אתה נשמע כמו הכובע הלבן מנהל הדיון בששת כובעי החשיבה..
אולי תביע גם את דעתך אתה?
אם כי לא צריך, אחרי תמיכתך המוצהרת בדעתו של tcyhj
תוקן על ידי - דלת_אחורית - 31/07/2005 20:29:57
נשלח ב-31/7/2005 21:03
אפשר קצת הרחבת ההשכלה על נושא ששת כובעי החשיבה?
אני היחיד שפיספס משהו בילדות?
אם תשימי לב לא הבעתי תמיכה מוצהרת כל כך בדעותיו של הנ"ל (קשה לי כל פעם לכתוב את שמו חסר הפשר מחדש ועמו הסליחה...)
הבעתי תמיכה בהחלט ברמת ההתבטאות היפה שלו וכן הבעתי את התרשמותי לאחר קריאת כל הדו שיח המאוד פורה ומעמיק ביניכם שאם את תשני מעט את הגישה לנושא (לא בהכרח את דעותייך מן השורש) תגלי שאת מוותרת על חלק מסויים בכלל דעתך שאגב ניכר כי השקעת בה מחשבה רבה והיא איננה נשלפת סתם מן השרוול - בשונה מאצל חלק מאלה שהגיבו כאן על נושאים חשובים אלו.
נשלח ב-31/7/2005 21:27
יידישקייט,
דבר ראשון אפתור לך בעיה שהתעוררה גם אצלי- השם הכל כך מסובך tcyhj הוא בעצם 'אבטיח' בעברית, כך שמה שנשאר זה רק ללחוץ אלט-שיפט ולכתוב אבטיח..
לגבי ששת כובעי החשיבה- זו צורת דיון שלמדתי פעם בתקופה שבה שיעורי 'אורינות' היו מאוד פופולאריים, וזה לא היה כל כך מזמן:
בדיון משתתפים שישה כובעים- לבן, שחור, צהוב, ירוק, כחול ואדום.
הכובע הכחול-הוא כמו שוטר מנהל את הדיון, משתיק כובעים שחורגים מ'סמכויותיהם' כפי שיובאו להלן וקובע מי יאמר את דברו. משהו כמו יושב ראש (וכאן אני מגלה שטעיתי מקודם והייתי צריכה להעניק לך את התואר כובע כחול ולא לבן..)
הכובע הלבן- מובר עובדות נטו בלי פרשנות בכלל, בד"כ משעמםם ויבשושי להחריד
הכובע האדום-שופע רגשות, נוטה לשימוש מוגזם בפעלים כמו "חשתי" ו"הרגשתי", ובאופן כללי- רק מרגיש ולא חושב
הכובע הצהוב-מציג את הצדדים החיוביים האופטימיים והורודים
הכובע השחור- מציג את הצדדים האפלים של נושא הדיון, שולל כל קורטוב חיובי של אדום ומשתדל מאוד לדכא ולנבא נבואות פסימיות ו..שחורות
הכובע הירוק-מסמל צמיחה והתחדשות, מביא רעיונות חדשים ליעול ושיפור, ובכלל- מקורי מאוד
כמדומני שרוב בני האדם נוטים לאמץ לעצמם כובע אחד כצורת חשיבה על כל נושא שהוא, החשיבה בשישה כובעים מפרה מאוד ומרחיבה את הדעת, ומובן שבסופה מסקנות שמסכם היושב ראש- הכובע הכחול.
אם טעיתי בענין הכובעים עקב שכחה אשמח לשמוע תיקונים.
לגבי הויכוח על tcyhj, נכון יש לי מה לשמוע ממנו כמו שלו ממני- אני מאמינה שויכוח אינו לשם ויכוח אלא לצורך החלפת דעות ואימוץ דעות שונות משלך אם יתברר שטעית. והלוואי שאקיים את המילים היפות האלה ובלהט ויכוח לא אסחף להגן על עמדותי בכל מחיר.
נשלח ב-1/8/2005 16:23
יידישקייט. תודה על הפירגון, ואכן גם אני זכיתי לחשוב על כמה נקודות בתוך המכלול בזכות הכותבים באשכול ודלת בפרט.
דלת.
א. תודה על שיעור האוריינות, מאוד נהניתי מהרעיון הזה של ששת הכובעים וצורת החשיבה שלהם (המותאמת להפליא למה שאנחנו רגילים לשייך לצבעם) מבטיח להשתמש בזה בהזדמנות הבאה (הרגע קיבלתי טלפון ממנו השתמע שההזדמנות הזאת תגיע כנראה כבר מחר)
מתנצל שוב בפני כל מי שמתקשה בכתיבת ניקי,
והרי לפנייך "גזור-הדבק" שעשיתי מ"חדרי חרדים" המתקשר ישירות עם נושא כתיבתנו:
הרב יוסף אלנקווה רבה של נווה דקלים שבגוש קטיף התראיין אמש למערכת החדשות "זמן אמת" ובו סיפר על המקרה הקשה שתושב הגוש הוכה קשות עד זוב דם ע"י השוטרים שנכחו במחסום כיסופים, במהלך הראיון המרגש אמר הרב אלנקווה הגיע הזמן לבקש סליחה מהציבור החרדי על מכות קשות ונמרצות שקיבלו בזמן הפגנות שונות על חילולי שבת וחיטוטי שכבי וכד' ורק כעת אני מבין את מה שהציבור עבר וסבל אחרי מה שראיתי בשבועות האחרונים את התנהגות המשטרה כלפי הציבור שלנו אני מבין מה עבר הציבור החרדי במשך כל השנים שלא הצטרפנו למאבקיו ועל כך אני חושב שהציבור הדתי לאומי צריך להכות על חטא על זאת שלא הצטרפו למאבקים של החרדים
נשלח ב-1/8/2005 20:38
דלת? היכן את עכשיו?
