אבן עזרא: בגלותי בך אחסה

.




אֱלֹהַי, בְּגָלוּתִי בְּךָ אֶחֱסֶה;

בְּצֵל חַסְדְּךָ כָּל מַעֲרֻמַּי כְּסֵה

וְחֶפְצִי עֲזֹב, רַק חֶפְצְךָ לִי עֲשֵׂה!

וְלֵב עַבְדְּךָ יִשְׂמַח עֲלֵי כָּל אֲשֶׁר

כְּתַבְתּוֹ בְסִפְרֶךָ.



בְּיָדָךְ עֲלִילוֹת רַק לְךָ נִתְכְּנוּ,

תְּסוֹבֵב בְּרוּאִים בָּם, וְאִם נִצְפְּנוּ,

וְיִסְעוּ עֲלֵי פִּיךָ וְגַם יַחֲנוּ.

אֲפֵל מֵעֲלֵי עַיִן וְלֵב הַעֲבֵר –

וְאֵלֵךְ לְאוֹרֶךָ!



רְאֵה, עַל דְּלָתָךְ יוֹם וְלֵיל אֶשְׁקְדָה,

אֲחַפֵּשׂ נְתִיבָךְ עֲדֵי אֶלְמְדָה –

וְזֹאת תַּאֲוַת נַפְשִׁי וְזֹאת אֶחְמְדָה.

וְאֶמְאַס בְּכָל בֵּיתִי וְאֶעֱזֹב שְׁאֵר –

וְאֶשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ.



מְעוֹנִי, סְפֹד נוֹדִי וְעָלַי חֲמֹל!

נְטֵה חַסְדְּךָ עָלַי וְלִי טוֹב גְּמֹל!

אֲשׁוֹטֵט לְיָמִין אוֹ אֲסוֹבֵב שְׂמֹאל –

וְאֵיךְ אֶפְחֲדָה פֶּן אֶכְשְׁלָה עוֹד, וְנֵר

לְרַגְלִי דְבָרֶךָ!





הועתק מאתר פרויקט בן יהודה

http://benyehuda.org

חידה: מי כתב את זה

מַה-יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים, בַּת-נָדִיב;
חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ--כְּמוֹ חֲלָאִים, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן.  
שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר, אַל-יֶחְסַר הַמָּזֶג;
בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים.  
שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים, תָּאֳמֵי צְבִיָּה.  
צַוָּארֵךְ, כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן;
עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן, עַל-שַׁעַר בַּת-רַבִּים
אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן, צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק.
רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל,
וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן:  מֶלֶךְ, אָסוּר בָּרְהָטִים.
מַה-יָּפִית, וּמַה-נָּעַמְתְּ--אַהֲבָה, בַּתַּעֲנוּגִים.
זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר, וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת.  
אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו;
וְיִהְיוּ-נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן, וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים. 
וְחִכֵּךְ, כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים; דּוֹבֵב, שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים.

אל תושבי עיר "מורה"

הקנקן ריקן בלי יין
והגבינה גנובה בלי זין
והגברת עורת בלי עין
חגרת ונשברת עלי עין
ואנשי המקום אחי קין
ומותר האדם אשר בו אין
אם אין אני דר שם
אשים בראשה העין

(כנראה עיצבנו אותו כהוגן)

הַיִּשְׁמְעֵאלִים – שִׁירֵיהֶם בַּאֲהָבִים וַעֲגָבִים,

וְהָאֲדוֹמִים – בְּמִלְחָמוֹת וּנְקָמוֹת,

וְהַיְּוָנִים – בְּחָכְמוֹת וּמְזִמּוֹת,

וְהַהָדִּיִּים – בִּמְשָׁלִים וְחִידוֹת,

וְהַיִּשְׂרְאֵלֵים – בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לַה' צְבָאוֹת!

מואדיב

על הטעם הטוב,

כמים קרים על נפש עיפה.