| נשלח ב-24/7/2002 19:52 |
 |
| |
חוק טל: אתגר ההנהגה החרדית
חוק טל: אתגר ההנהגה החרדית
חוק טל נועד לגרום לחרדים לצאת לשוק העבודה ולהשתלב בחברה. האתגר הראשון במעלה של הרבנים יהיה למנוע את התגשמות החזון הזה. אפשר להמר שיצליחו
אבישי בן חיים
הביקורת על קבלת חוק טל אינה נחלת הציבור החילוני בלבד, ומעמידה אתגר של ממש בפני ההנהגה החרדית. עם זאת, גם הפלגים החרדיים הקיצוניים המכונים "הקנאים", אשר מתנגדים בבוטות ל"חוק טל" (חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות) לא חוששים כי קבלת החוק תוביל לשירות משמעותי של חרדים בצה"ל. על פי החוק שהתקבל, גם בחורי הישיבה שיחליטו שמיצו את השלב הישיבתי בחייהם וירצו לצאת לעבוד, יחוייבו בדרך כלל בשירות צבאי או לאומי מקוצר בלבד.
השאלה האמיתית היא האם יוביל "חוק טל" ליציאת החרדים לשוק העבודה ולתהליך שיגשים את משאלת הלב המופיעה בדו"ח טל: "יש לראות בהמלצות הוועדה את ראשיתה של צעדה בנתיב ארוך… שרק בסופה ניתן יהיה לראות את התוצאה הרצויה – והמקובלת על הכל – של מעורבות גם מצד הציבור החרדי בכל תחומי החיים, ההגנה והעשייה". האתגר הראשון במעלה של מנהיגי הציבור החרדי יהיה למנוע את התגשמות החזון הזה ולהמשיך לשמור על אחד מעקרונות היסוד של האורתודוקסיה החרדית: עקרון הקהילה הנפרדת.
גורלו של "חוק טל" תלוי מאוד בשאלה כיצד יתייחסו ברחוב החרדי לבחורי ישיבות שיחליטו לנצל את הסעיף המרכזי בחוק: סעיף "שנת ההכרעה". על פי סעיף זה כל בחור ישיבה חרדי יוכל בגיל 22 לעזוב את הישיבה לשנת התלבטות, בסיומה יחליט האם הוא חוזר לישיבה או מתגייס לשירות צבאי או לאומי, כשלב הכרחי בדרך אל ההצטרפות למעגל העבודה. אם תיווצר בחברה החרדית אווירת דה-לגיטימציה לצעירים שינצלו את אופציית שנת ההכרעה ויעזבו את הישיבות, הרי שגורל שנת ההכרעה יהיה דומה לזה של פרוייקט הנח"ל החרדי: כישלון מהדהד שזוכה ליח"צנות מופלאה ונמכר לציבור כמודל מוצלח לשירות חרדים בצה"ל, בעוד שלאמיתו של דבר הוא מורכב בעיקר מדתיים-לאומיים, חרדים-אמריקאים, ומספר מועט של בני נוער חרדים לשעבר. חרדים של ממש כמעט אין שם. אם יתממשו ציפיותיהם של חלק ממנהיגי הציבור החרדי, שמקווים כי רוב רובם של תלמידי הישיבות כלל לא ינצלו את שנת ההכרעה ויישארו ללמוד בישיבה, וכי גם אלה שיצאו יחזרו לישיבות - הרי שמשמעות החוק היא פשוט אישור חוקי לשחרור בחורי הישיבות.
הבעיה המוסרית
סוגייה נוספת אתה יצטרכו להתמודד הרבנים היא שבמובן מסוים, המצב החדש מעמיד את החרדים בעמדה מוסרית נחותה, אפילו לשיטתם. שכן אם עד כה טענו כי הצעירים החרדים משתחררים מצה"ל כיוון שהם ממלאים חובה אחרת, חשובה לא פחות ומסייעת לביטחון ישראל אפילו יותר – לימוד התורה - הרי עכשיו הם משוחררים מהשותפות בלחימה עם שאר חיילי צה"ל לא כדי להיהרג באוהלה של תורה, אלא כדי להיכנס לשוק העבודה.
