| נשלח ב-15/8/2005 01:50 |
 |
| |
כל סוף הוא התחלה.
בס"ד
שלום שלום לך הקורא\ת וברוכים הבאים בצל קורתינו...
כל סוף הוא התחלה, והתחלה זו היא סוף של משהו שהיה,
אולם הואיל והכל חוזר חלילה, הרי שסוף שהוא התחלה, הוא אין סוף.
נולדתי כשמדינת ישראל, היתה בת עשר,
בבית העלמין היהודי בשפרעם קבור סבו של סבי ע"ה,
בפקיעין קבורים אבות אבותיי מאז חורבן בית שני.
סבותי קבורים יחד עם כל דורות המשפחה הקרובה
בבית העלמין הישן בטבריה.
שם נולדתי.
גידלו אותי על ברכי השומר הצעיר,
הורי שיחי' עד היום הנם מזקני מרכז מפלגת העבודה.
הייתי לחייל ישראלי, צעיר חזק ויפה, מהטובים שנלקחו לטיס.
כשעמדתי על דעתי, והבנתי שסעיף הלאום בתעודת הזהות שלי
לא מסתכם במנגל השנתי, חיפשתי את זהותי היהודית.
עברתי בין שדרות היהדות לאורכה ולרוחבה, לא ביקשתי מדים,
רציתי ללגום ממעיין החוכמה בן אלפי השנים,
כדי להתחבר לחכמי האמת שעברו את מסע הדורות,
ובכל מקום בו היו, הותירו עקבות החכמה,
"כזה ראה וקדש", "לכי לך בעקבי הצאן"...
ציונות לא היו צריכים ללמד אותי, זוהי אדמתי.
ולו רק מהטעם הפשוט שכאן היה ביתי,
ובית אבותי אב אחר בן ממש, לא הלכנו לגלות, נשארנו כאן!
לא נזקקתי לבורות המיים שנצבעו בצבעי הציונות,
רציתי "נוזל טהור" ללא "צבעי מאכל",
הלכתי להרוות את צמאוני הרב במעיינות הנצח.
עשיתי זאת שנים רבות.
כשהבנתי, שאני צריך ליישם את לימודיי בעולם המעשה,
יצאתי לישע עמך, בנחלת אבות, והייתי ממקימי
עיר של יהודים בלב השומרון, ניכשתי קוצים מן הכרם
ברוחניות, ובגשמיות, גם נטעתי ושתלתי, ובניתי,
בידי האחת וביד השניה אחזתי בנשק, והאמן לי במיומנות גדולה.
בפעם הראשונה שריסקו לי את כל שמשות המכונית באישון לילה באחד מכבישי הגישה לביתי, יצאתי גיבור ויריתי לעבר הדמויות שנמלטו ולא נפגעו, את הנשק לא ראיתי מאז, הוא נלקח.
זה היה בימים הראשונים הראשונים של תחילת האינטיפאדה,
מאז הפכתי לברווז במטווח, וכל אותם יוסופים וחאלדים שהיו
מקבלים את פני בכבוד מלכים בכפריהם שלהם
בבלקון לכוס קפה מהביל, באמת'ין, ובג'נספוט,בפרעתא,
ובדיר איסתיא, הפכו לרוצחים בפוטנציה שהשתכללו עם השנים,
מאבן, לרוגטקה, לקאלאצ', ולמטעני צד.
לא בגלל שהם גיבורים אמיצים ויותר חזקים.
בגלל הקאפואים.
אז לקחתי את עצמי ואת ילדי, ואני אוכל, ואוכל, ואוכל, ואוכל,
ולא מפסיק, בדיוק כמו אותו האיכר גס הרוח מהסיפור.
איזה סיפור?
על הבעל שם טוב:
מסופר עליו שהוא חלם על שהוא מגיע לגן עדן ולידו בגן עדן
יושב יהודי עם הארץ.
כאשר התעורר בבוקר, תהה מי זה היהודי הזה
והחליט ללכת לחפש אותו.
הוא עבר בין הכפרים השונים ושאל עליו לפי התיאור שזכר בחלומו.
לבסוף הגיע לכפר יהודי ושם הכירו את האיש והפנו אותו אליו.
הבעש"ט הגיע אליו לביתו ונקש בדלת הבית.
אישה קשת יום פתחה את הדלת והבעש"ט ביקש מקום לאכול ולישון, האישה הכניסה אותו לביתם ולאחר זמן מה הצטרף אל הבעל ואישתו לארוחת ערב.
חדור ציפיות המתין הבעש"ט לראות את
מנהגיו הדגולים של שכנו לגן עדן.
למרבה אכזבתו ראה ליד השולחן יהודי גס מראה והתנהגות,
שלא דיבר מילה ולא ברכו לשלום, שהתיישב,
וללא נטילת ידיים וברכה התחיל לאכול ללא הפסקה,
מיד כאשר סיים קיבל תוספת וכך חוזר חלילה, אכל עד להתפקע.
מיד כשסיים קם מהשולחן ללא ברכת המזון,
ללא שום פנייה אליו. קם והלך למיטתו.
בימים שלאחר מכן, חזר הסיפור. היהודי רק אכל ואכל ואכל.
ללא ברכות, ללא מילות נימוס כלשהם. כלום. רק אכל.
הבעש"ט שלא הבין מה יש ביהודי זה שמביא אותו לגן עדן,
כבר לא יכל להתאפק ופנה אליו:
"לפני כמה ימים חלמתי חלום ובחלומי ראיתי אותך
כשכני בגן עדן, אבל אני לא מבין על מה,
על מה אתה מקבל גן עדן, אתה כל הזמן אוכל ואוכל ואוכל.
למה?" הסתכל עליו היהודי ואמר לו:
"לפני שנה היה כאן פוגרום, הקוזקים פשטו על הכפר ורצחו יהודים רבים, את אבא שלי העלו באש ובגלל שהיה רזה עלתה ממנו להבה קטנה והוא נשרף מהר.
בפעם הבאה שיבואו הקוזקים ויבצעו כאן פוגרום ואולי ישרפו אותי, אני רוצה לבעור הרבה זמן בלהבה גדולה שכל העולם יראה איך יהודי נשרף"
שאלה:
יכול להיות שיותר קל לנו לשפוט את אלה
שרחוקים מאיתנו כמה דורות. הרבה יותר קשה לנו ליישם את הלקח על עצמינו.
האם הרמת ידיים?
תשובה:
לא. לא הרמתי ידים.
שיפור עמדות לאחור.
הפקת לקחים.
הרבה לימוד.
המתנה לשעת כושר.
זה יגיע, אעשה הכל להיות מוכן לכשזה יהיה פה.
מה?
הגאולה !
בנתים, עד שתגיע הגאולה המיוחלת, שאיפתי לנסות להבין איך זה שעם עם רקורד
של חכמים לאורך כל ההיסטוריה שלו מגיע לרגע שמתקיים בו מאמר הנביא"
"אבדה חכמת חכמיו"
ננסה..
ידועה מחלוקת חכמי דורנו אנו בענין בנין בית המקדש.
