הם צועקים: מ ה פ י כ ה- הרכבת כבר יצאה

מצורף קובץ

בס"ד


התנועה לתרבות ישראל: להשתלט על השילטון
תנועה מובילה בציונות הדתית קוראת למהפכה שילטונית איטית בישראל, ולשטיפת מוחות בחזרה בתשובה במאמר חריף תוקפת מעייני הישועה את מנגנוני החוק והשילטון בישראל

מאת: עידן יוסף | | www.Nfc.co.il






[מעייני הישועה. לא נשכח, לא נסלח]


--------------------------------------------------------------------------------


תוכנית ההינתקות




שרון. "נבל בן בליעל שתקע סכין בגב"


--------------------------------------------------------------------------------



הרב אלישע אבינר: עודף האלימות והפרובוקציות מערערים אמון הנוער במדינה



--------------------------------------------------------------------------------

תלמידי גוש קטיף: נערוך טקס זכרון לדמוקרטיה



--------------------------------------------------------------------------------





מעייני הישועה, תנועת התשובה לתרבות ישראל, מהגדולות שבתנועות הציונות הדתית, באה חשבון בביטאונה האחרון עם האחראים לפינוי יישובי חבל-עזה. במאמר יוצא דופן בחריפותו תחת הכותרת "לא נשכח ולא נסלח" מותקפים הפוליטיקאים, השופטים, השמאל, מערכות אכיפת החוק וכמובן, שרון.

המאמר, שלצידו הופיעה רשימת כל היישובים בחבל-עזה תחת הכותרת "ברוך דיין האמת", נפתח במילים שנכתבו על-גבי רקע שחור, שאינו מאפיין בדרך כלל את העלון:

"לא נשכח את אלו שהחליטו לגרשנו מבתינו.
לא נסלח לאלו שריסקו ברגל גסה את מפעל חיינו.

לא נשכח את אלו שהציבו מולנו את טובי בנינו - חיילינו.
לא נסלח לאלו שניסו להופכנו לעברייני רחוב והקימו עלינו שוטרים לעצור את מיטב הנוער הישראלי - בנינו ובנותינו.

לא נשכח את אלה שעשרות שנים השחירו את פנינו מעל כל במה תקשורתית ובכל הזדמנות.
לא נסלח לאלו שהציגו אותנו כחיות אדם, ערפדים, המוצצים את דם אחינו ואחיותינו".

גִּבובי מילים, סתימת אוזן, גִּלגול עין, מתק שפה

פרק נכבד הוקדש למערכת המשפט שהואשמה בהתעמרות במתנחלים:

"לא נשכח את השופטים, שקבעו שהם הם "האדם הסביר", ובה בעת היקצו מחמת מיאוס, התעמרו, התעללו בנו - המתיישב הסביר.

לא נשכח לכם יושבי על דין
את פגיעתכם בכל מה שחלוצי, ציוני או יהודי.
את הכשרת הטרנספר בגיבובי מילים, בסתימת אוזן, בגילגול עין, ובמֶתֶק שפה".

הפכת אותנו לפליטים במדינתנו שלנו

במאמר נכתבו דברים נוקבים על תחושת הבגידה שחשים המתיישבים מצד שרון ששלח אותם להתיישב בגבעות, מבלי לנקוב בשמו של שרון עצמו:

"לא נשכח אותך,
אתה ששלחת אותנו לגבעות טרשים בלילות אפלים
אתה שהיית לנו כאָב.
לא נסלח לך נבל, בן בליעל
שתקעת לנו סכין בגב.

אתה, שלאחר 57 שנות עצמאות יהודית,
הפכת אותנו לפליטים במדינתנו שלנו
שהישלכתנו ככלבים לרחוב
מחפשים אחר מלון-אורחים לשכון בו".

"שטיפת מוחות" של ההמון

הדרך בה מציעה התנועה לקוראים לבטא את כעסם ועלבונם הינה החזרה המונית בתשובה ו"שטיפת מוחות" ההמון בערכים חיוביים:

"לא נשכח - לא נסלח
את הכעס והעלבון האצורים בנו,
את תחושת התסכול האדירה אנו חייבים להפנות לכיוון אחד ויחיד - לשטוף את המוחות של ההמון" (ביטוי המבוסס על כתבי הרב קוק, הוגה הציונות הדתית בסיפרו 'אורות' - ע.י.).

ה-ם מ-פ-ח-ד-י-ם

בתנועה קוראים לשנות את כיוון הצעידה של המדינה על-ידי השתלטות איטית על מוסדותיה וסיפוח זוחל שיקדם את הגאולה:

"להשתלט על מנגנוני השלטון, להשתלט לאט לאט על מדינת ישראל. להפוך אותה מ"ראשית צמיחת גאולתנו" לגאולתנו בפועל ממש.
להפוך אותה מ"יסוד כיסא ה' בעולם" ל"כיסא ה' בעולם ממש".

את הקימעה-קימעה (התקדמות איטית של קצב האירועים במהלך הגאולה - ע.י.) נזכור, כדי שלא ליפול לחישובי קיצים, אך נתבע מעצמנו את מלוא המאמץ לקיים "בעיתה אחישנה" (זירוז הגאולה על-ידי השתדלות אנושית - ע.י.)".

