קרבות חצר בנתיבות: הבאבא ברוך נגד הרנטגן

קרבות חצר בנתיבות: הבאבא ברוך נגד "הרנטגן"

מאת אריק מירובסקי

הקרן להנצחת הבבא סאלי עתרה נגד המועצה האזורית שדות נגב, בטענה כי היא הקצתה לרב יעקב איפרגן ("הרנטגן") 34 דונם להקמת ישיבה בניגוד לנוהלי ההקצאה - וכי על הקרקע הוקמו מבנים ללא היתרי בנייה




קבר השיש של הרב איפרגן, אביו של "הרנטגן"

תצלום: אלברטו דנקברג



הקרן להנצחת הבאבא סאלי עתרה לבית המשפט המחוזי באבאר שבע בעתירה מינהלית לפינוי ולהריסת ישיבה של עמותה של הרב יעקב איפרגן, המכונה "הרנטגן", מצפון לנתיבות. לטענת העותרים, הישיבה היא בלתי חוקית והיא נבנתה על קרקע שהוקצתה לעמותה של איפרגן בניגוד לחוק.

המתיחות בין שני המחנות בנתיבות - של "הרנטגן" מצד אחד ושל הבאבא ברוך מצד שני - אינה חדשה. שתי החצרות הן למעשה אימפריות כלכליות שמגלגלות, על פי ההערכות, מיליוני שקלים מדי שנה, ומתחרות על ליבם של המאמינים.

כל אחד מהרבנים מתהדר ברשימה ארוכה של אילי ממון ואנשי רוח שמחזרים לפתחו ומעלים לו תרומות תמורת ייעוץ וברכה. כך למשל, ידוע כי איש העסקים נוחי דנקנר הוא מחסידיו של הרב איפרגן ותורם גדול לישיבתו.

החצר של הבאבא ברוך, מבוססת על יוקרתו של אביו, הרב ישראל


הבאבא סאלי

תצלום: אלון רון
אבוחצירה, הלא הוא הבאבא סאלי; גם חצרו של איפרגן מתבססת על אביו - הבאבא שלום. החצרות לא חסכו מעולם בהאשמות והשמצות שהטיחו זו בזו. כך, כאשר ב-99' הוגשו למשטרה תלונות על הטרדות מיניות נגד "הרנטגן" על ידי שלוש נשים - תלונות שהתבררו מאוחר יותר בחקירת המשטרה כתלונות-שווא - חסידיו של "הרנטגן" היו בטוחים שהן נולדו בחצר הבאבא ברוך.

העתירה הנוכחית מראה כי מאז לא חל שינוי משמעותי מערכת היחסים בין שתי החצרות. בעתירה - אותה הגיש עו"ד משה כהן נגד המועצה האזורית שדות נגב, מינהל מקרקעי ישראל, הוועדות לתכנון ולבנייה והרב איפרגן - נטען כי ב-99' אושרה תוכנית להקמת קריית חינוך ומוסדות ציבור בחטיבת קרקע של 34 דונם צפונית לבית העלמין של נתיבות, מתחם המוחזק כיום על ידי הקרן.

בעתירה נטען כי אחרונה הוקמו בשטח המדובר מבנים יבילים שונים (מבנים המובלים על ידי משאית, א.מ) על ידי עמותת ברית שלום וחסד, אשר בראשות הרב איפרגן. בין המבנים הללו, נטען, מצוי קברו של אביו של איפרגן שהוא מקום עלייה לרגל, בו מבצע ה"רנטגן" רבות מההילולות המפורסמות שלו. לטענת העותרת, המבנים הוקמו ואוכלסו ללא היתרי בנייה וללא טפסי האכלוס הנדרשים.

עוד נטען בעתירה, כי הקרן להנצחת הבאבא סאלי פנתה למועצה האזורית שדות הנגב שבשטחה המוניציפלי נמצא המתחם, על מנת לברר באילו נסיבות הוקצתה הקרקע - השייכת למינהל מקרקעי ישראל - לעמותה של הרב איפרגן. ואולם, נטען בעתירה, עד היום לא נענו פניותיה של הקרן.

עוד טוענת הקרן בעתירתה כי פקח מטעם הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אישר בפניה כי לא ניתן היתר להצבת המבנים בשטח. כמה ימים מאוחר יותר הודיע הפקח כי התקבלו בוועדה בקשות להיתרים, אך הן עדיין לא טופלו. מטעם מינהל מקרקעי ישראל מסרו לקרן כי נחתם הסכם חכירה על הקרקע עם המועצה האזורית שדות הנגב, ביחס ל-18 דונם בתחום התוכנית, למטרת הקמת ישיבה.

לטענת הקרן להנצחת הבאבא סאלי, העברת הקרקע מהמועצה האזורית שדות הנגב לעמותה של הרב איפרגן בוצעה בניגוד לנוהלי הקצאות קרקעות ומבנים על ידי רשויות מקומיות, כמקובל במשרד הפנים. הקרן טענה בעתירה כי בפועל הוענקה הקרקע לרב ולעמותה תוך מתן הרשאה מפורשת או משתמעת להקמת מבנים על ידם, מבלי שהעמותה עמדה קודם לכן בתנאיו של נוהל ההקצאות, ואף ללא מראית עין של עמידה בתנאיו.

זה... וזו...