ש"ס לובלין

אני מן המשתמשים הוותיקים בש"ס לובלין [מוכר שם בשם אחר], אני משמש כר"מ באחת הישיבות בארץ בס"ד, וב"ה אני וכל שאר הצוות בישיבתנו נהנים מאד ממדור ביאורי הדף, הייתי רוצה להציע שתדפיסו את ביאורי הדף כספר נפרד,
 לדעתי, -וכן אני מכיר את רוב הישיבות בארץ בס"ד- הספר יצעיד את עולם הישיבות ב"מראי מקומות" צעד אחד קדימה,
וייחטף בכמויות מרובות, [הייתי מתיימר לומר, שאפילו יותר ממכירת והגית כעת].                       לפני כמה שנים יצא לאור הספר "דבר יעקב" ונחטף עד היום בכמויות מרובות, ובכל מחזור שנלמדת מסכת [באיזה ישיבה שתהיה]  שה"דבר יעקב" כתב עליה, נקנה הספר בעשרות עותקים ע"י תלמידי הישיבה, כידוע ענין זה לכל יודעי תלמוד.    כמדומני, שהדפסת ביאורי הדף כספר יצעיד את עולם הישיבות עוד צעד קדימה, והוא יחטף ברמה יותר גבוהה מאשר ה"דבר יעקב" כיום...

ראשית כל תודה על האינפורמציה המעניינת.
שנית, לדעתי השימוש בשם בא לעורר אסוציאציה לעולם שהיה ואיננו, מה שגם המודעה ניסתה להציג.
ואלט-לייבניץ זה הניו-לייבניץ האמיתי.

כנראה אני שייך ל"ניו לייבניץ"...
ולעצם הענין: החל משנת תר"ו הוחל השימוש בנייר מכיל עץ בתעשיית הנייר. זה היה זול יותר, ובכל הדפוסים מיהרו לחסוך, ורק לאחר שנים התבררה הפאשלה: הדפים החלו מצהיבים ויתירה מכך (כלומר כמעט חומים), ובמקרים קיצוניים אף מאבדים את הגמישות ונשברים בכל דפדוף.
כל ספר שהודפס קודם לשנה זו - הינו עפ"י רוב בנייר "ריגאל" שאינו מצהיב לעולם.
ספר שעונה לתואר "עתיק", כלומר שיש לו ערך בשוק הספרים העתיקים - לרוב הוא מלפני שנת תר"ו, ולפיכף "ספר עתיק צהוב דפים" זה צירוף מילים שמופיע בספרות אך אינו כ"כ נכון.
יוצאת מן הכלל מהדורת וילנא שלמרות שהיתה יוקרתית והופצה גם בכריכות עור (ויש לה ערך כספי גם היום) - הודפסה על נייר מכיל עץ ולאחר כמה עשורים הדפים החלו להיות בלתי נעימים לעין וגם לא לחוש הריח.
יצויין כי בדפוס סלאויטה-זיטומיר לא חסכו בכסף, והעדיפו להשתמש בנייר ריגאל גם לאחר המהפכה בענף, ולכן הגמרות שלהם משובבות עין ונפש עד היום.
את הגמרות של ש"ס לובלין לא ראיתי אלא בדפוסי צילום, ומה שהערתי היה על צורת האותיות ועצם המהדורה שלא היתה מוצלחת במיוחד. חתן בבית עשיר היה מבקש ש"ס סלאויטה או וילנא. לש"ס לובלין בשעתו, לא היתה היוקרה הזו.
אני מקוה שהפעם הדברים ברורים יותר.
אך כל זה אינו נוגע לענייננו אלא מחמת שכב' המעיר על דבריי הקודמים, טוען כאילו "ש"ס לובלין" בא לעורר אסוציאציה של גמרא עתיקה. ולא היא. הקשר הוא פשוט: לובלין של רבי מאיר שפירא, מנחיל רעיון הדף (ומכאן לקדוק עניות: את רעיון הדף העלה רמ"ש בעודו רבה של סאנוק, והדבר תפס תאוצה בכהנו ברבנות פיוטרקוב. השנים הספורות שעשה ברבנות לובלין לא בהכרח קשורות ל"דף היומי" שהיה נחלת הכלל קודם ליח"ל.