| נשלח ב-3/8/2005 09:06 |
 |
| |
אא"ס: האמנם התנתקות חברתית ?
.
(אא"ס אלעס איז סאציאלאגיע )
לאחרונה, עולים כמה וכמה קולות המדברים על הנתק החל בין מגזרים בתוך אוכלוסיית מדינת ישראל, וביחוד, בין הזרם, שמחוסר הגדרה טובה אכנהו כרגע "הסרוג" , לבין אליטות מסויימות במדינה.
הדברים באו לידי ביטוי בקריאתו של הרב רוזן (נתפרסמה ב"שבת בשבתו" וצוטטה משם לעייפה), כמו גם בראיון שנערך עם הרב יעקב מדן, מראשי ישיבת הר-עציון, בעתון הארץ.
הנה כמה מקורות:
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2005 06:11 |
|
| |
אישציפ,
הדברים אינם דברי שלי, אלא של הכתב שראיין אותו ועי"ש.
הבאת כתבה או מאמר אל הפורום, אינה מחייבת אותי להסכים/לקבל/לאהוב את מה שכתוב בהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2005 23:49 |
|
| |
ריב,
להערכתי חובת הסירוב היתה מאוד פשוטה להם וסברו שתהיה פשוטה גם לרבים אחרים, (ואכן ללא מעט זה היה פשוט אלא שאותם מראש לא ראו בצה"ל ערך עליון , ו/או שצה"ל ידע לפעול באופן שסרבנות טבעית לא יצרום יותר מדי ויפר את יעילות הגירוש.[כלומר איפשר סרבנות "אפורה" כדי שהתופעה לא תצא משליטת הצבא] ) אך הם לא לקחו בחשבון (כנראה) שיש רבים רבים (גם דתיים) שהשיוך שלהם לצבא ולפקודות משמעותיים ומשפיעים יותר משיקולים מוסרים ו/או דתיים.
מי שמכיר את האנשים בשטח יכל להעריך בקלות שיהיו רבים שלא יסרבו (אם כי גם אני שיערתי/קיויתי שתהיה יותר סרבנות מצפונית בהקשר הזה) , בכל מקרה נראה לי שהקריאה לסירוב באה כדי "לפרוץ את הדרך" ולתת לגיטמציה למי שרוצה לסרב ו/או למצוא ביטוי למחאתו כלפי הכרעה כזו, מי שמראש רואה את המדינה כגורם הסמכותי שלו , פשוט שיקבל את הכרעותיה יהיו אשר יהיו. (על כל המשמעויות של הדבר)
אמשלום ,
המינוי שלו לאחד מגדולי אנשי הרוח בציבור הדתל"מי, נעשה בעזרת המחשב של מואדיב???
בתור אדם שדי מצוי בציבור הזה, מעולם לא שמעתי שהתייחסו לפרופ' קווה כאיש רוח, מדובר באיש בעל משרה רמה ובעלת משמעות, לא פחות מזה אבל גם לא יותר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2005 12:37 |
|
| |
אישציפ,
אתה חושב שהרבנים שהורו על הסירוב לא היו מודעים לקריאתם הקיצונית? ואם הם לא הכירו את הציבור כ'טיפוס' הרי זה נרשם לגרעותם, מפני שבהוראה כזאת יש לראות את המרכיבים שבגינה "אין גוזרים על הציבור גזרה שלא יוכל לעמוד בה" ורק מעט בני אדם ייענו לקריאות מהסוג הזה בה משלם הפרט מחיר אישי כבד.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2005 12:16 |
|
| |
.
מתוך עלון מכון מאיר, "באהבה ובאמונה", הועתק מאתר מחלקה ראשונה.
====================
אנחנו הנוער של קיץ תשס"ה
אנחנו הנוער של קיץ תשס"ה
שבמקום לטייל בנחלי הגולן חצינו בנגב המערבי שדות קוצים באישון לילה.
שבמקום לעבוד בחופש הגדול, עמדנו בצמתים שעות וימים.
אנחנו הנוער ששתל ובנה ורק הוסיף טוב,
אנחנו הנוער שראה איך כל זה נרמס ברגל גסה.
אנחנו הנוער שרצה להתגייס לסיירות,
אנחנו הנוער שראינו חיילי צה"ל לבושי שחורים גוררים את אימותינו ומכים ילדים וילדות.
אנחנו הנוער שישב מאחורי סורגים, ולא על פשיעה וסמים.