יש הגורסים, חייבים אנו לפעול להקמתו במובן מעשי.
ויש הגורסים, לא עלינו המלאכה לגמור, אלא, הוא יורד ע"י צו השי"ת מן השמים לארץ.
מחלוקת חכמים זו, משקפת לעניות דעתי, את כל הציורים בהם מצליח הבעל דבר להפריד,
ולמשול בעם הקודש.
כדי להמחיש את דבריי, קיראו רגע את הדברים המובאים בשם
הרה"ג הרב מרדכי אליהו בתקשורת המגמתית,
נקח לדוגמא את ynet אע"פ שהדברים התפרסמו בכל אמצעי התקשורת.
"צריך להיאבק בתוכנית ההתנתקות, אבל יש גבולות - כך מבהיר הרב מרדכי אליהו, המנהיג הרוחני של הציבור הדתי לאומי, בראיון לשבועון החרדי "משפחה". הרב, מתנגד עיקש להתנתקות, מפתיע כשהוא קובע כללים מחמירים נגד עימותים בין יהודי ליהודי: לא לחסום כבישים, לא להתעמת עם המפנים - ולא לסרבנות פקודה" (ע"כ ציטוט כותרת מכתבה ב ynet)
לעומת זאת, באתר "מוריה", אתר המזוהה עם הרב מרדכי אליהו שליט"א, ובנו הרב שמואל אליהו נ"י, מובאת הכחשת דברים נחרצת ע"י הבן:
"חס וחלילה חס ושלום!! שהרב יתיר להכות מתיישבים. שהרב יתיר לעקור עצים ובתים. שהרב יתיר לתת למחבלים את בתי היהודים. חס ושלום!! הייתי בבית הרב כשהכתב שאל את הרב את השאלות. שמעתי אותו במפורש אומר שאסור לפנות אנשים מבתיהם. חד וחלק!!"(ע"כ ציטוט מתשובה ב-מוריה)
ובכן העולה מהדוגמא הנ"ל, ממחיש היטב, כיצד, מנצל השלטון
(ובהגדרה זו נכלול, את כל זרועות השלטון, וכל אופני המצאת השלטון למי שאוחז בו)
באופן הכי מרושע, ומגמתי, את המושג "אבדה חכמת חכמיו"
הנאמר על מצב חכמי הדור באחרית הימים,
ולמי שיטען נגדי על בזיון ת"ח, במאמרי זה אומר:
לא עלי תלונתך, חז"ל אמרו זאת.
מחמת גודל עניינו של הדין אמרו חכמים כמה זהירות נדרשת כדי לא לסטות מדין האמת.
בשבת קל"ט
תניא "ר' יוסי בר' אלישע אומר אם ראית דור שצרות באות עליו צא ובדוק בדייני ישראל,
שכל פורענויות שבא לעולם לא בא אלא בשביל דייני ישראל" וכו'.
הקלקולים מתחילים מהראש, מהמנהיגות.
המנהיגות היא שורש הציבור כולו, ועל כן היא גם מקור הנפילות.
"מר זוטרא אמר אלו תלמידי חכמים שמלמדים הלכות ציבור לדייני בור".
בנוגע לציטוטי ynet מכתבי העיתון "משפחה", נוכל לכנות את כתבי "משפחה" בוודאי "דייני בור".
חולשת הדור, והצרות המתרגשות עליו, מעידה כאלפי עדים על מצב הנהגת הדור.
והדברים אמורים בהכללה לכל מי ששם מנהיג מתלווה לשמו.
ריבוי הדיינים, ובתי דיניהם, חוסר הקשר והתקשורת ביניהם,
חוסר בקורת גג אחת שתאכוף את כולם,
רצון כל "מנהיג" לאמר "קבלו דעתי", רצון כל "מנהיג" לפרסם ברבים את דעתו, וכו',
המה המכשירים לשלטונם של אלו, הממיטים על הדור את הגזרות והצרות.
והוא אשר אמרנו ברישא.
מנקודת מוצא זו, (ובהדגשה חמורה, שאין הדברים אמורים לגבי גופי הלכה ופסיקתה, כי אם בהנהגת האומה הכללית)
נשאלת השאלה: אם כך הם פני הדברים, האם לא חזרה ה"הכרעה" לכל אחד ואחד אשר בשם ישראל יכונה? וצע"ג.
ועוד, אם תכריע כך, הרי הוצאת תוקף השם "כלל", ויצרת עדר טועה ללא רועה ! נכון.
לאן אני חותר בדברי? הנה: דייקא לתוך תוקף המבולקא הזו, יבוא ה"מנהיג" !
אולם, עד עתה דברנו התייחס למעשה התחתונים, כביכול ללא הסתכלות למעלה...
האם לא נראה כסברה פשוטה ש"מלמעלה" מצפים ברגעים של שידוד מערכות זה, כאשר נניח כמו שאמרנו לעיל: "שחזרה ההכרעה לכל פרט ופרט", שאכן הפרטים הנושאים
על גבם את מטען אלפי שנות הלימוד העיוני, והמעשי,
שעל ידם התפתחה "מודעות פנימית כללית" המונחת בכל פרט ופרט,
והיא הזהות הכוללת הנקראת "ישראל",
שדייקא עכשיו, במקום לנהוג כעדר כבשים שהותקף ע"י הזאב,
ומתפזר בפניקה לכל עבר, ננקוט בעמדה ההפוכה?
"עת התכנס הצאן", "איסוף עדרים", "לך כנוס את כל היהודים".
האם לא היו אלו הגורמים לישועתנו תמיד בעת צרה?
התשובה ברורה לעין כל המסתכל בעין האמת. כוחנו באחדותינו !!!
הרב אליישיב אינו פוסק הדור.
הרב עובדיה אינו פוסק הדור.
הרב שטיינמן אינו פוסק הדור.
הרב אליהו אינו פוסק הדור.
אם הם היו משכילים לשבת בבית דין אחד ולהעמיד נשיא בראשם, הוא היה פוסק הדור.
לדורנו אין פוסק הדור.
כפי הנראה, משיח בעצמו הוא יהיה פוסק הדור.
בנתיים כל אחד עשה לו רב שפוסק לו הלכות, איך לחיות את חייו היהודיים.
ובואו ונבדוק עוד דוגמא מהימים האחרונים:
עצרת שלא נראתה כדוגמתה ברחבת הכותל נערכה בשבוע האחרון של
שלושת השבועות בחודש אב התשס"ה,
היו שם המוני עם ישראל, בראשם היו גם רבנים גדולים,
הרב עובדיה יוסף שליט"א, הרב מרדכי אליהו שליט"א,
רבני חב"ד, ועוד.
לא רק שרבני העולם הליטאי והחסידי האשכנזי לא היו שם (למעט האדמו"ר מבוסטון)
אלא אף הס מלהזכיר, אפילו טיפת דיו אחת, לא נכתבה בענין בעיתונות המייצגת
( המודיע, יתד נאמן). הכיצד?
לרבנים הנ"ל לא מוכרים דברי הרמב"ם?
