| נשלח ב-12/7/2005 11:38 |
 |
| |
הגאון רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל
בס"ד:
הרב שמשון בן רפאל הירש (1808-1888), המכונה רש"ר הירש, היה מנהיגה החשוב של היהדות האורתודוקסית בגרמניה במאה ה-19 ואבי שיטת "תורה עם דרך ארץ".
סבו היה דיין חשוב באלטונה שליד המבורג.בנו של הדיין, רפאל הירש,היה סוחר אוהב תורה ולו נולד הילד שמשון.
נעורים:
השפעה רבה עליו הייתה לחכם יצחק ברנייס, רבה של המבורג, מנהיג בעל גישה מקורית ומודרנית, חובב פילוסופיה, ומצד שני, לוחם במגמות הרפורמה. רב זה לימד אותו לימודי קודש. בו בזמן היה עוזר בבית מסחר ותלמיד בגימנסיה.
בגיל עשרים נסע אל ישיבתו של רבי יעקב אטילנגר,מגדולי התורה של אותה תקופה, ואחרי שנתיים וחצי של לימודים,זמן קצר להפליא, קיבל ממנו היתר הוראה.
ב-1829 פנה הרש"ר הירש לרכוש השכלה כללית באוניברסיטה בבון ולמד תיאולוגיה.אחד מידידיו באוניברסיטה היה אברהם גייגר,לימים מן הרפורמים הקיצוניים ביותר.שהותו שם לא הייתה ארוכה מאוד,והוא לא סיים את חובותיו האקדמיות.
רב באולדנבורג
ב-1830,עם פרישת רבה של אולדנבורג,נתמנה הרש"ר הירש בהמלצתו למחליפו,והוא רק בן 22.על השם שרכש לעצמו מעיד מתן התפקיד בידיו בגיל צעיר כל כך כשהוא עדיין רווק.הוא התחתן שנה אחר כך עם אישה יהודיה משכילה שהייתה מבוגרת ממנו מעט.
במהלך שהותו בעיר התפלמס בחריפות עם מנהיגים רפורמים וכן עם שונאי תנ"ך נוכריים. אולם מאבקו באולדנבורג לא צלח כל כך,כפי שתעיד העובדה שמשעזב ב1841 לאמדן מינו המקומיים רב רפורמי למחליפו.
במהלך שהותו בעיר חיבר את ספרו "חורב" על הסברת טעמי המצוות ומיונן לסוגיהן.הוא התקשה להוציאו לאור ועל כן הקדים ליצירה הגדולה המיועדת פרסום של חוברת בשם "אגרות צפון".את שתי היצירות כתב בגרמנית.
"אגרות צפון" ו"חורב":
ב"אגרות צפון" מתוארת חליפת מכתבים בין בנימין, הצעיר היהודי המתלבט, לבין חברו נפתלי,השומר אמונים למסורת. בנימין מקשה ונפתלי מתרץ.
החוברת נחלה הצלחה כבירה. ההיסטוריון הנודע היינריך גרץ שהיה אז בחור צעיר התרשם ממנה כל כך שהגיע לביתו של הרש"ר הירש ועשה במחיצתו שלוש שנים מחייו.אחר כך קרא לו "מורה בלתי נשכח" ו"ידיד אבהי",אם כי מבחינה אידיאולוגית נפרדו דרכיהם.
אחת מהערותיו החדות היא לגבי משה מנדלסון. הוא כותב שזה השתדל להוכיח כי "אפשר להיות יהודי אדוק בדתו ובכל זאת להיות נחשב על ידי העולם כאפלטון אשכנזי,אך המילה 'בכל זאת' היא הקובעת".רצונו לומר שמנדלסון לא ניסה לראות את הדת כקו מנחה לחוכמה ולמדע אלא כניגוד להם,אומנם ניגוד שלא מנע ממנו לשמור את הדת, אך בכל אופן ניגוד.
רעיונו העיקרי לגבי טעמי המצוות הוא שמשמעותן היא סמלית. לדוגמה,בציצית חלק קשור וחלק חופשי,ומשמעותו של דבר היא שאדם צריך לקשור את עצמו (לא לפרוק עול) ואז ישיג חופש אמיתי.העובדה שרוב החוט הוא בלתי קשור מלמדת שהחלק החופשי שבתורה רב על החלק המגביל.