סעיף "שנת ההכרעה" שמעמיד פיתוי בפני בחורי הישיבות לעזוב את הישיבה, יעמיד את החברה החרדית בפני אתגר נוסף. מאז שנות החמישים התקדשה נורמת "חברת הלומדים" (כהגדרתו של פרופסור מנחם פרידמן), על פיה כל החרדים לומדים בישיבות. למרות שאז היה מדובר בהוראת שעה חדשנית, שנומקה בעיקר במספרם המועט של החרדים, הרי שבאורתודוקסיה כמו באורתודוקסיה, במשך השנים התקדש העניין והפך לאחד מ"עיקרי האמונה" של החברה החרדית, שלא לומר העיקר הגדול ומוקד הזהות המרכזי שלה. קשה לראות מנהיג חרדי שינסה לשכנע את הציבור החרדי, כי הגיעה השעה לשינוי כיוון ולחזרה לנורמות החברה היהודית של פעם, על פיהם מיעוט לומד והרוב עובדים ומתפרנסים.
ההנהגה החרדית הצליחה בחמישים השנים האחרונות לעשות את הבלתי יאומן ולקטוע את תהליך האובדן הדמוגרפי שנמשך במשך 150 שנות חילון. ההתנהלות האיטית, ההנהגה הכל כך לא היסטרית, ההשקפה האנטי-משיחית-אקטיבית, שבזה לכל "עכשוויזם", הצליחה כבר להוביל לכך שמדינת ישראל המושמצת היא המממנת הגדולה של הפריחה חסרת התקדים במספר הלומדים בישיבות. אתמול הצליחה ההנהגה החרדית, בתום מאבק איטי שנמשך 50 שנה לעגן בחוק את הפטור מעורר המחלוקת לבחורי הישיבות. כעת היא ניצבת בפני אתגר נוסף; אפשר להמר שתעמוד בו.
(YNET)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2024 00:48 |
|
| |
מופנית לניקים מטרילים באשר הם כולל המקפיץ דכאן
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2024 16:03 |
|
| |
דווקא יש בכך יופי ואפילו תועלת, בהצצה לארכיון כפי שהיה בשעת מעשה, וכעת ההתרחשויות חוזרות בסיבוב נוסף ונוסף.
טענתך מופנית לניקים מטרילים, כמו אופגהיטן
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2024 14:57 |
|
| |
אולי מספיק עם הקפצת אשכולות בני 20 שנה?! יש לך משהו לכתוב פתח אשכול חדש
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2024 08:49 |
|
| |
www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3409369,00.htmlהיעד החדש בחוק טל: גיוס 50% מהחרדים פחות מ־5% מהחרדים שחוק טל חל עליהם התגייסו לצה"ל או לשירות לאומי, אבל כישלון החוק לא מונע ממשרד האוצר לנסות להחיות אותו. על פי טיוטת חוק ההסדרים, יועלה יעד הגיוס לצה"ל, אך אלה שלא יתגייסו יקבלו פטור כבר בגיל 24
הצעת חוק ההסדרים שנוסחה במשרד האוצר קובעת העלאה דרמטית של יעד הגיוס לצה"ל או ההצטרפות לשירות לאומי בקרב חרדים שחוק טל חל עליהם, מכ־5% במצטבר מאז נכנס לתוקפו חוק טל בשנת 2002 לכ־50% בכל שנה החל בשנת 2015. בשנה שעברה הצטרפו למסלול במסגרת החוק כ־5,700 צעירים חרדים בני 18, המהווים 13% מבני גילם היהודים. מאז נכנס חוק טל לתוקף הוא חל על כ־55 אלף חרדים. כ־51 אלף מהחרדים שהגיעו מאז 2002 לגיל 18 לא עזבו מעולם את עולם הישיבות. כ־3,800 בלבד יצאו ל"שנת הכרעה" כאשר הגיעו לגיל 22 - שנה שבה מותר להם לעבוד או לרכוש מקצוע ללא שיחויבו להתגייס, ובסיומה הם נדרשים להכריע בין גיוס לצה"ל, שירות לאומי או חזרה לישיבה. עד כה התגייסו 1,254 צעירים לצה"ל, בדרך כלל לארבעה חודשים; 1,752 בחרו לבצע שנת שירות לאומי בקהילה, המזכה אותם בפטור מהצבא ובהטבות המגיעות לחיילים משוחררים; ו־794 שבו