| נשלח ב-24/7/2005 19:30 |
 |
| |
האם בנו של מייסד חב"ד התנצר?
מסע באוקראינה
מסמכים מוכיחים:בנו של מייסד חב"ד התנצר
מאת חגי חיטרון
יצא מדעתו ואחר כך מדתו
מייסד חב"ד,הרב שניאור זלמן
מדובר בפרשה מביכה:משה,בנו הצעיר של מייסד תנועת חב"ד, הרב שניאור זלמן מליאדי (הרש"ז,ובכינוי-"בעל התניא", או "האדמו"ר הזקן"),המיר את דתו והפך לקתולי.מזה 180 שנה, המרה זו של בן למשפחה הנערצת,אדם נשוי ואב לילדים, היא עובדה קשה לעיכול לתנועת חב"ד ולחסידות בכלל.מזה שנים אחדות, עצם התנצרותו של משה היא סברה מקובלת.עתה עומדים לרשות הציבור גם מסמכים המאששים אותה.
כאשר יהודי אימץ את האמונה הנוצרית,זה היה אסון בעיני בני עמו.בוודאי במאה ה-19 ולמעשה עד ימינו (דוגמה בולטת היא יחסו של ישעיהו לייבוביץ' להמרתו של מרדכי וענונו). גם יהודים משכילים ראו אפוא את ההמרה בשלילה נחרצת, ועל המשכיל יהושע השל שור,למשל,נאמר ב-1898 כי "מומר היה בעיניו כגללים וכצואה".אבל משום שהשתמדות היתה מעשה נתעב בעיני כל יהודי, היו משכילים שהתעניינו מאוד בסיפורי המרה בקרב משפחות חסידיות בכלל ובמשפחות חסידיות מיוחסות בפרט וטרחו להפיצם.
התיקים נמצאים במינסק
אשר למשה בן שניאור זלמן:ידיעות וקטעי מידע שהצטברו לאורך עשרות שנים סימנו כי המכתב של משה בן שניאור זלמן השמור בארכיון במינסק.משה מודיע לסגן הכומר של העיירה אולה,מקום מושבו,על החלטתו להפוך לקתולי
תצלום:הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי
אכן התנצר,ואילו אנשי חב"ד הציבו גרסאות אלטרנטיוויות על מהלך חייו ושללו את ההתנצרות בתוקף.עכשיו נחשפות תעודות רבות המוכיחות,לכאורה,כי אכן המיר את דתו.בירושלים מצויים כיום צילומים של כל המסמכים הנוגעים להתנצרות של משה,בן הרש"ז,מתוך תיקים שמוחזקים בארכיון הלאומי ההיסטורי במינסק,בירת בלארוס.
לפני חמש שנים כתב ההיסטוריון דוד אסף מאוניברסיטת ת"א מאמר בכתב העת "ציון" על פרשת ההתנצרות של משה. כל ההתייחסויות החשובות לפרשה נסקרו שם, הן אלה שמקבלות את עובדת ההתנצרות והן אלה השוללות אותה. אסף הגיע למסקנה, כי אין ספק שההתנצרות אכן התרחשה. עם זאת, הביע את התקווה כי בארכיונים העשירים של רוסיה יש מסמכים שעדיין לא נחשפו ושיש בהם כדי לשפוך אור נוסף על הפרשה.
התקווה התגשמה במלואה. בעקבות המאמר יזם חוקר אחר, הפרופ' שאול שטמפר מהאוניברסיטה העברית, חיפושים בארכיון במינסק, ושם התגלו שני תיקי מסמכים שהיו שייכים פעם לכנסייה הקתולית באזור מוהילב (מזרח בלארוס). המסמכים כתובים רוסית, פולנית ולטינית ומוקדשים למשה ולהמרתו. שליחי הארכיון היהודי המרכזי צילמו את תוכנם של התיקים והצילומים מצויים בירושלים. השבוע העביר הארכיונאי בנימין לוקין אחדים מהםלידינו.
