הרב עמר בחכמה מאזן את פסק קברי המתנחלים

אבישי בן חיים


בביקורו המטלטל רגשית של הרב הספרדי הראשי הרב שלמה עמאר בגוש קטיף השבוע, הוא פסע על קרקע חרושה כשאמר: "אני מבקש מכם שלא להניח את הנשק הישן שלנו: התפילה". בכל יישוב שאליו הגיע הוא ערך תפילה לביטול הגזירה. בבית הכנסת המרכזי של נווה דקלים הוא ביקש שיארגנו שופרות, יוציאו ספרי תורה ויערכו הקפות. הוא אף הוביל תפילה של המקובל הרש"ש לביטול הגזירה, שהסתיימה בשירת תחנונים: "שומר ישראל שמור שארית ישראל האומרים שמע ישראל".

במסגרת הקמפיין הזה, שמיועד לאוזניו של אלוקים, נשלפים מהמאגר עוד שלל טקסטים קורעי לב. יש המנסים לשכנע אותו בעזרת מנגינה קורעת לב, ושרים על "אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה" ש"המקום (הקב"ה) ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה ומאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה". שיר קורע לב אחר הוא "רחם": " רחם, רחם נא ה' אלוקינו, רחם, על ישראל עמך, רחם".

לפעמים הקמפיין מול אלוהים הופך לאגרסיבי יותר. בין הנשים שביכו את מר גורלן בפני הרב עמאר היתה אחת שסיפרה כי היא "הולכת לישון כל לילה עם זעקת שמע ישראל", ועם התהייה: "ריבונו של עולם, כמה אפשר לחלל את שמך?". הטוענים כמותה מסבירים שפינוי חלקי ארץ ישראל וצהלות הפלשתינים שצפויות אחריו הם "חילול השם". הסביר זאת בלשון יותר בוטה אחד מרבני הגוש: "הגויים יאמרו שהקב"ה לא יכול נגד אומות העולם".

מדרשי חז"ל היו בוטים עוד יותר בביקורת סמויה הזו והתריסו כי הגויים אומרים ש"תש כוחו" של אלוהי ישראל: "הוא זקן ואינו יכול לעשות כלום, שכבר עלה נבוכדנצר והחריב ביתו ושרף את היכלו והגלה את ישראל ופזרן בין האומות והיכן כוחו וגבורתו שכבר הזקין". חלק ממתנגדי ההתנתקות פשוט פונים אל אלוהים ומפצירים שימנע ברגע האחרון את השפלתו הוא בעיני העולם.

לא חסרים קטעי תפילה שמתאימים למשימה. בתפילה הנוראה "אב הרחמים", שצורפה לסידור התפילה לאחר טבח קהילות שלמות של יהודי אשכנז במסעי הצלב של סוף המאה ה-11, מופיע הטיעון: "למה יאמרו בגויים איה אלוהיהם? יודע בגויים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך". בתפילה לשלום מדינת ישראל: "הופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך, ויאמר כל אשר נשמה באפו: ה' אלוהי ישראל מלך".

ברוח הדברים, בשבילי גוש קטיף מפנות בימים האחרונים החולצות הכתומות מקום לחולצות עם הכיתוב: "מי מעז להילחם במלך?". בנווה דקלים נתלו מודעות: "הזקן הכסיל מורד במלך? מי הוא?".





הרעידו את השמים



ויש גם יצירות חדשות שנולדות מתוך האימה בגוש קטיף ומיועדות לאלוהים. אין הכוונה לשורות הליריות האלמותיות: "חרא עליהם... שיישרפו... תפעיל מכת"ז... אלות... תשמע מה ניסו אומר", אלא לספר קובץ תפילות שמתחננות לאלוהים לבטל את ההתנתקות. שמו של הקובץ "ציר כיסופים", אבל לא על שם הציר המוביל לגוש קטיף, אלא על שם "ציר הכיסופים היהודי העתיק - התפילה". הוא נפתח בשיר של צעירה תושבת "שירת הים" אשר פונה אל אלוהים: "אתה גלגלת אותנו לכאן עכשיו בכל מיני דרכים. כך לפחות הבנתי עד עכשיו. ואני מוכנה לעבוד אם רק תראה לי איך. מה עבודתי עכשיו?".

בשירי התפילה המופיעים בספר החדש מופיעות גם שורות כמו: "אל תנתקנו מעצמנו, ה' אלוקינו... אל תרחיקנו מעמך... אלוקיי, אל תעמוד מנגד!". וגם שבריר איום: "ועתה רחקת ממנו ריבונו של עולם ולא נשארה אלא אמונה, ורבים מאיתנו מאבדים בכל יום מן האמונה. שוב, ריבונו של עולם.... ידעו כל הגויים אשר מרחוק כי אתה שוכן בתוך עמך ישראל ואהבתך שרויה בהם... כי שבת להחיות רגבי אדמת ארץ קודשך".

במהלך ביקורו בעצמונה, בפגישה עם ילדי היישוב, שלף הרב עמאר נשק יהודי עתיק וביקש שהפעם את התפילה לביטול הגזירה לא הוא יוביל, אלא דווקא הילדים הקטנים. "הקול של ילדי ישראל, אין כוח שבעולם שיעצור אותו", הסביר, "הבל פיהם של תינוקות של בית רבן זה קול מיוחד, התורה שלהם מגינה על כל העולם כולו. הילדים הקטנים יש להם כוח להכניע את הסיטרא אחרא (השטן)". הילדים התפללו בכוונה גדולה: "אשא עיניי אל ההרים, מאין יבוא עזרי? עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ", וקראו בקול: "ממעמקים קראתיך ה'... תהיינה אוזניך קשובות לקול תחנוניי". הם לא בכו, דווקא נראו מוגנים ובטוחים, כל כך בבית.

גם בין המבוגרים היה מי שהסביר, מחויך, כמו כל תושבי היישוב המפליא הזה, שבטוח שהתפילה הזו הרעידה את השמים ושברור שהקב"ה יעזור לילדים ברגע האחרון. רק הרב עמאר קבר את ראשו בין ספרי התורה שבארון הקודש הפתוח וביד רועדת, זו שבה ליטף בחמלה אוהבת את ראשי הילדים, ניגב את הדמעות שזלגו מעיניו.



תוקן על ידי - דנה777 - 29/07/2005 13:18:19

שמעתי היום מידיד שגר שם שאבישי בן חיים בכה שם בהתרגשות רבה זה הכוונה ב"מטלטל רגשית"

אשריו ואשרי חלקו
אדם משיכמו ומעלה