"רמב"ם הלכות תעניות פרק ב (א) אלו הן הצרות של ציבור שמתענין ומתריעין עליהן - על הצרת שונאי ישראל לישראל, ועל החרב, ועל הדבר, ועל חיה רעה, ועל הארבה, ועל החסיל, ועל השידפון, ועל היירקון, ועל המפולת, ועל החוליים, ועל המזונות, ועל המטר: (ג) על הצרת שונאי ישראל לישראל כיצד, גויים שבאו לערוך מלחמה עם ישראל, או ליטול מהן מס, או ליקח מידם ארץ, או לגזור עליהם שמד אפילו במצוה קלה - הרי אלו מתענים ומתריעים, עד שירוחמו. וכל הערים שסביבותיהם, מתענים; אבל אין מתריעים, אלא אם כן תקעו להתקבץ לעזרתם: רמב"ם הלכות תשובה פרק ג (כ) הפורש מדרכי ציבור, אף על פי שלא עבר עבירות, אלא נבדל מעדת ישראל ואינו עושה מצוות בכללן ולא נכנס בצרתן ולא מתענה בתעניתן, אלא הולך בדרכו כאחד מגויי הארץ, וכאילו אינו מהן - אין לו חלק לעולם הבא:" עכ"ל הרמב"ם זצ"ל."
האם כל מה שאנו עוברים בעצם הימים הנוראים הללו, אינו נכנס בגדר צרתן של ישראל???
אבקש את התייחסותכם לנאמר, מתוך הסתייגות מפורשת:
איני בא ח"ו להוציא לעז על אף אחד מישראל, ואבקש להמנע מלשונות מבזים,
אולם בוודאי הנושא ראוי להבדק, ולא להטאטאות בטענת סוביודיצה.
אני מנסה לבנות דיון שיברר מה היה לנו מתוך כוונה להגיע לתשובות בבחינת תשועה ברוב יועץ,
אל לו לאף אחד לפרש זאת אחרת. אודה לתגובותיכם.
http://blog.tapuz.co.il/infinitum888
תוקן על ידי mordechay1 ב- 29/12/2008 8:17:51
 http://blog.tapuz.co.il/infinitum888
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2008 22:59 |
|
| |
שבוע טוב מרדכי ושנה טובה
לפעמים משתמשים בביטוי "עד ש..." שהכוונה להגיד "כל עוד ש..."
ובמקום "לא נדע עד שלא יקרה" יוצא
"לא נדע כל עוד שלא יקרה"
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2008 00:37 |
|
| |
| menov כתב: |  | קודםכלשלום,
אניעוקבאחריהפורוםהזהכברכמעטשנה.
עלהלימשהולראש:אנחנועודמעטבשנתתשס"טכשלאחריהתבואשנתתש"ע=תשע=תשעהירחילידה,שלאחריומתרחשתהלידהעצמהותינוקחדשבאלעולם.
מהאתםאומרים?
זו פרפראה נחמדה, אבל לא נדע עד שלא יקרה. |
|
לפני התש"ע יש תשס"ט,
אז מי שנתנו לו מפתחות הפנימיים בלי מפתחות החיצונים מה יעשה?
אבל זה לא מה שגרם לי להגיב.
התגובה באה על ה"פרפרת הנחמדה"...
"לא נדע עד שלא יקרה"
מישהו מוכן להסביר להדיוט שכמונ י מה החידוש ב: אם לא יקרה לא נדע...?
הרי ברור שאם לא יקרה לא נדע, הלא כן?
אלא בטוח שלא נדע עד שיהיה.
_________________
http://blog.tapuz.co.il/infinitum888
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2008 02:32 |
|
| |
| aj85 כתב: | | קודםכלשלום,
אניעוקבאחריהפורוםהזהכברכמעטשנה.
עלהלימשהולראש:אנחנועודמעטבשנתתשס"טכשלאחריהתבואשנתתש"ע=תשע=תשעהירחילידה,שלאחריומתרחשתהלידהעצמהותינוקחדשבאלעולם.
מהאתםאומרים?
|
|
זו פרפראה נחמדה, אבל לא נדע עד שלא יקרה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2008 20:48 |
|
| |
משהו שעלה לי לראש
קודם כל שלום,
אני עוקב אחרי הפורום הזה כבר כמעט שנה.
עלה לי משהו לראש: אנחנו עוד מעט בשנת תשס"ט כשלאחריה תבוא שנת תש"ע = תשע=תשעה ירחי לידה, שלאחריו מתרחשת הלידה עצמה ותינוק חדש בא לעולם.
מה אתם אומרים?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2008 12:12 |
|
| |
ב"ה
שלום שלום
ברור לכולם, כי השלטון החילוני נמצא היום בידי בערב רב, בזה אין כל חידוש
אולם הדבר היותר חמור הוא , שהשלטון הדתי גם הוא נמצא בידי הערב רב.
חז"ל נתנו לנו סימנים, כיצד לזהות יהודי
א. רחמן
ב. ביישן
ג. גומל חסדים
חובה על כל יהודי להתרחק מכל אדם שאין בו את שלושת הסימנים, יהיה מי שיהיה.
ואפילו יוכיח כי הוא משושלת אדמורים ורבנים, ואפילו יהיה חכם (ידען...) שבחכמים ויודע את כל התורה
בעל-פה, אסור ללמוד ממנו תורה ואסור לכבדו רק בגלל ידיעותיו .
מעשיו הם שיעידו עליו !!!
יש לבחון כל רב וישיבה ואת העומד בראשה האם הם יהודים
בזוהר אנשים אלו נקראים "שדין יהודין" והם נחשבים למסוכנים ולאויבים הגדולים ביותר לבני ישראל.
והם יעכבו את הגאולה השלמה.
על-פי הבנתי ובתצפיות שאני עורך, כמות הערב רב (עמלק) בקרב הדתיים עצומה ומגיעה לכדי כשלושה
רבעים מכלל היהודים.
דור זה הינו זכאי לחלוטין !!! מספיק לראות את בן ישראל, את חיוכו את סבר פניו היפות את רצונו העז
לעזור לכל אדם ומצד שני את נחישותו , "עזות דקדושא" הפועמת בו, את רצונו לעבוד את ה' ללא
"קומבינות הלכתיות" וללא פשרות לעשות הטוב בעיני ה', את חשבון הנפש שהוא עורך בינו לבין עצמו.
על היהודים להתאחד תחת דגל ה' ולגרש קמעא קמעא את השליטה של הערב רב על היהודים.
שבוע מבורך
רם
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2007 15:32 |
|
| |
כמה נקודות למחשבה ל"חושפי השחיתויות - לוחמי הנקיון"
בס"ד
@. המימסד במדינת ישראל מת מזמן. מה שייך להוקיע מת?
@. כל זמן שאין בית דין אחד האוכף את כל ההנהגה הרוחנית של עם ישראל על כל זרמיה, כל בית דין שישנו, והעומד בראשו, אינו בר תוקף כמחייב לכלל ישראל.
@. פושעים בשילטון??? כולם ללא יוצא מהכלל ! אין הבדל בין קואליציה לאופוזיציה.