"מעייני הישועה" עושה שימוש גם בנאום ה"ה-ם מ-פ-ח-ד-י-ם" המפורסם של בנימין נתניהו, ומאשימה את מבצעי ההינתקות בכך שהמניע למעשיהם הוא הפחד מכוחם ההולך ומתעצם.

"נכון, "הם מפחדים, לכן הם "סימנו" אותנו, הציבור התורני-דתי-לאומי כמטרה.

הם מפחדים, כי הם ניבערים מכל מה שיהודי, מכל מה שהינו תרבות ישראל".

זה חפץ ה', והוא הוא בידינו יצלח

המאמר נחתם בהצעות מעשיות כיצד לפעול לאיחוי השבר:

"למרות הכל, לא אותם עלינו לתקוף, כי אם את הבערות. את החושך נגרש בהוספת האור הגדול - אור התורה. נשטוף איתו את הרחובות והבתים, את הלבבות והמוחות. נחרוש את הארץ בפעילות חינוכית-הסברתית.

לא סתם התחברות - כמשקל נגד להינתקות, כי אם התחברות, כדי להחזיר בתשובה.

כמו שהוקמה "אמנה" - תנועת ההתיישבות, תנועה שהושקעו בה עשרות ומאות מיליוני שקלים על-מנת לבנות ולנטוע ולהפריח את השממה - כל עלינו להשקיע מיליונים על-מנת לסלק את הבערות, ולהוסיף דעת ה'. עלינו להשקיע בכך את מיטב כוחנו, מירצנו וכשרונותינו. לבנות כעת כלים להחזרה המונית בתשובה, שתהיה וחייבת להיות.

טובי בנינו חייבים לפעול בתחום זה. זה חייב להיות ומוכרח להיות, כי זה חפץ (רצון - ע.י.) ה', והוא הוא בידינו יצלח.
בעזרת השם, נזכה לבניין בית המקדש ולהחזרת השכינה לציון ממש".

______________________________________________________

כדי ל"שטוף את מוחות" ההמונים באור התורה, קודם כל צריכים הם לשטוף את עצמם טוב טוב כדי להוריד מעצמם את ש"שטפו למוחותיהם" 57 שנה...סשחור]



תוקן על ידי - mordechay1 - 29/08/2005 11:44:32

דברים מענינים שפחדתי לאמרם בריש גלי
רק משום שאין לי דעת תורה

labrak

מצורף קובץ

בס"ד

המצחיק הוא:

הם היו שותפים מלאים לשלטון עליו הם רוצים להשתלט עכשיו..

ויתרה מזו: משרד החינוך שגידל את דורות ה"עם החדש", היה בידיהם קרוב ל30 שנה !!!

לתזכורת:

המפלגה דתית-לאומית שהוקמה בשנת 1956 כאשר המזרחי והפועל המזרחי התאחדו. בבחירות לכנסות ה-4-10 התמודדה המפד''ל בבחירות ברשימה בשם ''החזית הדתית הלאומית'', שכללה גם ''בלתי מפלגתיים''. המפד''ל הייתה חברה ברוב ממשלות ישראל.


זבולון המר ז"ל

לראשונה נבחר זבולון המר לכנסת השביעית (‎1969). מינואר ‎1973 עד ינואר ‎1974 כיהן כסגן שר החינוך. בשנים ‎1975-1976 כיהן כשר הסעד בממשלתו הראשונה של יצחק רבין. ב-‎1976, יחד עם חברו ד"ר יהודה בן מאיר (שלימים היה ממנהיגי מימד), תרם לפירוק הברית ההיסטורית בין המפד"ל ובין מפלגת העבודה. ב-‎1977 היה מעורב בבחירתו של ד"ר יוסף בורג למנהיג המפד"ל במקומו של ד"ר יצחק רפאל.

בכנסת 7 בממשלה ה-15 מ-16.1.1973 עד 20.1.1974 סגן שר החינוך והתרבות

בכנסת 8 בממשלה ה-17 מ-4.11.1975 עד 22.12.1976 שר הסעד

בכנסת 9 בממשלה ה-18 שר החינוך, התרבות והספורט

בכנסת 10 בממשלה ה-19 שר החינוך, התרבות והספורט
בממשלה ה-20 שר החינוך, התרבות והספורט

בכנסת 11 בממשלה ה-21 מ-7.10.1986 שר לענייני דתות
בממשלה ה-22 שר לענייני דתות

בכנסת 12 בממשלה ה-23 מ-27.12.1988 שר לענייני דתות
בממשלה ה-24 שר החינוך, התרבות והספורט

בכנסת 14 בממשלה ה-27 עד 20.1.1998 סגן ראש הממשלה
עד 20.1.1998 שר החינוך, התרבות והספורט
מ-22.8.1997 עד 20.1.1998 שר לענייני דתות

בס"ד

הנה המהפיכה שלהם......:


רבנים בציונות הדתית: לא להתנתק מהמדינה

רבנים בציונות הדתית: לא להתנתק מהמדינה
יום שני, 29 באוגוסט 2005, 11:35 מאת: יאיר שלג, הארץ

