בס"ד :
כיון ששורש המילה ומשמעותו השימושית ההיסטורית, מייצגת עוצמה וריכוז, שזה אינו מאפיין כאשר דנים על הכל כאחיד ורציף ללא יוצא מהכלל, על כן מבחינתי אין משמעות למילה זו, אלא כהשאלה אלילית, והיינו במקום, לראות עוצמה וריכוז מהלכי הבריאה בשמש, יש לראותה ב"הווה" אשר הוא מתאים להיות אלוהים. אבל המילה אינה מתארת מבחינתי משמעות ישירה.
המשמעות הישירה למה שיש המייחסים למילה זו, אני רואה בשם י-ה-ו-ה, והיינו ההווה עם כל מה שרק שייך לדמיין בו על עתיד עבר וכו'.
הווה הוא קריטריון למוצא הבחירה של האדם. כלומר אדם אינו אמור לבחור רק כלפי מגרש מסויים, כמו הנאות וכיו"ב, אלא ביחס לכל נתון קיים, היינו ביחס הווה שהוא אחד, ואי אפשר להתפצל בבחירה לחלק ממנו, שהרי הכל באחדות ההווה אשר מכירים ללא גבול הגבלה וסייג.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=698985
נשלח ב-1/8/2005 02:07
בס"ד
כל דברי רבנו האר"י ז"ל הם משל וחייבים להבין את הנמשל
של קבלת האר"י זצ"ל,וידוע שרבנו הרמח"ל זצ"ל זכה להבין את הנמשל של האר"י זצ"ל כפי שהעיד עליו הגר"א זצ"ל
ובכלל בשיטת הקבלה יש ללמוד קודם בספרי קבלה קדמונים
ס' יצירה מדרש הבהיר פרקי דר"א פרקי היכלות דר' ישמעאל
ועוד....
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1334417
נשלח ב-18/7/2005 18:26
בס"ד
תגובת יהוסף:
בהקדמת חובות הלבבות שהועתק כאן לא מזמן,מביא שעסק חכם אחד בעניין מידות 35 שנה,וכששאלו אותו שאלה בהלכות גירושין,נזף בו על כך שמתעסק בדברים שאינם מיסוד נפש האדם.
אנו נתקלים לרוב,בדו שיח אינטנסיבי סביב נושא האלוקות, זה אומר בכה וזה אומר בכה,זה שולל וזה מחייב.
השאלה שמציב אותו חכם בהקדמת חוה"ל,עולה וניצבת בפני כל העוסק ודן בשאלת האלוקות, האם זו השאלה הראשונה שעל האדם לשאול את עצמו?
שמא שניה או שלישית בחשיבותה שאלה זו?
האם לא מפנים אנרגיה שאמורה להיות מופנית לערכי היסוד של האדם כאדם?
שאלה זו עולה ומתעצמת כאשר אנו רואים שהתנ"ך מקדיש הרבה מאד יחס לנושא האלוקות.
מה שנראה,כי עיקר העיסוק באלוקות מצד היהדות ובמהלך ההיסטוריה הקדומה,באה על דרך השלילה.כלומר,אנשים קידשו כוחות,סגדו ורצחו בשם כוח השמש את עובדי הירח,אנשים השחיתו את מה שקשור לכח אחד בשם הכח האחר,עד שבאה התורה ואמרה-אין כוחות מחולקים,אין חלק במציאות שאינה זכאית לכבוד,הכל זה יחידה אחת של אותם ריבוי אלים-אלוקים-אל בלשון רבים,ואם מדברים על "ציות לכוח" אין לזה מקום אלא כלפי "כלל הכוח" הזה.ומכאן שזה היסוד לביטול תפיסות עולם שגויות.
ועל דרך זה נוכל להבין גם את המשמעות החשובה לחיינו,גם כאשר התמעטו עובדי ע"ז ברמה שהיתה אז.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1472406
נשלח ב-14/7/2005 16:28
בס"ד
לאריק:
אכן הגר"א מוילנא זלה"ה אמר בכתר ראש:"שהיכן שמסתיימת הפילסופיה מתחילת קבלת הרמ"ק והכין שמסתיימת קבלת הרמ"ק מתחילה קבלת האר"י ז"ל".עכ"ד. זאת אומרת שישנן דרגות בהשגת החכמה מתחילים מחכמת הטבע התכונה הפילוסופיה ואח"כ חכמת האלוקות.ועל אמר רבנו הרמב"ם במורה הנכוכים "שלושת ימים אל תגשו אל אשה" שהם שלוש-חכמות חכמת הטבע חכמת-התכונה וחכמת-האלוקות.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=15&topic_id=150702
תגובת יעקב:
אריק.
עומק הכוונה במחלוקות בית הלל ובית שמאי הוא שלכל אחד יש נטיות נפשיות (תקרא לזה איך שאתה רוצה) שעל פיהן הוא רואה את הדברים.וההלכה נקבעת על פי כללי פסיקה איך מכריעים בין הדעות.
