הלכה יומית

דין ברכת השנים
תיקנו חכמים לשאול ולבקש מהשם יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים", ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ואף על פי שהיה מן הראוי לשאול טל ומטר כבר ממוצאי החג, מכיון שהוא הזמן הראוי כבר לירידת גשמים (ולכן אנו נוהגים להזכיר "גבורות גשמים" דהיינו "משיב הרוח ומוריד הגשם" כבר מתפילת מוסף של שמחת תורה), מכל מקום תיקנו רבותינו שאין לבקש גשם מהשם יתברך בברכת השנים אלא ?מ?בליל שבעה במרחשון, משום שבחג הסוכות היו ישראל עולים לרגל לבית המקדש, ואחר כך היו חוזרים לבתיהם, ויש מהם שהיו צריכים ללכת בדרך לביתם עד שבעה במרחשון, ובכדי שלא ינזקו עולי רגלים ממחמת הגשמים, תיקנו שלא ישאלו גשמים אלא מליל שבעה במרחשון.



בחוץ לארץ יש להתחיל לשאול טל ומטר בברכת השנים, מתפילת ערבית של מוצאי הרביעי בדצמבר למנינם, ובשנה שיש בחודש פברואר עשרים ותשעה ימים, יש להתחיל לשאול טל ומטר במוצאי חמישי בדצמבר, (ובשנה זו תשס"ו יש להתחיל ממוצאי הרביעי בדצמבר.) וכך המנהג באירופה ובארצות הברית.



מקומות שהאקלים בהם הפוך מארץ ישראל ואירופא, דהיינו שימות החמה אצלם הם בין סוכות לפסח, אינם שואלים טל ומטר בברכת השנים, וכן אינם מזכירים "משיב הרוח ומוריד הגשם" בברכת "אתה גיבור", ובימות הגשמים שלהם, ישאלו טל ומטר בברכת "שמע קולינו".



נידון מיוחד קיים לגבי מדינות ארגנטינה וברזיל, ששם עונות השנה הפוכות מאלו שבארץ ישראל, וימי הקיץ שלהם הם בימי החורף שלנו בימים שבין סוכות לפסח, וימי החורף שלהם הם בימות הקיץ שלנו בימים שבין פסח לסוכות, ובימי בקיץ שלהם בארגנטינא בעיר בואנוס איירס וסביבתה ובברזיל בעיר סאן פאולו וסביבתה יורדים גשמים מרובים, ובימי החורף שלהם יורדים גשמים, אך פחותים הם מהגשמים שבימי הקיץ, ולכן נפל ספק מתי הם ימות הגשמים שלהם לענין שאלת טל ומטר.



ולפני מספר שנים נכנס לעומק דין זה וחקרו הן מבחינת ההלכה והן מבחינת המציאות בארצות אלו, הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, ומסקנתו היתה שמכיון שבזמנינו, עם התפתחות הטכנולוגיה, למדו המומחים בארצות אלו לנצל כראוי את הגשמים שיורדים אצלם בקיץ, שהוא החורף בארץ ישראל, ולא עוד אלא שעיקר ניצול הגשם לחקלאות נעשה מגשמי הקיץ.



ולאחר שהאריך בדין זה בדברי הפוסקים העלה להלכה, שבני ארצות אלו דינם כבני ארצות הברית ואירופה, ששואלים טל ומטר בברכת השנים ממוצאי הרביעי או החמישי בדצמבר וכמבואר לעיל, והסכימו לפסק דין זה מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, הגאון רבי שלום כהן שליט"א, ועוד רבים מגדולי הפוסקים.

דין מי ששכח ולא שאל טל ומטר
אם טעה אדם ולא שאל טל ומטר בימות הגשמים, דינו הוא שצריך לחזור. אלא שישנם פרטי דינים בזה כדלהלן,



אם התחיל ברכת השנים ועדיין לא סיים לברך "ברוך אתה ה' מברך השנים" חוזר לתחילת ברכת השנים וימשיך תפילתו.



אם נזכר ששכח לשאול טל ומטר אחר שאמר "ברוך אתה ה," יסיים "למדני חקיך" (כדי שלא יוציא שם שמים לשוא מפיו), ויחזור לתחילת הברכה.



אם נזכר ששכח לשאול טל ומטר אחר שסיים "ברוך אתה ה' מברך השנים" ועדיין לא התחיל בברכת "תקע בשופר גדול", יאמר שם בין הברכות "ותן טל ומטר לברכה" וימשיך "תקע בשופר גדול" (וטוב שיאמר "ותן טל ומטר לברכה" גם בברכת "שמע קולינו" קודם "כי אתה שומע תפלת כל פה").



