| נשלח ב-23/7/2005 21:46 |
 |
| |
ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה- הכנס מחר
.
"ציון במשפט תפדה
ושביה בצדקה"
ביום י"ז בתמוז, היום שבו נפרצה חומת ירושלים,
אנו מבקשים לעצור מכל עיסוקינו ולהתכנס
לקריאה וזעקה לתיקון החברה בישראל
פגיעה בכבוד האדם, תנאי העסקה משפילים, אלימות במשפחה, סחר בנשים, פער
חברתי הולך ומעמיק ופגיעה מתמשכת בזהותה היהודית והמוסרית של מדינת
ישראל מחייבים אותנו לצאת לרחובה של עיר, ללמוד, למחות ולפעול לתיקון החברה.
הכינוס יתקיים ברחבת עיריית ירושלים, כיכר ספרא
ביום ראשון י"ז בתמוז, 24.7 בשעה 16:30
16:30 : התכנסות ודברי פתיחה
17:10 : שיעורים בקבוצות- (לרשימת השעורים)
18:10 : דברים מפי אישי ציבור
18:30 : תפילת מנחה / שיעור במקביל מפי פרופ' ניסים קלדרון
19:30 : דברים מפי אישי ציבור, סיום האירוע והצום
משתתפים (רשימה חלקית): הרב שלמה אבינר, הרב מוטי אילון, עו"ד יובל אלבשן, הרב יעקב אריאל, ד"ר מאיר בוזגלו, הרב יואל בן נון, הרב ברוך גיגי, הרב אבי גיסר, הרב יהודה גלעד, משה הגר, ד"ר אביעד הכהן, הרב רא"ם הכהן, מיכאל וויס, הרב יהודה זולדן, ד"ר גדי טאוב, הרב עודד ישראלי,הרב בני לאו, הרב אהרון ליכטנשטיין, תמי מולד חיו, איתן מור יוסף, פרופ' אוריאל סימון, הרב אריה סמדג'ה, שניאור עילם, הסופר אלי עמיר, מלכה פיוטרקובסקי, הרב שי פירון, פרופ' ניסים קלדרון, הרב יובל שרלו.
האירוע מתקיים בברכת סגן ראש עיריית ירושלים, מר שמואל שקדי
http://www.mtzedek.org.il/show.asp?id=5751
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2005 00:53 |
|
| |
אני יודעת שזהו משפט קצת פרדוקסלי, אבל לאחר ההשתתפות בכנס ההרגשה היתה שזהו היה י"ז בתמוז במיטבו.
הדוברים, הדברים והאוירה בהחלט היו מרגשים. על אף חשש המארגנים, שהשנה פחות אנשים יגיעו עקב ההתנתקות, הנוכחות היתה גדולה יותר מבשנים עברו. (גם שם בהחלט עלה הנושא - האם בשעה כזו יש עניין לדון בעניינים חברתיים). בעקבות ההד החיובי של הכנסים הקודמים, השנה היה קל יותר להביא דוברים רבים ומראשי הציבור הד"ל (הרב ליכטנשטיין, הרב אילון, הרב אבינר ועוד). השיעורים המרתקים שניתנו על ידי ראשי בתי-המדרש כך, בפרהסיה, לכל החפץ להקשיב בכיכר העיר בהחלט יצרו אוירה מיוחדת. לא בכל יום מזדמן לשמוע את האנשים והנשים הללו מחוץ לכתלי ביהמ"ד מביעים את דעתם בנושאים החברתיים. בהחלט יציקת תוכן מעשי חשוב וראוי ליום זה. ובמיוחד ביום זה.
נ.ב אחד הצעדים האופרטיבים של התנועה הוא ייסודו של "תו התקן החברתי" לבתי עסק. מצויין וחשוב. http://www.mtzedek.org.il/
|
|
|
|
| נשלח ב-26/7/2005 17:52 |
|
| |
גו"ג, חן חן לך  . הצלחתי להתגבר על הקשיים בסיוע רשת של משולחים ושד"רים מארעא דישראל. לו הנהלת הפורום היתה יודעת בכמה מאמצים עלה לי הדבר, אני משוכנע שהייתי זוכה באות יקיר הפורום (אולי פסלון של הגר"ג סיננפעד כשהוא שרוע על ערסלו?).
