פסוקים שנוספו בתורה אחרי מות משה

ידועה דעת הראב"ע שמסביר בפסוקים מסויימים בתורה שאפשר שהם הוספות מאוחרות לאחר מות משה.

הסבר לעניין ניתן בספר "צפנת פענח" (פירוש לפירושו של אבן עזרא, חובר על ידי רבי יוסף טוב עלם, ספרד מאה י"ד, מובא על ידי נחמה ליבוביץ, לימוד פרשני התורה ודרכים להוראתם לספר בראשית, עמודים 222-221.)):

"'והכנעני אז בארץ' - יתכן שארץ כנען תפשה כנען מיד אחר.
פירוש: ידוע כי מלת 'אז' היא רמז על זמן ידוע לעתיד או לשעבר, והנה פירושה כמו 'בעת ההיא', ועל כן הוצרך לפרש שמָלך הכנעני בעת ההיא, כי אז לקחה מיד אחר.
ואם איננו כן יש לו סוד והמשכיל ידום.
פירוש: אם לא באה מלת 'אז' להודיע שאז תפשה מיד אחר, יהיה הפירוש קשה וסתום וראוי להעלימו. והוא רמז סודו בהתחלת פרשת אלה הדברים. ופירושו הוא כי איך אמר בכאן מלת 'אז' שמשמעה אז היה בה אבל עתה אינו בה, הלא משה כתב את התורה ובימיו היתה הארץ ביד הכנעני. ולא יתכן שיאמר משה 'אז', כי הדעת נותן שנכתבה מלת 'אז' בזמן שלא היה הכנעני בארץ, ואנחנו ידענו כי לא סר הכנעני משם כי אם אחרי מות משה כשכבשה יהושע.
ולפי זה נראה שלא כתב משה זאת המלה בכאן, רק יהושע או אחד משאר הנביאים כתבוה כאשר מצאנו בספר משלי 'גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה', כי אחר ששלמה חיבר הספר למה נזכר שם חזקיה שנולד אחר כמה דורות? רק היה זה קבלה בידם איש מפי איש מפי שלמה, ועל כן כתבוהו ונחשב כאילו שלמה כתבו. וככה בכאן היה קבלה בידי ישראל שבימי אברהם היה הכנעני בארץ וכתב אותו אחד מן הנביאים בכאן, ואחר שיש לנו להאמין בדברי קבלה ובדברי נבואה מה לי שכתבו משה או שכתבו נביא אחר הואיל ודברי כולם אמת והם בנבואה...
זה הסוד אין ראוי להודיעו לבני אדם בעבור שלא יזלזו בתורה, כי מי שאיננו משכיל לא ידע להפריש בין הפסוקים שנכתבו בהם מצוות ובין הפסוקים שנכתב בהם סיפור דברים; גם בעבור האומות שאומרים לנו תורתכם היתה אמת רק החלפתם אותה ושיניתם בה, על כן אמר 'והמשכיל ידום', כי המשכיל יודע כי זה לא יזיק, רק הפתאים יאשימו על ככה. "

הרב כשר (תורה שלמה מילואים בסוף כרך יט) מביא ראשון נוסף שפירש כך את דברי הראב"ע ולא מעיר עליו - הר"מ אלמושנינו.





הבנה זאת איננה בלעדית לראב"ע ולפרשניו. נראה שגם הרמב"ן סובר כך בנוגע לפסוק בבמדבר כא: "וישמע ה' לקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהן ואת עריהם ויקרא שם המקום ההוא חרמה". כך מסכם האברבנאל:

"והראב"ע כתב שהפסוק הזה כתבו יהושע בתורה... ולכן כתב הרמב"ן במקום הזה וז"ל: אבל הזכיר הכתוב להזכיר כאן העניין והוא כעניין הפרשה שנאמרה ברדת המן ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד בואם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד בואם אל קצה ארץ כנען והוא לאחר מיתתו של משה ממחרת הפסח וכו'. כי הרב כסתה כלימה פניו לכתוב שיהושע כתב זה, והניח הדבר בסתם שהכתוב השלימו אבל לא זכר מי היה הכותב כיון שלא היה משה עליו השלום.