@. השם "ישראל" בהגדרותיה של מדינת ישראל, הנו שם מושאל בלבד המשרת מטרות שאינן קשורות כלל עם מהות השם המקורית.
@. אותי כיהודי מעניין העם היהודי, שלומו, בטחונו, ושלמות זהותו האותנטית. אם מדינת ישראל פועלת באופן הפוגע ביסודות אלו, הרי אין הפרש ביניהם לשאר שונאי ישראל הפזורים לרבבות ברחבי תבל, ואם "יהודים דתיים" משתתפים עימהם, וגם תואר "רבנים" מתווסף לשמם הרי שאינם שונים מהם גם אם ימצאו את ההצדקה המוסרית ביותר לפעולתם.
@. תחקירים המתיימרים להציג את ערוותם החשופה של ה"פושעים", או, שהנם מגיעים מתפיסה מאד תמימה, של המערכת המאפשרת מאידך לפרסם אותם כ"חופש ביטוי", ומאידך תדע במבחן התוצאה לעטוף איתם דגים סרוחים ולשלוח אותם לפח הזבל ההיסטורי. או שהנם מגמתיים.
@.כיהודי שורשי אנכי מאמין באמונת אבותי, בני ישראל המקוריים, שהיא העתיקה בתרבויות האנושות, שלמרות כל אלפי שנות הרדיפה והשמד, נותרה היחידה שלא שונתה, ולא סולפה, ומשמרת גרעין טהור של בני הגזע היחיד שלא התערב בו מבלילת משפחות האנושות שלא נותר מאומה ממקורם הואיל ונתערבבו, והתבוללו אלו באלו, עד שלא נותר עם אותנטי אחד בעולם שלא מעורב בו מזרע שאר העמים.
@. כיהודי כזה, אנכי מאמין שרק חזרה לשורשים אלו יקנו לעם היהודים את עוצמתם הרוחנית, הגשמית, והריבונית, ככתוב בתורת היהודים העתיקה שניתנה בהר סיני למשה ע"י בורא העולם.
עכשיו יאמר לי כבודו, מה כל הטורח בעבודה הרבה הזו? מה יצא מזה? האם המטרה היא להגיע למדינה נקיה משחיתות? לנקות את האורוות? למצות את הדין עם הפושעים?
הבל ורעות רוח.
הסתכל בהיסטוריה, הקרובה, והרחוקה. ולמד משם איך לא לבזבז את אנרגיות החיים שלך לריק.
הדרך היחידה שבה יהיה לעם ישראל טוב היא דרך האחדות הקשורה בזהותו המקורית.
ידעתי גם ידעתי, מנת הבזיונות שדברים אלו מאלצים.
עוצמתם של אלו שחיו את זה לפני מותירה אותי שליו, ורגוע, לנוכח העובדה שמא ימצא אחד או אחת שיעוררוהו דברים אלו לבחון את מציאות חייו בעין האמת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2007 14:23 |
|
| |
מדען ראשי במשרד ממשלתי ממליץ להקצות מליונים לחברה שהוא עובר לעבוד בה
בס"ד
| ורניה נגד המכון |
|
יותר מכל מוסד אחר, חושף המכון בפני הציבור את תחלואי השיטה הכלכלית הממשלתית הישראלית.
מחקרי המכון שפכו אור על הנזקים הכלכליים של מונופול המלט, קרטל חברות הביטוח ("אבנר"), ענף החלב, מונופול הטלפוניה ועוד. הפקידים אשר דואגים להעביר לחברות או מגזרים הקרובים לצלחת מיליוני שקלים השייכים לאזרחים העובדים למחיית כפים, איימו יותר מפעם אחת לתבוע את המכון, בכדי להשתיקו. אבל העובדות שפרסמנו, תמיד היו נכונות, ואנו היינו מוכנים לתביעות אשר היו עוזרות לנו, בבית המשפט, לשפוך יותר אור על אנשים אשר מעדיפים לחיות על חשבון העם בישראל במקום עבורו.
בדצמבר פרסם מנכ"ל המכון, זאב גולן, מאמר ב"גלובס" אשר גילה לציבור את חוסר ההגיון הכלכלי אשר עמד מאחורי השקעות המדינה (קרי משלם המיסים) במפעלי טאואר סמיקונדקטורס בארץ. המאמר התבסס ברובו על ניתוח כלכלי של עו"ד דוד ירושלמי, אשר פורסם בזמן אמת, בעת הענקת הכסף לטאואר לפני שנים אחדות. גולן עדכן את המספרים והוכיח שירושלמי צדק אפילו יותר ממה שחשב: על פי מחיר מניותיה בבורסה, ערכה של חברת טאואר בשעה שכתב גולן היה כעשירית מערכה בשעה שכספי משלמי המיסים הוענקו לבעליה כמתנה.
אחד הפקידים הישראלים הטיפוסיים הינו כרמל ורניה, שהיה אז המדען הראשי במשרד תמ"ס. ורניה בינתיים פרש מתפקידו ומצא לעצמו משרה טובה בחברת טאואר. כל העיתונים הישראליים דווחו על בקשתו של ורניה לקצר את תקופת הצינון שלו, בכדי לאפשר לו לעבוד כמה שיותר מהר בטאואר; וכל העיתונים ביקרו את בקשתו, בציינם שבנוסף לתקציבים שהעביר ורניה לטאואר, הוא גם קבע שכל חברה המייצרת שביבים בארץ, אשר נהנית ממענקים ממשלתיים, חייבת לייצר את שביביה במפעלי טאואר. ה"חידוש" של גולן, על סמך ירושלמי, היה הגילוי שכספי משלמי המיסים ניתנו מלכתחילה לחברה כושלת אשר לא היתה ראויה ליהנות מהשקעה כזו. ורניה תובע את "גלובס" ואת גולן, בטענו, ביו היתר, שאין לכנות את מה שקרה שערורייה.
התקפתו של ורניה כבר הצליחה לצנן את רוח חופש הדיבור, כאשר עיתון סירב לפרסם מאמר נוסף אשר גילה שמדען/ית ראשי/ת נוסף/ת מימן/ה חברה אשר כמעט מיד פשטה את הרגל, ולאחר מכן בעליה סיפקו מקום עבודה למדען/ית הפורש/ת. המכון נאבק בתביעתו של ורניה, והוא עושה כך, בעצם, בשם כל משלמי המיסים בארץ אשר מעריכים את חופש הדיבור בחיפוש אחר האמת.
שיטה אשר בה הממשלה ממסה את העובדים בשיעורי מס גבוהים בכדי לאפשר לאנשים אחרים לחלק מחדש את משכורותיהם, כאשר הפקידים-המחלקים כמעט תמיד מענקים את הכסף הזה למכריהם ולמגזרים הקרובים לליבם, היא שיטה מעוותת. לשתוק בפני העיוות הינו לשתף פעולה עמו ועם הדיכוי של העובדים השכירים.