לגבי סוציאליזם ויהדות ד"ל - אכן מבחינת תיאוריה משמעותית, עולה בזכרוני רק מאמר ארוך של ר' יוסקה אחיטוב מישיבת הקבה"ד בעין צורים. דומני שהוא פורסם בזמנו בתתחומין (ויש לצרף אליו את המאמר של המחבר שאיני זוכר את שמו בעניין קומוניזם ויהדות, מתוך תפילה לבורא עולם שהמחבר העלום לא יכעס עלי על שכרכתיו ברבנים מסוג מיזרוחי, ר"ל).
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2005 23:25 |
|
| |
ממללא,
ראשית כל, ראוי לי לברך "ברוך מחיה הניקים", ואף לשים כמה צלמיות לרגל שובך:       . האם התגברת על הקשיים שמנעו ממך את הגישה לאתרא קדישא הדין?
לגבי רבני הצה"ד, נראה לי שאתה טועה. ההתרפקות על המפא"יניקים של פעם לא היתה מתוך דמיון אידאולוגי - אלא, אולי, בכך שלמפא"יניקים, ברובם, לא היתה אידאולוגיה בתחום הכלכלי, בודאי לא סוציאליסטית. את זה הם השאירו למפ"מניקים. האגף הסוציאליסטי בציונות הדתית ההיסטורית התרכז בעיקר ב-"הפועל המזרחי", שאמנם יצא מתוך המזרחי אך היה שונה ממנו במובהק, כשוני שבין ותיקי הקיבוצים הדתיים לבין רואי החשבון, עורכי הדין ואנשי ההיי-טק של גבעת שמואל דהיום. גם הלהט הזה כבר גווע וכמעט איננו, ואת מספרם של הסוציאליסטים הדתיים היום תוכל למנות על אצבעות מעטות מאד. לגבי רבני הציונות הדתית, כמעט איש מהם אינו עוסק בתחומי כלכלה כעיסוק מרכזי, ההשכלה שלהם, בדרך כלל, לא הכשירה אותם לכך ונדירים בהם בעלי משנה סדורה בתחום זה. אפילו בין רבני הקיבוצים הדתיים עצמם תתקשה למצוא כאלה שינמקו "סוציאליזם מן התורה מנין". הרבנים שהוזכרו כאן אינם ידועים ככאלה.
ועוד הערה קטנה למאירקה - לא נכון לקבוע שרוב הרבנים שהוזכרו שייכים לשמאל הדתי ורק הרב אבינר הוא "קישוט". ברשימה מצויים, פרט לרב אבינר, הרבנים מוטי אילון, יעקב אריאל, אבי גיסר, רא"ם הכהן, יהודה זולדן ויובל שרלו - כל אלה אינם שייכים לשמאל הדתי (אלא אם כן כל מי שאינו קורא לסרוב פקודה הוא מימדניק).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2005 21:07 |
|
| |
מפיסטופלעס
גו"ג,
נוכחות רבנים דתיים-לאומיים אינה מפריכה את חששו של מפיסטו, לטעמי. אדרבה, בית המדרש הדתי-לאומי תמיד התרפק על המפא"יניקים של פעם ושאף לברית איתם (דא עקא, שרעיון שלמות הארץ אילץ אותם להתחבר לחוגים אחרים), ורבנים לא מעטים אימצו לעצמם חזות של פקיד הסתדרות בשנות החמישים, בכמעין אמירה ישראלית (ודומני שעמד על כך עמוס עוז בזמנו).
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2005 00:45 |
|
| |
אתה מעונין בתשובה של מארגני הכנס, או שלי?
לטעמי, פער חברתי הוא שלילי כשלעצמו. למרבה הצער, הוא קיים, ויוסיף להתקיים, בכל חברה אנושית. לא יחדל אביון. למרות זאת, עלינו לשאוף לצמצם אותו, ולהתקרב ככל האפשר למצב של "לא יהיה בך אביון". טבע הדברים של השיטה החברתית הקפיטליסטית יוצר מצב שלחזקים קל להתחזק עוד, ואילו לחלשים קשה להתחזק. התוצאה היא נטיה להרחבה מתמדת של הפער. כנגד נטיה זו יש, לדעתי, להעמיד מנגנוני איזון.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2005 00:33 |
|
| |
בא נשאל שאלה יותר ממוקדת: כאשר מדברים על "פער חברתי ההולך ומעמיק" - למה הכוונה? האם עצם קיום הפער הוא בעייתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2005 23:30 |
|
| |
לי נדמה, שהכנס נועד בראש ובראשונה לשדר - "לא רק מאבק בהתנתקות". נקל לראות את רשימת הרבנים, שרובם שייכים ל"שמאל הדתי" (שהוא למעשה ימין מתון בערכים מוחלטים).