והדעת הזה בכללו לקחהו הראב"ע מדברי הקראים שבפירושי התורה אשר להם נמנו וגמרו שלא כתב זה משה, והרמב"ן נטה אחרי הראב"ע. והתימה משלימות תורתו וקדושתו שיצא מפיו שיש בתורה דבר שלא כתב משה, והם אם כן בכלל כי דבר ה' בזה."



דעה זאת לא הייתה ייחודית דוקא לחכמי ספרד, ואפשר למוצאה גם אצל הראשונים האשכנזים. ה'תוספות הדר זקנים' בבמדבר לב יא מניח בפשטות שכיבושי יאיר בן מנשה המוזכרים בתורה נעשו בתקופת יהושע. כנראה שזה נאמר על סמך מה שכתוב בסוף פרשת מטות "ויקרא אתהן חוות יאיר עד היום הזה" – ואם לא שזה נכתב בתקופה מאוחרת יותר לא היה שייך לכתוב 'עד היום הזה'.



י"מ תא שמע בספרו על ההגות היהודית בימי הביניים מביא שבספר פירושי התורה לרבי יהודה החסיד כתוב, שהשירה בבמדבר כא ז הוסרה מן החומש בידי דוד המלך שקבעה בתהילים קלו (הלל הגדול), וכן עשה דוד לשאר המזמורים של משה שבחומש. בנוסף, תא שמע כותב שמוזכר שלוש פעמים בספר פירושי התורה הנ"ל, שנמצאים בתורה פסוקים שאינם מפי משה או שאינם מזמנו. כך היה עד שהדברים צונזרו במדורות החדשות בידי הרבנים, עיין אגרות משה יו"ד ח"ג קיד, קטו, שמפרט אלו דברים היו כתובים בשם ר"י החסיד:


"מה שכתוב לפ"מ שפי' אביו דוישם את אפרים לפני מנשה הוא על משה שאפרים היה בראש דגל שא"כ הוקשה לו דהיה לו לומר ואני שמתי את אפרים לפני מנשה שלכן מסיק דיהושע כתבו או אנשי כנה"ג כתבו...

וכן מש"כ דשירת ישראל על הבאר היה לא עלי באר שנכתב בתורה אלא הלל הגדול וזה היה כתוב בחומש אלא שדוד המלך הסיר שירה זו מן התורה וחיברו בתהלים...

וכן מש"כ בדבר עציון גבר דשל אדום היה לא מצד שהיה מארץ אדום אלא שהיה זה של מהיטבאל בת מטרד שהיה עיר שמביאין שם הזהב והיה זה קודם שמלך שאול ולכן כתבו בימי כנסת הגדולה בחומש שלא תתמה איך בא עציון גבר לאדום..."


דברי רבי יהודה החסיד בעניין שירת הבאר מובאים גם על ידי ראשון נוסף. רבי מנחם ציוני בפירושו על התורה, בפסוק של שירת הבאר, מביא בסתם את דברי רבי יהודה החסיד בשמו, ואינו מעיר עליו דבר.


תא שמע מביא גם קטע מדברי רבי שלמה ב"ר שמואל הצרפתי, מתלמידי רבי שמואל החסיד ורבי יהודה בנו (כ"י פריס 353):