אם ניקח בחשבון את האיומים על קיומה של מדינת ישראל, ואת החרפת האיומים האלה על ידי קיומו של משק המכוון על ידי הממשלה, אשר הבריחה את מיטב הנוער לקליפורניה ולשדות ירוקים אחרים בחו"ל, ואשר אין לה די כסף לממן אפודי מגן לחייליה, בו בזמן שהיא ממשיכה לממן את אלה אשר להם חברים במסדרונות הכנסת והממשלה – כשלוקחים את כל זה בחשבון, אפשר לומר שאלה אשר מלאימים את משכורתנו ומעניקים אותה מחדש לקרובים לצלחת, אשמים לא רק בהפצת שקר השיטה הסוציאליסטית ולא רק בגניבת כספם של משלמי המיסים. הם אשמים, בעקיפין, בזה שלחיילינו אין אפודי מגן ובכל המשתמע מכך. הם אשמים בהחרפת האיום על קיום מדינת ישראל, מכיוון שהם השאירו את המשק הישראלי, במשך וכעבור 55 שנה, במצב של הרס גמור, והם השאירו את אזרחי המדינה מתוסכלים עד כדי דיכאון.
כל מה שנחוץ בכדי שינצח הרוע הוא שהאנשים הטובים ישתקו. אנו לא נשתוק, מכיוון שאיננו רוצים להימנות בין אלה אשר חיים על חשבון העם ואשר מהווים בכך את משעבדיו.
אם האור ששפכנו על הרוע אשר מהווה הבסיס לשיטה הכלכלית בארץ ואשר ורניה הוא רק דוגמא אחת ממנו, הביא אותנו לסף בית המשפט, אנו אומרים: כי טוב האור.
http://www.iasps.org/hebrew/article_show_heb_nohd.php?article_id=220&myImgTitle=
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2006 16:27 |
|
| |
בס"ד
המשטר במדינת ישראל.
=== === === === === === === ===
מדינת ישראל אינה דמוקרטית יותר מהדיקטטורה של סין.
זוהי מדינה בה יש לאזרח חופש יחסי אך היא נשלטת ע"י מנגנוניי מנגנונים המשאירים את האידיאולוגיה השמאלנית שלטת.
מנגנונים אלה מתחלקים למספר זרועות עיקריות:
זרוע המשפט. (פרקליטות, אגפי חקירות במשטרה, בתי משפט...)
-
זרוע התקשורת.(עיתונים טלוויזיה רדיו אינטרנט)
-
זרוע הכוחות המזויינים.(שב"כ(ומי יודע מה בתוכו), משטרה, צה"ל )
-
זרוע האקדמיה.
הזרועות העיקריות:
זרוע המשפט:
בגץ הוא המחוקק העליון.בגץ הוא הקובע מעל הכנסת. הוא פוסל או מאשר חוקים.
בידי מערכת המשפט הופקד כח הגנה לדמוקרטיה בצורה של פסילת חוקים שהם בלתי הגיוניים או סותרים בעליל את ערכי הציבור. מערכת המשפט עושה באופן תדיר שימוש בכח זה על מנת לפסול חוקים שאינם תואמים את דרך השמאל. ראה את ההתפתלויות הרבות שנעשו על מנת לפסול את מה שכונה "חוק ערוץ 7"
בגץ הוא הזרוע השופטת, המחוקקת, ובמקרים רבים גם המבצעת והנותנת הוראות ישירות לכוחות הביטחון. ודוגמאות לכך יש למכביר החל מפקודות לצבא לשנות את תוואי "גדר ההפרדה" וכלה בהוראות למשטרה לא לאפשר תפילת יהודים על הר הבית (בניגוד לחוקי היסוד של המדינה).
שופטי "בית המשפט העליון" ממונים עי" מנגנון עקר שמהווה חותמת גומי להחלטתם שלהם. דורית בייניש היתה ממונה לנשיאות "בית המשפט העליון" גם אם כל ה"חיים רמונים" בממשלה היו מתנגדים לכך.
מאיר שיטרית עשה את הצעד הנכון לקריירה האישית שלו בכניעתו המוחלטת למערכת המשפט. גורלו היה מר אילולא עשה כך.
זרוע התקשורת:
מה שיש לאמר על "אתרוגני" התקשורת האנטי-יהודיים, אנטי ציוניים והפרו-ערבים לא נכנס במאמר אחד.
נאמר רק שמהלכים "מדיניים" התאבדותיים רבים לא היו מגיעים לתחילתם אילולא דחיפת התקשורת ו"פימפומה" הבלתי פוסק שלהם.
זרוע הכוחות המזויינים:
"שירות הידיעות" של ההגנה (הש"י) שהתמחה בלכידת אנשי אצ"ל, עינויים מסירתם לידי הבריטים ואף הריגתם הפך לשב"כ המכיל את "המחלקה היהודית" ומי יודע מה עוד.
ה"הגנה" על תפיסת הלוחמה התבוסתנית שלה הפכה לצה"ל ורק דמויות כמו אריאל שרון (בצעירותו) ומאיר הר-ציון מייסדי יחידה 101 שהפכה ברבות הימים לחטיבת הצנחנים הצליחו להחדיר בו לתקופה מוגבלת את רוח הנצחון. צה"ל של היום הוא צבא קצינים קרייריסטים שמאלנים המתכננים ומבצעים את פעולותיהם ב"סיוע עורך דין צמוד" או פשוט בהליכה לפי התלם של "שלום-עכשיו".
אי הפרדת רשויות וגיבוי הדדי:
הפרדת הרשויות, הדמוקרטיה ושאר אידיאולוגיות החופש שוכנות להן בנחת בספרי שטיפת המח של לימודי האזרחות לתלמידי התיכון.
זרועות השלטון הנ"ל מגבות זו את זו,
מערכת המשפט לא תיתן לרדיו כמו ערוץ 7 לחיות ולהפר את הרמונית השמאל בתקשורת. בית המשפט עשה שימוש חריג בסמכותו ופסל את החוק שאפשר לערוץ 7 לשדר. הפרקליטות רדפה את ראשי ובעלי ערוץ 7 עד חורמה ועד להשבתתו.
כאשר נתניהו עמד למנות את יעקוב נאמן (איש ישר כסרגל) לשר המשפטים, מייד התגייסה הפרקליטות ו"תפרה לו" תיקיי תיקים על לא כלום כדי לאלץ אותו להתפטר. נאמן התפטר מייד והמערכת "ניצלה". (וכמובן שנאמן יצא זכאי מכל אישומיי השוא נגדו) ,
דבר דומה קרה לרפאל איתן כשעמדו למנות אותו לאחד המשרדים הבטחוניים,
דבר דומה קרה כשאביגדור ליברמן היה מועמד של אולמרט למשרד לביטחון פנים.
דבר דומה קרה לחיים רמון מייד לאחר שתיכנן רפורמה במערכת המשפט וברוב "חוצפתו" התנגד למינוי בייניש לנשיאת העליון.