פרשנותו למצוות סתרה את הגישה הרציונלית של הרמב"ם שעליו לא היסס למתוח ביקורת.
אמדן וניקולשברג
משעזב את אולדנבורג שהה הרב הירש שש שנים באמדן.בה המשיך בפעילותו הפולמוסית נגד הרפורמה תחת הסיסמה "האמת מתקיימת.השקר לא מתקיים",וכן הרבה לעסוק בחינוך ובגמילות חסדים.
משם עבר לניקולשברג.
על הרקע למינויו בניקולשברג כותב מרדכי ברויאר:
"החוגים החרדים הבינו שלא יצליחו להשיג מינוי רב כולל מן הסוג הישן ולכן הסכימו למינוי רשר"ה ...מאידך גיסא הסכימו המשכילים למינוי רשר"ה מתוך היותם בטוחים שבסופו של דבר קרובה שיטתו אליהם יותר מאשר אל החרדים"
ואכן,כהונתו הייתה רצופה פולמוסים עם חרדים ועם רפורמים. כשהתיר לשים חופה בבית כנסת ולא מתחת לשמים,דבר שנחשב בעיניי רבים ל"חוקת הגוי",עורר כעס החרדים.כך גם כשביכר את לימוד התנ"ך על התלמוד.
מצד שני,עמד על השארת סדר התפילה כפי שהוא וחפץ לייסד ישיבה בעיר.
באותו הזמן עסק גם בפעילות פוליטית.הוא נבחר לפרלמנט של מורביה ולחם בהצלחה למען אמנציפציה.
פרנקפורט
ב-1850 השיגו אחד-עשר בתי אב חרדים בפרנקפורט,שמצבם היה מדורדר ביותר בשל הדומיננטיות של המשכילים בעיר,רשיון ליצירת קהילה נפרדת בראשות רב משלהם, "עדת ישורון".
הרב הירש,שבאותו הזמן היה מאוכזב ביותר מכישלונו לבסס בית מדרש לרבנים ומהמכשולים שהערימו על תוכניותיו ראשי הקהילה,הפתיע כשבחר לנטוש רבנות חשובה לטובת קהילה קטנה זו.
בפרנקפורט הוא ניסה להוסיף חידושים עדכניים לאורתודוקסיות המסורתית.בית הכנסת נבנה בהדר רב, זימרה בו מקהלת גברים.בשחיטה הקפידו על היגיינה,ובעיקר,בבית הספר התיכון שולבו לימודי חול וקודש.בבית ספר זה,שאותו ניהל הוא בעצמו, אמור היה לגדול אותו יהודי אידיאלי המשלב תורה עם דרך ארץ.
קהילתו גדלה והצלחתה סייעה לביסוס קהילות דומות בערים גרמניות נוספות, ביניהן ברלין שרבה היה רבי עזריאל הילדסהיימר.
בפרנקפורט הוא כתב את פרשנותו לחומש ואת תרגומו לגרמנית. כן כתב פרשנות לסידור התפילה ולתהילים.
פולמוס הקהילות
מפרנקפורט עמד הרב הירש בראש המערכה להפרדת הקהילה האורתודוקסית מהקהילה הרפורמית. מכיוון שהרפורמים היוו רוב, חוקי המדינה שראו את היהודים כקהילה אחת הטילו הגבלות מהותיות על האורתודוקסיה. הישגו הגדול היה ב-1876 כשהצליח להשיג מהממשלה את שינוי החוק.
לאכזבתו קם לו יריב חרדי חשוב, הרב יצחק דב במברגר, שחלק על דעתו, וסבר שאם הקהילה הרפורמית תתן שירותים ראויים, אין סיבה לפרוש ממנה. דעתו הובילה לכך שבפועל רבים מהאורתודוקסים סירבו ללכת בעקבות הרב הירש.