הרב דרוקמן. "שמחנו עם המדינה למרות פגמיה" (צילום: אתר הכנסת)

ביום עיון של מחנכי "הזרם המרכזי" בציונות הדתית קראו הרבנים להמשיך להתנדב, ולראות את הטוב שבתהליך החורבן


עוד בכתבה:
השאלות מציקות לא רק לנוער »

הרב חיים דרוקמן, ראש ישיבות בני עקיבא, ציטט את הדברים החמים שכתב הרמב"ם על מלכות החשמונאים "למרות שהמלכות הזאת כללה את אלכסנדר ינאי, שהרג את חכמי ישראל". מכאן המסקנה ש"ממשלת ישראל הגרועה ביותר טובה לאין ערוך מהגלות הטובה ביותר". הוא המשיך וציין ש"בניגוד לחרדים, מאז קום המדינה שמחנו עם המדינה למרות פגמיה. אז מה השתנה עכשיו? בגלל שעכשיו מדובר בפגיעה בארץ ישראל ולא בחילולי שבת נשנה את העקרונות שלנו?".

דרוקמן סימן את הכיוון השולט ביום עיון שנערך אתמול בפתח תקווה, לכמה מאות מחנכים ומחנכות, אנשי הציונות הדתית, לקראת שנת הלימודים ובעקבות אירועי ההתנתקות. האירוע, שאורגן על ידי כמה מגופי "הזרם המרכזי" בציונות הדתית - ישיבות בני עקיבא, רבני צוהר, תנועת "מבראשית" של הרב מוטי אלון ורשת אמי"ת - נשא בעיקרו את המסר הממלכתי: לא להתנתק מהמדינה והצבא, להמשיך להתנדב כבעבר, להמשיך להאמין ב"ראשית צמיחת גאולתנו".

לכאורה אפשר היה לשער שהרבנים הקיצוניים יותר, אלה שקראו לסרב פקודה וקוראים בחלקם היום להתנכר למדינה ולצבא, יהיו אתגר מרכזי של דוברי הכנס. בפועל, אף אחד כמעט לא התייחס אליהם במפורש. אפשר היה להתרשם שמארגני ודוברי הכנס בהחלט רואים בעצמם את "הזרם המרכזי" של רבני ומחנכי הציונות הדתית, ומשום כך כלל לא הרגישו צורך "לספור" את יריביהם.

האתגר האמיתי של הרבנים הוא התלמידים. חלק גדול מביקורות הרבנים הקיצוניים הם כבר שומעים בשאלות התלמידים. משום כך, הסבירו, הזדרזו לכנס את יום העיון. זאת, אף שכמה מהם הבהירו שהעיתוי "עוד מוקדם", התחושה היא עדיין של הימצאות באבל ובעצם היו מעדיפים לשתוק. אבל לוח השנה אומר את שלו, שנת הלימודים בפתח, והם יודעים שהתלמידים יציפו את המחנכים בשאלות, ולכן ביקשו לעזור להם.

יונה גודמן, לשעבר מזכ"ל בני עקיבא שהתמחה בשנים האחרונות במשברי הנוער הדתי, מפרט כמה מהשאלות שעולות מהצעירים: למה כל התפילות לא נענו? איך קורה שחלק מהרבנים הבטיחו שהפינוי לא יתממש, והוא בכל זאת קרה?

אבל גודמן - וגם אחרים - מודים שההתרסה העיקרית נגד הרבנים והמנהיגים הפוליטיים היא התחושה ש"מכרתם אותנו. את הרבנים היו מרשים לנו לנהוג קצת יותר באלימות, היינו מצליחים". הרב אלישע אבינר, מישיבת ההסדר במעלה אדומים, מספר שאחרי שהוביל קו כזה בנוה דקלים התקשרו אליו ולכמה רבנים אחרים כמה מהצעירים וביקשו שלא יטרח לבוא גם לחומש ולשא-נור.

שרה אליאש, מנהלת האולפנה בקדומים, מוסיפה גירסה משלה לשאלה הזו: "היתה לי תחושה שאם אין ציפייה שהנוער ייאבק במלוא העוצמה, צריך היה להגיד להם ללכת הביתה. לא היה מענה לציפיות האלה של הנערים". הרב אליהו בלומנצווייג, מישיבת ההסדר בירוחם, הודה: "ייתכן שכבר בכפר מימון היה צריך לנסח בבירור את המגבלות. אבל לפעמים קשה לתכנן דבר כזה מראש".


השאלות מציקות לא רק לנוער


הרב יובל שרלו. מציע לא לדבר על הגאולה ולא לאמץ את המודל החרדי (צילום: אריאל שליט)למען האמת, הלהיטות לצטט את ההתרסות של הצעירים מעלה את החשד שברבים מהמקרים "הנוער" הוא פשוט קוד נוח להביא את השאלות שמציקות גם לרבנים עצמם נגד כמה מעמיתיהם הרבנים והפוליטיקאים. רק שכאן, במקום מתקפה ישירה, נוח יותר לשים אותה בפי "הנוער". מכל מקום, השאלה המאוד מעשית שמטרידה את המחנכים היא איך לדבר אל הנוער בכיתה בתחילת השנה.