הכנס מקושט גם בדמותו של הרב אבינר, על מנת שזה לא ייראה שקוף מדי. מה גם שגם הרב שלמה אבינר, סולק מהוראה בישיבת בית אל, עקב שמאלניות יתר (יצא נגד סירוב פקודה).
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2005 23:30 |
|
| |
.
ואגב, ד"ש לפורום מהבטאון האחרון של במעגלי צדק (מספר 6) :
מאמר של מיודענו אראל סגל יצ"ו בנושא שגלגל עמנו כאן ארוכות - המנעות מאיסור ריבית.
מנסיוני, לוקח להם זמן מה עד שהמאמרים עולים גם לאתר ברשת, אך כדאי לחכות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2005 22:45 |
|
| |
מפיסטו,
ברשימה החלקית שהובאה כאן יש חמישה-עשר רבנים (שלמיטב ידיעתי, איש מהם אינו מוכר כסוציאליסט פעיל), עוד כמה וכמה מחנכים ואנשי צבור שאינם עוסקים בתחום הכלכלי - ומה שמטריד אותך הם ארבעת האחרים? כמי שנכח בכנס בשנה שעברה, הרשה לי להרגיעך: לכנס אין סדר יום כלכלי מוגדר כלשהו. יועברו בו כמה עשרות הרצאות במקביל, ובתוכן גם של המרצים שציינת, אך אין בכך כדי לבטא תמיכה של הכנס עצמו בדעותיהם. הדוברים המרכזיים היו בשנה שעברה - ויהיו גם השנה, אני מניח - הרבנים אבינר, אלון, ליכטנשטיין, שרלו ואחרים.
בהערת אגב אציין, כי סדר היום אותו תארת בתחום הכלכלי רחוק מאד מלהיות "אולטרה-סוציאליסטי ואף קומוניסטי", ולכל היותר אפשר לכנות אותו סוציאל-דמוקרטי.
האם יש כאן מישהו המסוגל להביא קישור לאשכול על הכנס בשנה שעברה?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2005 22:33 |
|
| |
יש לי בעיה, ואני חש חוסר נוחות עם הכנס הזה ודומיו (נדמה לי שהיה אחד גם בשנה שעברה)
צדק חברתי הוא עניין חשוב. מניעת קיפוח ואפליה היא חשובה. זכויות עובדים הן דבר שראוי לדאוג לו, ובפרט כאשר מדובר בעובדים זרים המועדים לניצול. גם השנה, כמו בשנה שעברה, וגם בקטע של אותה "תעודת כשרות חברתית" שאותם גורמים (נדמה לי) מנסים להריץ, יש התמקדות בחלק הזה (שבעיני הוא החלק ה"צודק") של המאבק.
אבל מצד שני כשאני מסתכל על רשימת המשתתפים (גדי טאוב, נסים קלדרון, תמי מולד-חיו, אלי עמיר) נדמה לי שאני רואה משהו אחר. נתעלם לרגע משאלות חוץ ובטחון וכדומה: נדמה לי (ותקן אותי אם אני טועה) כי מה שאנשים אלו מנסים לקדם הוא מדיניות של שוויון חברתי בסגנון אולטרה סוציאליסטי עד קומוניסטי מתון: מיסוי גבוה, קצבאות נדיבות, ניהול מרכזי של הכלכלה, התנגדות להפרטה, אנטי אמריקניזציה, אנטי גלובליזציה וכדומה. אישית אני מתנגד חריף לגישות אלו, ואני חשדן ביותר לגבי היחס בין האג'נדה כפי שהיא מוצגת כלפי חוץ (צדק חברתי "נכון", בעיני) לבין התוכן הפנימי (חוששני: חזרה לימי מפא"י של שנות החמשים וגרוע מכך)
האם יש לך או למישהו אחר איזו שהיא הבהרה בעניין זה?
|
|
|
|
|
|