המעניין הוא שהרב הירש שהיה חדשני ופתוח להשכלה היה קיצוני ביותר בשאלת ההיפרדות מהרפורמים (בדיוק ההיפך מיריבו, הרב במברגר). לא רק זאת אלא שהוא אף התפלמס עם הרפורמה המתונה, החוג שהקים זכריה פרנקל שהיווה בסיס ליהדות הקונסרבטיבית. להם אמר: "לישראל סבא אין מה לקוות מכם. רווח והצלה יעמוד לנו ממקום אחר".
הרב הירש נפטר בגיל שמונים והותיר אחריו תשעה ילדים. עדות אנקדוטית לאישיותו המיוחדת היא דאגתו, גם על ערש דווי, לכך שיאכילו בפירורי לחם את הציפורים שבחלונו.
תרומתו ל"אגודת ישראל"
בערוב ימיו פעל למען איחוד עולמי בין החרדים, שהיווה בסיס לאגודת ישראל.
ככלל היו מנהיגיה הראשונים של אגודת ישראל, אישים כיצחק ברויאר והרב יעקב רוזנהיים, תלמידיו ותלמידי שיטתו. תרמה לכך התנגדותו לשלילת הגלות. הוא ראה בה מצב קיום סביר ואפשרי,אם כי בהחלט האמין בקיומה של לאומיות יהודית. תפיסתו נתנה בסיס להתנגדות לציונות. זאת אף שנקט בחייו כמה פעולות סיוע ליישוב היהודי בארץ ישראל.
בהוויה החרדית של העשורים האחרונים אומנם נדחקה דרכו הצידה.התפיסה החרדית העכשווית רחוקה ממנה מאוד ומקדשת חיים של לימוד תורה בלבד והסתגרות מפני חוכמות העולם, גישה שלא צידד בה כלל.עם זאת,גם היום הוא מוערך בחוגים החרדיים ואת שיטתו מתרצים כדרך "דיעבד" בקרב יהודים שהיו מתרחקים כליל מיהדותם,אלמלא האלטרנטיבה שהציע להם.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1356487
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2008 01:47 |
|
| |
בס"ד
תגובתי לדבריו:
קוגיטו
מי שהתייסר על התורה ונרדף בגלל דיעותיו הרי שתורתו היא דעת תורה אמיתית והתורה תעיד על האדם, אני לא מפחד להביע דעת תורה גם אם לא מוצא חן בעיני השומעים לא מחניף לבני אדם בגלל טובות הנאה אני לא נמנע מלהוכיח אותם .למדתי בעיון רב את ספר "מורה הנבוכים" לרבנו הרמב"ם ז"ל בתרגום הר"ש אבן תיבון ז"ל ומה' קאפח ופרופ' מיכאל שוורץ איני מביע דעה שאינה מבוססת על ההקדמות מחז"ל וחכמת האמת.אני חי בדוחק ועמל למחייתי ולא עושה מהתורה קרדום לחפור בה ,יש לי כישורים להיות מורה הוראה בישראל ודיין ואני מתרחק מזה בגלל שאני ירא מאד מאימת הדין ויראת השם.
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?whichpage=3&topic_id=1007004&forum_id=1364
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2008 01:46 |
|
| |
בס"ד
תגובת קוגיטו:
שי
לא התכוונתי מה הכלים אלא האם אתה יכול לייחס לעצמך את הדעה השלמה (מכיר את הרמב"ם ב"מורה" שללא מעלות מידותיות -מידע'ס- א"א להגיע למעלות מופתיות - חלק א' פרק לד') הלא אין לך שום ערובה שהינך אובייקטיבי, ולפי הרמב"ם הנ"ל יותר קשה וכי יש אדם שיכול לומר שתיקן את מידותיו ברמה שהם מהוות הכנה מספקת למופתיות?
