מלך לישראל !
בס"ד
בס"ד
מינוי מלך לישראל.
--------------------------------------------------------------------------------
משנה תורה להרמב"ם ספר שופטים הלכות מלכים ומלחמות
הלכות מלכים ומלחמות פרק א
א שלוש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ--למנות להם מלך שנאמר "שום תשים עליך מלך" (דברים יז,טו), ולהכרית זרעו של עמלק שנאמר "תמחה את זכר עמלק" (דברים כה,יט), ולבנות להם בית הבחירה שנאמר "לשכנו תדרשו, ובאת שמה" (דברים יב,ה).
ב מינוי מלך קודם למלחמת עמלק, שנאמר "אותי שלח ה' למשוחך למלך . . . ועתה לך והכית את עמלק" (ראה שמואל א טו,א-ג). והכרתת זרע עמלק קודמת לבניין הבית, שנאמר "ויהי, כי ישב המלך בביתו; וה' הניח לו מסביב, מכל אויביו. ויאמר המלך, אל נתן הנביא, ראה . . . אנוכי יושב בבית ארזים . . ." (שמואל ב ז,א-ב).
ג מאחר שהקמת המלך מצוה, למה לא רצה הקדוש ברוך הוא כששאלו מלך משמואל: לפי ששאלו בתרעומת, ולא שאלו לקיים המצוה, אלא מפני שקצו בשמואל הנביא, שנאמר "כי לא אותך מאסו, כי אותי מאסו" (שמואל א ח,ז).
[לפני 10 שנים הופעתי בטלויזיה] ביחד עם ידידי העתונאי יהושע מאירי, כשהתנועה שהקמנו שמשה פלטפורמה להרצת רעיון הסנהדרין, והמלכת מלך מבית דוד.
אז נשאלתי איך למעשה אפשר להגיע למציאות כזו עם קונסטלצית השלטון העכשוית.
עניתי אז ואני עונה גם עכשיו :
ברחבי העולם כמו בארץ ישראל, ישנם יהודים שידוע בוודאות שהם זרע דוד המלך !
יש כאלה שיש להם מגילות יוחסין בן אחר בן.
הצעתי מאד פשוטה.
לאסוף מתוכם את הראויים, והמוכנים לשמש בתפקיד, ולערוך בניהם בחירה ע"י עם ישראל כולו.
בשיטת הבחירות הנהוגה כיום.
הנבחר מביניהם יומלך למלך ישראל.
באשר לחלוקת הסמכויות וסדרי השלטון.
אם נגיע למצב שבו תהיה הסכמה למהלך כזה,
אני בטוח שמשם והלאה, ימצאו הדרכים להשתית הכל על סדרי שלטון תקינים עם חלוקת סמכויות נכונה.
לדוגמא: כל נושא הבטחון, צבא, משטרה, ומערכת המשפט, יוכפפו למלך לבדו, ויהיו תחת סמכותו הבלעדית.
הממשלה תהיה מועצה מוניציפאלית כללית, שתנהל את השלטון המרכזי שתחתיו יפעלו כל ממשלי הערים, והישובים.
עקרונות המהלך ברורים, שאלת מליון הדולר היא:
איך הבריונים השולטים נכון להיום יתנו לדבר כזה להתרחש?
לפני עשר שנים, צחקו עלי רבים וטובים כשבכל פורום רענן צעקתי שצריך להקים סנהדרין.....
כולל מאלה שהיום מכהנים בתפקידים בסנהדרין שהוקמה השנה !!
אני מקוה שלא נצטרך לחכות עוד עשר שנים למלך !!
לעניות דעתי נראה שהמהלך שיתן כח ודחיפה אדירה לנושא, יהיה אילוצם של "גדולי ישראל"
ע"י המוני בית ישראל, או להתיישב לבית דין אחד שיפסוק הלכה ברורה אחת, באשר למאורעות הזמן, ולהווייתינו החברתית, בקול אחד, בחזית אחת, שיחייבו כל יהודי בכל רחבי העולם היהודי, או, שיסכימו בניהם על אחד שיעמוד בראש הסנהדרין שהוקמה, וכולם ישתתפו כחבריה.