האמירה הרווחת והמעניינת שחוזרת בפי הדוברים היא לא לנסות ולהטיף לצעירים לתורות תיאולוגיות. "לא להטיף להם ש'תהליך הגאולה' בכל זאת נמשך", אמר גודמן. "להקשיב להם, לתת לכאב לדבר. בשלב מאוחר יותר ללמוד טקסטים במשותף, ולא להטיף".

הרב אלון, ראש ישיבת ההסדר "הכותל", ממשיך באותה רוח: "אי אפשר לנחם לא את הנוער ולא את עצמנו בכך ש'תהליך הגאולה' בכל זאת יימשך".

אלון ממליץ לדבר על הישועה שיש בחורבן עצמו, "כמו סדק שקורה בבניין ובהתחלה מתעלמים ממנו ורק כשהוא מתרחב הוא גורם לבדיקת הבניין כולו ולהצלת הבית מקריסה". הנמשל: חורבן גוש קטיף הוא ההזדמנות לבחון את יסודותיה הרוחניים של החברה הישראלית ולתקנם.

רק הרב יובל שרלו מציע, אם כי במרומז ומאוד בזהירות, לא רק שלא לדבר בשם הגאולה, אלא לבחון את תוקף נרטיב הגאולה עצמו: "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לראות את המציאות כעוד 'סיבוך' בתהליך הגאולה, משהו שלא הצלחנו בו ובפעם הבאה בטח נצליח. צריכים לבחון מחדש את הנחות היסוד".


שרלו תוקף את המגמה הנשמעת עכשיו בקרב חלק מהרבנים, של "אימוץ המודל החרדי, גם אם לא את עמדותיו - תחושה שאנחנו ב'מלחמת בני אור בבני חושך', ואסור להתפשר על שום דבר, לגדל סיירות נבחרות שיצליחו בכח הדמוגרפיה והמאבק החינוכי - זו מגמה לא נכונה עובדתית שבאופן מעשי גם תבטיח את מעמדנו ככת מתבדלת של איסיים. מה גם שישנם דברים ערכיים שצריך להודות שלא צמחו אצלנו אלא בציבור החילוני". הוא מציע כיעד את "ההתרחבות", כלומר, עיסוק ביותר תחומים ובראייה רחבה יותר, במקום "ההתכנסות כאגרוף".

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

עונה להם הרב ישעיהו רוטר בפורום שלו:


קשה לגלות ששגינו. קשה להתייצב בפני תלמידים ולהודות שחיינו בטעות.
עוד יותר קשה לחשוב שהרב צבי יהודה קוק זצ"ל טעה. מכאן באה ההכחשה
וחוסר יכולת לראות את האמת המרה. אבל גם היא תגיע. אם הרב קוק היה חי
כאן היום והיה רואה לאן הובילה "המדינה", היה בחריפותו יוצא כמו הרב
אברהם שפירא יבדל"ח בראש חוצות וקורא לבטל כל תפילה לשלום מדינת הרשע.
צריך לקלוט: "מדינה" בשונה מארץ, בשונה מ-אומה, היא פונקציה של שלטון.
"שלטון" מורכב מהאנשים האוחזים בשלטון. האנשים הללו מעולם לא היו
האנשים המתאימים לקדושה. אבל... היותם, יצר כיסוי הגנתי ליהודי בשלטון
יהודי. אבל היום? השלטון הוא שלטון שמגן יותר על האזרח הלא יהודי כאזרח
וזה יפה ששומרים על האזרח, אבל זה לא דבר שבקדושה. כי ע"פ זה גם מדינת
ארה"ב קדושה. שלטון כזה שהגיע לעבר פי פחת וחבל קשות ברבבת יהודים על
בסיס אתני, הרס את בתיהם, את בתי התפילה והמדרש, הוציא מתים מקבריהם
והגלה אותם. הוא כבר שלטון אנטי יהודי. איך זה "קדוש"?
לא רק לרב דרוקמן יש תלמידים. גם לרבנים כמוני יש תלמידים, ימים ידברו.
אני בטוח שתלמידים נאורים, פקוחים שיהיו לרבנים מסוגי, יבשילו טוב יותר
בעתיד. הם לא יהיו "שייכים" למדינה. הם יכבשו את המדינה. כשהם יבינו שהם
נטע זר, הם יפעלו כך ויכנסו פנימה מתוך מגמה לקחת את המדינה לשלטון יהודי.

ועוד הערה: הנוער הנפלא שלנו לא מטומטם, אם כעת יבואו רבנים ושוב יזמרו
להם זמירות כאילו כלום לא קרה, ינתק החוט סופית. הדרך היחידה לשמור את
הקשר הוא פשוט לא לשקר להם יותר בפנים. תלמדו מהרב נריה שעל הרבה פחות,
שינה את התפילה לשלום "המדינה", הוא היה איש ישר בפני תלמידיו.