אחת התעודות המכריעות בתיק היא מכתב-הצהרה שכתב משה, ב-1 ביולי 1820. הנמען הוא כומר פולני ושמו סיודלובסקי, בעיירה אולה, שבה התגורר משה מאז נישואיו. משה זלמנוביץ' (בן זלמן), שהיה אז כבן 36, כותב כי כבר מזמן הוא שואף לעבור לאמונה הרומית-קתולית. בהמשך הוא מספר, כי משנודע הדבר ליהודים הם ניסו למנוע ממנו את המעשה, הטילו עליו פיקוח צמוד, היכו אותו ואיימו עליו. בכל זאת דבק בדרכו: לא חזרתי מהחלטתי, הדגיש משה במכתב. "דבקתי ברצוני לקבל עלי את דתו האמיתית של ישו הנוצרי, שעליו מעידים ספרי הקודש והנביאים כולם".
התצהיר נעשה בנוכחות עדים - קצינים ופקידים נוצריים אחדים, אשר שמותיהם ועיסוקיהם מצוינים במסמך. הם חתמו והעידו ש"עשה את מעשהו בדעה צלולה". משה בן זלמן הפך לליאון יולייביץ'.
דעה צלולה? על כך יש חילוקי דעות, בלשון המעטה. מקורות יהודיים, גם אלה המכחישים כי היתה התנצרות, מסכימים ברובם כי משה סבל מילדותו מבעיות נפשיות קשות; גורמים קתוליים בכירים, לעומת זאת, אשר בדקו את משה לאחר המרתו ונטו לקבוע כי ההמרה תקפה, טענו כי רק התחזה לפעמים למטורף, מפחד נקמתם של היהודים.
הכמרים החזירו הבן למשפחתו
מה התרחש לאחר ההמרה? לפי המסמכיםשהתגלו, הבחינו גם הכמרים עד מהרה כי אדם מעורער לפניהם, והחזירוהו למשפחתו. לא לבית אשתו וילדיו בעיירה אולה העבירוהו, אלא דווקא אל ליובביץ', עיירת אחיו - האדמו"ר דב בער. משה הוחזר איפוא אל בני עמו ונלקח מהם, חליפות, לשם בדיקת מצבו. בשלב מסוים הודיע כי הוא מעוניין להמיר בתוך הנצרות, ולעבור מקתוליות לפרבוסלאוויות. לבסוף הובא לסנט פטרבורג, ושם עסק בעניינו גם יועץ הצאר, הנסיך אלכסנדר ניקולייביץ' גוליצין, שהמרת יהודים היתה חזונו. משהוחמר מצבו הנפשי הועבר משה לבית מרפא לחולי עצבים בסנט פטרבורג. שם כנראה מת.
ודאי שמניע עיקרי לעיסוק בסיפור הוא הממד הסנסנציוני, השאלה "התנצר או לא".מה שמסביב לא פחות מרתק וחשוב, לרבות אגדות שנולדו.לדעת הפרופ' דוד אסף,הנסיבות שאיפשרו מהלך קיצוני כל כך הן בעיותיו הנפשיות הפתולוגיות של בן הרש"ז.הוא המיר מפני שהיה חולה נפש.האם היו לו גם מניעים קונקרטיים,כגון תרעומת על אחיו הבכור,או לחץ מצד ידיד נוצרי בעל השפעה? אסף דוחה זאת.
אבל כאמור,העניין העמוק בסיפור שוכן בכל מה שנלווה לו, ואת זאת יחווה בעוצמה כל מי שיעיין במסמכים שהתגלו או בתרגומיהם (גם החדשים,הנכללים בספר של הפרופ' אסף, שיראה אור בשנה הבאה בהוצאת מרכז זלמן שז"ר), וגם בעדויות ותעודות שכבר היו ידועות קודם.כל הקשור בפרשה - לרבות התייחסויות של משכילים עויני חסידות,או גרסותיהם של אוהדים, או אגדות על חזרתו בתשובה של משה (ונדודים שאליהם יצא כביכול, כדי לכפר על חטאו)-שופך אור מרתק,עד כדי גרימת התמכרות,על ההיסטוריה של עם ישראל ברוסיה.
