| נשלח ב-12/7/2005 12:09 |
 |
| |
OFFTOPIC: שיחת ילדים: ויטגנשטיין בן שש:
.
נדלג על כל סיפור הרקע, נגיע רק למאורע הבדיד, בו חולף מולנו, במהירות רבה, שועל.
דיאלוג:
אם: ראית את השועל ?
בן: כן! היתה לו עין גדולה מאד!
אם: עין?! ראית את כולו? ראית איזה זנב יש לו ?
בן: כן. ראיתי את כולו. ראיתי גם את הזנב. בעצם, לא ראיתי את כולו, רק צד אחד שלו ראיתי (= את הצד הפונה לעברי) .
===============
ועיין: הברווז/ארנב, ויטגנשטיין שם.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2009 09:43 |
|
| |
אמממ,
בעיני זה קצת פילוסופיה בגרוש (או שלא הבנתי מספיק, בכל מקרה אשמח שתאירו את עיני אם זו דעתכם) וזאת בגלל שהיא עוסקת ב(כמעט) מובן מאליו .
סביר שאדם (לאו דוקא ילד) יציין קודם כל את מה שנראה לו הכי בולט/מעניין/מלהיב.
סביר שברגע ש"מאלצים" אותו לדייק בפרטים , הוא יעשה כך, ולכן בשלב ראשון הוא יגיע לחשיבה המושגית שגורמת לו לחשוב (בצדק לא מבוטל בעיני אגב) שהוא ראה את השועל כולו, ואז לאחר הבנה נוספת (אפילו אם זה תוך כדי דיבור) יכיר שלמעשה ראה רק חלק מהשועל.
כל הפלספנות הזו די עקרה, אם לא נגדיר באיזה מצב הקונספציה הראשונה מהותית יותר, באילו מצבים הקונספציה השניה מתאימה יותר (להבנתי רובם...) ובאלו מצבים זו השלישית נחוצה יותר.
מה דעת חכמי הפורום ?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2009 00:44 |
|
| |
במישור הכי פשוט, אך לא ממצה, הדברים בד"כ מתאימים להגיון הפשוט מפני שפשטותו של ההגיון הזה אינה אלא התאמה לצורת החשיבה שלנו. גם מי שצבע את הבית היה בן אדם, וכנראה החשיבה/טעם שלו עבדה בדומה לשלנו.
לפעמים יש לפשטות הזו משמעות אובייקטיבית, לדוגמא כאשר הפשטות אינה רק של הלוגיקה, אלא גם של הפעולה עצמה. צביעת בית בצבע אחד היא פשוטה (וזולה) יותר מאשר בשני צבעים, ולכן הנחת המוצא הסבירה היא שיש שם צבע אחד. זה לא הכרחי, אבל סביר שרוב הבתים צבועים כך. מה עוד, שאת זה אפשר ללמוד גם מהניסיון שלנו (רוב הבתים שראיתי היו צבועים באותו צבע מכל הצדדים).
ולגבי שועלים, דומני שזהו המצב אצל רוב החיות, ולכן ניתן ללמוד זאת מהניסיון.
ולבסוף,
אני לא ממש יודע מה ההבדל בין ההיגיון המנתח, המדעי, לבין ההיגיון הפשוט. זה אותו דבר עצמו. אין במדע מאומה יותר מאותו ההיגיון שנקרא אצלנו 'פשוט' (בנוסף לתצפיות אמפיריות).
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2009 10:36 |
|
| |
מעשה במהנדס, מתמטיקאי ופילוסוף שנסעו ברכבת מאנגליה לסקוטלנד. בכניסתם לסקוטלנד ראו כבש שחור בצידי הדרך.
המהנדס אמר: הכבשים בסקוטלנד הם שחורים.
המתמטיקאי אמר: יש כבש אחד שחור בסקוטלנד.
הפילוסוף אמר: יש כבש אחד שצדו האחד שחור.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2009 06:17 |
|
| |
בן איש אחד,
איך אתה יודע, שבדרך כלל ההגיון הבריא[לדעתי זו הגדרה קצת יומרנית, או אולי חסרת משמעות] והפשוט מנצח? התשובה לכך היא: מפני שבסופו של דבר אתה מבחין כי בעצם אף ההיגיון המנתח או המדעי, [מונחים שלך] מסכים להגיון הבריא.
