חילוני בעל מוסר וערכים זה מדהים

קטע מעניין שמצאתי בספר "עין טובה" לכבוד אשת הקיבוץ הדתי, טובה אילן. במאמר של עובדת סוציאלית שמטפלת במשפחות חרדיות, רחל אריאלי.

התפיסה כי העולם החילוני הוא רדוד וחסר ערכים מושרשת בחינוך החרדי עד כדי ביטויי פליאה והשתאות כלפי אנשים חילוניים הנתפסים כערכיים. בעבודתי עם נערות בסיכון השייכות לקהילה החרדית אני חשופה לבדיקה מדוקדקת על ידי הנערות, משפחותיהן ואנשי חינוך. ביטויי הערכה מצידם מתייחסים לרוב להיותי "בעלת ערכים" ונאמרים בביטחון כי "אין היוצא מהכלל מעיד על הכלל"

האם תפיסה כזו, המצפה מהפרט החילוני להיות אדם מושחת, אכן אופיינית לחברה החרדית ? האם נתקלתם בה בקרב חרדים ? או אף אצל עצמכם ?
האם היא מוצדקת, מובנת לאור מטרת החינוך החרדי, או שמא היא מהווה דה הומניזציה בלתי נסבלת של האדם החילוני.


תוקן על ידי - זריחת_עץ - 01/09/2005 16:29:04

אני חושש שדילגתי על אמצע הדיונים.

אני חושש עוד יותר שלא הפסדתי הרבה.

אנסה להציע מסגרת לדיון.

1. בהנחה החזקה באופן בל יאומן שאנו מסוגלים לזהות מוסר,

2. ומבדילים מה בין מוסר לאידיאולוגיה (ההנחה השניה אינה נכונה לגבי הכותב שורות אלו):

3. ובהנחה שניתן לקבוע אבחנות לגבי סוגי ציבור שונים

אזי:

א. האם חרדים מוסריים?
ב. האם דתיים מוסריים?
ג. האם חילונים מוסריים?
ד. האם אינם יהודים מוסריים?

ה. האם א' מוסרי יותר מב', ב' יותר מג', ג' יותר מד'?

ו. מה דעת המקורות המקובלים בעם ישראל בנושא זה?

זה בתחום הסוציולוגי-מוסרי.

בתחום הסוציולוגיה של האמונות והדעות:

בהנחה שהדעה הרווחת בציבור החרדי היא שהגויים והחילונים אינם מוסריים:

א. במה מתבטא תוכנה של קביעה זו?

ב. מדוע הם מאמינים בזה? מהיכן מגיע מקורה של גישה זו?

***

אישית, אני מאמין, לא בהכרח מתוך הצדקה מספקת, שככל שאדם חי לפי התורה, כך הוא נהיה אכן מוסרי יותר.

פשוט מפני שהוא לומד שזה דבר בעל ערך.

ואני מפנה להקדמתו היפה של המאירי לבית הבחירה, בה הוא מתאר את התהליך - הקוגניטיבי - בו החינוך התורני ולימוד התורה משפר את האישיות.

כנגד זה, אני חושש שדווקא החינוך התורני שלנו תורם לפעמים לחוסר מוסריות. וזאת משלוש סיבות:

1. יש הצדקה, אולי לא נכונה, אבל הצדקה חברתית לאי זהירות בממון אחרים בנסיבות מסויימות. מיסים, התחייבויות שונות שנדחות מפני שיקולים לא יאים וכדומה.

2. כסות העינים של "לעשות לשם שמים" עלולה לכסות על עוולות.

זה מעין (1) למעשה.

3. כיון שיש הכחשה של כל ערך פרט למה שיש בתורה, ברגע שאדם מתרחק מהתורה, הוא אינו נשאר עם מערכת ערכים והנהגות בריאה. כשיורדים, יורדים עד התהום, כי לא נשארה מערכת אחרת. אלא אם כן האדם מפתח אותה מחדש.

***

אני נוטה לחשוד, שוב ללא ראיות מספיקות, שהיחס המזלזל לחילונים ולגויים נובע משתי סיבות:

א. הגישה הרואה ביהודי משהו נעלה עקרונית מהגוי, כי יש להם שתי נשמות שונות.

ב. הגישה המנסה לפתח זלזול במי שאינו חרדי, כדי להעניק חיסון לאלו שייתקלו ביום מן הימים באלו שאינם חיים לפי התורה ומתוך חיוב לתורה.

והנראה לפי עניות כתבתי.

בתקווה שאני ממלא אחר משאלתו המתבקשת מאליה של בן איש אחד.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

אני חושב שהאשכול הזה איבד מזמן את הכיוון שלו. לא ברור לי על מה דנים כאן, ובינתיים כל אחד מציג את דעתו בלי להתייחס בכבוד הראוי לדעות זולתו, וגם עדיים אין כאן מתודה ברורה לדיון.

אני ממליץ להעתיק את האשכול הזה כולו, או החל מהודעתי הראשונה בו, לפורום החדש של המכות וההתלהמויות.

