| נשלח ב-7/12/2005 17:58 |
 |
| |
רב ניק,
גם אם בגימטריה לא יוצא אותו הדבר, אין צורך להוסיף שום דבר, גם אם יחסר ממנו פרט מן הפרטים הוא ימשיך להתקיים. או כדברי הרמב"ם בתשובתו לר' עובדיה הגר: לכלל, יש פונקציה שהוא אינו מתחלק לסכום הפרטים ממנו הוא מורכב.
תוקן על ידי - riv - 07/12/2005 18:02:02
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2005 17:13 |
|
| |
גם_וגם:
בגימטריה זה יוצא אותו דבר ואם לא אז תוסיף שתי סופגניות
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2005 17:05 |
|
| |
השכן,
את התאור בבבלי גם אני מכיר. כידוע, יש גם תאורים אחרים. עובדה היא, שנסים רבים נעשו לאבותינו ולא זכו לציון; ועובדה היא שהחג נקרא "חנוכה" ולא "חג נס פך השמן".
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2005 15:47 |
|
| |
גו"ג,
"מאי חנוכה? דתנו רבנן: בכ"ה בכסלו ימי חנוכה שמונה... כשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, לא היה בו אלא להדליק יום אחד,נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה האחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל ובהודאה".(בבלי,שבת כ"א,ב)
נוהל שכן
זה כאן!
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2005 09:17 |
|
| |
השכן,
את החג קבעו לא על הנס אלא על החנוכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2005 00:15 |
|
| |
ובמה נס חנוכה חשוב, שקבעוהו לשמונה ימים?
ובמיוחד, שלא נותר לנו ממנו מאומה?
נוהל שכן
זה כאן!
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2005 19:17 |
|
| |
נסים הם מעשה של חודש בחודשו. לפי חוק הנסים של המתימטיקאי ליטלווד נס קורה לאדם בממוצע אחת לחודש.
ההגדרה של נס היא מאורע שהסתברותו אחת למיליון. בכל יום אנחנו ערים ופעילים בעולם כשמונה שעות. בזמן זה קורה אירוע אחת לשניה. רוב האירועים האלה הם חסרי משמעות - דלת נפתחת, עלה נופל, מכונית צופרת וכיו"ב. מספרם של האירועים האלה בחודש הוא כמיליון. יוצא שאירוע שהסתברותו אחת למיליון קורה בממוצע אחת לחודש.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2005 18:57 |
|
| |
לא ברור שהרמב"ם סובר שאין טבע כלל. וכבר נחלקו בזה גם בין החוקרים, ולי ברור שהרמב"ן אינו סובר כך, וסבור שיש טבע. וכבר התווכחתי פעם עם אחד בפורום שניזון מקיצורי החוקרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2005 17:04 |
|
| |
אתנחתא,
מה לא ברור כהשיטה שהפריך במו"נ - האם שיטת הוצאת הפשט מפשוטו לא ברורה - את תמצית ההבדל בין הטבע לנס תוכל לראות בין תפיסת הנבואה בין השניים.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2005 16:00 |
|
| |
הרמב"ן אכן סבור שהטבע הוא נס, ואילו לפי הרמב"ם גם הנס הוא טבע, נמצא שהם שווים מבחינה מסויימת. אך מאידך, לא ברור ופשוט כפי שכתבו כאן, שהרמב"ן סבור כהשיטה שהפריך המו"נ, ומאידך, גם לא ברור שהמו"נ סבור שהנס הוא טבע. והדברים עתיקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2005 01:13 |
|
| |
אתה לא יכול לספר בלי למצוא?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2005 00:56 |
|
| |
אם אני אמצא את זה - אני מקבל פרס כספי כלשהו?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2005 23:54 |
|
| |
מהי דעת קדשי החדשה? ומאיפה הסיק כב' שיש לי דעה חדשה?
אינני שולל את האפשרות ששיניתי את דעתי , לעתים יש לי יותר מדעה אחד על דבר אחד ולפעמים אני שוכח מדעותי , לכן אשמח אם תספר לי על זה. בחיי, אני צריך לחשן שיעמוד לצדי.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2005 22:10 |
|
| |
אוסו בוקו,
המדובר ברבנים שמצביעי דגל התורה לא יעזו להחזיק תמונות שלהם  .
תתקדש,
דומני שמייציץ טען פעם כטענתך ושינה דעתו (אם כי לא ירדתי לסוף דעתו החדשה של מרן). מייציץ או לינקי, אייכם?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2005 12:25 |
|
| |
תתקדש,
מתוך המשך חוכמה בראשית ה,א.
"הנה כל הנבראים והמציאות וההשגה בכללה הוא שפע נשפע מזוהר רצונו יתברך בלי הפסק...אבל מרב תדירותם וההרגל אשר הורגלו בהם בני אדם הפשוטים, לא יתבוננו אל מעשה ה', זולת כאשר הבורא יתברך שמו משנה ההנהגה התדירות ועושה לזמן לא כביר הנהגה חדשה. [כי הנס לא יתמיד, הוא שב לטבע ומתחייב שינוי רצון חלילה,דברי רמב"ם.]
וזה שאמר: "וחסידיך ברכוכה, כבוד מלכותך יאמרו". ואח"כ "וגבורותיך ידברו".אבל "להודיע לבני האדם(הפחותים במעלה) גבורותיו וכבוד הדר מלכותו", שהמה יתבוננו מגבורותיו כבודו והדרו, כי לחולשת ראיית עיניי שכלם, יפרידו בין ההנהגה להבורא וכאילו העולם עומד בפני עצמו ואינו מכיר כבוד הבורא. רק על ידי ההערה שהעיר הבורא יתברך עליהם כמה שמשנה הטבע ומשדד המערכה, בזה יודעו כי אלוקים הוא המנהיג, ובהשגחתו מסובב כל הסיבות, וכל ההנהגה הטבעית ממנו הכל. וז"ש: לבני האדם מוכרח להודיע גבורותיו. וזה גם כוונת הפסוק: לספר בגויים כבודו בכל העמים נפלאותיו. כנ"ל. ודו"ק בזה."
ובשמות טז, לג-ד: הפטרת מצורע
"שהנס לא יתמיד, שאם זה יתמיד אין זה נסי אלא שב לטבעי, שהטבע הוא ג"כ נסים רצופים כידוע. רק שלהראות שדוד הטבע, "כ אם יתמיד בטלה הוראתו...[רמב"ם מו"נ]"
 |
|
|
|
|
|