אנחנו הנוער שבילבלו אותו הרבנים, ובכל זאת הלכנו בין הטיפות.
אנחנו הנוער שקרע את בגדיו ובירך "דיין האמת" - הרבה לפי שתבע העולם שיעשה זאת.
אנחנו הנוער שבמקום לצחוק עם החבר'ה, בכינו יחד בכי תמרורים.
ירקו עלינו, ריסקו אותנו.
אנחנו שבורים,
אנחנו רוצים לבכות, אנחנו רוצים לכאוב, אנחנו רוצים לכעוס.
האמת, לפעמים אנחנו רוצים לשנוא.
אנחנו צדיקים טהורים,
אבל הרשו לנו לקבול על הרשעה.
אנחנו הנוער של קיץ תשס"ה
אנחנו מסרנו את הנפש.
ואחרי שגורשנו, מיד ללא כל שהות
התחלתם לטפטף בכל במה אפשרית
ש"לא עזבנו את המדינה"
וש"נזכור ולא נתבלבל - זאת מדינת ישראל שלנו".
עסקתם בדיונים על "היום שאחרי"
בזמן שהגיבורים שבינינו פירקו חממות ואספו הריסות
ושילמו מחיר יקר, יקר
שגן העדן שהכירו נצרב בזכרונם כגל חרבות.
רבותינו!
במקום לעזור לנו בריפוי הפצעים שעדיין שותתים דם,
אתם עסוקים ב"לעשות נפשות", כדי שחס ושלום ורחמנא ליצלן
לא נפסיק לומר הלל למדינה או לא עלינו, נצא מה"קו".
מבחינתכם העיקר שלא נלך לגבעות או ל"כיכר" או לישיבה "שחורה" (ישיבה חרדית - ע.י.),
אך לא איכפת לכם מנפשנו הפצועה.
אך (ב)מחילה, אתם טועים. ההפסד גדול על הרווח.
אולי באמת, תצליחו. נמשיך לומר תפילה לשלום המדינה.
אך נדע כי איכפת לכם רק מהכיפה הסרוגה שלראשנו,
ולא מבן האדם שתחתיה.
נמשיך להחזיק בדגל, אך לנו יהיה סדק בלב.
רבותינו!
תחבקו אותנו בלי חשבונות,
ותעזרו לנו לבכות ולנגב את הדמעות.
תוקן על ידי - מואדיב - 25/09/2005 12:15:26
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2005 10:05 |
|
| |
ריב,
לצערי אני חושב שאת טועה, היו כאלו שבפירוש חשבו (אולי קיוו) שיהיה סירוב המוני, ריאליזם לא הייתי קורא לזה, אבל נראה שכך היה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2005 11:01 |
|
| |
בס"ד
ניצול ענין סירוב פקודה למטרת לעשות מהתורה קרדום לחפור בה למה בשנת השמיטה טענו שאין זה ארץ ישראל וכאשר באו ליישם את ה'היתנתקות' זה ארץ ישראל?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2005 10:56 |
|
| |
פיסות בד מגואלות בדם מאיימות לפלג את רבני הכיפות הסרוגות הגדולות. לרב אבינר, שפסק נגד סירוב פקודה, הוטמן פח הלכתי על ידי יריביו האידיאולוגיים. ברקע: הלכות סבוכות בענייני אישות.
אז מתברר שבסוף כן נשפך דם במאבק על ההתנתקות", אמר השבוע חרדי ששמע על הפרשייה הציונית-דתית המוזרה, שבמרכזה דם של מחזור הנישא על גבי בדי בדיקה אל הרבנים, והאיסור ההלכתי שהוטל על רב היישוב בית-אל, הרב שלמה אבינר, לפסוק הלכות בנושא אישות.
"הננו להודיע כי לאור הנתונים שבידינו נוכחנו לדעת כי יש דברים שהוא מורה שלא כדין ושלא כהלכה ויש דברים שהם בבחינת'דבר תמוה שנראה לרבים שהתיר את האיסור'", נכתב בהודעה שעליה חתומים, בין היתר, בכירי רבני הציונות הדתית הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו, כמו גם רבה של קריית-ארבע הרב דב ליאור והרב יעקב יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף. "ולכן", הם מוסיפים, "הגענו למסקנה שאסור לרב אבינר להורות הלכה בנושאי אישות, נידה, כתמים, מראות, איסור אישה לבעלה ומה שקשור בכך".
