זה תקציר המיתולוגיה הש"סניקית

בראשית 1985 מונה בחור מזרחי צעיר, לתפקיד עוזר שר הפנים הרב יצחק פרץ, יושב ראש התנועה המזרחית, ש"ס. בציבור הישראלי התחילו יותר ויותר לשמוע את השם אריה, אריה דרעי, וחלומות גדולים ומתריסים על שינוי מצבם של המזרחים בישראל בכלל ובתוך החברה החרדית בפרט. בסיום אותה שנה מונה דרעי לתפקיד מזכ"ל ש"ס ומשם אצה לו הדרך.

בגיל 27 מונה לתפקיד מנכ"ל משרד הפנים, בגיל 29 לשר הפנים, השמים נראו הגבול. ב‭1985-‬ אף אחד בישראל עדיין לא ידע איך להתייחס לנטע הזר הקרוי ש"ס. זו היתה תנועה שבבחירות ב‭1984-‬ הדהימה את הפוליטיקה הישראלית ואת עצמה והכניסה לכנסת ארבעה נציגים, שמיד הוגדרו כעב"מים. דרעי מתחיל לשחק בפוליטיקה של הגדולים ויחד עם פרץ עוסק במלאכת תיווך בין ראש ממשלת האחדות שמעון פרס לבין השר הסורר אריאל שרון. הזכייה של ש"ס בארבעה מנדטים ב‭1984-‬ היתה מדהימה, אבל לא חסרת תקדים. שלוש שנים קודם לכן הצליח אהרון אבוחצירא עם תמ"י לזכות בשלושה מנדטים ובדרך רשם עוד פרק מתמיה בהיסטוריה של ניסיונות ההשתלבות של המזרחים בישראל, כשחטף כתב אישום, יצא זכאי ומיד חטף כתב אישום שני. היו שטענו כי מדובר ברדיפה אחר פוליטיקאי מזרחי.
ש"ס בכלל היתה אמורה להיות תנועת מחאה מזרחית פנים-חרדית . העסק התחיל להתגלגל לקראת הבחירות המוניציפליות של שנת ‭.1983‬ באותה שנה בירושלים הסתובבו שלושה ספרדים חרדים עם תחושת עלבון צורבת. תיקון: בישראל הסתובבו מאות אלפי מזרחים עם תחושת עלבון צורבת, שלושה החליטו לעשות מעשה. האחד, הרב נסים זאב, היום חבר כנסת, התדפק על דלתות בניסיון להשיג כסף להקמת סמינר (תיכון) חרדי לבנות, השני, הרב יעקב כהן, היום מוכר ספרים בשכונת גאולה בירושלים, התחנן למנהלי סמינר חרדי אשכנזי שיחזרו בהם מההחלטה לסלק את בתו מהמוסד החינוכי שבניהולם והיה משוכנע כי אם רק היתה אשכנזייה כל זה לא היה קורה לה, והשלישי הרב שלמה דיין, שגם הוא סחב עלבונות, הסיקו מסקנה מפתיעה: גם למזרחים יכול להיות כוח פוליטי. הם הקימו את ש"ס בירושלים וזכו בשלושה נציגים במועצת העירייה. ההצלחה עוררה את השטח לקראת הבחירות לכנסת ב‭1984-‬ הרב עובדיה יוסף, השתכנע לקבל על עצמו את תפקיד המנהיג הרוחני והסמל. לצדו הגיע בעסקת חבילה גם אריה דרעי, שכתלמיד בישיבת העילית הליטאית "חברון" הפך לחברו הקרוב של בנו של הרב עובדיה, הרב דוד יוסף, והתחבב על הרב.
הפרדוקס האשכנזי של הרב שך
תנועת המחאה המזרחית והפנים-חרדית, שחשבה בקטן, זכתה לסיוע בלתי צפוי משלושה אשכנזים. אשכנזי אחד, מנהיג הציבור הליטאי הרב אליעזר שך, פרש את חסותו על ש"ס. ביום הבחירות הרב שך אף תרם לש"ס לפחות חצי מנדט של מצביעים אשכנזים שהצביעו ש"ס בהנחייתו. זה היה פרדוקס מוזר, שתנועת מחאה נגד יחס החרדים האשכנזים מונהגת על ידי מנהיג החרדים האשכנזים. אשכנזי שני, "מלך הספרדים‭,"‬ המרוקאי מנחם בגין, שהוביל תנועת מחאה מזרחית בשם "הליכוד‭,"‬ נטש את הזירה והותיר חלל שש"ס עוד תמלא. גם היעלמותו של אשכנזי נוסף, שלא נעים לומר, אבל גם הוא הוביל תנועת מחאה מזרחית - הרב מאיר כהנא, תסייע לש"ס להפוך לתנועת מחאה מזרחית המונית.

