אם זה לא מספיק קבל בבקשה את פרשן מעריב ומכולם אני מתחנן שימו לב לתאריך ותקראו טוב מה כתוב כי ככה עושים פרשנות.
16/5/2005
ראש בראש
שלום ירושלמי חושב שאולמרט מתייצב מול נתניהו כי הוא מבקש לעלות לצמרת הליכוד
מאבק כל-כך נמוך ויצרי לא נראה אצלנו, אפילו אצלנו, זמן רב. אהוד אולמרט, ממלא מקום ראש הממשלה ושר התמ"ת, תוקף את שר האוצר בנימין נתניהו בביטויים, שגם על קלים מהם הוגשו תביעות דיבה בסדר גודל ענק. אולמרט קובע שנתניהו איבד את שיווי המשקל הנפשי שלו, וטוען כי הוא רקם קשר אפל ומושחת עם המנכ"ל המודח של רשות השידור, ג'ו בראל. אולמרט גם פוסק כי נתניהו שיקר בישיבת הממשלה בענייני תקציב הרשות. "אתה שומע טוב, שיקר," הוא מדגיש באוזני המראיינים שלו, שמא לא שמעו כראוי את דבריו.
קשה לי להניח כי אולמרט, אחד האנשים המבריקים והמתוחכמים בפוליטיקה המקומית, יוצא למלחמת חורמה בנתניהו רק בגלל שעלה לו הדם לראש. הקריירה הארוכה, המרשימה והמפותלת של אולמרט לא זיכתה אותו תמיד בפרסי הגינות, והדאגה המתפרצת שלו לאיכות השלטון לא עושה הרבה רושם על הציבור. אני משוכנע כי כאשר אולמרט יושב עם עצמו הוא מסמן גם את נקודות התועלת והרווח האישי, ויודע שהוא לוקח על עצמו הימור גדול. הימור ענק.
אולמרט קשר לאחרונה את גורלו הפוליטי עם אריאל שרון. ב1999- הוא התמודד מול שרון על ראשות הליכוד, ושמר על יחסים טובים עם בנימין נתניהו, שהיה מחוץ לתמונה. אולמרט הובס בפריימריס מול שרון, אבל בהמשך תמך בו. ושרון לא אִ כזב. הוא נבחר לראשות הממשלה, שלף את אולמרט ממעמקי העשירייה הרביעית ברשימת הליכוד לכנסת, והפך אותו לממלא מקומו ולשר בכיר. אולמרט, עם זאת, לא הפך לחבר במעגל האינטימי הצפוף של ראש הממשלה, אולי בגלל ששרון לא שוכח את הימים שבהם בילה אולמרט עם יריביו, בצד השני של המתרס.
אולמרט הלך באומץ לפני שרון, נקט עמדות מדיניות מתונות, וספג את כל האש שהמטיר הימין. מצבו בליכוד התדרדר, אבל הוא לא שינה את דעותיו. במרכז התנועה אהבו לשנוא אותו. כאשר עלה לנאום בכנסים השונים, מאות אנשים שרקו לו בוז. בסקרים הוא נדחק לאחור (אם כי בזמן האחרון מצבו דווקא השתפר מעט.( במקביל, הסתכסך אולמרט עם שר החוץ סילבן שלום, שחושב על אולמרט את מה שאולמרט חושב על נתניהו. סילבן נשבע שאולמרט לא יהיה אפילו חבר בכנסת הבאה.
קרבות בוץ
אולמרט מתייצב היום מול נתניהו כי הוא רוצה לעלות ליגה. נתניהו אמר פעם כי כאשר הוא מתנצח עם שרון, הליכודניקים מזהים שני יריבים על ראשות הממשלה, וכל השאר נדחקים לאחור. יכול להיות שאולמרט חושב כי מאבק האיתנים שבו פתח מול נתניהו ישכיח את שאול מופז, סילבן שלום, לימור לבנת והאחרים. זו בדיוק הסיבה שנתניהו לא נגרר לקרבות הבוץ הללו, ושולח את עוזריו להגיב בקצרה ובביטו למה להאשמות שאולמרט מטיח בו בקצב אש.
אבל המאבק מול נתניהו בליכוד לא פשוט. לשר האוצר יש מעמד מיוחד בתנועה הזו, למרות כישלונות העבר, והמדיניות האנטי-חברתית בהווה. בעיני רבים הוא נחשב יורש טבעי של שרון. מי שהיה באולמי ויטראז' בנס-ציונה, לפני חודש, ראה איך חברי הכנסת של הליכוד ממליכים את נתניהו עליהם, מול מאות פעילים שהריעו בהתלהבות. אולמרט בחר לצאת להרפתקה מסוכנת, בלי בעלי ברית של ממש בליכוד, ועם גיבוי מסויג של ראש הממשלה, מתוך ידיעה ברורה כי בעידן נתניהו אין לו מה לחפש יותר בליכוד. אולמרט מקווה שהעידן הזה לא יגיע. ימים יגידו אם צדק.
תוקן על ידי - יורדעה - 08/08/2005 16:31:05
 |
|
|