מערכת התקשורת בתמורה לכך לא תיתן לאיש לפגוע במערכת המשפט (הסתכנות בלינץ'). תקיפת בג"ץ או המערכת המשפטית ע"י פוליטיקאי או איש ציבור כמוה כמעשה התאבדות פוליטי מבחינתו. התקשורת תגמור אותו ואת הקריירה שלו ותפיל אותו עד עפר ועד שיתחנן שיתנו לו לחזור בו.
ביקורת על מערכת המשפט אינה בנמצא בתקשורת ואם יש התייחסות אליה הרי שזו מופיעה כהאלהה של השופטים.
מערכת הכוחות המזויינים מעלימה עין מרבבות בניות הבתים הפירטיים של הערבים. השב"כ יוזם במשך עשרות שנים פרובוקציות למיניהן שנועדו להכפיש את "אויביי השלטון" (ראה מקרה האחים קהלני וכו').
מעצרים מנהליים נגד "אויביי השלטון" הם דבר שבשיגרה.
צה"ל מחנך את חייליו וקציניו להעדיף הרג חיילינו על פני הרג אזרחיי האויב.
הכנסת והממשלה :
עד כמה שהדבר נשמע אבסורד, לכנסת ולממשלה יש חופש יחסי בניהול חיי המדינה כל עוד אין הדבר נוגד את רוח השמאל ודרכה של תנועת "שלום עכשיו".
אף ראש ממשלה לא יעז להמרות את פי "המשטר הנאור" ולצוות על כוחות הביטחון לצאת למבצע הריסת בתי ערבים שניבנו בצורה פיראטית בניגוד לכל חוק. כפרי הערבים בגליל ובנגב מתפשטים כמו נקודות עובש. מדיי יום ביומו צץ שלד בנין חדש וכל כביש עוקף שנסלל מייד "נעטף" ע"י הכפר בבתים חדשים.
מחזיקיי ההון השמאלנים שולחים ידיהם אל אנשי הממשל ללא נקיפות מצפון. ואינם טורחים אפילו להסתיר זאת, יש להם תעודת חיסון ממנגנוני המשפט. אף איש פרקליטות או משטרה לא יסכן את עתידו ויעז לחקור ברצינות פשעים אלה.
לעומת זאת שחיתות קלה ביותר לחברת כנסת מן הימין (נעמי בלומנטל) פירושה חיסול פוליטי וישיבה בבית הסוהר כשאר סוחרי הסמים.
הוגיי הדעות כמו מונטסקייה, ג'ון לוק ודומיהם שהגו את הדמוקרטיה ועיצבו את כלליה (הפרדת רשויות, בחירות וכו') לא ראו מול עיניהם את התקשורת האיימתנית ואת הדברים שאפשר לעשות איתה. (ע"ע גבלס).
הציבור:
מערכת החינוך ("אקדמיה") תעשה שטיפת מח מתמדת לדור הבא (ראה הנחית משרד החינוך להשוות בין תנועת "כך" לנאצים)
זרועות השלטון הללו מחדירות בציבור "תודעה כוזבת" ולכן החלק בציבור שהוא בעל מודעות פוליטית נמוכה ובעל פחות כלים אינטלקטואלים להתמודד עם שטיפת המוח המתמדת אף מגיע למצב שהוא מצביע בניגוד לאינטרסים שלו ולרצונו האמיתי. אנשים "קשיי יום" המועסקים במפעלים "הסתדרותיים" לא יכולים להרשות לעצמם הליכה נגד "הזרם" והם מגיעים לכך שהם וילדיהם מזוהים שלא מבחירה חופשית עם מנגנוני השלטון.
הקלפי הוא כלי למיתון או חיזוק מדיניות השמאל השלטת.
אין שום דרך לנצח את המנגנון באמצעות חוקיו. יש לכרות את ראשו ולזה יש מחיר יקר.
הציבור הערבי:
המלחמה הפנימית הזו שלנו והשלטון המוחלט של מנגנוניי השמאל מאפשרים לאויב אחר - הערבים להשתלט עלינו מבפנים. הערבים כמו הברברים ברומא כובשים את המדינה מבפנים, ע"י משרות כח, התגייסות למשטרה וכו'.
תוך כמה דורות הפכה רומא לאימפריה שרוב חייליה וקציניה הבכירים היו ברברים משבטים גרמאנים (הם פשוט קראו לעצמם רומאים כפי שערביי ישראל נקראים בטעות ישראלים.)
הפתרון ?
כמו תושביי סין ולא כמו תושביי צרפת של לפני המהפיכה, אנחנו חיים בדיקטטורה שתנאי המחיה בה הם סבירים ונוחים יחסית. יציאה לאקט צבאי של הפיכה היא הדבר היחיד שיכול למגר את שלטון הדיקטטורה הטכנוקרטית שלנו, אך הוא אינו נראה באופק (לשמחתנו ?).
רק טיפשות של מערכות הכח השליטות והתנגשות מתמדת בציבורים מסויימים (כמו המתנחלים למשל) עלולה לשנות את התמונה.
ימים יגידו.
דברים שפירסם מנהל פורום פוליטיקה "אחד העם" ברוטר נט
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=6039&forum=scoops1&omm=3&viewmode=threaded
תמונה מעניינת שמצאתי אצלו כחתימה....
תוקן על ידי mordechay1 ב- 20/12/2006 21:08:15
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2006 13:39 |
|
| |
בס"ד
בעקבות דרישת ח"כ ערבי להקים מסגד במקומות ציבוריים של מדינת כל אזרחיה:
אין ספק שדרישתו תיפול על אזנים קשובות הן בבג"ץ,
והן בקרב חברי כנסת יהודים, שעניין הקשר בין המוסלמי לאלוהיו,
מאד נוגע לליבם במדינת הפלורליזם המרווחת לכל אזרחיה.
בהמשך לשיטה זו, גם בנתב"ג, ובכל מוסד ציבורי המשרת את
אזרחיה הנאורים, של מדינת כל אזרחיה, יבנה מסגד עם כיור לרחיצת רגלים,
ומתקן לשמירת נעלים מבוטח למקרה גניבות קונדס של אזרחים קטנים יהודים
שלא הגיעו לבגרות.
יגדילו לעשות בבניין הכנסת, שם על גג הבית יבנה צריח מסגד האזרחים המוסלמים של הבית, בצורה שתזכיר באופן אבסטרקטי את החרוט
רב המשמעות של צריח המסגד עם הקונטציה הידועה שלו, ע"י גדול אמני
המונמנטים - אגם.
את בעית הדציבלים, בשעת קריאת אזרח המדינה של כל אזרחיה, שיקריא
בערבית סיפרותית מאד נאורה, את הפסוקים הקוראים לקהל המאמינים
המוסלמים, של האזרחים הנאמנים של מדינת כל אזרחיה, להגיע לאולמות התפילה, יפטרו שופטי בג"ץ ע"י המצאה מופלאה שחודשה במכון וויצמן,
שתאפשר לכל מוסלמי אדוק לחבוש אוזניה מיוחדת הקולטת את שדר המואזין
שישודר בתדר שרק האזרחים המוסלמים הנאמנים של מדינת כל אזרחיה
יקלטו. האוזניה תימכר למיגזר הפרטי ללא סיבסוד, אולם התקן השידור
יכוסה מתקציב מיוחד שיועבר למועצות הדתיות החדשות שיוקמו ע"י
משרד הדתות.
