות ובקיאות הוא לא חד.יש בקיאות שהיא דיקלום על פה של החומר הנלמד גרידא. זהו מקרה קל, אבל דומה כי הוא כמעט אינו קיים. בד"כ בקיאות מגיעה עם יכולת עיונית כלשהי.
אינני מנסה לערער על עצם החלוקה בין סיני לעוקר הרים, שכן היא בודאי קיימת.אולם אלו שני קטבים שכל אחד מאיתנו מצוי ביניהם,וההבדל הוא המינון,וגם האופי של החריפות ושל הבקיאות.
מעבר לכך,ברור שבדורנו משקל החשיבות שיש לבקיאות ירד מאד (אמנם בהחלט לא בטל)'כפי שיכול כל אחד לראות כשהוא מדבר עם אדם שמחזיק הרבה חומר. יש בו איכות שאין בכל החריפים).
מיכי
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1440890
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2005 02:04 |
|
| |
בס"ד
לכאורה בזמננו יותר עדיף עוקר הרים מאשר סיני,כי ראינו
שהרבה רבנים בדורנו שהם בקיאים ולא חריפים טעו בדרך העיון ופסיקת ההלכה ולפי זה לענ"ד יש ללכת ע"פ שיטת העיון ולא ע"ד הבקיאות השטחית מבלי לעיין בכל סוגיא.כמו מהר"ל מפראג זצ"ל מבאר סוגיות ע"ד הבקיאות ומסביר אותם ע"פ עיון מעמיק וצולל למים אדירים.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1440890
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2005 02:03 |
|
| |
בס"ד
תגובת גם_וגם:
עוקר הרים הוא לא זה שיודע איך לחפש.הוא זה שיודע לנתח. למצוא צדדי דמיון והבדל,להעלות ולפסול סברות,לחלק, להפשיט ולהמשיג-כל זה אינו דורש יכולת חיפוש דווקא.
כדי לשכנע אותי שאני מדבר עם אדם, ולא עם מחשב, אין צורך בהרבה מתכונותיה של האינטליגנציה האנושית. רבים מבני האדם אינם מצוידים בהן והם משכנעים מאד. במלים אחרות: מבחן טיורינג בוחן רק אספקט מסוים,וצר מאד,של היכולת האנושית,ובכך,לדעתי,כשלונו.מעבר לכך,גם בין בני אדם המצוידים באינטליגנציה,מעטים ניחנו במשהו הנוסף שהופך את האדם לעוקר הרים.רבים הם האינטליגנטים,ורבים תלמידי החכמים,ובכל זאת מעטים מאד הם אנשים כמו הגר"א,הקצות או רעק"א.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1440890
|
|
|
|
|