***
סדרת כתבות זו נולדה בעקבות מסע לימודי שנערך החודש באוקראינה.הסיור, בהנהגת הפרופ' דוד אסף, נערך מטעם אוניברסיטת ת"א,והקיף אתרים רבים הקשורים להיסטוריה של החסידות. הכתבה הראשונה בסדרה עסקה בסבו של לנין.הכתבה השנייה עסקה בעיירה ידועת הסבל טולצ'ין. היום מובא סיפורו של בנו של מייסד חב"ד,שהתנצר במאה ה-19.
כרונולוגיה של שושלת
תנועת חב"ד נוסדה ב-1788 בעיירה ליאדי,שבמזרח ביילורוסיה ("רוסיה הלבנה", כיום בלארוס).אדמ"ורים של השושלת ישבו בעיירות סמוכות באותו אזור,המפורסמת שבהן היא ליובביץ'.
אפיון מרכזי בגישת חב"ד,בתוך כלל החסידות,הוא ההתייחסות לחסידות כאל תורה,שיש להתעמק בה ולשכלל את הבנתה.מעמדו של הרב האדמו"ר גבוה כמו בזרמים החסידיים האחרים;רק לו רשות לחדש דברים בתורה החסידית.ללמדנים אחרים ניתנה רשות רק לפרש ולהסביר.
עוד בחיי מייסדה הרש"ז (ר' שניאור זלמן מליאדי) כבשה חב"ד את רוב ביילורוסיה וחלקים ניכרים של אוקראינה, חרף מאבקו העיקש נגדה של גדול מתנגדיה,הגאון מווילנה. לפולניה ולגליציה חב"ד לא חדרה.
עוד יש להזכיר כי במשך דור אחד,במחצית השנייה של המאה ה-19,התפלגה חב"ד לחצרות אחדות,ושבימי האדמו"ר שלום דב בער,בסוף המאה ה-19,התרחבה חב"ד לגרוזיה ובכך החלה לספח אליה גם יהודים לא אשכנזים.האדמו"ר הלפני אחרון, יוסף יצחק,הוא שיזם את הקמת כפר חב"ד בארץ ישראל.
חב"ד:המסמכים מזויפים
הנה תמצית התגובה שמסר לנו ההיסטוריון החב"די יוסף קמינצקי:
"המסמכים בתיקים במינסק הם זיוף,והעובדה שבמכתב התצהיר מופיע השם "שניאורסון",שעדיין לא היה קיים אז כשם משפחה, מוכיחה זאת.
"הכנסייה וגם חוגי יהודים מתנגדים לחסידות (מה שמכונה בימינו "ליטאים")היו מעוניינים לטעון כי משה התנצר.האמת שנהג,למורת רצון משפחתו,להשתתף בוויכוחים תיאולוגיים עם כמרים ותמיד היה מנצחם.
"לבסוף הכריזו השופטים בשרירותיות כי משה נוצח ולכן - לפי החוק-עליו להתנצר.הוא סירב,נכלא,אבל הצליח לברוח. מאז היה נע ונד.הכנסייה לא הודתה בכך אלא המשיכה להציג את ההישג שבהתנצרותו כביכול.
"באותה תקופה אירע מקרה השתמדות מביך בחוגי המתנגדים דווקא: מדובר באברהם פרץ, חתנו של יהושע צייטלין,מתנגד שגר בעיירת מוצאו של האדמו"ר שניאור זלמן.האדמו"ר עצמו ניבא לצייטלין כי חתנו ישתמד,וכך אכן קרה.