"פירוש שמו של עזאזל שהוא כמו מדבר... שכן בלשון ארמי קורים למדבר עזאזל... ואל תתמה על מה שכתוב בתורה לשון ארמי, מפני שלא כתב הוא זה הפסוק. וזה הוא הסוד שאנו אומרים שלא אמר משה זה הפסוק אלא אחר כתבו. ואל תתמה על מה שאני אומר אחר כתבו, כי יש לו חברים במקרא, כלומר הרבה יש שלא אמר משה רבינו כמו "ויעל משה" עד "לעיני כל ישראל", וכמו "הלא הוא ברבת בני עמון", שזה ודאי לא כתבו משה, מפני שבשעה שאמר משה זה הפסוק עדיין לא היה ברבת בני עמון, ומהיכן היה יודע משה, אלא ודאי אחר כתבו... (הוא מסביר שזה ודאי לא נאמר ברוה"ק כיון שלא היה בכך צורך)... וכן, "הכנעני אז בארץ" שאמר הגאון בפרשת לך לך "...יש לו סוד והמשכיל יבין וידום" פירוש אם שכנענן לא תפשו מיד אחר, אם כן אחר כתבו."






נראה שאת הלגיטימציה לפרש כך, לקחו הראשונים מהמחלוקת בבבא בתרא טו. :

"תניא: וימת שם משה עבד ה' - אפשר משה חי וכתב וימת שם משה? אלא עד כאן כתב משה מכאן ואילך כתב יהושע דברי ר"י ואמרי לה ר' נחמיה. אמר לו ר"ש אפשר ס"ת חסר אות אחת וכתיב (דברים לא) לקוח את ספר התורה הזה?"



האברבנאל שהובא לעיל מתנגד לפירוש כזה, ונראה שהאברבנאל בזה לשיטתו, שהוא מכריע בסוף ספר דברים כדעת רבי שמעון, שמשה רבינו הוא שכתב את שמונת הפסוקים האחרונים בתורה.

האברבנאל שהובא לעיל כותב שדברי הרמב"ן הם בגדר "כי דבר ה' בזה". נראה שטענה זו מבוססת על הגמרא סנהדרין צט. :

"תניא אידך כי דבר ה' בזה זה האומר אין תורה מן השמים ואפילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מפסוק זה שלא אמרו הקדוש ברוך הוא אלא משה מפי עצמו זהו כי דבר ה' בזה."

שאר הראשונים ודאי יבינו שאין כוונת הברייתא למי שאומר שיש פסוק שמשה לא כתב, אלא למי שטוען שמשה שיקר וכתב פסוקים בשם ה' שה' לא אמר לו לכתוב.


התנגדות נחרצת עוד יותר לפירושים כאלה, ניתן למצוא במגן אבות לרשב"ץ (ח"ב פ"ב עמ' כט) :

"ודע, כי בכלל האמונה בתורה מן השמים הוא להאמין כי התורה כולה מבראשית עד לעיני כל ישראל, הכל היא מן השמים, וכל האומר יש פסוקים נוספים בתורה כמו וירדוף עד דן, והדומים לו, כופר באמונה. ואפילו בשמונה פסוקים שבסוף התורה, אף על פי שיש מי שאומר בתלמוד שיהושע כתבן, חלקו עליו ואמרו שה' היה אומר ומשה כותב בדמע, וזה הדעת נכון. וכן האומר בקצת פסוקים שהם דברי משה, הוא כופר בזה, כי משה כתב התורה כמעתיק ספר חדש מספר קדמון."

לכאורה דברי הרשב"ץ תמוהים, שיוצא מדבריו שהתנא הסובר ששמונה פסוקים אחרונים משה כתבן, הוא אפיקורס!

עוד צריך לעיין מה המשמעות של טענת רבי שמעון בגמרא: "אפשר ס"ת חסר אות אחת וכתיב (דברים לא) לקוח את ספר התורה הזה?". מה הקושי של רבי שמעון?

- דו"ד

אדם,

ראה כדבריך אצל ר"י טוב עלם בדעת הראב"ע על "והכנעני אז בארץ", אלא שקשה להעמיס כך בדברי הרמב"ם. וע"ע מה שהאריך ראי"ה השל בראש החלק השלישי של "תורה מן השמים באספקלריה של הדורות" בדעת הרמב"ם.