[דוגמת הבית הלבן וזנב השועל, בזמן שאתה רואה רק את צדו האחד של הבית, ההגיון הבריא והפשוט מראה כי כל הבית הרי הוא לבן, ואילו ההיגיון המנתח או המדעי מראה כי הבית לבן בוודאי רק בצדו האחד, בסופו של דבר הסתובבת סביב כל צידיו של הבית, והנה כולו הפך לבן, גם לפי ההיגיון המנתח או המדעי]
כך שלדעתי אפשר להציע תיקון לדבריך, ולנסחם מחדש כדלהלן:
"מה שבדרך כלל נכון, שההגיון הבריא והפשוט, מסכים בסופו של דבר עם ההיגיון המנתח או המדעי אך לא תמיד זה מנותח או מדעי"
הרבה פחות מרשים, ועם הרבה פחות משמעות.... סליחה!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2005 02:58 |
|
| |
עד כמה שידוע לי, השטריימלים בזמנינו אינם עשויים זנבות שועלים.
ולגופה של טענה, מיימוני, הרי לנו כאן התנגדות בין ההגיון הבריא והפשוט להגיון המנתח (שוב...). הפשוט, מכליל מצד לצד וכו', והמנתח - מחלק ביניהם.
מה שבדרך כלל נכון, שההגיון הבריא והפשוט צודק. אך לא תמיד זה מדעי, וכמש"נ בארוכה באשכול המיוחד לכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2005 16:33 |
|
| |
"מימי לא ראיתי שועל ולא זנב שועל"
הרב מיימוני, אתה לא גר בבני-ברק?
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
אני לא מתכוון להיבטים זואולוגיים של חיי התושבים, אני מתכוון לשטריימלים, שעשויים, כידוע, מזנבו של שועל!
(מחקתי את החתימה...)
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2005 16:21 |
|
| |
מואדיב
גם אני לא ידעתי מה תכלית הציטוט, אך הוא בלי ספק מעורר מחשבה.
כמובן, אין חדש תחת השמש. הנה עוד שני מקורות, אם כי פחות מכובדים, ובדרך כלל אין כוללים אותם בהיסטוריה של הפילוסופיה של המדע:
"- מדוע צבעת את המכונית שלך בשני צבעים, משני הצדדים?
- חכה עד שתשמע את העדים במשפט התנועה שלי..." (בדיחה עתיקת יומין).
סופר המד"ב היינלין, נדמה לי מספרו המפורסם ביותר, "גר בארץ זרה" (ואחד הגרועים שלו, לדעתי, אבל היינלין הוא נושא בפני עצמו) מציג אותו רעיון, בלבוש אחר. הוא מתאר מעמד של "עד מקצועי". העד לומד להבחין בין נתונים לבין פרשנות. כאשר העדה המקצועית נשאלת לצבע של בית העומד על הגבעה המרוחקת, היא משיבה: הצד הפונה לעברנו הוא לבן.
מסקנות בפילוסופיה של המדע:
א. אנו נוטים לבנות טיעונים בלתי תקפים על סמך מידע חישה מועט מדי.
ב. אנו משתמשים כנראה בעקרון הפשטות כדי לבנות את המעברים הבלתי תקפים האלו (הזנב של השועל נראה אותו דבר משני הצדדים. הבית והמכונית צבועים באותו צבע מכל הצדדים).
ג. כל ההאמנות שלנו (BELIEFS) קשורות יחד ברשת, כטענת קוויין. לכן, לא ניתן להפריך רק טענה בודדת, כתקוותו של פופר. (במקרה זה, אנו עוברים מן נתון החישה הבודד, צבע של צד אחד, או מראה של צד אחד, אל השערות נוספות, אך הן בנויות על יותר מאשר הנחה אחת! בכל זאת, אם יתברר לנו שטעינו, בדרך כלל נוותר על טענות אחרות ולא על עקרון הפשטות, למשל).
ועובדה מפתיעה: עקרון הפשטות עובד. בדרך כלל הבית כן צבוע באותו צבע מכל הצדדים, וזנבו של השועל נראה אותו דבר מכל הצדדים (אין לי מידע מדוייק בתחום האחרון. מימי לא ראיתי שועל ולא זנב שועל. אולי בגן החיות?).
ועוד הערה אחרונה: האם יש נתון חישה בודד בפני עצמו, שאינו תלוי עיבוד, תיאוריה והקשר? (סמיילי מחייך בערמומיות).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2005 15:42 |
|
| |
בס"ד
מה המסר החינוכי של שיחת הילדים?
|
|
|
|
|