http://www.nrg.co.il/online/1/ART/984/522.html
תוקן על ידי - riv - 16/09/2005 11:19:54
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2005 22:13 |
|
| |
מואדיב
הקריאות לסירוב המוני בכל מקרה על ידי הרבנים הן משמאל והן מימין אינם תוצאת טעות אסטרטגית תמימה - ומלכתחילה לא נועדו להתקיים על ידי הרבים, מפני שעליהם משלם היחיד מחיר אישי כבד, ורק יחידים בעלי אומץ עם מודעות מצפונית מוסרית עמוקה ייענו לה, מטרת הקריאה הקיצונית היא כדי ליצור לגיטימציה ל'ראוי להיות' בעיניהם, לאלה שיבחרו בכך.
בכל מקרה לגיטימיות הקריאות האלה מעוגנת בפשט הכתובים בתורה: דברים, כ\ה-ז)
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2005 15:17 |
|
| |
הפרעתוני,
לגמרי לא במקרה, תלמידיהם של רבנים אלה הם בדיוק אותם מגזרים בציונות הדתית המשרתים פחות מכל האחרים. ע"ע "הסדר מרכז".
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2005 14:25 |
|
| |
מואדיב,
ציינתי כבר שהפסק לא מולא בעיקר מכיון שלא הייתה הזדמנות לתלמידי הרבנים למלאותו. וד"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2005 17:14 |
|
| |
גו"ג,
בין טובות בנותינו באפר ווסט סייד נרשם רוב מוחלט לכתומים (מה שמעורר גיחוך כשמדובר ביושבי מנהטן הנצורה). מי יודע מה יפסקו פה להלכה כנגד גברים נטולי צמיד כתום.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2005 13:01 |
|
| |
.
ריב
טענתי היא כי רבנים מסויימים לא למדו את לקחו של המלך מהנסיך הקטן, ולא למדו כי אין לתת הוראות שלא ברור כי תתמלאנה על ידי מקבליהן.
במבחן העובדתי, נקראו אנשים לסרב פקודה במועדים מסויימים ומוגדרים היטב, והקריאה - ברובה הגדול - לא נענתה.
לגבי השלכות לעתיד, תמהני אם השלכות שתהיינה, הן תוצאות קריאת רבנים או שמא תוצאות של תחושת בגידה ומיאוס של אנשים לא מעטים, מהתנהגות הרשויות במדינה.
עיקר טענתי הוא כי קיים ציבור שלם, המונה אנשים רבים עד מאד, המקבל מרבותיו פסקי הלכה בנושאים הלכתיים בלבד, ואינו שומע לדבריהם כפשוטם, כאשר מדובר בנושאים אחרים. אותם אנשים הנשמעים לפסקי הרב אליהו בלי פקפוק כשהוא אוסר או מתיר בדיני כתמים (וגם אשכנזים רבים שולחים אליו שאלות), אינם טורחים להתייעץ עמו בענייני פרנסה, רפואה או אף שידוכים. אם, למשל, יפסוק הרב שפירא לחומרה בעניין כמו כשרות, או הלכות הפסח, יש סיכוי רב יותר שרבים יקבלו את פסקו. אם, מנגד, יפסוק כי אסור ללמוד באוניברסיטה, יגלה כי דין פסקו כדין הפסק שפסקו רבים בעולם החרדי לאסור גלישה באינטרנט.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2005 12:52 |
|
| |
מואדיב
לקריאתו של רי"ל לסרב שירות בשטחים גם כן לא נענו אלפים.
ובכל זאת תודעת מוסריות הכיבוש עלתה לסדר היום מאז, עד להבנה על ידי הרב, כי עדיפה 'ציונות רציונלית' על 'ציונות משיחית'.
כך גם קריאות הרבנים לסירוב פקודה יתנו את אותותיהם.לפחות על המגזר הנתון לשליטתם.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2005 09:36 |
|
| |
.
ריב, תנוח דעתך. לשוהים בחו"ל - אל תרוצו לחפש סידור מלא בארץ.
הפסק יהיה מקובל בשני מקומות, מתחת לעמודים בבניין בו גר מוציא הפסק (בתפילת ערבית בלבד), ובקרב כתבי NRG.
תזכורת: עשרות אלפי חיילים דתיים סרבו פקודה בעקבות פסיקות מורי הדור, ואלפים מילאו את בתי הסוהר.
(לקורא החיזר: הפסקה האחרונה נכתב בציניות, אין בה אפילו שמץ של אמת)
|
|
|
|
|