"מתנגדים הם שהפיצו את הסיפור על המרתו של משה,בן האדמו"ר,כדי להסב את תשומת הלב מכלימתם הם".
מישהו יודע אם זה נכון?
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1478925
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2005 07:01 |
|
| |
בס"ד
באם להסתמך על מ"ש מישקי חב"ד הרי שמוכח בעליל שהוא מסתמך רק על ספר אחד וזה לא מספיק הוכחה חותכת שר' משה לא התנצר אפילו אםנאמר כדבריו שהסיפור נבדק והוכח כלא אמין ע"מ לפרוך את הטענות על אמינות סיפור שיביא טענות משכנעות שהסיפור בדותא,דבר נוסף בקשר לגניזת חרסון הרי הדבר ברור שאי אפשר לסמוך כלל על העתקים מבלי לראות את מקור הדברים יכול להיות שיש שינויים גדולים בין המקור
להעתקה ומסתבר שכן.
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=11&topic_id=1138357
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2005 06:45 |
|
| |
בס"ד
תגובת מישקי_חבד:
כפי שהבטחתי,הנה לפניכם הוכחה ראשונה שכל הסיפור הוא בדותא:
הדבר 'החזק' ביותר במחקרו של אסף היא כתבה שפירסם גדול חוקרי יהדות רוסיה שאול גינזבורג.גינזבורג פירסם בשנת 1931 בכתב העת "די צוקונפט" (שיצא לאור בנ.י.)את כל הסיפור עם ר' משה.הוא כתב זאת במסגרת סידרה על משומדים ברוסיה.(מאוחר יותר,בשנת 34,פורסם הסיפור בעיתון האידי 'פארוועטס')
בשנת 46,לאחר מותו של שאול גינזבורג,ליקטו תלמידיו את כל כתביו על המשומדים והוציאו אותם לאור,בספר גדול הנקרא "משומדים אין צארישן רוסלאנד".
לכאורה היה צריך להיות סיפורו של ר' משה הסיפור המרכזי באותו ספר,כי הרי הוא היה המפורסם ביותר מכל המשומדים שכתב עליהם גינזבורג.אך הפלא ופלא,הסיפור על התנצרותו של ר' משה נעלם מהספר.
בספר מופיעים סיפוריהם של משומדים רבים,(ביניהם סיפור התנצרותם של חתנו ונכדיו של הגאון ר' יהושע צייטלין משקלוב (תלמידו של ה'שאגת אריה')).רק הסיפור הפאנטסטי על ר' משה נעלמו עקבותיו.
וכאן הבן שואל למה ומדוע?
כשנשאלו עורכי הספר,מדוע השמיטו את 'סיפורו של ר' משה', הם השיבו כי שמעו ממורם ורבם שאול גינזבוג,שהסיפור אינו מבוסס דיו,הוא מלא סתירות,וכי הוא לא בטוח שהסיפור אכן היה.
אשר על כן החליטו עורכי הספר להשמיט את הסיפור מהספר.
החוקר אסף,במכוון,מתעלם מספר זה.כי הרי לא יתכן שבמסגרת מחקריו לא הגיע לספר זה,שהיה בזמנו רב-מכר.
עד כאן הוכחה א'.
מאוחר יותר,לכשאתפנה, אביא הוכחות נוספות לאי אמינותו של הסיפור.כמו-כן אביא בפני הגולשים את מניעיהם של המזייפים השונים,ולמי היה ענין "גדול מאד" להפיץ ברבים שבנו של בעל התניא "גם השתמד".
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=7&topic_id=1138357
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2005 01:49 |
|
| |
בס"ד
תגובת מיימוני:
מישקי
צר לי לשמוע שהדברים התפתחו באופן כזה. יש לי הצעה: באשכול זה,או באשכול אחר,הצע נא את סדר הדברים כפי שהם בידיך.ואנו,שמספרי הצנזור בידינו,נוודא שלא יפריעו לך. אמנם מדרך הפורום היא ששואלים על ראיות לכל דבר, אך אפשר לומר שהתשובה היא שיש מסורות על פה או השערות המתקבלות על הלב,וגם זו תשובה היא.