לאחר שיושלמו כל עבודות התשתית במדינה לסיפוק צרכי הדת המוסלמית,
יגיע לסדר יום ממשלתנו הנאורה, עניין הדת הנוצרית, ויוצא אל הפועל,
על פי לו"ז שיקבע.
כך עד לסיום הכשרת כל מוסדות המדינה לאספקת שירותי דת מתקדמים לכל בעלי האמונות המצויות בעולמינו.
מנהלי הפרוייקט נתקלו בבעיה כאשר הגיעו לבודהיזם, הואיל וקשה מאד למצוא בכל מוסד מקום שיכיל את פסל בודהה על פי המימדים שנתבקשו על ידי
נציגי הבודהיסטים במדינת כל אזרחיה.
אולם אנקדוטא מעניינת במיוחד גרמה למנהלי הפרוייקט קורת רוח מרובה:
נציגי מאמיני דת "הבעל פעור", הודיעו שאין כל צורך עבורם בחידוש כל שהוא במוסדות המדינה, הואיל ואת פולחנם הנם מבצעים מעל כל אסלה סטנדרטית
של "חרסה".
בברכת : love&peace for you all
אזרח.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2006 13:28 |
|
| |
בס"ד
שמע נא ידידי.
מי שאמון על לימוד התורה, יוכל להסביר לך אחרי קריאת כל דבריי, את פשטם.
אין בדברי, גזענות, או רוע לב ח"ו.
מי שאינו מבין את פשט הפסוק:
"הן עם לבדד ישכון, ובגויים לא יתחשב"
לא מסוגל להבין את פשטם של דבריי.
אי אפשר להעמיס מסות של הסברים, ולהטריח, אסתפק במי שכן מבין.
זיהיתי בעיה מסויימת בתקשורת בין אנשים באינטרנט, אני מבין מהיכן היא מגיעה.
בתקשורת ישנה בעיה, גם אם המחשב שלך טכנית מעולה וחבילת התקשורת שלך מושלמת, עדיין יכול להיות שתקבל הודעת שגיאה שאומרת: "אין אפשרות ליצור קשר עם המחשב אליו אתה מחייג".
לפעמים ריסטרט עוזר.
פורום אינטרנט, אינו סלון ביתך, בו הנך מארח את טובי ידידך.
אם לא תדע לדלות מהדברים את המסר הנכון, תוכל בשקט גמור, לא רק לעשות ברוגז עם השני, אלא גם לצאת פגוע, ונעלב, כשממש אין כל סיבה לכך.
כשמחליפים דעות, אפשר בקלות לטעות ולחשוב שסיגנון, הוא תורף הדברים, זוהי הסיבה לרוב חילוקי הדעות, בר דעת יכול להבחין בין עיקר לטפל.
אברהם אבינו נקרא אברהם העברי, בשל יכולתו לעמוד מעבר אחד, כאשר ממולו כל שאר העולם.
יש נטיה עדרית למין בני האדם. העולם המודרני קורא לזה : "לחץ חברתי".
בר דעת אינו מושפע מנטיה זו. אע"פ שבמקרים מסויימים: "אחרי רבים להטות".
בקיצור, כדי שלא יאשימו אותי בהתפלספות אומר בשפה קונבנציונאלית:
מאד פשוט לבטל דברי מישהו ע"י פסילת סיגנונו, מבלי להתייחס לגופם של דברים, וע"י פסילת סיגנונו כביכול, לנתק קשר עמו.
זוהי דרך מאד לא אינטיליגנטית לומר: לא מסוגל להתווכח אתך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2006 13:17 |
|
| |
בס"ד
ה"ערב רב" שולט בישראל באחרית הימים.
אין כל ספק שהשתייכות לשלטון בעת הזו מחשידה יהודים רבים
באי השתייכות לעם היהודי משכבר הימים, גם אם רשמית
יוכח שפרט מסויים הוא בן לאמא יהודיה..
ישנה מצווה לשנוא את עמלק, ולזכור היטב
לאיזה נזק הוא גרם, ועדיין...
לשייך היום פרטים לעולם המושגים הנ"ל,
או להתאים מאורעות אקטואלים לעולם המושגים היהודי
זוהי מלאכה של בעלי רוח הקודש.
הואיל ועדיין לא הגעתי למדרגות אלו,
אסתפק בידיעה הפשוטה ששלטון זר ליהדות
שולט בעם ישראל, בארץ ישראל בעת הזו,
ביד רמה ובזרוע נטויה, הכוללת את כל מנגנוני השלטון,
משפט, צבא, משטרה, ממשלה, מנהיג.
גם ההנהגה הרוחנית של העם משותקת מפורדת ושסועה.
דווקא בשל כך גדולה תקוותי, שכעת יתגשמו
נבואות הגאולה, הואיל וחלל כזה ריק, חייבים למלא...
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2006 13:11 |
|
| |
בס"ד
בס"ד
כשאדם מגלה שרבות משנות חייו עברו עליו בהשקפה מוטעת,
הרי שבגלותו את טעותו, צריך הוא בוודאי לשקול את צעדיו היטב,
שמא יקלע לטעות נוספת בפזיזותו.
דהיינו, "אני אמרתי בחפזי כל האדם כוזב", יש מן החסידים שאומרים
פסוק זה בלחש ובשפה רפה, משום שלא יתפסו ח"ו ביוהרה.
אכן כאשר נדמה לאדם, שכל הסובב אותו רקוב ומושחת,
צריך הוא לעשות בדק בית היטב אצלו, משום דבריו של
רבי נחמן מברסלב שאמר: "אם ראית חסרון בעולם, אין החסרון אלא בך"
הטעות המוזרה שפשתה בקרב רבים מהיהודים שומרי התורה
המכונים מזרוחניקים היא הטעות של "הפותח בשבחו מגיע לגנותו"
מי שמייחס למדינה חילונית עם תרבות היונקת
משבעים תאוות אומות העולם, קדושת אתחלתא ד'גאולה,
הרי סופו הוא להתנער ממדינה זו בשאט נפש קיצונית ביותר,
בגלותו את טעותו שלו, שהרי המציאות עמדה נכוחה מול עיניו,
וכל שקרה אצלו היא ההתגלות בהכרה הנכונה במציאות זו.
עצם ההכרה גורם לזעזוע ללא ספק,
אולם בוודאי החכם יקח את עצמו למקום ישוב הדעת
וינסה להבין שיש במציאות הזו גם אנשים שלא טעו,
הם לא מזועזעים כעת.
הם יהיו כאן כשהכל יקרוס, כדי להרים מההריסות את הדבר הנכון.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2006 13:09 |
|
| |
בס"ד
יצא לי אמש בשעת לילה מאוחרת
ל"רחף" מעט על כנפי ההיסטוריה
האנושית לדורותיה, התבוננתי בעמקות
לתוך מאגר המידע הפרטי שלי, ולא מצאתי
דור, שבני אדם, לא הרגו בו בני אדם.