&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

עניתי שם בפורום כך:

בס"ד
תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902. לאחר החלטת הקונגרס הציוני שעל הציונים לעסוק בחינוך ציוני חילוני, קבעה קבוצת ציונים דתיים בהנהגת הרב יצחק יעקב ריינס והרב שמואל מוהליבר שרק בשמירת המצוות יישמר העם היהודי. הקבוצה החליטה להמשיך ולפעול על-פי עקרונותיה במסגרת התנועה הציונית. בתקופה מאוחרת יותר הפכה 'המזרחי' לחלק ממפלגת המפד"ל.

הקמת המזרחי
סיעת המזרחי קמה והצטרפה להסתדרות הציונית בשנת תרס"ב (1902). הקמתה היתה בבחינת תגובה הכרחית של היהדות האורתודוכסית לציונות החילונית: הסיעה הדמוקרטית שקמה בקונגרס הציוני החמישי תבעה להקדיש משאבים לחינוך חילוני, דבר שפגע בעקרונות הדת, איים על כספי החלוקה, יותר מכל - איים להותיר את היהודים החרדים של אירופה מחוץ לגוף הגדול ביותר שטוען לייצוג העם היהודי. הרב ניסנבוים, נשיא המזרחי בפולין, טען באותה תקופה כי קבוצה של ציונים מדיניים פנו לרב ריינס, וביקשו ממנו להקים סיעה דתית שתתמוך בקו הפעילות המדיני.

את תנועת ה"מזרחי" הגה וייסד הרצל כמו שמספר אחד מראשיה הרב יהודה לייב מימון: "הרצל הוא שיזם את הקמת ה"מזרחי", הארגון המדיני הדתי בתוך התנועה הציונית, עובדה זו גילה הרב יהודה לייב מימון במסיבה שנערכה לכבודו בהגיעו לגבורות, בדבר תשובתו למברכיו סיפר הרב מימון כי הוא שמר את הדבר בסוד כפי שגזר עליו הרב ריינס, אולם אחר שעבר מאז זמן רב התיר לעצמו לגלות את הסוד ברבים. ומעשה שהיה כך היה: הרצל הרגיש צורך בהקמת גוף "מדיני דתי" בתנועה הציונית כמשקל נגדי לחובבי ציון הרוסיים שגילו התנגדות לעמדת הציונות המדינית של הרצל, הוא חשב כי בקרב היהדות הדתית ימצא תמיכה לעמדתו, ולכן פנה אל הרב מימון שיטפל בהקמת ארגון ציוני בין היהדות הדתית, הרב מימון מסר את הטיפול להרב ריינס וכעבור חצי שנה נקרא כינוס היסוד של המזרחי. אולם כדי לקיים את הכינוס זקוק היה הרב ריינעס לתקציב של שמונה מאות מארק, הרצל נתן לו את הסכום מכיסו". (הובא במקבילים נפגשים,אהוד לוז, עמ' 304 על פי כתבה מהארץ מיום י"ג כסלו תשט"ז ).

עם הקמתה, הכריזה המזרחי על עצמה כסיעה של יהודים דתיים, שפועלים בתוך המנגנון החילוני של ההסתדרות. אחרי ועידת מינסק, שהתקיימה בשנת ייסודה של המזרחי, אמר הרב ריינס כי מטרתה של המזרחי היא "לכבוש את ההסתדרות מבפנים" על ידי הצטרפות של המוני חרדים ממזרח אירופה.

עם זאת, היהדות האורתודוכסית ביקרה קשות את הקמת המזרחי. הביקורת התמקדה בשתי פנים: האשמה "בדחיקת הקץ" - כלומר פעולה לקירוב הגאולה וביאת המשיח, למרות שהאמונה היהודית המסורתית גרסה כי האל הוא שישלח את המשיח בזמנו - והמשיח הוא שיעלה את היהודים לארץ ישראל; והאשמה בשיתוף פעולה עם עוברי עבירה.

ריינס השיב להאשמה הראשונה בתשובה דיאלקטית. מחד גיסא, אמר כי שהציונות החילונית אינה קשורה לגאולה אלא להצלת יהודים ותו לא. מאידך גיסא, הסביר כי גם פעולה פוליטית מונעת בידי האל, וכי אם מתרחש תהליך הסטורי שנדמה כעליה בחומה - האל הוא שמניע אותו מבפנים. להאשמה השניה השיב ריינס בהסבר שאין שיתוף פעולה אמיתי בין המזרחי לבין הציונות החילונית, אלא רק שיתוף פעולה פרקטי, לצורך שמירה על האינטרסים של היהדות הדתית.

אפולוגטיקה זו היתה למרכיב מרכזי בזהות ובהגות של המזרחי, ופותחה לימים על ידי הראי"ה, הרב אברהם יצחק הכהן קוק.