ולדעתי,הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מה שאינו אמת היא להציג את האמת.ואין דרך אחרת.
איני בא לומר שאני מכריע במחלוקת זו - שאפילו פרטיה אינם נהירים לי -רק לפי דבריך.אולם אני סבור שמן הראוי שתציג את דבריך דבר דבור על אופניו,ותהיה בזה תועלת עבור כולנו.
ותודה על הסבלנות והרצון הטוב.
שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו.
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=11&topic_id=1138357
|
|
|
|
| נשלח ב-26/7/2005 15:12 |
|
| |
בס"ד
תגובת נישטאיך:
<"פנחס, אביו של יעקב שניאורסון בעל המצבה, הוא אחיו הצעיר של ר' חיים צבי שניאורסון, שעליו כתב ישראל קלויזנר את ספרו:רבי חיים צבי שניאורסון ממבשרי מדינת ישראל">
בשנת תרכ"א-1861 הגיעו לעיר מלבורן אשר באוסטרליה, שני משולחים מא"י,האחד הרב יעקב ספיר,מחבר ספר המסעות "אבן ספיר",שאסף תרומות עבור הפרושים של ירושלים,והשני,ר' חיים צבי שניאורסון,שיצא בשליחות "בתי מחסה",שהיה בעל כשרון ביחסי ציבור ציבור,הגיע בלבוש מזרחי.
הוא גייס כספים לא רק בין היהודים,אלא גם בין הנוצרים. בכל אחת מאסיפותיו נאמו אחריו כוהני דת נוצריים.
כשהחלה תחרות בין השניים,ובפרט שהפרושים התנגדו לבניית בתי מחסה,פרסם הרב יעקב ספיר האשמת שוא,כהודעה בעתונות מלבורן,שר' חיים צבי שניאורסון,אינו שליח "אמיתי" וכי הוא מקבץ לעצמו,לאחר שהראשון לציון הרב חיים דוד חזן פרסם מכתב ב"המגיד" בו הוא מהלל את שניאורסון,זייפו הפרושים מכתב בשם הראשון לציון הרב חיים דוד חזן,שבו הוא מכחיש את כתיבת המכתב ל"המגיד".
הרב יעקב ספיר אינו מזכיר את הדברים בספר מסעותיו.
ר' חיים צבי שניאורסון עזב את אוסטרליה כשהוא עטור הצלחה כספית רבה, (נדמה לי שהוא אסף 3000 לירות אנגליות), ומצוייד במכתבי המלצה מראשי הכנסיה שם.
מזכרוני:
גם הופצו עליו שמועות שוא כי השתמד.
(אברהם יערי,"שלוחי ארץ ישראל",מוסד הרב קוק,תשל"ז, עמודים 816-818/ישראל קלויזנר,"רבי חיים צבי שניאורסון ממבשרי מדינת ישראל",מוסד הרב קוק,תשל"ג).
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=8&topic_id=1138357
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/7/2005 15:08 |
|
| |
בס"ד
בדקתי את הנושא עם חסיד חב"ד ומסתבר שרבנו שלח אותו לגלות כדי לכפר על כך שהתווכח עם הכמרים ונפל באמונתו.
ואולי לזה התכוונו שהעלה ניצוצות קדושה ולכן כינוהו
הרה"ח ר' משה ז"ל.וזה דומה קצת למה שראיתי בס' מורה הנבוכים ח"א (פע"א)שכתב:בענין אותם חכמות שאבדו לישראל עש"ה וע"ע בס' שער הניקוד למהר"י גיקטיליא זצ"ל שהביא בענין חכמות פנימיות שאדבו מאתנו ונפלו בידי הגוים.עש"ה.