אם נזכר שלא שאל גשמים אחר שהתחיל בברכת "תקע בשופר גדול", ימשיך תפילתו וכשיגיע לברכת "שמע קולינו" לפני שיאמר "כי אתה שומע תפילת כל פה" יאמר "ותן טל ומטר לברכה, כי אתה שומע תפילת כל פה" וכו'.



אם נזכר שלא שאל גשמים אחר שהתחיל בחתימת ברכת שמע קולינו, דהיינו שאמר "ברוך אתה ה' " ועדיין לא אמר "שומע תפילה" יאמר "למדני חקיך" ואחר כך יאמר "ותן טל" ומטר לברכה, כי אתה שומע תפילת כל פה" וכו'.



ואם נזכר אחר שסיים "ברוך אתה ה' שומע תפילה" קודם שהתחיל "רצה", יאמר שם "ותן טל ומטר לברכה" ואחר כך ימשיך "רצה" וכו'.



ואם נזכר אחרי שהתחיל "רצה" וכן אם נזכר בברכות שלאחר מכן, ואפילו נזכר "באלוקי נצור", כל שעדיין לא אמר "יהיו לרצון" שאחר "אלוקי נצור", חוזר לברכת השנים ושואל שם טל ומטר וממשיך תפילתו משם והלאה על סדר הברכות.



ואם נזכר שלא שאל מטר אחרי שסיים "יהיו לרצון" שאחרי "אלוקי נצור" אפילו לא התחיל לפסוע לאחוריו, חוזר לראש התפילה.

האם נשים מברכות ברכות השחר וברכות התורה?


ברכות השחר, תקנו רבותינו לברך בכל יום, משום שהן מתוקנות על סדר העולם והנהגתו, וכיון שאסור ליהנות מהעולם הזה בלא ברכה, חובה על כל אדם לברך ברכות אלו בכל יום. וברכות השחר הן מברכת "אלקי נשמה" ועד לברכת "גומל חסדים טובים לעמו ישראל".



ומבואר בתשובות הגאונים שנשים חייבות לברך כל ברכות השחר, מפני שאינן מצות עשה שהזמן גרמא, חוץ מברכת "שלא עשני אשה", שתאמר במקומה "ברוך שעשני כרצונו" בלא שם ומלכות, אבל ברכת "שלא עשני גוי" וברכת "שלא עשני עבד" תברך בשם ומלכות ובמקום "עבד" תאמר "שפחה" ובמקום "גוי" תאמר "גויה". וכן פשט המנג.



ברכות התורה, תקנום רבותינו לברך על מצות תלמוד תורה, ומכיון שנשים פטורות מתלמוד תורה, לכאורה היה להן להמנע מלברך ברכות אלו, משום שכידוע לדעת מרן השולחן ערוך אסור לנשים לברך על מצוות שהן פטורות מהן. אולם מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א כתב, שאף נשים מברכות ברכות התורה, משום שאף הן מצוות ללמוד תורה, בדינים הנצרכים להן, כגון הלכות ברכות, והלכות שבת וכדומה, ולכן הן מברכות אף ברכות התורה, ויכולות לאמר אשר קדשנו במצותיו "וצונו" על דברי תורה, משום שאף הן מצוות ללמוד תורה וכאמור.

מצות קריאת שמע, הרי היא מצות עשה שהזמן גרמא, שהרי יש לה זמן מסוים שנקבע לקריאתה, ולפיכך נשים פטורות ממצות קריאת שמע כדין כל מצות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות ממנה. וכמו כן אין לנשים לברך בשם ומלכות בברכות קריאת שמע, משום שהן פטורות מברכות אלו, שהרי גם לברכות אלו יש זמן קבוע בכל יום, ומכל מקום כבר נתבאר במסגרת זו שלמנהג האשכנזים, נשים הרוצות לברך בשם ומלכות ברכות שהן פטורות מהן, רשאיות לעשות כן שיש להן על מה שיסמוכו, אבל נשים ספרדיות, אסור להן לברך ברכות אלו בשם ומלכות, שכך היא דעת מרן השולחן ערוך שקבלנו הוראותיו.