אני לא מדבר על מחלוקות בהלכה, שהן בעצם שאלות תיאורטיות, והשאלה המעשית של הפסיקה היא משנית. אני מדבר כאן על מחלוקות עובדתיות, בתיאור של דברים מטפיזיים מציאותיים. איך יכול להיות שרוח הקודש תגלה לאחד תיאור מסויים, ולאחר תיאור אחר. ודאי שיש בכל דבר ודבר הבחנות רבות, השאלה היא האם ניתן להשתמש בהנחה זו באופן גורף? האם כשהגר"א לדוגמה למד זוהר והתחדש לו ברוח הקודש הבנה מסוימת,אבל לרמח"ל היתה גירסה אחרת שהתגלה לו ברוח הקודש שגילויה הוא אחר לגמרי,האם גם אז תאמר שכל אחד על פי שורש נשמתו הגיע לגילוי שלו?
לדעתי הגישה שגורסת אמיתות סתירות מופשטות על פי הבחנות שאינן מוכחות לוגית אלא רק מכוח ההנחה שאין סתירות איננה עומדת בפני הביקורת.
כדי ללבן שאלה זו ביקשתי תשובה לשאלה פשוטה:מה זה בכלל רוח הקודש עליו המקובלים מדברים כמקור לגילויים?
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=14&topic_id=150702
נשלח ב-14/7/2005 03:31
בס"ד
תגובתי לדבריו:
הדבר ברור ביותר כמו שיש הבדל בהשגת הנביאים בין השגת משה רבנו שהוא אספקלריא מאירה מצוחצחת ושאר הנביאים אספקלריא שאינה מאירה.כך בדרגת רוח הקדש יש אחד ששורש נשמתו אחוז במוחין והמושגים של הקבלה היו נהירין לו כשבילי דשמיא ויש מהחכמים שלא האיר עליהם אור ה' כלל
ועסקו כל ימיהם רק בפשטי-התורה וכמ"ש רבנו הרמב"ם בפחיתה למורה הנבוכים "ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים" עש"ה.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=14&topic_id=150702
בס"ד
תגובתי לדבריו:
המחלוקות ברוח הקדש משום שכל אחד אחוז בשורש נשמתו
ומקום אחיזתו אחד בדרגת ראש אחד בדרגת אמצע ואחד בדרגת
סוף בחינת רגליים,ולכן ישנם מחלוקות,יש אחד שהאיר לו יותר ואחד פחות האיר לו.ודי בזה למבין.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=14&topic_id=150702
בס"ד
תגובתי לדבריו:
פירוש הדבר:שכל המושגים אינם כפשוטם ולכן חייבים ללמוד את ההקדמות לחכמת האמת ואורך הההצעות כמ"ש רבנו הרמב"ם
במורה הנבוכים ח"א(פל"ד)בסיבות המונעות לפתוח הלימוד
באלהיות והביא שם חמש סיבות הסבה הרשאונה קושי הענין בעצמו ודקותו ועמקו,אמר רחוק מה שהיה ועמוק עמוק מי ימצאנו וכו' עכ"ל הנצרך לענייננו .
זאת אומרת שבגלל דקות הדברים ועמק המושג ישנה בעיה איך
לבאר את הדברים והמושגים של חכמת האמת על צביונם הרוחני
ולא ליפול ברשת ההגשמה,ולכן חייבים לברר את האמת לאמיתה של תורה כדי לדעת איזה פירוש יותר כיון אל האמת.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=14&topic_id=150702
נשלח ב-14/7/2005 03:13
בס"ד
תגובת יעקב:
מה פירוש "על פי השגתו שלו"? "על פי דרגתו"?
אתה בעצם אומר שכל מקובל מבין את רוח הקודש שמדברת אליו על פי "השגתו" (כנראה שכוונתך לעומק הבנתו במושגים המופשטים של חכמת האמת),אז המשמעות היא שצריך למצוא (איך?) את מי ש"השגתו" היא האמיתית! כלומר,אתה לא יכול לסמוך על מי שאומר דברים ברוח הקודש כי אולי "השגתו" אינה מספיקה להבין נכונה את מה שנאמר לו.אחרת,אם כולם מבינים,לא היו סתירות בין "השגתו" ל"השגתו" של המקובל השני.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=14&topic_id=150702
נשלח ב-14/7/2005 03:11
בס"ד
תגובתי לדבריו:
על כך עניתי במפורש כל מקובל מסביר על פי השגתו שלו,כי יש דרגות ברוח הקדש ולא כל הדרגות בהשגה שוות,ומוהרח"ו זצ"ל אמר שגם שאדם מקבל מגיד שיבדוק אולי רוח אחרת עימו ועיין בשערי קדושה,לכן תבין כי כל אחד לפום מה דמשער בליבה.ולאו כל מוחא סביל דא כי העניין הוא בדקות ועיין בפנים מסבירות לרבנו האר"י אשלג זצ"ל (ענף א') על העץ החיים.ודו"ק.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=14&topic_id=150702