ללימודים בישיבה של לפחות 45 שעות שבועיות, המאפשרות להם להימנע מגיוס. מסלול הלימוד בישיבה מזכה בפטור מגיוס לצה"ל בשלוש תחנות: בגיל 31 בתנאי שישנם לאברך ארבעה ילדים לפחות; בגיל 35 התנאי הוא חמישה ילדים; ובגיל 41 הפטור ניתן ללא תנאי. בהצעת חוק ההסדרים לא מצוין גובה התקציב שיידרש לעמידה ביעדים, אך הצפי הוא לגידול שנתי של לפחות 3 מיליון שקל בתקציב השירות הלאומי, בעיקר בגלל דמי הכלכלה הגבוהים למשרתי השירות הלאומי - 2,352 שקל בחודש לגבר נשוי עם שני ילדים. גם שילוב החרדים בצה"ל יעלה מיליוני שקלים, שכן בעלי משפחות זוכים לשכר חודשי של עד 3,000 שקל. באוצר מבקשים להביא לגיוס רב יותר של חרדים לאחר שנת ההכרעה. היעד ל־2011 הוא גיוס של 1,200 חרדים בני 23; 1,500 ב־2012; 1,800 ב־2013; 2,100 ב־2014; ו־2,500 ב־2015. במקביל לכך מבקשים באוצר להגדיל את הסיכויים שאלה שאינם מתגייסים ייצאו לעבודה. כדי לממש מטרה זאת הוכנסו לחוק ההסדרים כמה הצעות. שר האוצר יובל שטייניץ מבקש לקבוע פטור מגיוס לאברכים בני 22 שלהם שלושה ילדים לפחות, כדי שלא יישארו בישיבה רק כד להימנע מגיוס. במערכת הביטחון מתנגדים להצעה זאת בתוקף בטענה שניתן לגייס אלפי חרדים בכל שנה אם יוקצו לשם כך התקציבים הדרושים. הצעות נוספות של האוצר הן להקדים את הגיל שבו ניתן לצאת לשירות אזרחי; להפחית את מספר שעות הלימוד השבועיות בישיבה המזכות בפטור מגיוס, בתנאי שהאברך ילמד במקביל במוסד להשכלה גבוהה או להכשרה מקצועית; ולהוריד את הגיל שבו זוכים אברכים לפטור גורף מגיוס מ־41 ל־24. במערכת הביטחון מסתייגים מחלק מהצעות אלה. בהתייחס לשירות הלאומי קובע חוק ההסדרים יעדים גבוהים יותר רק לפעילות במסגרת המשרד לביטחון הפנים, כלומר במשטרה, מכבי אש ומוקדי חירום. היעד הוא ל־200 מצטרפים לשירות לאומי תחת המשרד לביטחון פנים ב־2011, 300 ב־2012; 400 ב־2013; 400 ב־2014; ו־500 ב־2015. על פי מינהלת השירות הלאומי, בקרוב אמורים להתחיל בשירות מסוג זה 250 חרדים. נכון להיום נמצאים כ־1,200 חרדים בשירות לאומי, רבים מהם כמורים במסגרת "חונכות לנוער נושר בסיכון", כלומר מניעת נשירתם של נערים חרדים מעולם הישיבות. הצעת חוק ההסדרים לא כוללת יעדים להגדלת היקף השירות הלאומי בקהילות החרדיות עצמן. חוק טל זכה לביקורת נוקבת, בעיקר על היעדר מנגנון המתמרץ יציאה לעבודה או ביצוע שירות אזרחי. השופט בדימוס צבי טל, שעמד בראש הוועדה שיזמה את החוק, אמר בכנסת בנובמבר 2009, כי החוק למעשה נכשל, שכן הוא לא הגדיל משמעותית את היציאה לעבודה או את שיעור הגיוס לצה"ל. מחוץ להסדר של חוק טל מתגייסים כיום כ־500 חרדים בשנה לגדוד הנח"ל החרדי, שבו הם משרתים שלוש שנים מלאות. כ־400 חרדים מתגייסים מדי שנה למסלול הטכני שח"ר כחול בחיל האוויר, שבמסגרתו הם משרתים עד 19 חודשים. בסך הכל משרתים כיום במסגרות שונות בצה"ל כ־5,000 חרדים. ממשרד האוצר נמסר: "יעדי הגיוס לשירות לאומי וצבאי נגזרים מתהליך עבודה של המועצה הלאומית לכלכלה יחד עם אגף כוח אדם בצה"ל". מאגף כוח האדם בצה"ל נמסר: "היעדים המתוכננים לקליטת חרדים בצה"ל גובשו בשיתוף הגורמים הרלבנטיים בצה"ל, אך טרם אושר להם תקציב מתאים. ללא סיכום על תקציב לא ניתן יהיה לממש את הנושא".
