| נשלח ב-4/7/2005 20:44 |
 |
| |
שהיו אוכלים ושותים זה עם זה. שבת ס"ב ע"ב
אלא אלו בני אדם שהיו אוכלים ושותים זה עם זה [בע"י הגירסא זה בזה] ודובקין מטותיהן זו בזו, ומחליפים נשותיהן זו בזו [בכ"י מינכן הגירסא זה לזה].
לא הבנתי מה החסרון שהיו אוכלים ושותים זה עם זה?
איך לפרש גירסת הע"י שאכלו ושתו "זה בזה"?
מה הפירוש של דובקין מטותיהן זו בזו?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2012 08:52 |
|
| |
לנושא האשכול
מסתבר שהדגשת היו אוכלים באה להצדיק את הגישה שקירוב דעת עלול לגרום לעריות, הגישה שגרמה לגזירה על פיתם ויינם
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2012 15:16 |
|
| |
נו,למגידים היה על מה להסתמך:
"ובירושלמי ברכות פ"ג ה"ד: "מעשה באחד שבא להיזקק עם שפחתו של רבי (שפחה כנענית-תולדות יצחק). אמרה לו: אם אין גבירתי טובלת איני טובלת (כי אני הולכת ביחד עם גבירתי לטבול, והיא עוד לא הלכה ולכן נידה אני-שם). א"ל ולאו כבהמה את? ('עם הדומה לחמור' ולמה לך טבילה – שם). אמרה לו ולא שמעת בבא על הבהמה שהוא נסקל? שנאמר : 'כל שוכב עם בהמה מות יומת'".
"בס' 'אורות', אורות ישראל פ"ה פיסקה י (ע' קנו) כותב הרב קוק: "ההבדל שבין הנשמה הישראלית, עצמיותה, מאוייה הפנימיים, שאיפתה, תכונתה ועמדתה, ובין נשמת הגוים כולם, לכל דרגותיהם, הוא יותר גדול ועמוק, מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה, שבין האחרונים רק הבדל כמותי נמצא, אבל בין הראשונים שורר הבדל עצמי איכותי"
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2012 13:34 |
|
| |
מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויהי פרשה ד
הכתוב שהיו ישראל נתונין באורה ומצרים באפלה שנ' לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים (שמות י כג). וכן אתה מוצא לעתיד לבא הרי הוא אומר קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח (ישעיה ס א) מפני מה כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה. ולא עוד אלא כל מי שהוא נתון באפלה רואה כל מי שהוא נתון באורה שהיו מצרים שרוים באפלה רואים את ישראל שהיו נתונין באורה אוכלים ושותים ושמחים
שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ח
רח דודי, א"ר לוי למלך שעשה סעודה וזימן האורחין, מהם אוכלין ושותין ומברכים למלך, ומהן אוכלין ושותין ומקללין למלך, הרגיש המלך ובקש להכניס בהם מהומה בסעודתו ולערבבה, נכנסה מטרונה ולימדה עליהם סניגוריא, אמרה לו אדוני המלך עד שאתה מביט באלו שאוכלין ושותין ומקללין אותך, הביט באלו שאוכלים ושותים ומברכים אותך ומשבחים לשמך, כך כשישראל אוכלים ושותים ומברכין ומשבחין ומקלסין להקב"ה מקשיב לקולם ומתרצה ובשעה
מדרשות המגידים
ראו מה ההבדל בין גוי ליהודי.
גוי שמקיץ משנתו קם ממיטתו כמו בהמה -שופך על עצמו מיים כמו חזיר- מתפלל לאלוהי השקר שלו ומתישב לשולחן שוב ממלמל תפילה לעץ ואבן, ואוכל ושותה כמו בהמה.
אבל יהודי כשקם משנתו בנחת אומר מודה אני, רוחץ את ידיו, ולאחר מכן את פניו, לובש בקדושה את בגדיו, מתעטף בטלית ומניח תפילין, מתפלל לקאל בורא עולם, יושב לשולחן בקדושה נוטל ידיו מברך המוציא. ואוכל לשובע נפשו הקדושה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2012 13:05 |
|
| |
איזו הגזמה מיותרת!
כשיש מאמר על ערבי שירה בציבור -אז טוענים שהשירה היא מפלט.