רעיונות התנועה
ישנו קשר חזק בין ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל: שלושה מרכיבים אלה משלימים זה את זה - השאיפה היא לא רק להחזיר לעם את חירותו המדינית בארצו ואת לשונו אלא גם את תורתו.
התנועה הציונית קמה משום שהגלות אינה יכולה לשמש מקום מושב ליהודים אך תפקיד התנועה אינו רק בשמירה על קיומו הפיסי של העם אלא הציונות היא תנועת תשובה והיטהרות ליהדות המסורתית ומהווה תרופה גם למצוקה הרוחנית של העם.
רעיונותיה ותוכניותיה של התנועה הציונית מבוצעים ומונהגים אמנם בידי חילוניים, אך יש להם ערך דתי חשוב. יישוב ארץ ישראל והניסיון להקמת מדינה יהודית הם מצוות דתיות חשובות. הצלחת הציונות תוביל לפריחה של הדת היהודית כיוון שהיישוב בארץ ישראל יהווה מחסום בפני התבוללות.
הרב ריינס שלל את העמדה החרדית המסוגרת בפני הלאומיות החילונית כמו גם את המתבוללים המתנכרים לעם. הוא ראה בציונות משהו שיכול לתקן את המצב ולכן סבר כי תפקידה של הציונות הדתית לפשר בין היהדות החרדית לבין היהדות החילונית.
רוב חוגי הציונות הדתית ראו, כהרצל, בהתעוררות הלאומית בראש ובראשונה כלי להציל את העם היהודי שנמצא בסכנה בגולה ולכן תמכו בהצעה להתיישב באוגנדה כשלב ביניים.

הדרכים לפתרון הבעיה היהודית
גאולת עם ישראל תתחיל ע"י ישוב א"י (אתחלתא דגאולה).
השיבה לארץ ישראל תחזק את אחדות עם ישראל.
על הציונות הדתית להבטיח את צביונה היהודי דתי של המדינה היהודית החדשה שתקום בא"י (שמירת שבת, קיום מצוות דתיות וכו')
אנשי המזרחי ביקשו לחזק ולהרחיב את רגש הדת בתוך הציונות ולהפיץ את רוח הציונות בתפוצות. בהחלטות המזרחי נקבע כי התורה הי א מרכזו של העם היהודי וכי הציונות היא הכלי המשמר את התורה הזו - הם ביקשו להרחיב את הרגש הדתי בתוך הציונות ולהפיץ את הקשר המיסטי שקיים בין עם ישראל ארץ ישראל והתורה .

פעילויות מעשיות של המזרחי
בין המזרחי לבין ההסתדרות הציונית היו מתיחות שנבעה בעיקר מהדרישה של מזרחי לקיים מצוות הדת במוסדות התנועה ומפעיליה כך למשל דרשה מזרחי להפסיק בשבת את העבודה במוסדות המרכזיים של התנועה.
תנועת המזרחי הפכה לחלק מהותי וחשוב בתנועה הציונית ברוסיה ובנתה ארגון מסועף שבו היו אלפי תומכים - טקטיקת התנועה הייתה ניהול מלחמת תרבות סימטרית עם החילוניים בתנועה - ליד כל ועדת תרבות חילונית דרשה המזרחי לקיים ועדת תרבות דתית.
פעילות מזרחי הגיעה אף לא"י שנראה היה להם כי הגימנסיה העברית ביפו מנהלת אופי לימודי לא דתי ריינס ואנשיו הקימו את ב"הס " תחכומוני " שאופיו היה לאומי דתי ובו יצרו מסגרת חינוכית מקבילה , בכלת אופי דתי לאומי . כך נוצרו מסגרות חינוך נפרדות חילוניות ודתיות שהיו אמורות להכיר זו בזו ולהיתמך ע"י ההסתדרות הציונית.

ביקורת ריינס על הרצל ופעולותיו :

הציונות הדתית בניגוד לציונות המדינית שואפת לא רק להחזיר את עם ישראל לארצו אלא גם לתורתו .
הציונות היא כוח טבעי ולאומי אשר לא רק יציל פיזית את עם ישראל אלה גם יחזק את דת היהדות.
התנגדות נחרצת לתביעתה של הסיעה הדמוקרטית - לעבודה חינוכית ברוח חילונית

עם מנהיגיה לאורך השנים נמנו מאיר בר אילן, יהודה לייב מימון ויוסף דב סולובייצ'יק.

עם קום המדינה הייתה שותפה ל'חזית הדתית' ויוצגה בממשלה. ב-1956 הפכה לחלק מהמפד"ל.


מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99


המפד"ל

מפלגה דתית-לאומית שהוקמה בשנת 1956 כאשר המזרחי והפועל המזרחי התאחדו. בבחירות לכנסות ה-4-10 התמודדה המפד''ל בבחירות ברשימה בשם ''החזית הדתית הלאומית'', שכללה גם ''בלתי מפלגתיים''. המפד''ל הייתה חברה ברוב ממשלות ישראל. עד מלחמת ששת הימים נחשבה המפד''ל מתונה בעמדותיה המדיניות. לאחר מכן החלה הקצנה בעמדותיה, שהתחזקה לאחר הקמת גוש אמונים בשנת 1974 ועלייתו של דור הנהגה צעיר.