תוקן על ידי זמןלכל ב- 22/05/2024 08:55:04
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2002 01:02 |
|
| |
הטיעון בהמודיע הזכיר לי את הטיעון הפלשיני לטרור.
קודם רוצחים, וכשמחזירים להם "למה שנשתוק, הרי הם הרביצו לנו".
בדומה, החרדים במשך חמישים שנה לא מתגייסים, וכאשר מכניסים להם מתחת לחגורה, זה כבר הופך לנימוק למה לא להתגייס...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2002 00:56 |
|
| |
חרדים10,
ד דמ דמג דמגו דמגוג דמגוגי דמגוגיה...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2002 00:50 |
|
| |
אני לא מבין למה רוצים שאני - כחרדי - אתגייס לצבא.
כבר ראינו מה שעשו לאפי איתם ולעמידרור, שלא רוצים שהם יתקדמו בצבא ושמים להם כל מיני מקלות בדרך, לכן, למה שאתגייס אם אני יודע שאני נכנס למקום שאני "אזרח סוג ב'".
2. השבוע במכתבים למערכת בהמודיע הופיע סיבה טובה למה שהילדים שלי לא יצטרכו להתגייס לצבא, ולטובת אלו שלא קוראים המודיע אביא את טיעוניו:
מכיון שכספי הקיצבאות הילדים משולמים בעצם לילדים, ואם הילדים שלי מקבלים פחות כסף (משום שאביו לא התגייס לצבא) למה שיצטרכו לתרום בבוא הזמן למדינה - שבו הם קיבלו פחות מאחרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2002 00:41 |
|
| |
והנה מה שכתב אורי אליצור השבוע:
חוק טל הוא אכן חוק מקומם ומרגיז, אבל הוא הדרך היחידה להביא לכך שהחרדים יתגייסו לצה"ל. הדרך הזו ארוכה, קשה, מפותלת ולא ישרה, היא תארך לפחות עשרים שנה, והשבוע התחלנו רק את הצעד הראשון שלה. אבל אין דרך אחרת אם רוצים שהפצע יירפא. השאלה היא אם באמת רוצים. בין האנשים והארגונים שנאבקים נגד החוק הזה, בשם השוויון בנשיאה בעול ו"כדי שנהיה עם אחד ולא שניים", יש גם כאלה שמאמינים בכנות במה שהם אומרים.
הרוב, לדעתי, יודעים שהם משקרים. הם לא רוצים לפתור את הבעיה אלא להנציח אותה. הם יודעים שדווקא חוק טל יתחיל לעשות אותנו לעם אחד, ואילו חוק גיוס-לכל יחצה אותנו מייד לשני עמים שמלחמה ביניהם. אבל מאבקם לא שואף לכך שהצדק ייעשה, אלא רק לכך שאי הצדק ייראה. שיהיה בולט לעין. שהפצע ידמם, יזדהם, לא יתן מנוח. שיהיה כל הזמן כואב. שתמיד אפשר יהיה להוקיע אותם ולסתום להם את הפה.