השאלה מהו מוסר וההשקפה היא שהתורה היא היא המוסר והיושר ומי שמחסיר ממנה הוא איננו מוסרי וממילא "אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד".בלי לדעת אתה ודאי עובר ולא מוסרי.וכל שכן אדם שמתוכח עם חוקי התורה.(גם ה"פולחן" הוא חלק מהמוסריות והיושר שנקרא "מוסר" וכן חוקות התורה )

אמשלום וכולם,

טענתי שנושא הדיון אינו על ערכים מוסריים הנתונים במחלוקת (נגיד, משכב זכור, כיבוש, העלמת מס, וכו'), מכיון שעניין זה הוא נושא למחלוקת האידיאולוגית בין הציבורים. בזו אין כל חידוש שאחד יראה את השני כבלתי מוסרי ולהיפך. לא טענתי באשכול זה שהחילונים הם פחות מוסרים כי הם תומכים במשכב זכור, בחילול שבת, באתאיזם באופן כללי, ועוד כהנה וכהנה. אלו דברים שאדם דתי יכול להגדיר כבלתי מוסריים בעליל (אגב, גם במשמעות הפשוטה של מוסריות, מצד כפיות טובה כלפי הקב"ה...), אבל ברור שתהיינה על זה מחלוקות, ואין כאן שום חידוש ושום נושא לדיון.
המקום שבו אכן אפשר להגיע לעמק השווה, כלומר, לצאת מבסיס משותף, הוא על נושאים שלכולנו (דתיים וחילוניים) ברור שהם אינם מוסריים, ודיון על התוצאות של שתי שיטות החינוך והאידיאולוגיה החברתית על בני החברה. במקרים כאלה, טענות כמו "מי שגנב הוא ממילא לא דתי" (מטריה שמאחוריה מסתתרים כשמוצאים פושע דתי) אינה רלוונטית, כיון שאנו מדברים על זה בדיוק: עד כמה החברה מצליחה להשפיע על בניה ללכת לפי הקווים התיאורטיים שהיא מסכימה עליהם, ברובד של מוסר פשוט (לא של מוסר אידיאולוגי כמו שמירת שבת / שמירה על הדמוקרטיה ועל חופש הדת/עיסוק/ביטוי).

כעת אמרתי, ואני מבין ללבם של הנעלבים אך אני מפנה אותם להדגשותיי חזור והדגש שמדובר באמירה סטטיסטית שלה המון חריגים, שכאשר בוחנים את העניינים באספקט הזה, הרי שאכן יש לחברה הדתית באופן כללי הצלחה רבה יותר בחינוך למוסר טבעי פשוט. ומכאן, בין היתר, נובעת התחושה של החינוך הדתי.

מוסר של גויים:

... המחסן היה מלא בגדים ופרוות, שהיו תלויים בסדר נאה על קרני צבאים מהודקות במסמרים אל הכתלים: הפרווה של הדוד לרס, העשויה עורות זאבים, פרוות החורף של אשתו, וכחצי תריסר עורות זאבים. על הרצפה היה מונח חיפוי לעגלת שלג עשוי עור דוב נהדר. על יתד אחרת היתה תלויה תלבושת החתונה של הדודה קרסטין... כשירדנו מעל הסולם של המחסן אמרתי לדוד לרס ששכח לנעול את הדלת, והוא אמר שאין בכך כלום, שהרי הזאבים והשועלים והחולדות לא יחמדו את בגדיהם...

... "אבל הרי מישהו אחר יכול לקחת אותם. הלא המחסן עומד בודד בתוך היער במרחק של כמה מאות מטרים מן הבית. המכסה של עור הדוב בלבד שוה הרבה כסף, וכל סוחר עתיקות בסטוקהולם היה נותן ברצון כמה מאות ריקסלדר במחיר תלבושת החתונה של אשתך".
הזקן ואשתו הביטו אלי בתמיהה גדולה.
"אבל הרי שמעת מפי שיריתי בדוב ובזאבים בידי. אינך מבין שבגדי החתונה של אשתי הם, ושהיא קיבלה אותם מאמה שלה? אינך מבין שהכל שייך לנו כל זמן שאנו חיים, ושלאחר מותנו יפול הכל לבננו? מי זה ישלח יד בקנין שלנו? מה כוונתך?"
הדוד לרס ואמא קרסטין הביטו אלי, ודומה כאילו כמעט התרגזו על שאלתי. פתאום התחיל לרס אנדרס לגרד את ראשו, ובעיניו הקטנות נצנץ מבע של ערמומיות.
"עכשו אני מבין למה הוא מתכוון,", חייך ואמר לאשתו. "הוא מתכוון לאנשים האלו הקרויים גנבים!"

הלפים, סוף המאה ה19? מתוך מגילת סן מיקלה הקלאסי, עמ' 112.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

אריק123, גם בהפגנות השמאל בכיכר רבין כל האלפים הם דתיים ?

מואדיב, לגבי עולי רוסיה, אנחנו מדברים כעת על יהודים. ודוק.