המצבה של "לוי" הונחה על קבר של "לוי" אחר
וגם את זה קיבלתי ממערכת עונג שבת ותודה להם.
המצבה של "לוי" הונחה על קבר של "לוי" אחר
המעשה הבא היה בבית העלמין ירקון. בני משפחת לוי, שיקירם, א', נפטר לפני כחודש, רצו להקים מצבה על חלקת הקבר שלו בבית העלמין ירקון. במלאות 30 יום למותו, כנהוג, פקדו את הקבר, כדי לגלות את המצבה. אלא שלתדהמתם, הם מצאו במקום קבר חשוף. בונה המצבות טען בפניהם, כי רק יומיים קודם לכן הניח את המצבה, בדיוק כפי שהתבקש.
נציג חברה קדישא, ובנו של בונה המצבה פתרו את התעלומה: המצבה הונחה על הקבר הלא נכון. מנהל בית העלמין סיפר לעיתונות, כי כמה ימים לאחר שא' לוי נפטר ונקבר, נפטרה גברת העונה לשם מ' לוי, ונקברה מטרים ספורים מחלקת הקבר שלו. בונה המצבות, כך נראה, הבחין בשלט "לוי" שעל קברה הטרי של האישה, וחשב שזה המקום עליו הוא אמור להקים את המצבה.
סוף טוב הכל טוב. בני המשפחה דרשו להעביר את המצבה למקומה הנכון, באופן מיידי. מנוף שהובא למקום במיוחד הרים את המצבה מקברה של לוי והניחה על קברו של לוי הנכון.
אנחנו אומנם התעוררנו בשאלה מעניינת:
בשולחן ערוך יורה דעה (סימן שסד/א) נפסק שמצבת הקבר אסורה בהנאה אומנם, מגיש המחבר כי: "הא דקבר של בנין אסור לעולם, דוקא שבנאו לשם מת, ונתנו בו אפילו על דעת לפנותו... אבל אם בנאו לשמו, ולא נתנו בו, מותר. ואם לא בנאו לשמו, ונתנוהו בתוכו והוסיף בו דימוס (פירוש נדבך, והוא שורת בנין) לשמו, כולו אסור, אפילו לאחר שפינהו ואפילו שקברו שם על דעת לפנותו. ואם מכיר הדימוס שהוסיף לשמו, מסירו, והוא לבדו אסור, ושאר הקבר מותר".
מה יהיה אם כן הדין במצבה שנבנתה בטעות? האם היא נאסרת בהנאה?
מעניין אגב, ב"פתחי תשובה" שם מצאנו שאלה דומה: " מעשה באלמנה שציוותה להניח אבן (מצבה)על קבר בעלה ואחר ימים הלכה על קבר בעלה וראתה שהאבן היא קטנה ורצתה להחליפה באחרת יפה הימנו ולהוסיף מעות למוכר האבנים לכבוד בעלה"
תורף שאלתה הייתה כיון שאין ברצונה ליהנות מן המצבה כמובן אלא אדרבה להוסיף כספים ולקנות גדולה יותר.
דעתו הייתה להורות בשם רבותיו שאסור לה להחליף או למכור את המצבה כיוון והיא נהנית שהמוכרים יחייבו אותה על המצבה הבאה במחיר נמוך יותר עקב החזרת המצבה הקודמת.
בכדי לדעת להורות בסיפור שלנו צריך לדעת כמובן יותר פרטים על אופי העסקה ביניהם והאם המצבה בכלל מוגדרת כשל המשפחה כל זמן שלא הונחה במקום הנכון, מקום למחשבה.
 |
|
|
