אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק

אם זה לא היה נושא עצוב זה היה מצחיק מאוד, עד להיכן יכול השיבוש להגיע?



הרב משה צוריאל, לשעבר מראשי ישיבת "שעלבים" מחבר הספר "אוצרות הרב קוק",
ונחשב למקובל בקרב הציבור החרדי-לאומי. מזהיר מפני מוות משונה בהמשך
החיים למי שהיה מעורב בגירוש יהודים מחבל קטיף.
אתה מתחתן, נולדים ילדים, עובד ומתפרנס, הכל דופק. פתאום בום!
זה התחיל בחולשה קלה. קצת סחרחורת... אתה אומר, מילא, היה חם היום.
אבל כעבור שבוע אשתך מקבלת טלפון מהעבודה, "בעלך בבית חולים", הוא איבד
הכרה בעבודה.
הכל מתחיל לרוץ בסחרור. בדיקות, צילומים, ואתה מגלה שיש לך גידול בראש.
מ-מ-א-י-ר !

הכל מסתבך... החיים עומדים מנגד. אתה חושב על אשתך הצעירה, הילדים
הקטנים שכל כך צריכים אותך. איך מה קרה? למה זה מגיע לי.
זהו, זה נגמר. זה התחיל בקיץ 2005 בגוש קטיף ונגמר בחורף 2000 ומשהו בגוש ממאיר.