כנסות שבהן כיהנה:
3
מ-26/07/1955
עד-03/11/1959
חברי כנסת: משה אונא יוסף בורג שלמה-ישראל בן-מאיר (רוזנברג) אהרן-יעקב גרינברג זרח ורהפטיג פריג'א זוארץ יעקב-מיכאל חזני (קנטרוביץ') מרדכי (מקס) נורוק משה קלמר יצחק רפאל חיים-משה שפירא

4
מ-03/11/1959
עד-15/08/1961
חברי כנסת: משה אונא יוסף בורג שלמה-ישראל בן-מאיר (רוזנברג) אהרן-יעקב גרינברג זרח ורהפטיג פריג'א זוארץ יעקב-מיכאל חזני (קנטרוביץ') מרדכי (מקס) נורוק טובה סנהדראי יצחק רפאל בנימין שחור חיים-משה שפירא

5
מ-15/08/1961
עד-02/11/1965
חברי כנסת: משה אונא יוסף בורג שלמה-ישראל בן-מאיר (רוזנברג) אהרן-יעקב גרינברג זרח ורהפטיג פריג'א זוארץ יעקב-מיכאל חזני (קנטרוביץ') מרדכי (מקס) נורוק טובה סנהדראי משה קלמר יצחק רפאל שלום-אברהם שאקי בנימין שחור חיים-משה שפירא

6
מ-02/11/1965
עד-28/10/1969
חברי כנסת: משה אונא יוסף בורג שלמה-ישראל בן-מאיר (רוזנברג) שבתאי דון-יחיא (דניאל) זרח ורהפטיג פריג'א זוארץ יעקב-מיכאל חזני (קנטרוביץ') דניאל-יצחק לוי טובה סנהדראי יצחק רפאל בנימין שחור חיים-משה שפירא

7
מ-28/10/1969
עד-31/12/1973
חברי כנסת: יוסף בורג יהודה בן-מאיר (רוזנברג) שלמה-ישראל בן-מאיר (רוזנברג) יוסף גולדשמידט זבולון המר זרח ורהפטיג יעקב-מיכאל חזני (קנטרוביץ') דניאל-יצחק לוי אברהם מלמד משה-צבי נריה טובה סנהדראי שמחה פרידמן יצחק רפאל אבנר-חי שאקי בנימין שחור חיים-משה שפירא

8
מ-31/12/1973
עד-17/05/1977
חברי כנסת: אהרן אבוחצירא אליעזר אבטבי יוסף בורג יהודה בן-מאיר (רוזנברג) זבולון המר זרח ורהפטיג יעקב-מיכאל חזני (קנטרוביץ') אברהם מלמד שמחה פרידמן יצחק רפאל פנחס שינמן

9
מ-17/05/1977
עד-30/06/1981
חברי כנסת: אהרן אבוחצירא אליעזר אבטבי יוסף בורג יהודה בן-מאיר (רוזנברג) דוד גלס חיים דרוקמן זבולון המר זרח ורהפטיג אברהם מלמד בן-ציון רובין שרה שטרן-קטן פנחס שינמן

10
מ-30/06/1981
עד-23/07/1984
חברי כנסת: אליעזר אבטבי יוסף בורג יהודה בן-מאיר (רוזנברג) חיים דרוקמן זבולון המר אברהם מלמד

11
מ-23/07/1984
עד-01/11/1988
חברי כנסת: יוסף בורג דוד דנינו חיים דרוקמן זבולון המר אבנר-חי שאקי

12
מ-01/11/1988
עד-23/06/1992
חברי כנסת: יגאל ביבי זבולון המר יצחק לוי חנן פורת אבנר-חי שאקי

13
מ-23/06/1992
עד-29/05/1996
חברי כנסת: יגאל ביבי זבולון המר שאול יהלום יצחק לוי חנן פורת אבנר-חי שאקי

14
מ-29/05/1996
עד-17/05/1999
חברי כנסת: יגאל ביבי שמריהו בן-צור אליהו גבאי זבולון המר צבי הנדל שאול יהלום יצחק לוי ניסן סלומינסקי חנן פורת אבנר-חי שאקי אברהם שטרן

15
מ-17/05/1999
עד-28/01/2003
חברי כנסת: זבולון אורלב יגאל ביבי חיים דרוקמן שאול יהלום יצחק לוי נחום לנגנטל

16
מ-28/01/2003
חברי כנסת: זבולון אורלב אפי איתם שאול יהלום יצחק לוי ניסן סלומינסקי גילה פינקלשטיין

http://www.knesset.gov.il/faction/heb/FactionPage.asp?PG=3

זבולון המר ז"ל

לראשונה נבחר זבולון המר לכנסת השביעית (‎1969). מינואר ‎1973 עד ינואר ‎1974 כיהן כסגן שר החינוך. בשנים ‎1975-1976 כיהן כשר הסעד בממשלתו הראשונה של יצחק רבין. ב-‎1976, יחד עם חברו ד"ר יהודה בן מאיר (שלימים היה ממנהיגי מימד), תרם לפירוק הברית ההיסטורית בין המפד"ל ובין מפלגת העבודה. ב-‎1977 היה מעורב בבחירתו של ד"ר יוסף בורג למנהיג המפד"ל במקומו של ד"ר יצחק רפאל.