אף על פי שנשים פטורות מקריאת שמע, מכל מקום הדבר שנוי במחלוקת הפוסקים, כי יש אומרים שאף הן חייבות לפחות בקריאת הפסוק הראשון כדי שתקבלנה עליהן עול מלכות שמים, ולפיכך כתב מרן השולחן ערוך (סימן ע.) שנכון שנשים יחמירו על עצמן שיקבלו עליהן עול מלכות שמים בקריאת פסוק ראשון של שמע ישראל. ובספר הלכה ברורה להגאון רבי דד יוסף שליט"א, הביא כמה פוסקים שכתבו שיקראו גם פסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", והביא דבריהם להלכה.




תוקן על ידי - האיש_החושש - 15/11/2005 17:57:39

דין חיוב נשים בתפילת העמידה



במשנה במסכת ברכות (כ:) אמרו שנשים חייבות בתפילת העמידה, ובגמרא שם ובדברי רבותינו הראשונים נזכרו שני טעמים לחיוב זה. לדעת רבינו הרמב"ם ועוד, חיוב נשים בתפילת שמונה עשרה אחת בכל יום הוא פשוט מאוד, משום שחיוב תפילה הוא מן התורה, שנאמר "ועבדתם את ה' אלקיכם" וקבלו רבותינו שעבודה זו היא תפילה, ומצוה זו מן התורה אינה מצות עשה שהזמן גרמא, שהרי מן התורה אין לה זמן קבוע ויכול כל אדם להתפלל תפילה זו בכל שעה משעות היום והלילה, ולפיכך ברור שאף נשים חייבות בתפילת שמונה עשרה אחת בכל יום.



ויש מרבותינו הראשונים שכתבו שחיוב מצות תפילה לנשים הוא מטעם שהתפילה היא בקשת רחמים מהשם יתברך על חיינו וכל הנצרך לנו, ולפיכך נשים חייבות בתפילה משום שבודאי גם נשים זקוקות לרחמי השם יתברך וחסדיו, ולפיכך אף הן מחוייבות בתפילה.



ומכל מקום למנהג הספרדים שקבלו עליהם הוראות מרן השולחן ערוך, אין הנשים מחוייבות אלא בתפילת שמונה עשרה אחת בכל יום. ומכל מקום אם רוצה האשה להתפלל שלוש תפילות שמונה עשרה בכל יום, שחרית מנחה וערבית, הרשות בידה, אף לדעת מרן השולחן ערוך, כן העלה באורך מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א בתשובה שהובאה בספר ילקוט יוסף (חלק א' עמוד קפו.).



ולמנהג האשכנזים, יש אומרים שנשים חייבות בתפילת שחרית ובתפילת מנחה, ומכל מקום פטורות מתפילת ערבית משום שלא קבלוה עליהם לחובה אלא הגברים ולא הנשים.

דין מצוות צריכות כוונה לגבי קריאת שמע



נחלקו רבותינו הראשונים אם מצוות צריכות כוונה או שמצוות אינן צריכות כוונה, דהיינו כגון אדם שאוכל מצה בליל הסדר, שאז אכילת המצה היא חיוב מן התורה, ואינו מכוין למצות אכילת מצה, אלא אוכל בכדי להשקיט את רעבונו, שאז לדעת הסוברים שמצוות אינן צריכות כוונה, אדם זה יצא ידי חובת אכילת מצה בליל פסח, ואילו לדעת הסוברים שמצוות צריכות כוונה, אדם זה חייב לאכול שוב מצה בליל הסדר.



מרן השולחן ערוך (בסימן ס.) פסק להלכה שמצוות צריכות כוונה, וכך דעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שמצוות צריכות כוונה, ואם עשה מצוה ולא כיון לקיימה, כגון שנטל לולב כדי להגביהו ולא כדי לקיים בו מצוה, לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור לקיים המצוה, (אלא שאינו חוזר לברך על המצוה, משום ספק ברכות להקל והרי יש מן הפוסקים שסוברים שאף שלא כיון יצא ידי חובתו.)



ולפיכך, הקורא קריאת שמע צריך שיכוין קודם הקריאה, שקורא כדי לקיים מצות קריאת שמע, ומלבד זה בקריאת שמע יש חיוב נוסף לכוין בפסוק הראשון להבין מה שמוציא בשפתיו, וכוונה זו היא תנאי לקיום מצות קריאת שמע, כי בלא כוונה זו לא יצא ידי חובת קריאת שמע, וחייב לחזור לקרותה, ובהלכה הבאה בעזרת השם יבואר סדר הכוונה בפסוק ראשון של קריאת שמע, ואיך ינהג מי שלא כיון בפסוק זה