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1007004&forum_id=1364
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2008 15:15 |
|
| |
בס"ד
דברי אמת ניכרים ואכן צדק הרש"ר הירש ז"ל ומי שדיעותיו אמיתיות
הוא יכול לעמוד עליהם בתוקף ועוד כתב ביסודות החינוך ח"א עמ' נ
והובאו דבריו בספר מלאכי מרכבה בהקדמה וז"ל:"שגיאת חינוך הקרובה לפשע ,היא להקנות לבנינו את הדעה כאלו כל מדע ואמנות
אשר הנושא שלהם אינו דוקא מן התורה ,ראוי לבוז לו כאלו אין בו שום תועלת ,כל החושב שעל ידי שיטה זו יגן על בניו וישמרם ממגע עם שאיפותיה המדעיות של האנושות שאינן עולות בקנה אחד עם השקפות התורה ,יסבול מהתוצאות של טעותו .בנינו אשר יחיו בעולם המושתת על תוצאות המלומדים מכל העמים,ולבסוף יגיעו להכרה שבצדק קבעו לנו חז"ל ברכה כשרואים חכם בחכמה כללית"שנתן מחכמתו לבשר ודם"..ראשית אסור לנסות להגביר את הכרת האמת על ידי שקר שנית אסור לבזות מה שחז"ל כבדו וכו' ועוד הביא שם שמשגיאות כאלה כמה יהודים לא נשארו שומרי תורה ומצות.ע"כ
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2008 15:13 |
|
| |
מדברי הגאון הרש"ר הירש ז"ל
בס"ד יום ד ח סיון התשס"ח
"מי שמשוכנע שדעותיו אמיתיות וצודקות ,חייב להביע אותן ללא הרף ,ובכל הזדמנות בגילוי לב ,ובלי להתחשב במידת התמיכה שיש לו ,או ברמת ההתנגדות שיפגוש.רק לשקר דרושים תומכים כדי להצליח,לשקר דרושה סמכות המספרים כדי למלאות את מה שחסר לו בצדקת טיעונו ,האמת תמיד תנצח בסופו של דבר,אפילו אם הדבר יקח זמן ,אצילות אמיצה וטהורה ,מבוטאת עם כל אש ההתלהבות של השכנוע ועם כל הבהירות של המודעות הבטוחה,מובטאת שוב ושוב בכל הזדמנות ,בסופו של דבר תשיג האמת את הכבוד וההערכה אפילו של אלו שלא היו מוכנים לקבלה,האמת היחידה שהלכה לאיבוד בלי כל אפשרות להחזירה,היא אותה אמת שאין למחזיקיה האומץ לדבר בגילוי לב עבורה,האמת לא הובסה מעולם מכח ההתנגדות ,היא הובסה רק כשחבריה היו מדי חלשים מלהגן עליה" (הרב שמשון רפאל הירש זצ"ל)
הובאו דבריו בספר "דת הציונות" חלק א.
http://www.yoel-ab.com/the_book.asp
תוקן על ידי shay98 ב- 11/06/2008 15:17:12
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2005 18:59 |
|
| |
בס"ד:
תגובת ווטו:
אריק,
בראותי את ציטוטך הכרתי שאין זה סגנוני ואכן הם מדברי ינאי לוין.
לגופה של נקודה;גם אם נניח ל"תורה עם דרך ארץ" שע"ז כפי שכתבת שלא נעלו את שערי התירוצים,אך לגבי חדירותיו לעומק משמעויות התורה שגם אם לא מסכימים למסקנותיו,יש ללמוד ממנו איך להתעמק ואת העומק עצמו.היה על כל שוחרי ר"ש שקופ ומעריכי ר"ג נדל ז"ל ליהנות מקריאת דבריו [עכ"פ כשאינם ארוכים מדי].
סיפר לי מו"ר שכאשר לימד בישיבה לבע"ת בה היו הרמי"ם מהישיבות הליטאיות הקלאסיות והזכיר מדברי רש"ר פירוש שהיה בו "מבט פתוח", כבר ידעו התלמידים לומר "רב הירש לא מקובל אצלנו".זה מסייע לדברי הצ' שי בוארון.(כצ"ל).
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1007004
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2005 16:57 |
|
| |
בס"ד
אכן בישיבות החרדיות לומדים גמרא עם רש"י תופסות הגר"א קצות החשן אבני מילואים הגר"ע איגר מהרש"א נחל דוד
הלכה שו"ע עם משנ"ב .