בברכה הצ' שי בוארון
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=8&topic_id=1138357
תוקן על ידי - shay98 - 26/07/2005 15:09:05
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2005 00:23 |
|
| |
בס"ד
תגובתי לדבריו:
הלבן
מנין לך שהכנסיה סיפרה את זה בצורה מגמתית יש לך הוכחות
לזה,אם המסמכים מזוייפים אפשר לבדוק את זה,אבל לענ"ד על פניו נראה שמדובר בסיפור אמין,כל עוד שלא הוכח להפך.
הסגנון שלי פשוט ומובן יש בכל דבר ניצוצות של קדושה
גם בדומם צומח חי מדבר.ואם יוכח להפך שר' משה לא התנצר
והמחקר מגמתי,נקבל את האמת ממי שאמרה.כפי שלימדנו להועיל רבנו הרמב"ם זצ"ל,לא באתי כאן אלא רק ע"מ לברר את האמת.
והרבה פעמים כתבתי דבר ואחרי כמה זמן מצאתי אותו כתוב
באיזה ספר שלא היה תחת ידי באותו זמן שכתבתי את הביאור.
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=7&topic_id=1138357
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2005 00:16 |
|
| |
בס"ד:
תגובת:הלבן
שי(כצ"ל)
קשה לי לעכל את דבריך עם הסגנון הבוטה והדוגמאות המוזרות,בשעה שבאופן הכי גרוע מדובר באחד שירד מדעתו והרופאים לא הצליחו לרפאותו.
ובאופן הכי גרוע החליטה הכנסיה להעמיד עדים נאמנים שלהם להעיד שעשה מה שעשה בדעה צלולה, אף שמיד אח"כ הוכרחו לשלחו חזרה לביתו לטיפול אצל רופאים.
ובאופן הכי גרוע איננו יודעים בדיוק מה קרה,בשעה שהכנסיה החליטה לספר כאן סיפורים במגמתיות לא הוגנת ולא אמיתית.
קשה לי להתאמת עם סגנון כזה.קשה לי גם עם הנסיונות לתת לזה דימוי של עבירה לשם מצוה ע"י בירור הניצוצות.ובגלל הקושי לשדר על אותו גל,לא אוכל להגיב יותר לנושא.ואתכם הסליחה.
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=7&topic_id=1138357
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2005 23:46 |
|
| |
בס"ד
תגובתי לדבריו:
למה מנסים בחב"ד להסתיר את האמת ולדחוק אותה לפינה ?
ידוע הדבר שבנו של הר"מ אלשיך זצ"ל השתמד,וייתכן שגם בנו של בעל התניא ר' משה השתמד מבלי דעת ופשוט לא נח להם להזכיר עובדה זו,לכן זה נדחק לפינה כי שמו לא מוזכר אחרי פטירת בעל התניא,וענין העלאת ניצוצות כל מצוה שאדם עושה כולל אכילה ושתיה מעלה משם ניצוצות-קדושה כמ"ש "כי לא על הלחם לבדו יחיה כי על כל מוצא פי הוי"ה יחיה האדם".והסבירו המקובלים ז"ל שאדם חי בזכות אותם ניצוצי קדושה הנקראים "פי הוי"ה" שנמצאים בלחם.עכ"ד.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=7&topic_id=1138357
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2005 23:45 |
|
| |
בס"ד
תגובת פטושקי:
אולי באמת משקי חב"ד יביא הוכחה חד משמעית אחת (נסתפק באחת ולא בהוכחות הרבות שיש לו).
אולי יספר לנו למה היה דחוף לכנסייה הרוסית לזייף מסמכים-וכי היו חסרים משומדים אחרים? למה נטפלו דווקא למשה המסכן.