שלב ראשון במהלך זה, הוא איסוף מוקד כח מהמוני בית ישראל, וזו מטרתו של "מיפקד האחדות". http://mifgan.info/
ככל שיתווספו יותר אנשים [וברוך השם כל יום מתווספים], כך יהיה למהלך זה יותר כח.
אין בדברים האמורים לעיל אלא השתדלות מצד איתערותא דלתתא, ולא ח"ו נסיון להגיד שכך ורק כך רצונו יתברך...
אם ירצה השם יגאלנו בסיבה קלה בע"ה.
אולם זה מעשה שלו, וזה מעשה שלנו...
מתוך http://www.kaduri.net/Index.asp?CategoryID=176
המלכות
הרב יעקב ידיד. ממגד גבעות עולם.
ראשית יש להבדיל בין המושג שלטון וממשל למושג מלכות בו אנו עסוקים, השפעת השלטון והממשל נובעת מכוחם ועוצמתם, יכולתם להשליט סדר ולקבוע את חיי האזרח. הממשל בכוחו ובייעודו לתת שרות לאזרחיו, להעמיד את סדר החיים הציבורי הכלכלי והחברתי, להשפיע על האופן שבו יסדרו התושבים את אורח חייהם התקין והפשוט. לא כן היא המלכות, תפקידה ומהותה שונה בתכלית. בכמה מקומות נזכרת המלכות כגורם מאחד, דהיינו המלך והמלכות הם נקודת האחדות של העם:
רבי חנינא סגן הכהנים אומר: הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו. אבות ג, ב
בפשטות ניתן להסביר שהשלטון הקובע בכוחו את סדרי החיים מונע את האנרכיה, ולא נותן לאי הסדר ולתוהו ובוהו לשלוט, בזה כוחו של הממשל, ולכן יש להתפלל לשלומה של כל מלכות, שבעצם היותה שלטון משליטה סדר. לפי זה, לו יצוייר שתקום אומה שכל אנשיה צדיקים וחסידים, לא תצטרך האומה למנהיג ולשלטון, שגם בלא מלך לא יבלעו חיים איש את רעהו. אולם המהר"ל מוסיף לכך צד פנימי יותר:
...ועל זה אמר בכאן כיון שכל אדם הוא כל העולם, עד שמצד העולם היה די לעולם באדם יחידי ואין צריך לזולתו, ולפיכך אם לא היה מורא מלכות, כי המלך הוא מקשר ומאחד הכלל כי זהו ענין המלך שהוא מקשר ומאחד הכלל כי מפני שגוזר טבע העולם שיהיה האדם יחידי בעולם, אם אין מוראו של מלכות איש את רעהו חיים בלעו… שאלמלא מורא מלכות שהוא מקשר האנשים הפרטים עד שהם מתחברים, ואם לא היה זה, כל אחד בולע את רעהו חיים... דרך חיים שם
המלכות לא באה כדי להגן על האנשים מפני אי הסדר כשאין ממשל מסודר, המלכות היא חלק מעצם הסדר האלוקי האידאלי. פרטי הכוחות המצויים בבני האדם רבים ומגוונים, ולכל כח וכח שליחות וצורך לצאת אל הפועל בשלמות. כל כח וכח בצדק רוצה להופיע בכל מילואו, אולם בלא סדר והנהגה, כל כח יכבוש את כל היש ולא יתן מקום לכוחות הנוספים והמשלימים את הצורך הכללי של העולם. לכן יש מלכות, מלכות היא הכח המאחד, לא אחדות של פשרה או של ויתור, אחדות הרמונית המעמידה כל כח וכח על מעמדו ומקומו הראוי לו באמת מצד עצמו, ומעמידה את כל הכוחות באופן שיחד הם מעמידים עולם מלא. מלכות לא קמה בדיעבד כדי למנוע אי סדרים, מלכות היא היכולת האידאלית לתת לכל כח וכח את תפקידו. כך מסביר המהר"ל גם את האיסור על המלך להרבות לו נשים ולהרבות כסף זהב וסוסים:
דע כי מה שהוזהר המלך במצות לא ירבה, כי נקרא המלך אחד, וכל אשר הוא ריבוי נאסר לו. ובשלושה דברים יוצא המלך ממה שהוא נקרא אחד, על ידי סוסים הרבה וע"י כסף וזהב הרבה וע"י נשים הרבה. לכך כתיב בכל אחד מאלו שלושה לא ירבה. והדברים האלו ידועים למביני מדע למה הוזהר המלך על אלו ובאלה לא יצא מעניין המלכות שהוא אחד. ח"א סנהדרין כ"א ע"א
המלך ככח המאחד הפנימי, המעמיד את סדר האומה מצד אחדותה, לא יכול לשמש ככח מפריד ולכן כל מה שתלוי בריבוי שהוא יציאה מנקודת האחדות אסור למלך. כך היא מלכות דארעא וכך היא מלכות דרקיע, סדר העמדת הכוחות העולמיים כולם על כל רבבות פרטיהם ותוצאותיהם, לתת לכל כח וכח את תפקידו זוהי המלכות האלוקית, כך היא מופיעה בארץ.