כי אי אפשר לגייס אוכלוסיה שלמה בכוח. השאלה העיקרית היא לא מה כתוב בחוק, אלא מה יקרה במציאות, וכל חוק גיוס שלא יקבל את הסכמת הרבנים החרדים וראשי הישיבות, פשוט לא יעבוד ברחוב החרדי. החרדים בהמוניהם יילכו לכלא ולא יצייתו. ואז מה נעשה? נכעס, נצרח, נקלל, נשנא. והחרדים יקללו בחזרה, ישנאו בחזרה, ויהיו גאים בהתחלה ללכת לכלא למען התורה, ובסוף להכניע את מדינת ישראל, שלא תהיה מסוגלת לאכוף את חוקיה ותאלץ לסגת מהם.
הם יתאהבו
בזה הלך השופט טל בעקבות בן-גוריון. אני לא מאמין שהזקן קנה את עניין העגלה הריקה והעגלה המלאה, שהציג בפניו החזון איש. האגדה מסופרת עד היום בהתלהבות של סיפור חסידי בפי תלמידי החזון איש, ומעליבה עד היום את הוגי הדעות החילונים שלא תפסו את הסיטואציה. בן גוריון היה האחרון לחשוב שהעגלה החילונית ריקה ממטען. גם לא עלה בדעתו להכיר בזה שהאיש היושב מולו הוא "גדול הדור", והוא צריך להתכופף לידו ביראת כבוד. הוא חשב שהוא עצמו גדול הדור, וגם בתורה הוא מבין יותר טוב מהרב היושב מולו.
בן גוריון רק הבין שמדינת ישראל הצעירה צריכה להמנע כמעט בכל מחיר מלהעמיד בפני החרדים את השאלה: האם אתם שייכים למדינה או פורשים ממנה. היא צריכה אותם יותר משהם צריכים אותה, כי הם יכולים להיות כולם נגדה, ואז מה היא תעשה בהם? בן גוריון הבין שבעניין הזה מוטב לתת לזמן לעשות את שלו. לאט לאט הם יתאהבו בה. הם יתביישו כמובן להודות בזה, אם תשאל אותם הם יאמרו מה פתאום. איזה יהודי אוהב מדינה. איפה נשמע שגעון כזה. אבל תן להם זמן והם יתאהבו.
לעזור להם לצאת
וזה קרה. המוני חרדים בסתר ליבם אוהבים את מדינתם אהבת נפש. המוני חרדים - מאות אלפים - רוצים בסתר ליבם לשרת בצה"ל, להשתלב במעגל העבודה, לצאת מהעוני, אבל לא לצאת מהשבט החרדי. גם מנהיגיהם ורבניהם רוצים בזה. מעולם, בכל תולדות העם היהודי לא היה מצב, שאוכלוסיה שלמה בטלה מעבודה ויושבת בבית המדרש, ומנער ועד זקן כולם אברכים. זה בלתי אפשרי מבחינה כלכלית ומבחינה חברתית. תמיד היו בתוך הקהילה הדתית רוב של בעלי בתים ומיעוט שתורתו אומנותו. בעלי הבתים שבקהילה החזיקו את לומדי התורה בכסף שהרוויחו בעבודתם, וזה המצב גם היום בקהילות חרדיות מחוץ לישראל. רק כאן כל האוכלוסיה לכודה בבית המדרש ללא מוצא, בגלל איזה מילכוד היסטורי שנובע מן הפטור מגיוס, וכולה מתפרנסת מכסף שמרוויחים אנשים מחוץ לקהילה הדתית, ושממש לא רוצים לתת אותו לתורה.
המדינה, אם יש לה שכל, חייבת לעזור להם לצאת מהמילכוד, ולא להוכיח להם מי יותר חזק (לדעתי הם, אבל לא זו השאלה). אם הם לא יעשו שינוי עמוק באורח חייהם ללא הסכמה של הרבנים וראשי הישיבות, אז צריך להשיג הסכמה כזאת. אם קשה להם להתחיל משרות בצבא, שיתחילו בעבודה. אם יש מאבקי פוליטיקה ויוקרה בין הרבנים, צריך להביא בחשבון גם את זה. זה משבר שצריך לפתור אותו, לא להצטלם איתו במצפון שלוף.
==============================
אורי אליצור הוא עורך הירחון "נקודה", ובעל טור קבוע ב"ידיעות אחרונות" וב"מקור ראשון".
|
|
|
|
|
|