אבל על הגאון הרש"ר הירש זצ"ל לא שמעתי אפילו פעם אחת
רק מהרב שלמה אבינר שליט"א שמעתי על גדולתו של הרש"ר הירש ושאפשר ללמוד את הפירושים שלו ושהרב קוק העריך את גדולתו וכינה אותו מלאך ה' צבאות.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1007004
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2005 16:56 |
|
| |
בס"ד
תגובת השכן:
דומה אני שרבני ליטא (מהגר"א דרך משנ"ב וכל עמודי-התווך של הישיבות,הנצי"ב ור' חיים ובית בריסק וכו' וכו') מקבלים בישיבות משקל הרבה יותר גבוה מרבני גרמניה, כרב הירש,הערוך לנר,ואח'.
בעבר נדונה טענתי שהמשנ"ב התקבל כספר פסיקה דרך ישיבות ליטא וממשיכיהן.
גם האשכול אודות הגר"א שנפתח כאן לפני ימים אחדים קשור לזאת.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1007004
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2005 15:13 |
|
| |
בס"ד
למואדיב: בתור תלמיד ישיבות חרדיות בבאר-יעקב ובבני ברק מעולם לא הזכירו את שמו של הרש"ר הירש זצ"ל,גם לא ראיתי באותם ישיבות את ספריו או התעסקות אפילו ברמז על משנתו של אותו צדיק האם זה לא נקרא להתעלם ממשנתו או לפחות אי רצון להתמודד עם בעיות הדור? אשמח לקבל תשובה עניינית.
פורסם בקישור הבא: http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1007004
תוקן על ידי shay98 ב- 22/06/2008 6:50:59
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2005 15:11 |
|
| |
בס"ד
תגובת מואדיב:
הצ' שי בוארון:
טחו עיני מראות,ושמא נבצר מבינתי השכל וידוע, מיהם אותם שאתה מאשימם בכך שהם מנסיםלהתעלם ממשנתו,דבר המראה - לדבריך-על צורת חשיבה המפחדת להתמודד עם בעיות הדור והתחמקות מתשובות ענייניות.
שמא תואיל להסביר לדל באלפי ישמעאל למה כוונתך?
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1007004
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2005 15:10 |
|
| |
בס"ד
לענ"ד יש מקום נרחב לדיון במשנתו של איש האשכולות הגאון
הרש"ר הירש זצ"ל וכל הנסיון הזה של התעלמות ממשנתו,מראה
על צורת חשיבה המפחדת להתמודד עם בעיות הדור והתחמקות
מתשובות ענייניות,אני מניח גם שזאת הסיבה שמנסים לשפץ את דמותו של צדיק זה,להשקפתו משנתו עמוקה ומעניינת מאד ומראה על פתיחות של חשיבה שכלית מעמיקה מתוך אמונה בגדלות ה',ולא לחינם כינהו רבנו הראי"ה קוק זצ"ל.כמלאך ה' צבאות ונראה שכן באמת הוא היה וכוונתו הטהורה היתה לשם שמים לקירוב רחוקים.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1007004
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2005 14:37 |
|
| |
בס"ד
תגובת אריק:
הערה צדדית.
כתבת לעיל:
<אמנם חייב אני להביע פליאה מסוימת שהגות הרב הירש העוסקת ברמת הפשט גם במספר רב של סוגיות עכשוויות לא זוכה להתייחסות הראויה בקרב קהל בני הישיבות>
מה מפליא בכך. הלא התנועה שהקים הרב הירש היא סתירה לעולם הישיבות של היום בתביעתו לתורה עם דרך ארץ במובן הנרחב של המילה.לא לחינם מנסים היום לשפץ את דמותו ולומר שכל כוונתו היתה רק בדיעבד.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=1007004
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2005 14:21 |