עבור מה?
ברמה האינדבדואלית, יכלה הזמן, והסבות לא יכלו.
ברמת הכלל, בין האומות, אמנם יש הרבה סבות
"פרטיות" כביכול בין אומה לאומה, אולם בגדול,
שאיפות התפשטות הנובעות מגחמות של מטורפי כח,
שליטה על מחצבים, ואוצרות טבע, ושנאה אנושית,
הקיזו דמם של מיליארדי בני אדם על הכדור.
למרות שהאנושות עטפה עצמה ביופי חיצוני
שניכללים בו הגדולים שברעיונות המוסר,
הרי שבמבחן הזמן, והמאורעות,
בן האדם הנו יצור מועד לפורענות,
שלמרות היותו נזר הבריאה, בקבלו שכל לחשוב בו,
ופה לדבר את מחשבותיו, עסוק הוא בהם רק לצד הרע.
אשר על כן, בעולם כזה, ברור הרעיון המוסרי הגדול מכולם:
"הקם להורגך, השכם להורגו".
יש להשמיד את האוייב האירני, ואת בני בריתו
ויפה שעה אחת קודם.
תוקן על ידי mordechay1 ב- 11/05/2008 14:25:15
http://blog.tapuz.co.il/infinitum888
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2006 13:07 |
|
| |
בס"ד
החלטתי לפרסם באשכול זה אסופות של כתבים שיש בהם מה לקחת.....:
גם אם תמצא אלף מונחים שיסתיימו כולם ב"ציה", גרביטציה,
אבולוציה, וכו', הרי מבטיח אני לך, שאת כולם תמצא
סדורים כל אחד במקומו הראוי לו, במערכת ההפעלה שסופקה
לבריאה.
לי באופן אישי, לא מפריע כלום.
בעולמי המסודר, יש הנחיה ברורה:
"סור מרע ועשה טוב".
הנחיה כללית זו, נפרטת לפרוטי פרוטות, בפישפוש הפרט
במרכיביו. אם זכה, הרי שבכל הרמות בהן יגיע למצוי, יתעלה יותר,
ויגיע לתכלית לשמה הוא נברא:
חיבור החומר לרוח.
בתוך תכלית כזו למשל ה"גרבטיציה" הוא כח הכבידה,
משחקת תפקיד חשוב והוא כח המושך, שלעומתו יש כח המכריח.
(לא אכנס להסברים עמוקים מפאת קוצר היריעה)
אולם בכללות ובפשטות,
אין "דת".
ישנה אמת אבסולוטית אחת.
מי שאוחז בידו את מערכת ההפעלה (עם המדבקה האורגינאלית:))
הולך בדרך המלך, וזוכה לעבור את המסלול שנקבע לו ולהצליח במשימתו.
מי שרוצה להשתמש ב"קוד הפתוח", או באלטרנטיבות אחרות,
החופש בידו, לעשות כרצונו, התוצאות אליהן יגיע יהיו הישגיו.
אל תקשה לי מ"דוסים", או דומיהם, האמור, אמור בכללות לכולם.
האמונה מתחילה במקום בו נגמר השכל.
כאשר חכמי ישראל ניגשים להתמודד עם סוגיה סבוכה,
הם אינם תולים את אי מציאת הפתרון בכפירה בהימצאות תשובה,
אלא במוגבלותם בשל מגבלות חומר.
האופציה הזו המונחת לפיתחם, מאפשרת להם נייחא למוחין
בעת אי מציאת הפתרון, התעמקות חזרה בנקודת האמונה, ואז
בדרך הרוחני המתחבר למעלתו הגבוהה ממנו יש וימצא הפתרון
לקושייתם ששכבה לה ללא פתרון.
אצל המדען, אופציה זו אינה קיימת.
הוא חייב ! למצוא פתרון לקושייתו !
וכאשר לא ימצא הפתרון, הוא יהיה חייב ליישב זאת באופן שיישב
סתירות שיווצרו מעצם אי מציאת הפתרון.
מכאן עד לקיומן של הנחות יסוד משוללות כל בסיס אמיתי
הדרך קצרה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2006 13:04 |
|
| |
בס"ד
אין צורך לשדל אותי לכבד בני אדם,
בטח לא כאלה שמוצאים את יהדותם מחוץ לשולחן ערוך
הואיל ועליהם נימנים רוב בני משפחתי הקרובים והרחוקים.
שלא לדבר על חבריי הטובים משכבר הימים
שמצויים בכל שדרות הציבור.
רוב ההתרסות של ה*להכעיס* בפרצוף בגלוי כמעט
ולא *מזיזות* לי, מקפיצים אותי כל החוכמולוגים
שחושבים להבליע את כוונתם בנופת צופים, בשם איזשהוא
מוסר ש"לא נמצא" ביהדות.
אז על מקור המוסר בעולם לא אתווכח עם אף אחד
הואיל וזהו נכס צאן ברזל המקובל על כל המין האנושי.
אולם על התולדות הבאים לעולם עם מאורעות הזמן,
הניתנים לפירוש זה או אחר, ומשמשים כלי משחק בידי
כאלו המסוגלים בכישרונם הלא מבוטל, להוסיף ולפגוע
ולהרוס כרם בית השם השסוי והדווי, אצא בריש גלי למלחמת חורמה!
אז הנה אני מגלה דעתי בזאת, שאני אוהב
כל יהודי באשר הוא שם, יחיה כאוות נפשו בתוך
ד' אמותיו כרצונו, אתפלל עליו, שיזכה לתיקון נפשו
רוחו ונשמתו, ואאחל לו רק טוב כל הימים.
אולם הפרהסיה...ידידי...הפרהסיה שייכת לעם היהודים,
ועם היהודים מתווה את יהדותו ע"פ השולחן ערוך, ומשום הכי
נקרא הוא עם היהודים, הלא כן?
וכל עוד, מנסים כאן בכח הזרוע,
(האינטלקט, רטוריקה, חלקות שפתיים וכו')
לכוף את עם היהודים להסכים שהפרהסיה של
עם היהודים אינה שייכת לעם היהודים,
כי אם לעם בילתי מוגדר, שמשנתו הבלתי מוגבלת, מקיפה
את כל תועבות הגויים, וחוקותיהם, ומתירה לסחור הכל בהכל,
ועוד לתת לשם "יהודים" להתנוסס ככותרת למשנה זו...
לזאת לא תסכים דעתי. ועל כן הסתייגותי.
אם תגדיר עצמך, כיצור נברא המברר את דרכו בעולם
שעדיין לא גיבש מסקנות באשר למקורו, ותסכים להביע דעותך
בדרך אולי ואפשר, אשמח לדון אתך על הכל.
אני איני צריך לזאת, הואיל והגדרתי תמצא לך מעצם אומרי:
אני יהודי.
שים לב, אין בדברים שמץ כוונה להעליב או לפגוע.
בכל מקרה אשמח לסלק את דרך הויכוח הקנטרנית
מעל סדר יומינו.
|
|
|
|
|
|