כשיש מאמר על סרטים,טיולים ,ריקודי עם ומה לא -משפט הסיום דומה .
אנשים נאחזים בכל מה שהם אוהבים ומה נורמלי יותר מזה?
משפט אחר ששמתי לב אליו:
"אנו אוכלים כמו חיות וסועדים כמו אלים"
עוד אחת מהאשליות של בני אדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2012 08:42 |
|
| |
ראו את הסיום:
לחילונים, שלא שמים את מבטחם באלוהים, האוכל הוא המפלט. כחברה, ברגעים של ייאוש, אובדן דרך וסכנת התפוררות, שולחן האוכל מסתמן כקו ההגנה האחרון.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2005 14:48 |
|
| |
בס"ד
האכילה ושתיה מביאה לידי קירוב הדעת וגילוי-עריות ודומה למה שאמרו במשנה שלא יאכל הזה עם הזבה מפני הרגל עבירה
וגם כאן ע"י אכילה ושתייה מרובה במיוחד שתיית יין מביאה לידי קלות דעת ומכשול גדול של איסור אשת איש וגילוי עריות.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2005 12:23 |
|
| |
נישט,
זכרתי דיון ארוך יותר בעניין הספציפי (בנוסף לבדיחה הידועה על הערת ביאליק בשולי הגמרא), אבל אולי טעות היתה בידי. בכל מקרה, תודה רבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2005 11:51 |
|
| |
מיכי,
לענ"ד אתה טועה - כל מה שהוזכר שם ברשימת החטאים, מכוון למעשה לאותו חטא עצמו. חילופי הביטויים הם רק דרך עשירה יותר ומרומזת יותר לומר את אותו הדבר (ואולי צודק זאב שיש כאן הדרגתיות באמירה - מאמירה מרומזת ומטאפורית, דרך אמירה עובדתית "יבשה" ועד אמירה בוטה, גסה וישירה).
נישט,
אולי תתן לינק לאשכול בו דנת בסוגיה ההיא בירושלמי?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2005 11:42 |
|
| |
ברור שאין כאן נזיפה על עצם האכילה, ולענ"ד האכילה כאן היא אכילה ממש, שהרי התשמיש הוזכר לחוד. על כן נראה שהכוונה היא למסיבה שמתחילה באכילה משותפת ולאחר מכן חילופי מיטותיהם. כל האירוע הזה באופן כללי הוא מושחת, ואין להתבונן על האכילה לחוד, שכשלעצמה אין בה בעיה.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2005 11:32 |
|
| |
זאב58
<"לא הבנתי מה החסרון שהיו אוכלים ושותים זה עם זה?">
בתלמוד הירושלמי (כתובות פרק א ה"ה), על דברי המשנה:
"האוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים אינו יכול לטעון טענת בתולים מפני שמתייחד עמה".
מופיע ההסבר למקור מנהג זה, שנהגו בו רק ביהודה לא בגליל:
"בראשונה גזרו שמד *ביהודה* שכן מסורת להם מאבותם שיהודה הרג את עשו דכתיב ידך בעורף אויביך והיו הולכין ומשעבדין בהן ואונסין את בנותיהן וגזרו שיהא איסטרטיוס בועל תחילה התקינו שיהא בעלה בא עליה עודה בבית אביה שמתוך שהיא יודעת שאימת בעלה עליה עוד היא נגררת מכל מקום אין סופה להיבעל מאיסטרטיוס...".
בתלמוד הירושלמי כתובות פרק ה הי"א:
"והיא אוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת: דברים אמורים לשון נקי", ובבבלי (כתובות דף סה עמוד ב: "מאי אוכלת? רב נחמן אמר: אוכלת ממש, רב אשי אמר: תשמיש. תנן: אוכלת עמו לילי שבת; בשלמא למ"ד אכילה, היינו דקתני אוכלת, אלא למאן דאמר תשמיש, מאי אוכלת? לישנא מעליא כדכתיב: "אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און").
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2005 09:37 |
|
| |
בס"ד
מכיון שהיו עושים מעשים של חילופיזוגות וגורמים לחטוא באיסור אשת איש על זה צעקה הגמרא נגד מעשה התועבה הזאת.
|
|
|
|
|
