מחקר: כך התעלמו בעלות הברית מהשואה
השדרים נקלטו היטב, כולל שמות המחנות ומספרי הקורבנות. אבל בעיות פיענוח, או בחירה מודעת להתעלם מן החומר, איפשרו לזוועה להימשך
בעלות הברית ידעו היטב כבר בדצמבר 1942 על הזוועה המתרחשת בגרמניה ובשטחי הכיבוש הנאצי - כך עולה ממחקר חדש, שמתפרסם היום (א') ב"ניו-יורק טיימס" וכותרתו: "לצותת לגיהנום".
המחקר, אותו ערך ההיסטוריון רוברט ג'יי הניוק עבור "המרכז להיסטוריה של ההצפנה", הפועל תחת הסוכנות האמריקנית לביטחון לאומי (NSA), חושף כי שדרים שהגיעו לביון הבריטי ופוענחו על-ידו כבר ב-1941 הכילו מידע רב, שיכול היה לנבא את ההשמדה ההמונית שעומדת להתרחש.
משלל הראיונות והמחקרים שערך למד הניוק כי שירותי המודיעין עקבו אחר שדרים שהתקבלו מהצבא והמשטרה הגרמניים, כמו גם מדיפלומטים זרים. משדרים אלה התקבל מידע מוחשי, עם כי קטוע לעתים, אודות מקרי טבח המוניים, שילוחים לגטאות ולמחנות ולעתים אף סטטיסטיקות בדבר מספרי הנרצחים במחנות ההשמדה.
את הכשל במחקר המודיעיני, שלא הצליח לפרש את השדרים השונים, תלה הניוק בעיקר בכך שעל-פי רוב הגיעו השדרים ללא הקונטקסט הרלוונטי. כך, לדוגמה, מתאר הניוק שדר מצמרר, שהתקבל ב-11 בינואר 1943. שדר זה פירט את מספר היהודים שנרצחו במה שכינו הגרמנים "מבצע ריינהארד", שהתבצע בארבעה מחנות השמדה - לובלין, בלזץ, סוביבור וטרבלינקה. ההודעה המוצפנת, תחת הכותרת 1,274,166 : 1942, כללה את האות הראשונה משמו של כל מחנה ואת מספר הנרצחים בו.
הרמז היחידי לפיו יכלו אנשי המודיעין הבריטי להבין את המסר המזעזע שפיענחו הוא שם המבצע - "ריינהארד" - מחווה נאצית למפקד האס.אס ריינהארד היידריך, האחראי לארגון התוכנית הנאצית להשמדת יהודי אירופה. אנשי המחקר הבריטים אמנם לא יכלו לדעת מיהו אותו ריינהארד באותם הימים, אך הם כנראה הבינו בכל זאת את חשיבות המסר. לראייה - הם קיטלגו אותו תחת הסיווג "סודי ביותר". בנוסף הם הוסיפו כי "יש לשמור נעול. לא להוציא מהמשרד".
הסיבה - אנטישמיות?
מסרים אחרים, שהתקבלו הן אצל הבריטים והן אצל האמריקנים, לא התפענחו כראוי ככל הנראה בשל העומס על אנשי המודיעין ומחסור במתורגמנים. עם זאת, הניוק מעלה טענה נוספת - חמורה אף יותר. לטענתו, ייתכן והאנטישמיות היא שהובילה לטיפול הרשלני מעט בשדרים.
"גם הנשיא רוזוולט וגם ראש הממשלה צ'רצ'יל עצרו לעתים את ניסיונותיהם לשים קץ לסבל. זאת, בגלל הרחשים האנטישמיים הן בארצות הברית והן בבריטניה", כתב הניוק במחקרו. "אין לדעת האם אנשי המחקר המודיעיני הבריטי, בין אם כבודדים ובין אם כקבוצה, אחזו בדעות אנטישמיות. גם אין לדעת האם דעות אלה השפיעו על איכות עבודתם. אך יש לקחת את גורם האנטישמיות בחשבון כאשר באים לחקור את הנושא".
הוכחה נוספת לכך שאנשי המודיעין ידעו על מעשי הנאצים, אך בחרו מסיבה כלשהי שלא להתעמק בהם, תולה הניוק במזכר שהגיע ממומחה הצפנה בריטי בתאריך מצמרר - ה-11 בספטמבר 1941, שעוסק בטבח שביצעו הגרמנים בשטחי ברית המועצות. במזכר זה ציין המומחה כי "העובדה שהשוטרים הורגים את כל היהודים שנופלים בידיהם אמורה להיות ידועה היטב. אין צורך להמשיך לדווח על מקרי הטבח האלה, אלא אם כן התבקשתם לעשות כך".
האם אכן יכלו אנשי המודיעין למנוע את השואה? לטענת הניוק, לא בהכרח. "ישנו מרחב צר מאוד בו משחק המודיעין תפקיד", הוא כותב. "המודיעין לבדו לא יכול היה להזהיר את מנהיגי המדינות מפני טבעה וממדיה של השואה. עם זאת, המודיעין נכשל במשימתו - לראות מה קורה".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3120516,00.html
 |
|
|