|
| |
בס"ד
בנוסף לאמור לעיל רבנו הרמב"ם זצ"ל במורה הנבוכים ח"א(ספנ"א)כתב במפורש בזה"ל:"ולא נמצא לעולם עצם גשם מופשט במציאותו מבלתי תואר,ונמשך אחר זה הדמיון,וחשבו שהוא יתעלה כן מורכב מענינים חלוקים רבים עצמיים,והענינים המוספים על העצם,ואנשים נמשכואחר הדמוי והאמינוהו גשם בעל תארים,ואנשים סרו מזה הדרך והרחיקו הגשם והשאירו התארים,כל זה הביא אליו רדיפת פשוטי ספרי התורה ,כמו שאבאר בפרקים יבאו בזה הענין" :עכ"ל כל זה נובע מלימוד התורה כפשטה בלי עיון ופיתוח רעיונות הטמונים בתורה שהיא חכמת אלוקית ובזכות רבנו הרמב"ם פתח לנו שערי אורה בהבנת התורה ועיון בה מבלי ליפול בהגשמת ה' חלילה וחס וכמ"ש
במורה הגדול ח"א (פל"ו)שמי שלא יאמין שאין הקב"ה כח בגשם,או יאמין ההגשמה הוא יותר רע כי זה בלא ספק יותר רע מעובד ע"ז".עכ"ד.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1007004
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2005 13:56 |
|
| |
בס"ד:
הגיע הזמן לחזק את התודעה היהודית ומשנת הרש"ר הירש חשובה מאד ותורמת לפיתוח השכל והאמונה בה' אלקי ישראל
רק הערה אחת לגבי תרומת רבנו הרמב"ם זצ"ל ליהדות זו אינה תרומה שבדיעבד אלא ס' מורה הנבוכים תרם רבות לאי הגשת האלוקות ואחדות ה' ויש תועלת מרובה בספר ההגות הפילוסופית הנכבד הזה,והרבה מושגים בחכמת הקבלה אלמלא הרב הגדול הרמב"ם זצ"ל מלא חכמה כים בטבעיות לימודיות אלוהיות כמ"ש מהר"ל מפראג זצ"ל בבאר הגולה (באר הרביעי)עש"ה.
הערה נוספת בענין חשיבות ארץ ישראל לענ"ד צדקו דברי הראי"ה קוק זצ"ל באורות שאין ארץ ישראל אמצעי אלא היהדות שבארץ ישראל היא הגאולה עצמה עש"ה ובפרט שאמרו לנו חז"ל שאוירא דארץ ישראל מחכים ואי אפשר להגיע לשלימות ההשגה אלא בארץ-ישראל וכמו שאמרו במדרש:"וזהב הארץ ההיא טוב מאד":מלמד שאין חכמת כחכמת ארץ ישראל.
ור' זירא התענה ארבעים יום כדי לשכוח את התלמוד הבבלי וללמוד את התלמוד הירושלמי שהוא יותר גבוה וכמ"ש הרמ"ז בהגהות לס' מבוא שערים אות ב' וז"ל:"אמר משה זכותא,סוד תלמוד ירושלמי הוא בלאה ,כי היא סוד ירושלם.ובבלי ברחל ,כי סוד שם בוכ"ו,מהחזה ולמטה (ר"ל נהי"מ),שהוא בגימטריא בבל,כי הנה בתחילת הגלות,לא היו כ"כ ניצוצות שקועות,וזכו אותם הצדיקים,לתקן ניצוצות גדולו,בסוד לאה,כי הנה סוד התלמוד,לברר בירורין,ולהוציא הסולת מתוך הפסולת,בסוד קש ותבן שהם הקושיות.ולכן תלמוד גי' לילית,שהוא להכניעה,בקחתינו הניצוצות ממנה.ואח"כ תקפה צרת השיעבוד,כי גברה כח הקליפות ולא היו יכולים לברר עוד בבחינה עליונה,רק בסוד בבלי כנז',וזהו סוד שאמרו (סנהדרין דף כ"ד ע"א)במחשכים הושיבני זה תלמוד בבלי,שהוא במדרגה יותר תחתונה מהירושלמי.אבל ב' הם בסוד פנימיות הכלי,כי הם סוד עשיה לברר דיני המעשה(ס"א עשיה),וכן הוא גי' קפ"ד קס"ו ק"ל וקד"ם.ואחר שרבו הימים ונתבררו כמה ניצוצות לא נשאר לנו רק בחינת הרגלים,בסוד עקבות משיחא עכ"ד הרמ"ז זלה"ה.וע"ע בהקדמת מוהרח"ו לס' עץ חיים "שבלי ספק שאותם אלו העוסקים בתלמוד בבלי בלבד הם כעיורים מגששים קיר",וכ"כ הרמח"ל בהקדמת שערי רמח"ל עש"ה.
בברכה הצ' שי בוארון
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1007004
|
|
|
|
|
|