ובכל זאת, נראה שכל זה לא היה קורה, וש"ס לא היתה מגיעה בבחירות 1999 ל‭17-‬ מנדטים וגורמת ל‭430-‬ אלף מזרחים להצביע עבור מפלגה שבראשה דרעי המורשע בעבירות חמורות, אלמלא איש אחד: אריה דרעי. ‬ לדרעי זה לא הספיק, ש"ס בהנהגתו של דרעי הצליחה במקום שבו נכשלו האחרים - דוד בן-הרוש, הפנתרים ותמ"י - והפכה למציאותית את המשימה הלכאורה בלתי אפשרית: לגרום למזרחים להצביע בהמוניהם עבור עצמם. נשמע דמיוני שמזרחים יצביעו עבור עצמם, מה? אבל דרעי גרם לזה לקרות. הם התייצבו אחד אחרי השני ושלשלו לקלפי עוד ועוד פתקים שצעקו: "הוא זכאי‭,"‬ "הוא זכאי‭,"‬ וזעקו: "הוא נרדף‭,"‬ "הוא נרדף‭."‬ איך הם לא הבינו שאם היו קוראים לדרעי עייזר ויצמן או אהוד ברק או אריק שרון היו נוהגים בו בדיוק באותה צורה? למה הם התעקשו לפרסם מודעות "תראו מה שצבע יכול לעשות‭?"‬

את הזרעים החל דרעי לזרוע כבר אז ב‭.1985-‬ חלק מסוד ההצלחה היה ההבנה כי אולי יש מזרחים לא מסורתיים, אבל אין זהות מזרחית שהיא לא מסורתית. שימת הדגש על העניין הדתי ועל המסורת הספרדית עבדה. החל בולמוס עשייה, ג'ובים לספרדים בכל מקום אפשרי, הקמת "אל המעיין‭,"‬ הקמת רשת החינוך "מעיין החינוך התורני‭,"‬ ומעל הכל: בניית דמותו של הרב עובדיה יוסף כ"גדול הדור‭."‬ הרב ממילא היה גדול הדור וענק בתורה, רק היה צריך מישהו שישכנע את המזרחים שיאמינו בו ובדרך יתחילו להאמין גם בעצמם. התמונות הצבעוניות, עם הגלימה הצבעונית עשו את שלהם. והיה עוד דבר: דמותו של דרעי עצמו, מנהיג מזרחי מפוצץ בשכל וכריזמה, זה שהסתכל לאליטות בלבן של העיניים ובלבן של העור, וסירב במשך תקופה ארוכה לכופף את הראש בהכנעה כמו כל מזרחי טוב, אז פשוט הורידו לו את הראש, לגמרי. אבל לפאניקה מהאיום השחור שאיים לשנות כאן סדרי עולם, מהאיש שהתסיס, הרטיט, הכעיס והבעיר, יש מניות יסוד בשינוי (הלא מספק) בשיח החברתי בכל הקשור למזרחים בישראל.

לשם דיוק: זו אחת הגירסאות בביוגרפיה של שס

שום מילה על אלי ישי??

והקרדיט?