חוקרים מבר-אילן זיהו בוודאות את דג השיבוטה הכשר. הדג חי במימי הנהרות פרת וחידקל ובנהר כהרון שבאיראן, משם הובא בדרך חשאית. במקורות חז"ל מצויין כי טעמו של הדג כטעם בשר החזיר.
NRG מעריב 18/8/2005
האם יוכלו בקרוב גם המקפידים על כשרות לחוש את טעמו של בשר החזיר? חוקרים מאוניברסיטת בר אילן הצליחו לזהות בוודאות את דג השיבוטה האגדי, המופיע בכתבי התלמוד העתיקים, ולפיהם חלק מאיברי הדג זהים בטעמם לבשר החזיר.
השיבוטה הינו דג כשר עפ"י ההלכה, אשר חי במימי הנהרות פרת וחידקל ובנהר כהרון שבאיראן, משם הובא בדרך חשאית. את המחקר הצליחו לערוך ד"ר זהר עמר וד"ר ארי זיבוטופסקי מאוניברסיטת בר-אילן, לאחר שהצליחו להביאו בחשאי מאיראן למעבדות האוניברסיטה, הודות לתיווך וסיוע של אזרח איראני שביקש לשמור על אנונימיות.
מגדלי דגים בעמק בית שאן כבר מגלים התעניינות לגבי האפשרות לגדל את השיבוטה בישראל ובאלה הימים נערכת על כך בדיקה מקצועית בשיתוף מומחי משרד החקלאות. עתה בוחנים החוקרים, יחד עם מומחי משרד החקלאות, את האפשרות לגדל את השיבוטה בישראל.
דג השיבוטה נזכר רבות בתלמוד הבבלי. הוא זוהה לאחרונה כדג "ברבוס גריבוס" (barbus grybus), החי בנהרות הפרת והחידקל, הזורמים בעיראק, באירן ובסוריה. זהו דג כשר ומשובח, בעל טעם מיוחד והמסורת התלמודית אף מציינת, שחלק מאיברי הדג זהים בטעמם לבשר החזיר.
במסכת חולין (דף קט,עמ' ב) נאמר ש 'חזיר מוחא דשבוטא' ולפי הבנת רש"י דווקא מוחו של דג זה כטעם החזיר והוא שימש חלופה כשרה לאדם שהתאווה לאכול בשר טמא.
לפי הבנת רש"י "מוחא" הוא דווקא מוח, אך לפי הבנת העיתונאי המשכיל, ואולי גם להבנתם של חוקרי בר אילן הוא "חלק מאיברי הדג".
למה?
כי כדי להפוך את גידול הדג לריווחי מבחינה כלכלית, לא די שרק למוחו יהיה טעם חזיר, צריך הרבה יותר.
הנראה לכם שדתי הרוצה לטעום טעם חזיר, יקנה דג שלם, רק כדי ללקק את מוחו.
הרבה יותר כדאי לקנות צנצנות,שעליהן המדבקה: גפילטע פיש בטעם חזיר, כשר בהשגחת הבד"ץ.
שאלה:
האם חוקרי בר אילן, הם שהשוו בין טעם מוחו של הדג לטעם החזיר, או שנעזרו ב"קפילא ארמאה"?
***
מלמד לאדם כתב:
עפ"י הלכה מותר טעימה בלבד, בלי בליעה.
נישטאיך האם זה נכון?
עיין פרי מגדים יורה דעה ריש סימן צ"ח, שמביא ראיה מזה שטועמין את המרה לבדוק אם היא טרפה או לא.
***
ירמיהו כתב:
ב"ה.
נישטאיך, תודה על הבשורה!
אם זכרוני אינו מטעני, חלוקות הגישות לאכילת בשר החזיר:
מחד, ישנה הגישה של "אפשי ואפשי ומה אעשה ..". מאידך ישנה גישה של "אי אפשי".
יש להניח, כי בעלי הגישה השני'ה לא ירוצו לחנויות הדגים, לפחות לא בשביל המוח.
נשלח ב-21/11/2014 08:08
נשלח ב-30/9/2014 10:58
לכאורה זה בשר הנעלם מן העין. בשר כשר הנעלם מן העין אסור באכילה, אולי בשר חזיר הנעלם מן העין כשר. כפי שנאמר במדרש- למה נקרא שמו חזיר? לעתיד לבא הוא יחזור לכשרותו.
נשלח ב-30/9/2014 10:52
לעיל נכשלה העלאת תמונת הקרעפלאך, שמינהג ישראל תורה לאוכלם בערב יום הכיפורים. והנה זימן לי שולח הווטסאפים את התמונה גם השתא, והנני לשתף את באי הפורום, יאכלו ענווים וישבעו:
_________________
טוב שכן טוב!
נשלח ב-18/9/2014 14:58
ברכות דף נח.
בן זומא ראה אוכלוסא על גב מעלה בהר הבית, אמר: ברוך חכם הרזים, וברוך שברא כל אלו לשמשני
יניב יפרח בן ה-20 שנולד עם אוושה בלב הובהל לניתוח לב, לאחר שהתמוטט בשירותו הצבאי. במהלכו הושתל בלבו מסתם ריאתי של חזיר עם מעטפת קרום הלב של סוס, כדי שהלב יוכל לתפקד בעומס הגבוה פי ארבעה מהרגיל. "הרופאים הצילו את חיי", הוא אמר
ולשאלה: למי שמסביר שאיסור מאכלות אסורות משום שהן מטמאות את הנפש, מה עם השתלת חלק מבעל חיים טמא?
שיהיה ברור: ודאי שזו מצוה להצלת חיים. ועם כל זה ישאל השואל: נניח שאפשר לקבל רקמת חזיר בזול ורקמה אנושית ביוקר, האם יש מצוה להוסיף כדי לקבל מאדם? ומיהודי? (ומשומר מצוות, ותלמיד חכם?)
נישט שיננא .מבית חסידים הרי אתה. - זה כתוב- עם הארץ אסור לו לאכול בשר. בשבת ובימים טובים יש לאדם נשמה יתירה, והרי אז הוא הופך לאדם אחר- וככזה מותר לו לאכול בשר. לא יזיק לך מדי פעם ופעם, לשנן חסידות.
נשלח ב-13/7/2014 08:36
:<כידוע אסור ליהודי לאכול בשר בימות החול>
ידוע למי?
נשלח ב-11/7/2014 13:58
שכני הטוב אכילת הקרעפלעך- הוא לא סתם מנהג, יש בה פתרון לבעיה הלכתית.
כידוע אסור ליהודי לאכול בשר בימות החול- רק בשבת וביו"ט, קרעפלעך=כיסנים- אוכלים בימים -ערב יוה"כ -הושענה רבא- ובפורים. ימים שהם ספק יו"ט ספק חול. אז אם זה יו"ט מותר לאכול בשר, ואם זה חול אסור. מה עושים ?לוקחים את הבשר ומכסים אותו,
אפילו בתורה יש רמז על כך- בעיה"כ בהושענא ובפורים -מכים, ורומזת לנו התורה- הכה תכה