...מלכות שמים הכוללת כל עולמי עד מראשיתם עד אחריתם, מרום מעלתם, עד תחתית עומק ירידת שפלותם. ועל פי אותה העצה העמוקה, הכוללת את כל ההויות כולן, את כל האור החי והמאיר בכל הפרטיות והכלליות של כל חי העולמים. עולת ראי"ה חלק א, ח
"מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" (ברכות נח ע"א), מלכותא דארעא מביאה לידי מעמד ביטוי ומשמעות, את היחיד בתוך האומה, המלך מעמיד אל נכון את השבט, הקהילה ואת היחיד. מלכותא דרקיעא מביאה לידי ביטוי את פרטי כללות המציאות בכללותה ובפרטיה, מלכותא דרקיעא מעניקה חיים, ייעוד ומגמה, במכלול כל ההויה כולה, זוהי משמעותה של מלכות, וגם בזה מלכותא דרקיעא ומלכותא דארעא, על כל ההבדל שבהן, דומות.
אולם ישנו צד נוסף הצריך התבוננות וקשור בעצם מושג המלכות: לכל כח וכח בפרטי החיים ישנה מציאות עצמאית, כל פרט מביא לידי ביטוי תכונה מסוימת המיוחדת דוקא לו, והיא תצא אל הפועל בצביון המיוחד שלו. לעיתים צריך כל פרט לצאת למלחמה כדי להבליט את הייחוד שלו, "צריך כל פרט להיות מתבלט במהותו היחידה, ולזה צריך הוא לכח מעכב, לכח מתנגד לכל הפרטיות שעומדים להיות מצבינים את פרט זולת עצמיות פרטיותו. וזהו יסוד השנאה שבונה את העולם". אולם אין הדבר כך כשאנו עוסקים במלכות. על דרך משל: בכל ממשלה ישנם כמה שרים ולכל שר תפקיד משלו, והוא ממונה ואחראי על נושא אחד, עליו הוא ילחם, אותו יביא לידי ביצוע והשלמה, אולם העומד בראש הממשלה, איננו ממונה על שום נושא, ואין לו לכאורה שום תפקיד מסויים, אולם הכל נובע מכוחו, יכולתה של כל הממשלה להביא לידי ביצוע את מכלול תפקידיה תלויה אך ורק בעומד בראש, אף על פי, ורק בגלל שהוא איננו בעל סמכות מסוימת ופרטית, עד כאן המשל. חז"ל נתנו לכך ביטוי בעצם מושג המלכות:
מלכות לית לה מגרמא כלום.
מלכות היא אותה עצמה פנימית העומדת ביסוד הכל, אין לה חיים פרטיים משל עצמה, אך אין חיים לשום כח בלעדיה. ניתוב הכוחות, מקור חייהם וסדר הופעתם נובע מכוחה של המלכות, אך היא עצמה עומדת בפנימיות הכל ואין לה ביטוי עצמי, אין היא מופיעה כחלק ממערכת הכוחות הנמצאים במרחב ההויה, אבל היא כל יכולת הכוחות הללו לצאת אל הפועל.
שני דברים למדנו במושג מלכות: מלכות איננה ממשלה או שליטה, מלכות היא העומדת בנקודת האחדות של כל הכוחות. מתוך שישנה מלכות, יש יכולת לכל הכוחות לצאת אל הפועל, וכלשון רבנו בחיי בכד הקמח (עמ' שעט): "אין מלך בלא עם". למדנו גם שלמלכות עצמה אין כח פרטי, ואיננה מופיעה בעולם כמהות עצמאית פרטית.
 |
|
|