למרות שגם מבחינה איכותית אובייקט שחי ובועט יכול להיות סתם סוס שבעליו חפץ ביקרו מסיבות כאלו ואחרות.
לא הבנתי כלום.
מי הסוס ? מי הבעלים ? מהן הסיבות ?
לא יותר פשוט לומר שיצירה עמוקה ותוססת זאת היא עדות למשהו גבוה מאיתנו קצת ?
נשלח ב-9/8/2011 18:15
הכוונה מבחינה כמותית.
למרות שגם מבחינה איכותית אובייקט שחי ובועט יכול להיות סתם סוס שבעליו חפץ ביקרו מסיבות כאלו ואחרות.
נשלח ב-9/8/2011 18:08
thepresent כתב:
... של הלימוד שנעשה בישיבות ובחיי חכמים (שלמדו בכל רגע אפשרי) במשך מאות בשנים. שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו
הוכחה, משהו? דיונים של שלושה אנשים במשך שעתיים ביום במשך 10 שנים יכולים ליצור משהו יותר גדול מהתלמוד הבבלי כולו.
ההבדל הוא שהיצירה הזאת תושלך לפח יחד עם כל אחיותיה ואילו התלמוד הבבלי חי וקיים ובועט חזק בכל הכיוונים.
נשלח ב-9/8/2011 18:00
מיימוני כתב:
... של הלימוד שנעשה בישיבות ובחיי חכמים (שלמדו בכל רגע אפשרי) במשך מאות בשנים. שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
הוכחה, משהו? דיונים של שלושה אנשים במשך שעתיים ביום במשך 10 שנים יכולים ליצור משהו יותר גדול מהתלמוד הבבלי כולו.
נשלח ב-9/8/2011 17:42
אני לא מבין.
משהו אמר דברים בשם אברבנל, על זה בנה מיימוני בנינים גבוהים, כאילו שאברבנל לא קיבל דברי הגמרא כמסמך מדיוק בעניני היסטריה. חפשתי דברי אברבנל ולא מצאתי, ובקשתי מקור ועד עכשיו אף אחד לא נתן לי.
כאן חושבים?
נשלח ב-9/8/2011 11:50
מקור מדויק??? מה לא מדויק כמדומני שהוא לא חולק על הגמ' אלא טוען שזה ט"ס- כמובן אפשר לטעון שדיבר בלשון נקיה ואכמ"ל.
נשלח ב-8/8/2011 22:37
גארטעל כתב:
והנה יש שם הפניה לפירוש האברבנל על ספר מלכים בהקדמה שלו כותב האברבנל שאין מדובר על אלכסנדר מוקדון אלא יש כאן שגיאה כיצד להבין שהאברבנל שחי הרבה חאחרי האמוראים חולק עליהם והוא צודק ????
לא עיינתי במקורות שהבאת בפנים, אך אין בתמיהתך להפתיע. הגמרא אינה ספר היסטוריה. היא ליקוט, מעין פרוטוקול, של הלימוד שנעשה בישיבות ובחיי חכמים (שלמדו בכל רגע אפשרי) במשך מאות בשנים. הקשר בין החכמים לא היה ישיר בדרך כלל, והם הסתמכו על מסורות שנמסרו בעל פה (לדעת הרמב"ם, היו גם מקצת מסורות שהועלו על הכתב במגילות סתרים). עיקר המסורות היה כמובן בתחום ההלכתי. לא ייפלא אם כן שדברים שהוצגו בגמרא כביאורים היסטוריים שיקפו את דעת חכמים על מה שהיה ראוי להיות ומסתבר להם שהיה יותר מאשר מסורת היסטורית מדוייקת על מה שהיה באמת. דוגמאות לכך רבות מאד. ראה המסורות על אלכסנדר ינאי, על מיתת רבי עקיבא (השווה בין שיטת הבבלי לירושלמי) ועוד.
דוגמא טובה לגישה כזו היא "סדר ימות עולם" של ר' יוסי. מי שיראה בכך אוסף מסורות בעל פה מימי משה רבנו עד לר' יוסי יקבל את הכל כאמת היסטורית, ואכן אם מדובר במסורת אמינה שכזו אי אפשר לחלוק עליה. אולם מסתבר יותר שר' יוסי אמר את דבריו מסברא. דוגמא מעניינת לביאור כזה ב"סדר ימות עולם" (למרות שהיא טעונה עיון במקורות) נמצאת במאמר של מיליקובסקי ב"מחקרי ירושלים" תשנ"ג, כרך יא.
זאת, נוסף לכל הדברים שכבר נאמרו כאן בפורום על השימוש שעשו חז"ל באמצעים ספרותיים כדי לבטא רעיון, ובדורות מאוחרים הם נתפסו ונתפסים כסיפורים היסטוריים שאין לערער עליהם...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-12/8/2002 13:13
מסכת סוכה דף נא עמוד ב
עוד פעם מופיע השם של אלכסנדר מוקדון
שקטל ליהודי מצרים
והנה יש שם הפניה לפירוש האברבנל על ספר מלכים בהקדמה שלו כותב האברבנל
שאין מדובר על אלכסנדר מוקדון אלא יש כאן שגיאה
כיצד להבין שהאברבנל שחי הרבה חאחרי האמוראים חולק עליהם והוא צודק ????
נשלח ב-22/7/2002 13:19
התוס' ע"ז מ"א ד"ה ככדור מביא מהירושלמי (בע"ז שם) והביא בפירוש "פני משה": "עשה דבר אחד וישב על הנשר להגביה עצמו למעלה ולראות על פני כל הארץ ככתוב בדברי הימים שלהם".
מטרת הירושלמי להסביר את צלם הכדור ולהמחישו באגדה על אלכסנדרוס מוקדון. אם אגדה זו היא מסיפור אמיתי או לא, זה לא משנה, העיקר שהיה העולם נתפס אצלם כעגול.