עזרא עזרא

1] מסדר הפרשיות הלוא הוא עזרא שעשה את הפתוחות והסתומות עליהם מדובר שם,
אם תואיל בטובך לעיין שם היטב.

2] כוונתו פשוטה בתכלית שלא היה נקרא הר האלוקים באותה שעה אלא בשעה שכתבו משה
[ ואני יודע מה כתב האבי עזרי ],

3] הואל נא לקרוא דבריו יפה "רוב התורה מסיני נאמרה" ומיעוטה אחרי סיני !

כך שכל דבריך אין להם בסיס כלל.

[quote]לחברי הפורום.לא מובנת לי כ"כ שיטתו של הראב"ע מצד אחד אומר את סוד ה-12 ועוד כמה פסוקים שנוספו בזמן מאוחר ואתה חושב שזהו זה ופתאם אתה מוצא התבטאויות של הראב"ע שנראה מהםשסובר שבכלל משה לא כתב את הספר תורה להלן דוגמאות:
1.אבן עזרא פרשת וארא

ויהי יש לתמוה על המסדר הפרשיות למה דבק זה הפסוק עם הבאים אחריו, והוא סמוך אליהם, ואם לא ידענו בו טעם, כי כן ביום דבר ד' אל משה בארץ מצרים, וזה שדבר לו אני ד' דבר אל פרעה.מסדר פרשיות?? עד עכשיו הייתי בטוח שזה משה.
2.אבן עזרא שמות פרק ג פסוק א
הר האלהים חרבה ככה כתב משה.-נו בטח אז מי כתב?(ואל תצטטו לי את האבי עזרי כי אני יודע מה כתב)
3.ואתה פה עמוד עמדי - הטעם שישוב. וכן כתוב: ואדברה אליך את כל המצות החקים והמשפטים. והנה רוב התורה מסיני נאמרה למשה, רק משה אמרה במדבר סיני, ובאותם אחד עשר יום שנסעו מסיני כפי דעתי:רוב התורה???
יש לי עוד הרבה דוגמאות.אבל נסתפק באלו לעת עתה.מחכה לתגובות שלכם.הנושא הזה מפריע לי כבר המון זמן.

לחברי הפורום.לא מובנל לי כ"כ שיטתו של הראב"ע מצד אחד אומר את סוד ה-12 ועוד כמה פסוקים שהונספו בזמן מאוחר ואתה חושב שזהו זה ופתאם אתה מוצא התבטאויות שנראה מהם שבכלל משה לא כתב את הספר * name="Originator" content="Microsoft Word 12"> *--[if gte mso 9]> Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE MicrosoftInternetExplorer4 *[endif]**--[if gte mso 9]> *[endif]**--[if gte mso 10]> *[endif]* תורה ולהלן דוגמאות:
1.אבן עזרא פרשת וארא

ויהי יש לתמוה על המסדר הפרשיות למה דבק זה הפסוק עם הבאים אחריו, והוא סמוך אליהם, ואם לא ידענו בו טעם, כי כן ביום דבר ד' אל משה בארץ מצרים, וזה שדבר לו אני ד' דבר אל פרעה.מסדר פרשיות?? עד עכשיו הייתי בטוח שזה משה.
2.אבן עזרא שמות פרק ג פסוק א
הר האלהים חרבה ככה כתב משה.-נו בטח אז מי כתב?(ואל תצטטו לי את האבי עזרי כי אני יודע מה כתב)
ואתה פה עמוד עמדי - הטעם שישוב. וכן כתוב: ואדברה אליך את כל המצות החקים והמשפטים. והנה רוב התורה מסיני נאמרה למשה, רק משה אמרה במדבר סיני, ובאותם אחד עשר יום שנסעו מסיני כפי דעתי:רוב התורה???
יש לי עוד הרבה דוגמאות.אבל נסתפק באלו לעת עתה.מחכה לתגובות שלכם.הנושא הזה מפריע לי כבר המון זמן.