בכנסת 7 בממשלה ה-15 מ-16.1.1973 עד 20.1.1974 סגן שר החינוך והתרבות

בכנסת 8 בממשלה ה-17 מ-4.11.1975 עד 22.12.1976 שר הסעד

בכנסת 9 בממשלה ה-18 שר החינוך, התרבות והספורט

בכנסת 10 בממשלה ה-19 שר החינוך, התרבות והספורט
בממשלה ה-20 שר החינוך, התרבות והספורט

בכנסת 11 בממשלה ה-21 מ-7.10.1986 שר לענייני דתות
בממשלה ה-22 שר לענייני דתות

בכנסת 12 בממשלה ה-23 מ-27.12.1988 שר לענייני דתות
בממשלה ה-24 שר החינוך, התרבות והספורט

בכנסת 14 בממשלה ה-27 עד 20.1.1998 סגן ראש הממשלה
עד 20.1.1998 שר החינוך, התרבות והספורט
מ-22.8.1997 עד 20.1.1998 שר לענייני דתות

_________________


מה בילבול המוח הגדול עכשיו????

הייתם שותפים פעילים לכל מה שהתהווה כאן מהתחלה !!!

על כל מה שעובר על העם הזה בימים אלו אינכם יכולים לאמר : ידינו לא שפכו את הדם הזה. !!!

משרד החינוך היה בידים שלכם עשרות שנים !!!

על איזה מהפכה בדיוק צועקים אלו שמכים על חזם של אחרים???

לקחת את השילטון מהידים של עצמם???

צעקנו בפינו חטאנו...פתלתול ועיקש לבנו...

עכשיו צריכים לעשות תשובה !!! אם אתה אמיתי ר' רוטר, אתה צריך להגיד לכל הרבנים ולכל ה"מיגזר" שהגיע זמן לעשות תשובה אמיתית, להפסיק לשכנע את עצמכם שאתם בסדר עם הקב"ה, כי אתם לא !

להפסיק לקרוא לשטיפת מוח המונית של העם (קישקוש מחליא) באור התורה:

http://www.nfc.co.il/archive/001-D-79340-00.html?tag=15-21-45

להפסיק לקשקש על שינוי נוסחאות תפילה !!!

לפרק את כל תנועת המזרחי וגרורותיה, להודיע על כישלון דרך טוטאלי....

ולעשות תשובה, על גזילת יהדותם של דורות רבים מבני ישראל, על קשיות העורף... לעשות תשובה ר' רוטר, כפשוטו.

מכיר את המושג?

בזמנו...כשהתפוצץ הסיפור של "הפאות הנוכריות" כשהתגלה שיש עם זה בעיות של תקרובת עבודה זרה , נשמעו דיבורים רבים בחלל האויר על כך שהנה... אולי זה מה שיביא את הקץ לכל תרבות הפאות האסורות הללו , וידרבן את נשות ישראל לעבור לכיסויי ראש צנועים באמת ....

בס"ד

המצב לא כל כך פשוט מבחינתם ,
דוגמא לכך , מועצת יש"ע ש"פחדו" לנצח את המשטרה בכפר מימון...
ראשי הציבור הנ"ל פשוט מפחדים לצאת נגד ה"מדינה הקדושה" ו"צה"ל הקדוש" ראשית "צמיחת גאולתנו"...
התפיסה הזו היא תפיסה גלותית , הם מעדיפים למצוא אלף ואחד תירוצים מדוע יש להמשיך לעבוד את המדינה.

כנראה שהם עדיין לא מבינים (או מנסים להדחיק , או בשלב ההתכחשות) מה מטרתם האמיתית של ראשי המדינה והאליטות השולטות...
מטרתם היא כפי שהבאתי באשכול "הבירור הסופי" היא:
"אנחנו נדחק אתכם לפינה שבה תצטרכו לבחור בין א-לוהים למדינה".
לכן עם עדיין לא נפל להם האסימון מי יודע מה עוד יצטרך עם ישראל לעבור ...

אי אפשר להזיק בשתי קצות החבל ו"לרקוד על שתי חתונות"
יש לקבל הכרעה אמיצה.

השבת הזאת , יצא לי להתארח באחד מיישובי יו"ש ובסעודה שלישית אצל אחת המשפחות , אחד מהילדים הקטנים אמר להוריו שהוא רוצה להיות חייל בחיל רגלים לכשיגדל ,
אביו לא התנגד , אך לאחר כחצי דקה "נפל האסימון" לאם ואז אמרה שהיא לא מוכנה לשלןח אותו לצבא לאחר מה שקרה (ההתנתקות) לעומתה האב היה יותר "מתון".
אני הייתי בהלם מכך שהם לא "סגורים על כך" ויש עוד הרהורים לגבי שליחת הבנים לצבא בשעה שאולי הם הבאים בתור להיות מגורשים מביתם...

רבש"ע , מה עוד צריך לקרות כדי להבין את המצב ???


"והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה'' בהר הקודש בירושלים"

תוקן על ידי - yossi_d - 30/08/2005 9:13:44

אני דווקא ראיתי בהרבה מקומות התפכחות עצומה אני מקווה שהזמן יעשה את שלו ויביא להתגברות עניין זה

פרפורי הגסיסה של המזרחי....
פוסט מעניין שצריך לעבור בין בתריו עם פרספקטיבת הזמן