קיבלתי את דבריו של מרן שליט"א לפרסום:
כל הזכויות שמורות ל"עונג שבת" שקיבלו את השורות ייחודית ממרן, אגב המילים הם שלו ללא שינוי כלשהו.
-------------------------------
מר
לי מר, על צדיק כתמר, ידיד נפשי חבר נעורים, הגאון המפורסם רבי ברוך בן חיים זצ"ל. אשר נזדכך ביסורים ונשמתו הטהורה עלתה לשמי מרומים, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו. סעו המה למנוחות עזבו אותנו לאנחות.
זכור
אזכור, כי בכל ביקורי בארצות הברית, ונשאתי דברים בבהכ"נ המרכזי "שערי ציון", ברוב ענוותו היה מתרגם את דברי כדי שיבינו גם אלה שלא זכו להבין בלשון הקודש, והיה מתרגם להם בשפתם בחן וחסד, וכל הקהל הקדוש היו שותים בצמא את אמרותיו, כי נופת תבענה שפתותיו.
עוד
בצעירותינו שלמדנו יחדיו בישיבת פורת יוסף נקשרנו בעבותות אהבה, ועם היותו ארי שבחבורה, ניחון במדות נאצלות, נהג בענוה יתרה, באהבה ובחבה ובידידות נפש, והשתדל תמיד לעודד את החברים שלנו, לחזק ידים רפות ולאמץ ברכים כושלות, זכרה לו ה' לטובה ולברכה.
עליו
יכון הפסוק שקונן דוד המלך את רעו כנפשו יהונתן בן שאול, צר לי עליך אחי יהונתן, נעמת לי מאד, נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים. ולכאורה הדבר תמוה להזכיר אהבת נשים בתוך מלי דהספדא. וביאר הגאון בעל נודע ביהודה, כאשר הספיד את גדול הדור רבינו יהונתן אייבשיץ זצ"ל, כי הנה אמרו ביבמות (סג.) בשבחם של נשים צדקניות, "דיינו שמגדלות את בנינו לתורה ומצילות אותנו מן החטא". והנה אף יהונתן בן שאול אשר היה אב בית דין מקודש, כמאמר חז"ל במועד קטן (כו.), הפליא עצה הגדיל תושיה, וגם הוכיח את העם ללכת בדרכי התורה ומצותיה אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, ונתן הקדוש ברוך הוא תשועה גדולה על ידו, בהיות שהיו בו שתי סגולות אלו, הצלת העם מן החטא על ידי תוכחתו ומוסריו, וגם לימד תורה ודעת את בני ישראל, (וכמו שדרשו על הפסוק ללמד את בני יהודה קשת, זוהי מלחמתה של תורה), ואותו הדבר יש לומר על רבינו יהונתן אייבשיץ, שהיה כחו גדול להוכיח את העם, כפי שבאו דבריו לידי ביטוי בספרו הנפלא "יערות דבש", ורבים השיב מעון, וכן היה כחו עצום ורב בהרבצת תורה בפלפול ובבקיאות עצומה, כאשר עיני המעיין תחזינה מישרים בספריו "כרתי ופלתי" "אורים ותומים" ושאר ספרים. לכן יומלץ עליו "נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים". כדברים האלה ניתן לומר על המנוח שאנו עוסקים בכבודו, אשר היה מנהיג לעדתו בעל שיעור קומה, אשר יוציאם ואשר יביאם, כאשר ישא האומן את היונק, והנהיג את צאן מרעיתו על מבועי התורה והיראה, ונטע בלבם אהבת התורה, והמריצם לתרום לישיבות ובתי מדרשות שבארץ ישראל, ונודע שמם לתהלה ולתפארת כתמכין דאורייתא, הרביץ בהם תורה ויראת שמים וחינך את בניהם לתורה, והציל אותם מן ההתבוללות אשר עושה שמות ביהודי ארצות הברית, כי רגזו וחלו מפניו. על דא קא בכינא, חכם שמת אין לנו חליפתו אין לנו תמורתו, חבל על דאבדין ולא משתכחין.
נאמר
צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגא, יש לך צדיק אהוב על הכל, דבריו נחמדים לכל, ומתוקים מדבש ונופת צופים, בענוה ובאצילות נפש, אבל אינו מסוגל לעמוד בפרץ מול אנשי עולה, עם קשה עורף, אשר לא ישאו פנים לזקן, ויבעטו אורחותם. ויש לך צדיק תקיף מאד כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים להשליט ביד חזקה ובזרוע נטויה את מרותו עליהם, אולם המנוח היו בו שתי התכונות גם יחד, מצד אחד ליראי ה' ולחושבי שמו, כתמר יפרח, בחן ובחסד באהבה ובחבה, בסבר פנים יפות, לקרבם בימין צדקו לתורה וליראת ה' טהורה. ומצד שני כלפי אינשי דלא מעלי, אזר כגבור חלציו, אשר לא ישא פנים, ולא יגור מפני איש, כי האמת נר לרגליו, ונאלצו להכנע בפניו, מפני רום ערכו וגדולתו, ובעונות הרבים היה לאין מחמד כל עין. ונחמתנו שהשאיר אחריו בנים צדיקים ונאמנים, תלמידי חכמים יקרים מזהב ומפז רב. וכבר אמרו חז"ל (ב"ב קטז.) על הפסוק, והדד שמע כי שכב דוד עם אבותיו, וכי מת יואב שר הצבא. מפני מה בדוד נאמרה שכיבה, וביואב נאמרה מיתה, אלא דוד שהניח בן חכם נאמרה בו שכיבה, ויואב שלא הניח בן כמותו נאמרה בו מיתה.
השי"ת
יראה בעני עמו, ויקיים לנו את חכמי ישראל וזרח השמש ובא השמש. וכל קהל ישראל יעלו מעלה מעלה בתורה ויראת ה' טהורה, ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. אוהב ה' "שערי ציון" מכל משכנות יעקב.
 |
|
|