נשלח ב-1/8/2005 20:40
אולי הלכה לישון....
נשלח ב-1/8/2005 21:24
כל הכבוד,
כרגיל דן לכף זכות...
נשלח ב-2/8/2005 17:41
הנני כאן-
מהציטוט שהבאת מ"בחדרי" אנו רק למדים עד כמה צריך להכות על חטא הפרוד ושנאת החינם בין הציבור החרדי והדל"י..
הפגנות בכביש 6 על חילולי קברים- ברור! חילולי קברים? ה' ישמור.. אבל פינוי קברים מגוש קטיף- תשמע, זה לא כל כך פשוט, יש עוד צדדים בענין..
ועל כך אני חושבת שבציבור החרדי צריך להכות חטא על שלא הצטרף למאבקם של הדלי"ם
מעבר לכל חילוקי הדעות האידיאולוגיים צריכים לזכור תמיד שייש יהודים שסובלים ואם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי למנוע את הסבל הזה, חובתינו בתור אחיהם לעשות כל מה שביכולתינו- אם בתפילה ולימוד ואם בהזדהות ע"י סרט כתום, השתתפות בהפגנות וכד' שגם אם לא יועילו בטוחני שהם מחממים את ליבם של תושבי הגוש ונותנים להם תחושה שעמ"י איתם ולא יעזבם בעת צרה
אם יש מי שחושב אחרת- מוכנה לשמוע.
ועכשיו tcyhj- אני מוכנה להפגזה
נשלח ב-2/8/2005 17:43
חשיש- תודה
נשלח ב-4/8/2005 21:17
לא שכחתי, פשוט אין לי זמן.
בנוסף אני גם לומד את קריאתו של הרב עובדיה להתפלל על ה"מנותקים" שהובאה כאן.
נשלח ב-5/8/2005 11:45
.
דיפדפתי כעת ב"בחדרי חרדים" ומצאתי אשכול הפותח בשורות הבאות.
כל מילה נוספת מיותרת
החלטתי לסוע להביע הזדהות...לראות איך הם מתמודדים.
היו שם הרבה טף יותר מאשר הורים וסבים וסבתאות...
המון תינוקות שעודם בבטן אימם והמון בני יומם כאלה קטנטנים חמודים שרק נולדו.
ראיתי משפחות שלמות שבנסיבות אחרות יכולות להוות לסמל ולדוגמא למשפחתיות מאושרת ומפרגנת כמו בספרי ילדים שקראנו.
אנשים שקטים רציניים מתורבתים עדיני נפש.
ראיתי
א ב ל
גיליתי אתמול מה ההבדל ביננו החרדים לבין הדתיים לאומיים וזה מאד צרם לי. מאד
כשהגענו ציפינו שכחלק מהעצרת כלם יעמדו ולפחות יאמרו יחד או יצעקו כפי שמתבקש פרקי תהילים כמו שאנו יודעים "ברוב עם הדרת מלך".
איזו אכזבה זו היתה כאשר הדוברים היחידים ששמענו היו בני איילון ועוזי לנדא ואולי גם ראש ישיבת בני עקיבא שאיני זוכרת את שמו. שום רב גדול לא הגיע לתמוך וצעוק בכל בוכים את "ממעמקים קראתיך" הרי מי אם לא הם במעמקים כרגע- הא ?
ולהפך אחד מהם נדמה לי ראש הישיבה הנ"ל התחנן כפשוטו לאריאל שרון לרדת מהתכנית הזו. רק עוזי לנדא ציטט מהנביאים ומפרשת השבוע ודוקא הוא נעזר במקורות לעודד את רוחם הנדכא.
היתה מעיין השלמה באנשים האלה הכנועים לאידיאולוגיה שלהם שמכה בהם בפרצוף.
אתם יודעים מה ?
הגעתי למסקנה שמדובר באנשים מאד פשוטים.מאד תמימים.
אחרת אין לי הסבר למשונה מכל.
בסוף העצרת האהבלים הללו נעמדו לשיר את שירת התקווה בחצי דבקות חצי מבוכה אבל הם עשו זאת !!!
ואנחנו לא ידענו אם לצחוק או לבכות.
מה שלמדתי אתמול בשדרות הוא ש"אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו"
נשלח ב-5/8/2005 16:37
גם אני נבוכתי מאוד משירת התקווה שנשמעה לא במקומה למי שקצת חשב, וגם חסרו לי פרקי התהילים. מאוד.