ואם הכל כל כך פשוט וטוב, וכלום לא קרה, מדוע כתב בעל בית רבי-"הנעשה עמו ידוע והיתה עגמת נפש רב לרבותינו ואנ"ש"-על מה היתה עגמת הנפש הרבה? על שנכשל במצוות מים אחרונים?
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=7&topic_id=1138357
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2005 23:36 |
|
| |
בס"ד
תגובת מיימוני:
הלבן,תודה על ההתייחסות.
אכתוב מה הבנתי ומה איני מבין.
א.כתבת שהיה תלמיד חכם גדול ובקיא בחסידות.כיון שמן הסתם הלך בדרכי אביו לכן כינוהו הרה"ק,שהוא כינוי מקובל-כך אני מבין-בעולם החסידות.
ב.העובדה שהמיר דתו,אם עשה זאת מחמת אונס כגון מחלת נפש, שאינה בבחירה,אינה מערערת על קדושתו.
כך אני מבין מדבריך.
עדיין דברים אלו מחודשים עבורי.כי גם אם נאמר שהיה אונס,עדיין קשה בעיני להכתיר תארים לאדם שהגיע לאן שהגיע.ולדבריך,בניגוד למישקי-חבד,האדמורי"ם ידעו במה נכשל אם גם באונס.
אבל שמא איני מבין את כללי חלוקת התארים,ובמיוחד התואר "הרה"ק" בחסידות בכלל ובחב"ד בפרט.
ג.פטרת את מה שהצעתי אודות ירידה צורך עליה כ"שטויות". אמנם, בניגוד לאחרים כאן, איני יודע אם התיאוריות הקבליות הן אמת,אך בסך הכל התכוונתי לתיאוריה קבלית רווחת,ולכן אנסה להבהיר למה התכוונתי.
לפי התיאוריה המקובלת,במהלך אסון קוסמי שארע בשלב כלשהו בבריאה נפלו ניצוצות לתוך הקליפות,ומשימתו של היהודי היא להעלותם.
יש מי שמסוגל בקושי להרים את ניצוצו שלו,ויש מי שנשמתו גדולה, והוא עושה הרבה.
יש דרכים שונות להעלות ניצוצות.כמובן,כל מצוה מעלה ניצוצות.אך לפעמים הדרך היא כביכול לשתף פעולה עם הרע, על מנת להימלט מתוכו עם שלל רב.
אני ער לכך שזה דימוי ומשל, אך זה מה שהתכוונתי להביע גם אני. לפי המשל הזה, הצעתי לומר שגם אותו בן לשושלת חב"ד - אפשר לראותו כמי שעבר את התהליך הזה, במודע או לא במודע.
אני מקווה שהבהרתי עצמי.אם עדיין מה שכתבתי הוא שטויות, אשמח להבין במה טעיתי.
שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=7&topic_id=1138357
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2005 23:19 |
|
| |
בס"ד
תגובת מישקי_חבד:
לכל המגיבים דלעיל,
אדמו"רי חב"ד ידעו בדיוק מה קרה לר' משה,ולכן הם כינו אותו הרה"ק.גם בספרו של הרבי מליובאוויטש "לוח היום יום",נקרא ר' משה בשם "כ"ק הרה"ח"{=כבוד קדושת הרב החסיד}.
דבריו של החוקר אסף שכאילו הרבי הריי"צ המציא סיפור,הם דברי הבל ושטות,שחבל להאריך את הדיבור עליהם.
כותב שורות אלו קרא פעמים רבות את מחקרו של אסף. השורה התחתונה היא שמחקר זה, רובו ככולו,הוא אוסף של בדותות שהמציאו המשכילים, ששיתפו פעולה עם הכנסיה הרוסית.
יש בידי הוכחות ברורות וחד-משמעיות שרובם של הסיפורים הם בדיות דימיוניות. לכשאתפנה אעלה אותם לטובת המתעניינים.
פורסם בקישור הבא:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=6&topic_id=1138357
|
|
|
|
|
