קיבלתי את תחילת הכתבה מ"עונג שבת" והנה היא :
גר הצדק בקברו של בנימין הצדיק
רבים מהמוני שלומי ישראל מבקרים בימים אלו בעיר הקדש צפת, גם הרב יוסף סופר שם פעמיו לעיר מופלאה זו, לשאוף מעט מהאוויר והאווירה ולאגור מעט בקולמוסו עבור קוראי עונג שבת.
הדרך לעולם התורה הצפתי עוברת בהיכלו של הגאון רבי רפאל כהן שליט"א, הוא האיש שידיו רב לו בתקומתה הרוחנית המחודשת ובמהפכה העצומה שרוחש עולם התשובה הצפוני בקרבו. דוגמאות לחזונו ופעולותיו המרובים אינם חסרות אומנם הפעם שמענו בבית מדרשו מעשה יוצא דופן: על גר צדק יקר, ערבי יליד עכו, תלמידו של הרב כהן שהקים ישיבה על קברו של התנא בנימין הצדיק בטבורה של צפת, לא בכל יום מתרחשים אירועים מעין אלו, למען הקוראים נסדר את הדברים כפי שהם מתחילים לפני שנים רבות.
יתד בטבורה של עיר
התנא הידוע בנימין הצדיק הוא אחד מקדושי עליון הקבורים בצפת, הוא אינו קבור בבית החיים המפורסם במקום אלא דווקא בטבורה של העיר כיום.
בנימין הצדיק ידוע בזכות המעשה הכרוך בשמו כפי שהוא מובא בגמרא (בבא בתרא יא.) בה מסופר: "אמרו עליו על בנימין הצדיק שהיה ממונה על קופה של צדקה פעם אחת באה אשה לפניו בשני בצורת אמרה לו רבי פרנסני אמר לה "העבודה" (לשון שבועה) שאין בקופה של צדקה כלום אמרה לו רבי אם אין אתה מפרנסני הרי אשה ושבעה בניה מתים עמד ופרנסה משלו לימים חלה ונטה למות אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבונו של עולם אתה אמרת כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא ובנימין הצדיק שהחיה אשה ושבעה בניה ימות בשנים מועטות הללו? מיד קרעו לו גזר דינו". הגמרא מסיימת שם שמכוח אותה טענה הוסיפו לו עוד עשרים ושתים שנה על שנותיו.
כידוע מקומות קבורתם של רוב התנאים והאמוראים בגליל נתגלו על ידי האר"י הקדוש זיע"א כפי שמסרם לתלמידו הגדול רבי חיים ויטאל זיע"א, גם את מקום הציון זה מתאר בפרוטרוט רבי חיים ויטאל יחד עם מקום קבורתו של "נחום איש גמזו" - הטמון במרחק קצר ביותר משם במילים הבאות: "...יש מקום גדול מאד, כולו מלא אבנים קטנים גבוהים, ושם גל אחד גבוה מכולם... קבור שם בנימין הצדיק התנא (שער הגלגולים - הקדמה לז') .
מדבריו אנו למדים גם שכל איזור מקום קבורתו של בנימין הצדיק היה בעבר מאוכלס ב"שכונת בתי ישמעאלים" ובעבר היותר רחוק היה במקום "עיר אחת גדולה מאד וקדושה" כשמקום הציון עצמו הינו מקום בו היה בעבר "בית הכנסת קדוש קדמון מאד", ובמקום היכל ספרי התורה של אותו בית כנסת "קבור שם בנימין הצדיק התנא"
כשה"משך חכמה" מזכיר את הסיפור הזה של הארכת חייו של בנימין הצדיק הוא מוסיף "שמעתי כי היה מלא מצות ומעשים טובים, שלכן נקרא צדיק", ו"מדה כנגד מדה" על מה "שהחיה לאשה וז' בניה, כן יוסיפו לו חיים" (ויקרא כג' פס' כב') המהר"ל בספרו נתיבות עולם (א' נתיב הצדקה פרק ג') מסביר את הסיבה להארכת החיים בעשרים ושתים שנה בדווקא בכמה טעמים ביניהם "כנגד התורה שניתנה בכ"ב אותיות"
בפעם האחרונה שהייתי באיזור לפני שנים לא רבות היה ציונו של בנימין הצדיק נראה בערך כמו שהמהרח"ו מתאר אותו... הוא פשוט היה מוזנח. קשה להשתמש במילה אחרת. הציון הזה הידוע כמסוגל גדול לנושא הפרנסה נראה בעבר על תלולית עפר סתמית, מתוחם בגדר אבנים פשוטה שאף הספיקה להיחרב ולהתפרק כמעט לחלוטין במהלך השנים.
אין צורך להשתמש בעדותם של זקני צפת כדי לשמוע על עברו העגום של המקום, גם צעירי המקום ידעו לספר לנו על ההזנחה שהייתה בציון הצדיק כשהמשמעות היחידה שלו עבור תושבי האזור היתה בעת עוברם לידו. הם, בעת עוברם שם "בדרך לעבודה" היו מושיטים ידם באוויר כנגד הציון, מנשקים אותה ותו לא.
כמובן היו את אותם יחידי סגולה וצדיקים שהיו באים לשפוך שם שיח, אבל גם הם סבלו מן המצב ששרר בעבר הקרוב במקום, שכן כדי להגיע אל הציון עצמו נאלצו להיעזר בכל כושרם הגופני כדי לטפס, לדלג ו... להיזהר שלא ליפול, כשהתפילה עצמה נערכה תחת השמש הקופחת בקיץ. וגשמי הזעף והשלגים בחורף הצפתי הידוע בסערתו.
בהיותנו כעת בצפת הגענו אל ציון מקום מנוחתו של אותו תנא והתקשינו ממש להכירו, גרם מדרגות קצר מוביל אל מפלס הציון, מפלס הציון עצמו מרוצף ב"אבנים משתלבות", המתחם כולו מסוכך כראוי, מואר, ומתוחזק בכבוד רב עם מקררים לשתיה קרה וכמובן סידורים וספרי תהילים לרוב.
אך מעל ומעבר דומה שגולת הכותרת של הפעילות במקום הינה ה"ישיבה שהושיבו על קברו". בית מדרש יפה ומשובב נפש נבנה בצמוד ממש לציון ומשמש במהלך היום כולו לפעילות תורנית של ממש כראוי לכבודו של הצדיק.
כשהתחלנו לברר מעט מיהו האחראי למהפך הכל כך נפלא במקום היו שהצביעו על מוסדות "יתד התשובה" שבראשות הרב הגאון רבי רפאל כהן שליט"א, והיו שהצביעו על גר הצדק רבי אברהם מזור שיחי' כמי שמטפח את המקום והביאו לשינוי המראה המבורך הזה.
שלט קטן במקום הבהיר לנו כי שניהם נכונים ומדויקים, ר' אברהם מזור הוא זה שהתמסר למקום וטיפחו, אבל "הכל בזכות הרב" כלשונו של רבי אברהם עצמו, כשברור מאליו שכוונתו היא למורה דרכו על כל צעד ושעל הרה"ג רבי רפאל כהן שליט"א שבית המדרש שנבנה בצמוד לציון בנימין הצדיק נבנה ופועל כחלק בלתי נפרד מאימפריית הרוחניות הצפתית האדירה שנקראת "יתד התשובה", ושהרב רפאל כהן שליט"א הקימה בעשר אצבעותיו במהלך עשרים השנים האחרונות.
 |
|
|
